אודות
משרד עו"ד צדקוני - סיון נוסד בשנת 1992. משרד מתמחה בייצוג אנשי כוחות הביטחון (צה"ל, משטרה, שב"כ, שב"ס וכו'), המבקשים הכרה, כנכי מערכת הביטחון, ובייצוג נכים בוועדות רפואיות, מחוזיות ועליונות, ובבתי המשפט בכל הערכאות. בנוסף, טיפול בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי בנושאי פגיעות איבה, פגיעות בעבודה ונכות כללית
מפת הגעה
שעות פתיחה
ראשון 9:00 - 17:00
שני 9:00 - 17:00
שלישי 9:00 - 17:00
רביעי 9:00 - 17:00
חמישי 9:00 - 17:00
שישי סגור
שבת סגור

טלפון: 03-6813322 , אימייל: [email protected]

צדקוני – סיון עו"ד משרד הביטחון
  • ראשי
  • תביעות נכי צה"ל
    • נכות נפשית בשירות הביטחון
    • פריצת דיסק בצבא
    • אסטמה בשירות הצבאי
    • פגיעה / ירידה באיכות בשמיעה
    • תביעה לאחר טיפול רפואי
    • הכנה לועדה רפואית במשרד הביטחון
  • תביעות נפגעי עבודה
  • מאגר פסקי דין
    • ועדות רפואיות וקביעת נכות
    • חוק הנכים וערעור על החלטות
  • מאמרים
  • פורום
  • שאלות נפוצות
    • קישורים שימושיים
  • אודות
    • הצוות
  • כתבו עלינו
  • צור קשר
  • ראשי
  • תביעות נכי צה"ל
    • נכות נפשית בשירות הביטחון
    • פריצת דיסק בצבא
    • אסטמה בשירות הצבאי
    • פגיעה / ירידה באיכות בשמיעה
    • תביעה לאחר טיפול רפואי
    • הכנה לועדה רפואית במשרד הביטחון
  • תביעות נפגעי עבודה
  • מאגר פסקי דין
    • ועדות רפואיות וקביעת נכות
    • חוק הנכים וערעור על החלטות
  • מאמרים
  • פורום
  • שאלות נפוצות
    • קישורים שימושיים
  • אודות
    • הצוות
  • כתבו עלינו
  • צור קשר
צדקוני – סיון עו"ד משרד הביטחון
  • ראשי
  • תביעות נכי צה"ל
    • נכות נפשית בשירות הביטחון
    • פריצת דיסק בצבא
    • אסטמה בשירות הצבאי
    • פגיעה / ירידה באיכות בשמיעה
    • תביעה לאחר טיפול רפואי
    • הכנה לועדה רפואית במשרד הביטחון
  • תביעות נפגעי עבודה
  • מאגר פסקי דין
    • ועדות רפואיות וקביעת נכות
    • חוק הנכים וערעור על החלטות
  • מאמרים
  • פורום
  • שאלות נפוצות
    • קישורים שימושיים
  • אודות
    • הצוות
  • כתבו עלינו
  • צור קשר
  • ראשי
  • תביעות נכי צה"ל
    • נכות נפשית בשירות הביטחון
    • פריצת דיסק בצבא
    • אסטמה בשירות הצבאי
    • פגיעה / ירידה באיכות בשמיעה
    • תביעה לאחר טיפול רפואי
    • הכנה לועדה רפואית במשרד הביטחון
  • תביעות נפגעי עבודה
  • מאגר פסקי דין
    • ועדות רפואיות וקביעת נכות
    • חוק הנכים וערעור על החלטות
  • מאמרים
  • פורום
  • שאלות נפוצות
    • קישורים שימושיים
  • אודות
    • הצוות
  • כתבו עלינו
  • צור קשר
מהי חבלת שירות לאחר תיקון 29 לחוק הנכים
ראשי › פסק דין חוק הנכים וערעור › מהי חבלת שירות לאחר תיקון 29 לחוק הנכים

מהי חבלת שירות לאחר תיקון 29 לחוק הנכים

מהי חבלת שירות לאחר תיקון 29 לחוק הנכים 

  1. ע"נ 21321-09-19 פלוני נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה הרכב הש' סלאמה. פס"ד מיום 10.1.21, פורסם ב"נבו".

            פסה"ד בוחן את השאלה מהי "חבלת שירות".

המערער שירת בשירות קבע במג"ב. הוא נחבל המערער בראשו במסגרת שירותו, עת יצא מכלי רכב ממוגן.

