חייל שלקה במחלה סרטנית בתקופת השירות הצבאי, הוכר כנכה צה"ל. בגין מחלתו נזקק לטיפול אונקולוגי – כימותרפיה והקרנות, שכתוצאה ממנו הפך לעקר. הוגשה בקשה לקביעת נכות בגין העקרות (אספרמיה).
הועדה הרפואית המחוזית סרבה לקבוע לנפגע נכות בגין העקרות, בטענה שטרם הטיפול הוקפאו עבורו מנות זרע תקינות, וכי רק אם טיפולי ההפריה יכשלו, יהיה מקום לדון בבקשתו.
בערעור לועדה העליונה טענו כי הנפגע זכאי לקביעת נכות מתאימה, מעצם קיום הפגיעה בפריון וללא קשר לקיומן של מנות זרע מוקפאות תקינות. הודגשו הקשיים הנלווים להליך הפריה מזרע קפוא – הן לגבי בת הזוג והן מבחינת סיכויי הצלחה, וכי הפריה כזו אינה מרפאת את הבעיה אלא כמוה כאמצעי עזר. כן נטען כי לשון הסעיף ברורה ואין מקום לקרוא לתוכו תנאים נוספים, כפי שעשתה הועדה המחוזית.
הועדה העליונה קיבלה את הערעור וקבעה לנפגע נכות מתאימה בגין אספרימה, כפי שביקשנו.
