מהי חבלת שירות לאחר תיקון 29 לחוק הנכים
- ע"נ 21321-09-19 פלוני נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה הרכב הש' סלאמה. פס"ד מיום 10.1.21, פורסם ב"נבו".
פסה"ד בוחן את השאלה מהי "חבלת שירות".
המערער שירת בשירות קבע במג"ב. הוא נחבל המערער בראשו במסגרת שירותו, עת יצא מכלי רכב ממוגן.
לגרסת המערער, האירוע התרחש במהלך פעולה למעצר מבוקש. המערער המשיך את השתתפותו במבצע, ואולם בהמשך הוא סבל מכאבי ראש עזים, אשר בימים שלאחר מכן באו לידי ביטוי בסחרחורות ובפרכוסים, עד אשר הצריך הדבר אשפוז בבית חולים, שם אובחן אצל המערער דימום "סב-דוראלי".
עמדת המשיב היתה כי אין מדובר ב"חבלת שירות" בפן המשפטי. החבלה ארעה לפני תחילת הפעילות ולא כחלק מהפעילות. המערער היה בכח חילוץ שהמתין בשטח ולא החל בפעילות ולא בכח שביצע את המעצר בפועל. בנוסף נטען כי החלטת הדחיה נסמכה רק על הנימוק המשפטי וכי טרם נבדקו והוכחו עובדות המקרה להן טען המערער.
לענין בחינת הפן העובדתי קבע ביהמ"ש:
על מנת לבחון האם אירוע מסויים נכנס לגדר "חבלת שירות", חובה על המשיב לבחון האם התקיימו כל יסודות ההגדרה של חבלת שירות, לרבות בפן העובדתי שלה.
כך למשל, אם תובע טוען שהוא נפגע בפעילות מבצעית, על המשיב לבחון, בפן העובדתי, האם אכן התקיימה פעילות מבצעית במהלכה נפגע התובע כנטען על ידו.
קשה להלום מצב בו המשיב בוחן אם אירוע מסויים מהווה "חבלת שירות"; דוחה אותו בפן המשפטי בלבד; ולאחר שהתובע מנהל הליך ערעור לפי החוק בו הוא מוכיח שפרשנות המשיב אינה נכונה; מתפנה המשיב לבחון את היסוד העובדתי של ההגדרה.
דרך התנהלות שכזו, אשר בוחנת את תחולת הגדרת "חבלת שירות" טיפין טיפין, אינה עולה בקנה אחד עם חובתו של המשיב, כרשות מנהלית, לפעול בסבירות.
לענין סיווג החבלה כ"חבלת שירות", קבע ביהמ"ש כי די בכך שהחבלה מתרחשת במהלך הפעילות המבצעית, ואין צורך שתהיה עקב הפעילות.
"לשון ההגדרה מתייחסת ל- "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית", כאשר הדגש כאן, מבחינה לשונית, הוא על הדרישה ולפיה החבלה תיגרם במהלך הפעילות, מבלי להוסיף לכך דרישה של "עקב" הפעילות המבצעית.
רוצים לומר, מבחינה לשונית ההגדרה הסתפקה בכך שהחבלה תיגרם במהלך פעילות מבצעית, מתוך הנחה שדי בכך כדי להקנות לחבלה את אותה זיקה מהותית לשירות הצבאי, הנחוצה לצורך ההכרה בה כחבלת שירות".
אנו סבורים כי האירוע מושא הערעור נופל, בראש ובראשונה, לגדר החלופה של "פעילות מבצעית".
בכדי להוציא אל הפועל את הפעילות האמורה, היה על הכוח בו נטל חלק המערער להגיע לנקודה מסויימת ולהתמקם בה.
מדובר אפוא באחד משלבי הוצאתה אל הפועל של הפעילות המבצעית שתכליתה היה מעצר המבוקש.
הפעולה אותו עשה המערער בעת פגיעתו – יציאה מרכב ממוגן – התרחשה במהלך אחד משלבי הפעילות המבצעית האמורה, ומשכך היא התרחשה במהלך "פעילות מבצעית" כמשמעה בהגדרת "חבלת שירות".
כאמור, די בכך שהחבלה אירעה במהלך הפעילות המבצעית, כדי להקנות לה את הזיקה המהותית הנדרשת לצורך הכרה בה כחבלת שירות.
פעילות מבצעית, מעצם טבעה, יכולה לכלול מספר שלבי פעולה, המגיעים לשיא באירוע המהווה את "גרעין" הפעולה (במקרה זה פעולת מעצר המבוקש).
אין לומר שרק מה שנמצא בגרעין הפעולה מהווה את הפעולה עצמה, ופרשנות שכזו היא מלאכותית, לפחות באספקלריה של הגדרת "חבלת שירות".
אנו סבורים שגם שלבים הנמצאים מחוץ לאותו "גרעין", ואשר מהווים חלק בלתי נפרד מהפעלות המבצעית, נכנסים לגדר פעילות מבצעית לצורך הגדרת חבלת שירות.
ברי כי ככל שהשלבים מתרחקים, במישור הזמן והמקום, מאותו גרעין של פעולה, הולכת ונחלשת הזיקה המהותית שלהם לגרעין, וקשה יותר להכיר בהם כחלק מהפעולה.
עם זאת, הפעולה במקרה דנן, שהתבטאה בהגעת הכוח לנקודת ההתמקמות לצורך תמיכה בכוח הסמוי, הוא קרובה דיה לגרעין הפעולה, בכדי שלא לנתק את הזיקה המהותית בינה לבין הפעולה עצמה, לרבות בהיבט של הגדרת "חבלת שירות".
העובדה שחייל הנוטל חלק בפעילות מבצעית מוצב בתפקיד "גיבוי", אשר יכול לצאת אל הפועל אך גם יכול שלא, אינה מוציאה את תפקידו של אותו חייל מגדר הפעילות המבצעית גם אם הוא לא הגיע לכדי "ביצוע" תפקיד גיבוי אליו הוא שובץ, לפחות לא בהיבט של הגדרת "חבלת שירות" והמטרה מאחוריה.
דומה כי כאשר ביקש המחוקק לסנן אות אותם "אירועים אזרחיים" מתחולת החוק, לא מקרה כגון המקרה שלנו הוא שעמד לנגד עיניו.
קשה להלום שהמחוקק ראה בשוטר מג"ב שנמנה על כוח שנשלח לבצע פעולה מבצעית מובהקת, ואשר נפגע באחד מהשלבים הנחוצים לאותה פעולה, כמי שעוסק בפעילות אזרחית באופיה, וקשה להלום שהמחוקק ביקש להוציא את אותו חייל מגדר חוק הנכים.
המערער נמנה על יחידת מסתערבים; הוא הוצב בכוח שנועד לתמוך בכוח שביקש לבצע מעצר מבוקש; הכוח עליו נמנה המערער הגיע לנקודת התמקמות לקראת ביצוע פעולת המעצר; ותוך כדי כך הוא נפגע.
גם אם ניקח בחשבון את התכלית המצמצמת של תיקון מס' 29, עדיין מדובר במקרה אותו המחוקק, כך אנו סבורים, לא ביקש להוציא אל מגדר לחוק.