לגרסת המערער, האירוע התרחש במהלך פעולה למעצר מבוקש. המערער המשיך את השתתפותו במבצע, ואולם בהמשך הוא סבל מכאבי ראש עזים, אשר בימים שלאחר מכן באו לידי ביטוי בסחרחורות ובפרכוסים, עד אשר הצריך הדבר אשפוז בבית חולים, שם אובחן אצל המערער דימום "סב-דוראלי".

עמדת המשיב היתה כי אין מדובר ב"חבלת שירות" בפן המשפטי. החבלה ארעה לפני תחילת הפעילות ולא כחלק מהפעילות. המערער היה בכח חילוץ שהמתין בשטח ולא החל בפעילות ולא בכח שביצע את המעצר בפועל. בנוסף נטען כי החלטת הדחיה נסמכה רק על הנימוק המשפטי וכי טרם נבדקו והוכחו עובדות המקרה להן טען המערער.

לענין בחינת הפן העובדתי קבע ביהמ"ש:

על מנת לבחון האם אירוע מסויים נכנס לגדר "חבלת שירות", חובה על המשיב לבחון האם התקיימו כל יסודות ההגדרה של חבלת שירות, לרבות בפן העובדתי שלה.

כך למשל, אם תובע טוען שהוא נפגע בפעילות מבצעית, על המשיב לבחון, בפן העובדתי, האם אכן התקיימה פעילות מבצעית במהלכה נפגע התובע כנטען על ידו.

קשה להלום מצב בו המשיב בוחן אם אירוע מסויים מהווה "חבלת שירות"; דוחה אותו בפן המשפטי בלבד; ולאחר שהתובע מנהל הליך ערעור לפי החוק בו הוא מוכיח שפרשנות המשיב אינה נכונה; מתפנה המשיב לבחון את היסוד העובדתי של ההגדרה.

דרך התנהלות שכזו, אשר בוחנת את תחולת הגדרת "חבלת שירות" טיפין טיפין, אינה עולה בקנה אחד עם חובתו של המשיב, כרשות מנהלית, לפעול בסבירות.

לענין סיווג החבלה כ"חבלת שירות", קבע ביהמ"ש כי די בכך שהחבלה מתרחשת במהלך הפעילות המבצעית, ואין צורך שתהיה עקב הפעילות.

"לשון ההגדרה מתייחסת ל- "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית", כאשר הדגש כאן, מבחינה לשונית, הוא על הדרישה ולפיה החבלה תיגרם במהלך הפעילות, מבלי להוסיף לכך דרישה של "עקב" הפעילות המבצעית.

רוצים לומר, מבחינה לשונית ההגדרה הסתפקה בכך שהחבלה תיגרם במהלך פעילות מבצעית, מתוך הנחה שדי בכך כדי להקנות לחבלה את אותה זיקה מהותית לשירות הצבאי, הנחוצה לצורך ההכרה בה כחבלת שירות".

אנו סבורים כי האירוע מושא הערעור נופל, בראש ובראשונה, לגדר החלופה של "פעילות מבצעית".

בכדי להוציא אל הפועל את הפעילות האמורה, היה על הכוח בו נטל חלק המערער להגיע לנקודה מסויימת ולהתמקם בה.

מדובר אפוא באחד משלבי הוצאתה אל הפועל של הפעילות המבצעית שתכליתה היה מעצר המבוקש.

הפעולה אותו עשה המערער בעת פגיעתו – יציאה מרכב ממוגן –  התרחשה במהלך אחד משלבי הפעילות המבצעית האמורה, ומשכך היא התרחשה במהלך "פעילות מבצעית" כמשמעה בהגדרת "חבלת שירות".

כאמור, די בכך שהחבלה אירעה במהלך הפעילות המבצעית, כדי להקנות לה את הזיקה המהותית הנדרשת לצורך הכרה בה כחבלת שירות.

פעילות מבצעית, מעצם טבעה, יכולה לכלול מספר שלבי פעולה, המגיעים לשיא באירוע המהווה את "גרעין" הפעולה (במקרה זה פעולת מעצר המבוקש).

אין לומר שרק מה שנמצא בגרעין הפעולה מהווה את הפעולה עצמה, ופרשנות שכזו היא מלאכותית, לפחות באספקלריה של הגדרת "חבלת שירות".

