באפריל 2017 נכנס לתוקף תיקון לחוק הנכים (הידוע כ"תיקון 29" או "תיקון גורן"). אחד השינויים המהותיים מכוחו של תיקון זה היה צמצום ההכרה לפי חוק הנכים למקרים של "חבלות שירות" ו"מחלות שירות" בלבד, כאשר בכל מקרה אחר של נכות, הופנה איש הקבע לביטוח הלאומי. 

מטרת התיקון הייתה לצמצם את היקף הזכאות של משרתי הקבע (וכן שוטרים וסוהרים) כך שלא כל פגיעה שאירעה בתקופת השירות תוכר, אלא רק כאלו הנושאות זיקה ממשית לייחודיות של השירות הביטחוני, להבדיל מאירועים בעלי אופי "אזרחי" הדומים לתאונות עבודה רגילות.

עפ"י ההגדרה בחוק, "חבלת שירות"  היא חבלה שנגרמה באחת משלוש חלופות:

1. במהלך פעילות מבצעית.
2. במהלך אימון לפעילות מבצעית.
3. באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי/ביטחוני.

ההגדרה, מטבע הדברים, קובעת מבחן כללי. האתגר העומד בפני הנפגע הוא לשכנע שהמקרה שלו אכן נכנס בגדר אחת מההגדרות. 

ישנם מקרי פגיעה בהם הסיווג יהיה קל וברור. כשלוחם נפצע בקרב בוודאי שמדובר בחבלת שירות. כשאותו לוחם ישב בנחת בחדר האוכל ולפתע נשפך עליו בטעות קנקן תה רותח, זו אינה חבלת שירות.

אבל באמצע, בין שני הקצוות, יש שטח אפור גדול ובו סימני שאלה רבים. מה הדין במקרה של לוחם שחזר עייף מפעילות מפרכת ומעד במדרגות בדרך לחדרו? או מקרה בו איש לוגיסטיקה הכין ציוד מיוחד לקראת מבצע ונפגע ממכלול כבד שנפל על רגלו? במקרים כאלו ורבים הדומים להם, השאלה היא שאלה של פרשנות, וניתן להעלות טיעונים לכאן ולכאן. מאחר וההגדרה בחוק היא כללית, אין תשובה ברורה ומוסכמת בכל מקרה, מה גם שהמציאות מזמנת לנו לפעמים מקרים מורכבים במיוחד. 

את החסר שבהגדרת החוק משלימה הפסיקה. בתשע השנים שחלפו מאז כניסת התיקון לתוקף, הגיעו לדיון בפני ביהמ"ש מקרים שונים בהם התעוררה מחלוקת האם מדובר ב"חבלת שירות" או לא. מדובר בפסקי דין שניתנו בערכאות שונות – החל מועדות הערעורים במחוזות השונים, דרך בתי המשפט המחוזיים ועד לביהמ"ש העליון.

כל אחד מפסקי הדין נתן מענה לצרוף הנסיבות הספציפי שהובא בפניו, אולם במקביל נעשה נסיון להתוות כללים ומבחנים אשר ניתן יהיה ליישם בבחינת מקרים אחרים. 

ריכזנו כאן את הכללים והמבחנים שנקבעו עד היום בפסיקה, בהקשר להגדרה של חבלת שירות ובהקשר לסוגי ארועים מסויימים.  

מהי "פעילות מבצעית". 

לצורך הכרעה האם חבלה מסויימת ארעה בעת פעילות מבצעית, ניתן להפעיל מספר מבחני עזר:

1. מבחן התכלית )ליבת המשימה): פעילות שתכליתה הישירה היא הגשמת משימות הצבא/ המשטרה/ הארגון הביטחוני על פי חוק, הנמצאת ב"ליבת המשימה" ולא בחלקים מנהלתיים תומכים.

    

וראה בפס"ד:  (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

1. מבחן ה"מהלך" (הזיקה המהותית): די בכך שהחבלה אירעה במהלך הפעילות המבצעית כדי ליצור זיקה, ואין דרישה שהיא תיגרם "עקב" המאפיינים המבצעיים (למשל: חייל שמעד בבור בזמן פעילות מבצעית יוכר למרות שגם אזרח יכול למעוד בבור).
   

וראה בפס"ד:  (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

1. מבחן הגרעין והשלבים הנלווים: הפעילות כוללת גם שלבי הכנה, היערכות וגיבוי המהווים חלק בלתי נפרד מהמבצע, גם אם החבלה אירעה לפני רגע השיא (ה"גרעין").

    

וראה בפס"ד: (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

1. מבחן הסיכון והדריכות: פעילות המערבת סיכונים פיזיים החורגים מהשגרה או דורשת רמת דריכות ומוכנות קרבית מתמדת (כמו שירות במקום רגיש ביטחונית ככלל, או פיזור הפגנה אלימה). וראה בפס"ד ע"נ (ראשון לציון) 52754-01-23 פלוני נ' קצין התגמולים; ע"נ (חיפה) 72638-06-23 פלוני נ' קצין התגמולים; ע"נ (חיפה) 23372-08-23 פלוני נ' קצין התגמולים; 

1. מה לא נחשב כפעילות מבצעית : נסיעות שגרתיות בתפקיד, נסיעות מהבית לבסיס (וחזרה), ופעולות שאירעו לאחר סיום הפעילות והחזרה לשגרה.

    

וראה בפס"ד: (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

מהו ארוע שאופיו מהותו ונסיבותיו יחודיים לשירות הצבאי/ ביטחוני

1. מבחן המקבילה האזרחית (כלל האצבע): האם לאירוע יש מקבילה בחיים האזרחיים? אם האירוע יכול להתרחש באותו אופן במקום עבודה אזרחי, הוא לא ייחשב לייחודי לשירות.

    

וראה בפס"ד: (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

1. מבחן האמצעים והסביבה: ייחודיות יכולה לנבוע משימוש בכלי רכב צבאיים מיוחדים, אמל"ח או ביצוע משימות בתנאי שטח קיצוניים שאינם קיימים במגזר האזרחי.

    

וראה בפס"ד: (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

1. מבחן ההקשר הכולל ("ממעוף הציפור"): אין לבחון את הפעולה הפיזית בבידוד, אלא את המכלול וההקשר המהותי שבו היא בוצעה (למשל: קפיצה לתוך כלי שייט קרבי).

    

וראה בפס"ד: (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

 חובת הבירור העובדתי

בפסיקת ביהמ"ש נקבע כי קצין התגמולים אינו רשאי לדחות תביעה על הסף מבחינה משפטית מבלי שערך בירור עובדתי מלא של נסיבות האירוע, כדי לבחון אם התקיימו יסודות ההגדרה.

וראה בפס"ד : (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

דוגמא – כיצד מבחינים בין נסיעה מבצעית לנסיעה שגרתית בתפקיד?

ההבחנה בין נסיעה מבצעית לנסיעה שגרתית בתפקיד היא קריטית לקביעת זכאות לפי חוק הנכים (תיקון 29), שכן מטרת התיקון הייתה להוציא מגדר החוק אירועים בעלי אופי "אזרחי" הדומה לתאונות עבודה רגילות.

להלן קריטריונים ומבחנים שנקבעו בפסיקה להבחנה בין שני סוגי הנסיעות:

•  מבחן השלב המשימתי (נסיעה אל הפעילות וממנה)

כלל היסוד שנקבע בפסיקה הוא שנסיעות "מנהלתיות" אינן נחשבות לנסיעה מבצעית.

נסיעה שגרתית: נסיעה בדרך אל המקום שבו תתחיל הפעילות המבצעית, או נסיעה בחזרה מאותו מקום לאחר סיום המשימה, אינן נחשבות לחלק מהפעילות המבצעית.

החרגה: אם הנסיעה עצמה היא חלק אינטגרלי מהמשימה (כגון סיור על קו הגבול או מרדף), היא תיחשב למבצעית.

וראה פס"ד (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

• מבחן ייחודיות כלי הרכב

 נסיעה ברכב אזרחי או ברכב צבאי/משטרתי רגיל (שניתן למצוא לו מקבילה נפוצה בחיים האזרחיים) למטרות התניידות, תיחשב לשגרתית.

נסיעה תחשב למבצעית/ יחודית לענין חבלת שירות אם היא בוצעה ברכב צבאי מיוחד שאין לו מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים, או שאופי הנסיעה ותנאיה הם ייחודיים ומיוחדים לשירות הביטחוני.

וראה פס"ד: (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

1.  מבחן הסיכון והדריכות (ההקשר המבצעי)

    

• נסיעה מבצעית: נחשבת כזו כאשר היא כרוכה בסיכונים פיזיים אינהרנטיים למשימה או בדריכות מבצעית שחורגת מהסיכונים הרגילים בדרכים. למשל, נסיעה בתוך בסיס במהלך תורנות שמירה המיועדת לאבטחה מפני חדירה עשויה להיחשב למבצעית אם היא כוללת "פוטנציאל לחימתי".

   

• נסיעה שגרתית: נסיעה שבה הנזק נגרם מסיכוני דרך רגילים שמשותפים לכלל הנהגים (כמו הירדמות על ההגה בשל עייפות מצטברת או החלקה על כביש רטוב), ללא קשר למשימה צבאית ספציפית, תיחשב לשגרתית.

   

וראה בפס"ד: (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

•  מבחן המקבילה האזרחית (האם האירוע "אזרחי" במהותו?)

הפסיקה בוחנת האם האירוע יכול להתרחש באותו אופן במקום עבודה אזרחי:

אם שוטר נחבל בדרכו חזרה לבסיס לאחר משמרת אכיפת תנועה, האירוע דומה לתאונת עבודה של עובד החוזר לביתו, ולכן אינו "חבלת שירות".

מנגד, חייל שנפגע במהלך נסיעה לביצוע מעצר מבוקש נמצא בתוך "בועה מבצעית" שאין לה מקבילה אזרחית, ולכן פגיעתו תוכר.

וראה בפס"ד: (לצפייה בפס"ד יש לפנות למשרד עו"ד בטופס הבא ולציין בטופס את הבקשה)

לסיכום:  נסיעה תיחשב למבצעית רק אם היא מהווה חלק מ"ליבת המשימה" הביטחונית, מתבצעת ברכב ייעודי או בתנאי סיכון ייחודיים, להבדיל מנסיעות בדרך אל המשימה או ממנה שדינן כנסיעות "אזרחיות" שגרתיות.