שיתוק עצב הפנים

1248. ע"נ 99/**** ש"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ב"ש, הרכב הש' גנן

שיתוק עצב הפנים. דחיית טענה בדבר קשר בין שיתוק עצב הפנים (Bell’s Palsy) לבין תנאי השירות – חשיפה לקור ורוח.

האם אבחונו של המערער היה תוך זמן סביר על פי כללי האמנות הרפואית? ראשית, נחזור ונציין, כי האיבחון נעשה, כאמור, ע"י שני מוסדות רפואיים מוכרים ומקובלים, ונעשה על אתר, עם פנייתו של המערער.

כאשר מדובר במחלה שהאתיולוגיה שלה אינה ידועה, אין אנו שואלים עצמנו רק מה צפה הרופא במצב מסויים, אלא גם מה צריך היה לצפות, בעיקר מה יכול היה לצפות נוכח פני הדברים.

המומחה הרפואי מטעם המערער, כמו גם שני המומחים מטעם המשיב, לא היו פסקניים באשר לשאלה, מה נפקות אפשרית הייתה לגילוי המוקדם של המחלה, וכאמור, כלל לא ברור אם הטיפול הסטרואידי הינו יעיל, וזאת מאחר והגורם למחלה אינו ידוע, כך גם אין וודאות באשר לקיום אפשרות טיפול מונע, מעט למחלה, או מרפא אותה.

כפי שכבר הבאנו לעיל, גורמי המחלה הנדונה כאן אינם ידועים. והכיצד יוכל המערער להוכיח שבעקבות גורמים, שאין אנו יודעים מהם, נגרמה למחלתו? הנסיון לשייך גורם זה או אחר הוא היפוטטי ואין הוא עונה על הדרישה שנקבעה בפסיקה שלפיה על המערער להוכיח את טענותיו במידה העולה על 50% במאזן ההסתברויות.

1247. ע"נ 99/**** ע"ט נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ב"ש, הרכב הש' גנן

שיתוק עצב הפנים. דחיית טענה בדבר קשר בין שיתוק עצב הפנים (Bell’s Palsy) לבין תנאי השירות.

קור עז ורוח קרה עשויים להוות מצב של סטרס. המונח הלטיני לכך הוא paralysie facial a frigore, שמשמעותו: שיתוק פנים הנגרם מקור. מאידך, ידועים מקרי שיתוק פנים רבים, שסיבתם אינה ידועה ולכן הפרסומים הרפואיים אינם נוטים לקשר בין היווצרות השיתוק לבין הקור.

הנה כי כן, רואים אנו, כי לגבי פגימה זו רב הספק על הידוע, ואילו חוק הנכים מדבר על מבחן כפול – כדי לבסס "קשר סיבתי" – אין זה די בהוכחה שהמחלה נגרמה בעת השירות, על המערער להצביע על אותם אלמנטים המיוחדים לשירות שאותם ניתן לקשור, מבחינת סמיכות הזמנים, לפרוץ המחלה, דהיינו: עקב השירות.

כפי שכבר הבאנו לעיל, גורמי המחלה הנדונה כאן אינם ידועים. והכיצד יוכל המערער להוכיח שבעקבות גורמים, שאין אנו יודעים מהם, נגרמה למחלתו?

הנסיון לשייך גורם זה או אחר הוא היפוטטי ואין הוא עונה על הדרישה שנקבעה בפסיקה שלפיה על המערער להוכיח את טענותיו במידה העולה על 50% במאזן ההסתברויות.

2408. ו"ע 03/*** מ"מ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשון לציון (הרכב רפאלי).

דחיית טענה בדבר שיתוק עצב הפנים וחשיפה לקור בשירות מילואים. התאוריה שקשרה חשיפה לקור לשיתוק עצב הפנים כבר אינה תקפה ואינה מקובלת. גם התאוריה עליה הסתמך המערער לפיה הקור גרם לאקטיבציה של וירוס ההרפס, שגרם לשיתוק, טרם הוכחה מדעית ועדיין לא התקבלה כאסכולה רפואית. (18.6.06).

2409. ו"ע 03/*** מ"מ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשון לציון (הרכב רפאלי) 2.7.06.

שיתוק עצב הפנים שהופיע כשבועלאחר תאונה בה נפגע המערער בראשו, באותו צד. הוכר קשר.

הועדה הכריעה בערעור על סמך סמיכות הזמנים המובהק בין החבלה להופעת השיתוק. "אכן סימני השאלה שמעלים המשיב והמומחה מטעמו אינם מבןוטלים אולם אין בהם די כדי לגבור על משקלן של סמיכות הזמנים וסמיכות מקום הפגיעה, המלמדות על קשר בין הדברים, וכדי להביא למסקנה כי התפתחות השיתוק בצד שמאל של הפנים, ימים ספורים לאחר התאונה בצד שמאל של הראש היתה מקרית גרידא". עוד ציינה הועדה כי לפי דברי ד"ר בן טובים מטעם המשיב נדיר שחבלה תגרום לשיתוק עצב הפנים בלבד ללא עצבים סמוכים, אולם "נדיר" אין פרושו בלתי אפשרי.

.183 וע' 02/*** ל"י נ' קצין תגמולים

שיתוק עצב הפנים. הועדה קובעת בקצרה, תוך העדפת חוות דעת ד"ר בן טובים מטעם משהב"ט על זו מטעם המערער ד"ר פרט שעיין ב-6 מסמכים בלבד מתוך עשרות המסמכים שבתיק, כי הגורם הויראלי הינו עדיין השערה ולא אסכולה רפואית מקובלת.

1711. ע"נ 99/**** א"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ב"ש, הרכב הש' גנן

דחיית טענה בדבר קשר בין שיתוק עצב הפנים (Bell’s Palsy) לבין תנאי השירות – חשיפה לקור ורוח. הועדה קבעה כי מדובר בתאוריה שלא הוכחה והערעור נדחה – לא נטען לאקטיבציה של הרפס כתוצאה מקור אלא ממש לאפריגור.

2466. ע"נ 03/*** א"י נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה (הרכב טובי פרידמן) 23.1.07.

דחיית טענה בדבר קשר בין שיתוק עצב הפנים (Bell’s Palsy) לבין תנאי השירות – חשיפה לקור ורוח. המערער שמר במתקן כליאה מגידו במגדל שמירה פרוץ לרוחות. הועדה ציינה כי גורמי המחלה אינם ידועים.