אנו סבורים שגם שלבים הנמצאים מחוץ לאותו "גרעין", ואשר מהווים חלק בלתי נפרד מהפעלות המבצעית, נכנסים לגדר פעילות מבצעית לצורך הגדרת חבלת שירות.

ברי כי ככל שהשלבים מתרחקים, במישור הזמן והמקום, מאותו גרעין של פעולה, הולכת ונחלשת הזיקה המהותית שלהם לגרעין, וקשה יותר להכיר בהם כחלק מהפעולה.

עם זאת, הפעולה במקרה דנן, שהתבטאה בהגעת הכוח לנקודת ההתמקמות לצורך תמיכה בכוח הסמוי, הוא קרובה דיה לגרעין הפעולה, בכדי שלא לנתק את הזיקה המהותית בינה לבין הפעולה עצמה, לרבות בהיבט של הגדרת "חבלת שירות".

העובדה שחייל הנוטל חלק בפעילות מבצעית מוצב בתפקיד "גיבוי", אשר יכול לצאת אל הפועל אך גם יכול שלא, אינה מוציאה את תפקידו של אותו חייל מגדר הפעילות המבצעית גם אם הוא לא הגיע לכדי "ביצוע" תפקיד גיבוי אליו הוא שובץ, לפחות לא בהיבט של הגדרת "חבלת שירות" והמטרה מאחוריה.

דומה כי כאשר ביקש המחוקק לסנן אות אותם "אירועים אזרחיים" מתחולת החוק, לא מקרה כגון המקרה שלנו הוא שעמד לנגד עיניו.

קשה להלום שהמחוקק ראה בשוטר מג"ב שנמנה על כוח שנשלח לבצע פעולה מבצעית מובהקת, ואשר נפגע באחד מהשלבים הנחוצים לאותה פעולה, כמי שעוסק בפעילות אזרחית באופיה, וקשה להלום שהמחוקק ביקש להוציא את אותו חייל מגדר חוק הנכים.

המערער נמנה על יחידת מסתערבים; הוא הוצב בכוח שנועד לתמוך בכוח שביקש לבצע מעצר מבוקש; הכוח עליו נמנה המערער הגיע לנקודת התמקמות לקראת ביצוע פעולת המעצר; ותוך כדי כך הוא נפגע.

גם אם ניקח בחשבון את התכלית המצמצמת של תיקון מס' 29, עדיין מדובר במקרה אותו המחוקק, כך אנו סבורים, לא ביקש להוציא אל מגדר לחוק.

5 / 5 ( 1 vote )
לייעוץ במשפטי צרו קשר
תחומי ההתמחות שלנו
  • תביעות נכי צהל
  • תביעות נפגעי עבודה
  • פגיעה בשמיעה
  • הכנה לועדה רפואית במשרד הביטחון
  • פריצת דיסק בצבא
קישורים שימושיים
מאמרים אחרונים
תביעות נכי צה"ל

תביעות נכי צה"ל

חוק
תביעה נגד משרד הביטחון בגין מחלה – הנחיות

תביעה נגד משרד הביטחון בגין מחלה – הנחיות

תביעה
הנחיות למגיש תביעה בגין חבלה

הנחיות למגיש תביעה בגין חבלה

תביעה
קישורים שימושיים 03-6813322 03-6812777 [email protected] רחוב נחל איילון 37, ת.ד 57232 , תל אביב מיקוד 6157102.
תחומי התמחות
  • תביעות נכי צהל
  • תביעות נפגעי עבודה
  • פגיעה בשמיעה
  • הכנה לועדה רפואית במשרד הביטחון
  • פריצת דיסק בצבא
מידע נוסף
  • פורום תביעות משרד הבטחון
  • שאלות נפוצות
  • פסקי דין בענין תביעה לפי חוק הנכים
  • פסקי דין בענין ועדות רפואיות וקביעת נכות
  • תביעה נגד משרד הביטחון
  • בלוג אישי
צור קשר
אין לעשות שימוש בחומר המופיע בדף זה ללא אישור מראש מבעלי זכויות היוצרים . כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד צדקוני - סיון
המידע המובא באתר הינו מידע כללי בלבד ואינו בגדר יעוץ משפטי. המידע אינו מהווה אסמכתא משפטית ואינו מהווה תחליף לקבלת יעוץ משפטי מתאים.
top digitalקידום אתרים לעורכי דין
צור קשר
לייעוץ במשפטי צרו קשר
או חייגו
03-6813322  

03-6813322

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס