3416. ע"ו 17 – 03 – ***** ג.ב.א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 1.11.17. לא פורסם.
וע"ר מחוזית לפי תקנה 9 בה נטען לקשר בין מחלת קרוהן למחלת עורקים כליליים. הודה הרפואית המחוזית דחתה את הקשר בנימוק של העדר אסכולה. הנכה ערער לוע"ר עליונה בטענה כי על הועדה המחוזית היה לדון בענינו באופן פרטני ולבדוק אפשרות של קשר במקרה הקונקרטי. המערער ביקש כי הוע"ר העליונה תחזיר את הדיון לועדה המחוזית ע"מ שתקים דיון בשאלת הקשר הפרטני..
נפסק: "כל פגם שנופל בקביעת ועדה רפואית מחוזית, הינו בסמכות הועדה העליונה. העדר דיון בפרטים, כמו גם העדר הנמקה, הינם בסמכות הועדה העליונה. כפי שציינתי לא אחת, הועדות הרפואיות הן גם ועדות מעין שיפוטיות והן מוסמכות לדון גם בטענות של העדר דיון או העדר הנמקה. התקנות מאפשרות לועדה רפואית עליונה גם לשנות אך גם לבטל החלטה של ועדה רפואית מחוזית. מכאן – שהיא גם מוסמכת להורות על החזרת הדיון לועדה המחוזית".
3450. ע"ו 38415-10-18 ג.ב.א נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א, הרכב הש' וולצקי, 6.3.19. לא פורסם.
המערער מוכר על מחלת קרוהן. ביקש הכרה במחלה לבבית כנכות מוסבת. הועדה הרפואית המחוזית דחתה את הבקשה בנימוק של העדר קשר סיבתי עקרוני. המערער ערער לוע"ר עליונה וטען כי על הועדה המחוזית היה לדון גם בשאלה האם לא קיים קשר סיבתי במקרה הספציפי של המערער. המערער טען כי על הועדה העליונה היה להחזיר את הדיון לועדה המחוזית ע"מ שתשלים הדיון בטענה זו. נדחה וערער לביהמ"ש המחוזי שהורה לועדה העליונה לדון בטענה. הועדה העליונה שהתכנסה לאחר פסה"ד דחתה את הבקשה להחזיר הדיון לועדה הרפואית המחוזית וביקשה לדון בעצמה בבקשת המערער להכרה בקשר סיבתי, לאחר שתבדוק אותו. הועדה קבעה כי הדבר בסמכותה וכי לאחר שהמערער ערער על קביעות הועדה המחוזית "אין זה סביר שאותו מערער יבקש לחזור לאותה ועדה מחוזית עליה מערער".
המערער חזר וערער לביהמ"ש המחוזי על החלטת הועדה הרפואית העליונה, בנימוק של "אבדן ערכאה". הערעור התקבל.
"הוועדה לא ראתה להתייחס לאותה טענה של אובדן ערכאה. תחת זאת ניסתה לנמק את קביעתה כי יש מקום שהיא תדון באותה טענה פרטנית בשניים: האחד, שסמכויותיה רחבות גם לדון במקרה הספציפי של המערער והשני, כי אין זה הגיוני שהמערער שכבר נדחה את ידי הוועדה העליונה גם לגופה של טענה יבקש לשוב לוועדה מדרג ראשון. באשר לטענה הראשונה – אין חולק שסמכויות הוועדה הרפואית העליונה רחבות אלא שכמו כל טריבונל מעין שיפוטי עליה להפעיל את סמכויותיה בתום לב ובהגינות. אם טענת המערער הייתה שהוא זכאי ששתי הערכאות של וועדת ידונו בטענות הרפואיות שלו, היה על הוועדה לשקול האם לא נכון להושיב את הדיון לוועדה מדרג ראשון כדי שתדון באותה טענה ואזי תהיה לו זכות לערער על אותה קביעה לוועדה עליונה….. עוד תמוה שאם סמכויות הוועדה רחבות כל כך לשיטתה, מדוע אין מקום להורות על השבת הדיון לוועדה המחוזית תוך החלפת הרכב, או תוך מתן הוראה שאותה וועדה לא תקבל לעיונה את פרוטוקול הוועדה הרפואית העליונה הקודם ואף לא את פסק דיני שדן בו."
ביהמ"ש מתייחס לכך כי במקום בו מדובר בדיון בקשר סיבתי הפסיקה מחייבת דיון דו שלבי – ראשית האם יש אסכולה רפואי מוכרת שמכירה באותו קשר ושנית גם אם אין אסכולה כזו, האם במקרה הפרטני של אותו נכה יש מקום להכיר בקשר כזה.
ביהמ"ש התייחס לטענה שהועדה העליונה היתה מוסמכת לדון לגופם של דברים מכח היותה ערכאת ערעור וההשוואה בינה לבין ערכאת ערעור בביהמ"ש, וקבע:
"מקום שמערער מגיש ערעור רק על טענות סף אין בסמכות ערכאת הערעור לכתוב פסק דין גם לגופה של תביעה. טול לדוגמא, טענה של חסר בתשלום אגרה, התיישנות וכיוצב'. האם יעלה על הדעת שכאשר עלתה טענת התיישנות בתחילתו של הליך ערכאת הערעור תדון גם בטענות לגופה של תביעה מבלי שאלו נדונו בערכאה קמא."
כאן נדרשה הועדה העליונה לדון בטענת המערער שהועדה מדרג ראשון לא השלימה את הדיון בהתאם לפסיקה. "כאמור, טענה זו לא זכתה למענה מצד הוועדה, זולת אותו ניסוין להבהיר למערער שאין טעם בהחזרת הדיון לוועדה מדרג ראשון כאשר היא כבר ראתה להביע את דעתה גם לגופו של עניין…. לכאורה בהתאם לתפיסת הוועדה לא הייתי צריכה להשיב את הדיון לוועדה, שכן מדובר בטענה משפטית שחזקה שבית משפט אומן עליה והיא גם בסמכותו וניתן היה לדלג מעל התייחסות הוועדה ולקבוע שיש להשיב את הדיון לוועדה המחוזית כבר בבית משפט זה. רבות הן הפעמים שרק מחמת כיבוד סמכויות לא נעשה על ידי בתי המשפט והדיון מוחזר לוועדה על מנת שתהיה זו היא שתיתן החלטה. בין היתר, כדי לאפשר למערער את על הערכאות שהוא זכאי להם מכוח החוק. אשר על כן, יושב הדיון לוועדה על מנת שתדון בטענת המערער שהייתה חובה על הוועדה מדרג ראשון לדון גם לגופו של מקרה פרטני שלו בטענתו לקשר סיבתי בין הפגימה המוכרת לנכון המוסבת הנטענת ושאם אינה עושה כן הוא מאבד ערכאה. ככל שחברי הוועדה סבורים שהם אינם יכולים לקיין דיון לאחר שהם מניחים בצד את עמדותיהם לגופו של עניין, כי אז יודיעו ליו"ר הוועדות הרפואיות שהם מבקשים החלפת הרכב הוועדה העליונה. אכן, לעיתים לא נוח לערכאת קמא לשוב ולדון בהוראות שנשלחו מערכאה גבוהה יותר, אלא שבשל כך לא יושבים הדיוטות לא על כיסא השיפוט ולא בטריבונלים מעין שיפוטיים דוגמת הוועדות הרפואיות. חזקה עליהם שהם יודעים לעשות שימוש בכלים המקצועיים ולהתייחס למקרה ללא אגו ותוך כיבוד הדין".
3423. ע"ו 18 -01-***** בב"י נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א, הש' וולצקי. 30.5.18. לא פורסם.
הועדה הרפואית העליונה התכנסה ביום 19.11.17 ומצאה את טענות המערער מוצדקות בכל הנוגע לדיון בועדה המחוזית. מהטעם הזה ראתה להשיב את הדיון לועדה המחוזית כאשר היא מציינת שהיא נסמכת גם על פסק הדין שצוטט לעיל וגם על הנחיית היועמ"ש לועדות הרפואיות, עו"ד גב' הלן מור. טעה יו"ר הועדות הרפואיות בהבנת פסק הדין. על פי פסק הדין ניתנה לועדה הרפואית העליונה האופציה לדון בעצמה או להשיב את הדיון לועדה. שתי האופציות תלויות בעמדת הועדה באשר לטיעוני ב"כ המערער לפיהם נפגעו כללי משפט הוגן בעת הדיון בועדה המחוזית. הועדה הרפואית העליונה הבינה את פסק הדין ואף ראתה לקבל את טיעונו של ב"כ המערער וראתה להשיב את הדיון לועדה המחוזית. בעניין זה יש משום שמירה על זכותו של נכה להישמע בשתי ערכאות של ועדות רפואיות. יחד עם זאת, שגתה הועדה הרפואית העליונה כאשר הוסיפה כי בפני הועדה המחוזית יונחו פרטוקוליי הדיון של הועדה העליונה שעליה ניתן פסק הדין. זאת לא ניתן לאפשר. ממה נפשך, אם הועדה המחוזית צריכה לדון דה נובו – אין לאפשר לה לדעת מה הייתה עמדתה הועדה הרפואית העליונה. שהרי אך סביר שועדה מדרג נמוך תבקש להתיישר עם עמדת ועדה מדרג גבוה, מטיבם של דברים. מקום שהוריתי לועדה העליונה אף היא לדון דה נובו, ככל שהיא מוצאת לדון בעצמה – ברור שלא ניתן להניח בפני הועדה המחוזית פרוטוקול ועדה שהוריתי לקיים דיון נוסף חדש במקומו. מכאן שאם ראתה הועדה העליונה במסגרת סמכותה שבדין ובעיקר לאור הוראות פסק הדין להשיב את הדיון לועדה המחוזית, יש להשיב את הדיון לועדה המחוזית מבלי שהועדה המחוזית מקבלת לעיונה כל מסמך שהוגש לאחר מתן החלטתה. כל שניתן להעביר לועדה המחוזית את פרוטוקול הדיון מיום 19.11.17 שמחזיר אליה את הדיון, אך למעט הטיעון בכתב שצורף לפרוטוקול מפיו של עו"ד צדקוני (עמ' לבנים). מכאן שאף אין לאפשר עיון הועדה במכתבה של היועמ"ש לועדות, מכתבו של יו"ר הועדות הרפואיות ופסק הדין מיום 17.2.16 ופסק דיני זה.
