רבים מהנכים שנקבעה להם דרגת נכות ע"י ועדה רפואית לפי חוק הנכים, מרגישים שמצבם מצדיק דרגת נכות גבוהה יותר, ושהקביעה בענינם מקפחת.
תחושות אלו מתחזקות במיוחד במקרים בהם הנכות הסופית נמוכה במעט מדרגת נכות משמעותית (לדוגמא – כשנקבעת נכות של 19%, כאשר הסף
המזכה בתגמולים חודשיים הוא 20% נכות).
במקרה כזה, רצונו הטבעי של הנכה הוא לערער על החלטת הועדה הרפואית.
זכות הערעור על החלטת הועדה הרפואית קבועה בחוק ומוסדרת בתקנות.
הערעור מוגש לועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכים.
כיצד יש להגיש את הערעור?
את הערעור ניתן להגיש במכתב או על גבי טופס המיועד לכך, באמצעות הלשכה המחוזית של אגף השיקום אליה משויך נכה צה"ל.
מדובר בהליך פשוט לביצוע מבחינה טכנית, ולא פעם הנכה מחליט לנסות את מזלו ולערער, בבחינת "אם לא יועיל אז לא יזיק".
למרבה הצער, גישה זו עלולה להזיק וערעורים מיותרים, שגויים או כאלו שהוגשו מתוך חוסר מחשבה ובחינת הדברים, עלולים לגרום לנפגע נזק והפסד כספי.
ערעור לועדה רפואית עליונה או ערכאה משפטית אחרת
ההחלטה האם להגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית המחוזית צריכה להתקבל לאחר שיקול ובדיקה.
לפעמים ההחלטה הנכונה היא דווקא ההחלטה שלא לערער.
הגורמים שיש לקחת בחשבון שונים ומגוונים – גובה הנכות, זמניות הנכות, קיומם של הליכים נוספים, לגבי אותה נכות או לגבי נכויות אחרות, שעדיין מתנהלים, ועוד גורמים ושיקולים ספציפיים השונים מנכה לנכה.
הצעד הראשון בקבלת החלטה מושכלת הינו עיון במכתב שהתקבל מאגף השיקום ובו ההודעה על ההחלטה, והבנת הנאמר בו.
נוסח המכתב לעיתים עשוי להטעות.
חשוב להבין אלו נכויות הוכרו, מה טיב הקשר הסיבתי של ההכרה ומה דרגת הנכות שנקבעה לכל נכות ונכות.
לעיתים המכתב שנשלח מאגף השיקום כולל לא רק את ההודעה על דרגת הנכות, אלא גם הודעה על עצם ההכרה בנכות.
סעיפים לבדיקה לפני הגשת הערעור
יש לבדוק:
- האם הפגימה מצוינת במכתב?
- ואם כן האם קצין התגמולים הכיר בקשר הסיבתי בין הפגימה לשירות?
- והאם ההכרה היא בקשר מלא או חלקי?
- מה דרגת הנכות הכוללת שנקבעה לאותה פגימה?אופן ההתייחסות בהחלטה קובע מהו ההליך המתאים לצורך ערעור, והאם אכן מדובר בערעור לועדה רפואית עליונה או בהליך מסוג אחר.
כך, יתכן ודרגת הנכות הכוללת שנקבעה היא דרגה מתאימה, אבל ההכרה בפגימה נקבעה כהכרה חלקית בלבד.
במקרה כזה הערעור אינו לוועדה הרפואית העליונה אלא לערכאה משפטית אחרת. (ועדת ערעורים לפי חוק הנכים).
לבדוק האם דרגת הנכות תואמת את פגיעת הנכות
כאשר מדובר בקביעת נכות בגין כמה פגימות, יש לבדוק האם דרגת הנכות הכוללת אכן תואמת לנכויות שנקבעו.
יש לזכור כי לגבי רוב הנכויות, החישוב המצטבר נעשה בדרך של שקלול, דבר שמפחית ממשקלה של כל נכות שמתווספת.
למידע נוסף על חישוב דרגת הנכות הכוללת ראה בנכות משוקללת – איך מחשבים דרגת נכות של נכה צה"ל עד שלב זה בדיקת ההחלטה של הועדה הרפואית היא טכנית במהותה.
כעת יש לבדוק האם הנכות שנקבעה אכן משקפת את המצב, או שיתכן והיה מקום לקבוע נכות גבוהה יותר.
בענין זה, לא מספיקה תחושת הנפגע שהנכות נמוכה מדי ולא מתאימה למצבו.
חשוב לזכור שקביעת דרגת הנכות נעשית בהתאם לרשימה מפורטת ולהנחיות מפורטות, שקבע המחוקק בתקנות מיוחדות.
בתקנות יש רשימה של פגיעות ומגבלות, כשלצד כל פגיעה קבועה דרגת הנכות המתאימה לה.
אם דרגת הנכות שנקבעה תואמת למה שנקבע בתקנות לאותה נכות, הרי שאין מקום לערער, גם אם הנכה מרגיש שזו קביעה מקפחת.
