- ע"ו 06-13 ****** ל"ע נ' קצין התגמולים מחוזי ת"א, הש' וולצקי. 1.5.14, פורסם בנבו.
קביעת נכות בדרגת ביניים בהתאם לתקנה 11 (ג). "למעלה מן הצורך, מצאתי לציין כי, נראה שהשימוש בתקנה 11 (ג) שמור לאותם מקרים שבהם הוועדה הרפואית סבורה שמצבו של נכה הוא מצב ביניים שבין שני סעיפים. אזי היא אכן יכולה לתת נכות מותאמת מבחינת האחוזים שבין שני הסעיפים. אלא שאין בכך כדי לאפשר לה לסטות כליל מן המבחנים, שאם תאמר אחרת הרי שתקנה 11 (ג) הופכת סדרי עולם ומאפשרת לוועדות לקבוע נכויות בהתאם לשקול דעת חופשי וללא כל הצמדות למבחני הנכות ובעצם לבטלם. לא זו הייתה מטרת התיקון שבתקנה 11 (ג). לטעמי בא התיקון כדי לאפשר לוועדות לקבוע נכות שעולה על הנכות הנמוכה מבין שתיים וזאת בעיקר לגבי סעיפים שיש בהם דרגות חומרה."
3621. ע"ו
61125-02-22 ע.א נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש מחוזי ת"א, ש' וולצקי.
פס"ד מיום 4.5.22, לא פורסם.
קביעת
נכות בגין צלקת באזור גלוי ביד. הוע"ר קבעה 5% לפי סעיף ביניים בהתאם לסמכות
לפי סעיף 11 ג' לתקנות. ביהמ"ש שינה
הקביעה וקבע את הנכות בעצמו – 10%.
לענין
השימוש בסמכות לקביעת דרגת ביניים לפי סעיף 11ג לתקנות בקביעת נכות בגין צלקות
ציין ביהמ"ש:
"לשיטתי
בא התיקון של סעיף 11ג להיטיב עם הנכים ועל כן השימוש הנרחב שעושות הוועדות
הרפואיות להפחית נכויות בגין צלקות באמצעות אותו סעיף חותר תחת ההלכות של בית
המשפט העליון שעל פיהן יש לבחון את טיעוני הנכים בעין חפצה וברוחב לב ובוודאי שלא
לקמץ בנכויות כאשר מתבקשות וועדות רפואיות
לקבוע את הנכויות.
לשיטתי
מקום שבו עוד לפני התיקון של סעיף 11 ג' היתה ועדה רפואית נדרשת ליתן 10% בהתאם
לסעיף 75 (א) כי אז גם לאחר התיקון היא מחויבת ליתן 10%. התיקון בא לאפשר לוועדות
באותם מקרים שהיו מצדיקים מתן 1% נכות בהתאם לסעיף 75 (א) (1) לתת יותר מאותו אחוז
בודד".
הש'
וולצקי מציינת כי עמדה זו לא התקבלה במלואה ע"י כב' הש' מוסק בביהמ"ש
המחוזי אולם טרם ניתנה עמדת ביהמ"ש העליון בענין זה.
"במקרה
שבפני מדובר בצלקת אצל אדם צעיר שמצויה לאורך על גב כף היד עד לאצבעות. הועדה לא טענה
שהצלקת איננה נראית או שהיא בצבע העור. היא מצאה לציין שקיימת היפטרופיה קלה בצלקת
ושהיא אינה דבוקה לרקמות. היא מצאה לציין שהמערער מתלונן על רגישות בעת בדיקת הצלקת ובנוסף ציינה, שקיימת אלודיניה בכל גב כף
היד ללא פיזור עצבי תואם. היא מוסרת שאין סימני גרד ושעדיין קיים שגשוג כל כלי דם
בתוך הצלקת….. מדובר בצלקת באורך 10 ס"מ באזור חשוף בכל עונות השנה. הצלקת
נראית שכן אחרת היה בא ציון מצד הועדה שהיא איננה נראית. הועדה מציינת שקיימת
בחלקה הקטן של הצלקת אטרופיה. כמו כן היא מציינת שהמערער מתלונן על רגישות בעת
הבדיקה באזור הצלקת…. הועדה מצאה משום מה, מבלי שעלתה כל טענה, לציין שמצבו של
המערער בכף היד אינו עולה כדי תסמונת CRPS
תוך שהיא מפנה לקריטריונים של בודפשט שאינה מתקיימים בעניינו של המערער. אמירה זו
לצד האמירה כי נמצאה אלודיניה שאינה תואמת את הפיזור האנטומי מעלה חשש שהועדה
ניסתה למצוא בכל מחיר דרך שלא להקנות למערער את הנכות שמגיעה לו.
במקרה
שבפניי ישנה רגישות ולצידה ישנו גם כיעור. במצב דברים זה ברור שעל פי קביעתי שלי
שלא זכתה לדיון בבית המשפט העליון, יש מקום להעניק 10% נכות.
אין
בידי לקבל את טענת ב"כ המשיב, כי רגישות אינה עולה כדי כאב. גם אין בידי לקבל
את הטענה שמדובר בטענה סובייקטיבית, שכן גם כאב היא טענה סובייקטיבית. רגישות, בוודאי
למגע עולה כדי כאב ולכך התכוון מתקין התקנות.
אשר
על כן אני מורה ליו"ר הועדות הרפואיות לתקן את הרישומים באופן שנכותו של
המערער בגין הצלקת תעמוד על 10%