לדוגמא – אדם הסובל מצפצופים באזניו (טנטון) ונקבעה לו נכות בגובה של 10%.
גם אם להרגשתו, מדובר בבעיה שמצדיקה נכות גבוהה יותר, אין מקום לערעור, שכן זו דרגת הנכות המקסימלית בפגיעה זו.
ערעור מיותר לא רק שלא יביא להעלאת הנכות, אלא עלול להסתיים בהפחתה של הנכות ובמפח נפש והוצאות.
חשוב להדגיש כי התקנות בהן מדובר הינן תקנות מיוחדות לנכי צה"ל, וקיימים הבדלים בינן לבין התקנות העוסקות בנפגעי עבודה בביטוח הלאומי. בכל בדיקה יש להעזר, כמובן, בתקנות הרלוונטיות.
נכות במסגרת ביטוח לאומי או לפי חוק הנכים
טעות נפוצה נוספת, אצל נפגעים שנקבעה להם נכות גם בביטוח הלאומי, הינה השוואת דרגת הנכות שנקבעה לפי חוק הנכים לדרגת "אי הכושר" שנקבעה להם במסגרת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי.
מדובר בהסדרים שונים ולכן יכול אדם שתקבע לו דרגת אי כושר של 100% בביטוח הלאומי, ונכות רפואית
בגובה 50% במשרד הביטחון.
השוני הזה אינו מלמד בהכרח על טעות בהערכת הנכות במשרד הביטחון ועל כך שצריך להגיש ערעור על החלטת הועדה הרפואית.
במקרה בו נפגע סובל ממספר נכויות שונות, והוא מעונין להגיש ערעור לגבי אחת מהן בלבד, עליו להביא בחשבון שיתכן והועדה הרפואית העליונה תחליט לדון מיוזמתה גם בנכויות האחרות לגביהן לא הוגש ערעור.
הערעור על סעיף נכות אחד חושף את הנכה לדיון חוזר בסעיפי הנכות האחרים.
לכן, לעיתים, הערכה מושכלת של הסיכויים והסיכונים לגבי מכלול הנכויות, תביא למסקנה כי עדיף לוותר על הערעור.
הועדה הרפואית יכולה לקבוע את הנכות כזמנית או כצמיתה.
לזמניות הנכות יש השפעה על ההחלטה האם לערער או לא. כאשר מדובר בנכות זמנית, לתקופה קצרה, יתכן ולא כדאי לערער, כי במילא עד שיגיע מועד הדיון כבר תחלוף תקופת הזמניות.
הנפגע עלול להימצא במצב בו הועדה העליונה שתדון בערעורו תחליט לקבוע לו נכות לצמיתות, והוא עלול להפסיד בכך ערכאת ערעור לענין הנכות הצמיתה.
מצד שני, אפילו אם יצליח בערעור, יתכן התועלת תהיה זניחה, בשל הזמניות של הנכות, ולכן לא תמיד מוצדק, מבחינה כלכלית,
להשקיע בהליך.
גם כאשר בחינת המקרה מראה כי הסיכון בהליך הערעור נמוך, והסיכוי גבוה, עדיין לא בהכרח יש טעם בערעור.
עשויים להיות מקרים בהם להצלחה בערעור והעלאת אחוזי הנכות תהיה השפעה מעטה, או לא תהיה השפעה כלל, על
זכויות הנכה.
כדי להעריך את כדאיות ההליך צריך לנסות ולהעריך מהי הנכות המקסימלית אותה יוכל לקבל הנפגע אם הערעור יתקבל, ומנגד מהן ההוצאות הנלוות להליך (שכר טרחת עו"ד, תשלום למומחה עבור חוו"ד).
עורך דין מיומן לייצוג מקצועי בכל שלב
ישנם מקרים בהם כדאי ומוצדק להשקיע הרבה, אפילו בשביל תוספת מינימלית של אחוז נכות.
לדוגמא, במקרה בו הנכה מוכר בנכות בשעור 19%, ואם יגיש ערעור יש סיכוי שיקבעו לו 20% נכות.
במקרה כזה ההבדל הקטן של אחוז נכות אחד, משמעו הבדל עצום בזכויות ולכן מוצדק לעשות כל מאמץ שהליך הערעור יצליח. מאידך, במקרים
אחרים, גם תוספת של 10% עשויה להיות בעלת השפעה זניחה על זכויות
הנכה.
הנכה זכאי להיות מיוצג ע"י עו"ד בכל אחד משלבי קביעת הנכות – ועדה
רפואית, ועדה רפואית עליונה וביהמ"ש המחוזי. ייצוג ראוי, ע"י עו"ד מיומן,
הבקיא בחוק ובתקנות, עשוי לסייע לנפגע במיצוי זכויותיו ובקבלת דרגת הנכות
המתאימה ולמנוע ממנו טעויות ונזקים מיותרים.
למידע נוסף על קביעת הנכות, הועדות הרפואיות והערעור על החלטותיהן.