קביעת הנכות לנכה צה"ל, שונה מקביעת הנכות הנהוגה במוסד לביטוח לאומי, לגבי
נפגע עבודה. בעוד שבביטוח הלאומי כל פגיעה בעבודה או מחלת מקצוע עומדת בפני
עצמה, הרי שבמשרד הביטחון, מצרפים יחד את כל נכויותיו של הנפגע, וזכאותו
נקבעת לפי סך הנכות הכולל.
לדוגמא: אם עובד במפעל סובל מירידה בשמיעה בגלל חשיפה לרעש, ונקבעה לו
נכות של 10%, ובנוסף הוא נפגע בברכו ונקבעה לו נכות של 10% בגין הברך, הרי
שיש לו שתי נכויות נפרדות, כל אחת של 10%, וזכויותיו יהיו בהתאם. אם לעומת
זאת, מדובר היה בחייל שנפגע תוך ועקב השירות, הרי שהוא היה זכאי לזכויות לפי
צרוף שתי הנכויות יחד, ובמקרה זה 10% + 10% = נכות כוללת של 19%.
וכן, אין מדובר בטעות. במתמטיקה של אחוזי הנכות 10 + 10 = 19.
כאשר לנכה צה"ל יש סעיף נכות אחד, הנכות הסופית הכוללת שלו הינה בהתאם
למה שנקבע בגין אותו סעיף נכות בודד, אולם, אם יש לו יותר מסעיף נכות אחד,
החישוב של דרגת הנכות הכוללת אינו נעשה, ברוב המקרים, בדרך של חישוב
מצטבר, אלא לפי שיטת השקלול.
איך מחשבים את הנכות, מהי שיטת השקלול וכיצד מחושבת הנכות במקרים
מיוחדים, יוסבר להלן:
קביעת דרגת הנכות נעשית בהתאם לרשימה מפורטת ולהנחיות מפורטות, שקבע
המחוקק בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל – 1969. מדובר
בתקנות שהותקנו במיוחד לצורך קביעת דרגת הנכות של נכי צה"ל. תקנות אלו דומות
מאוד לתקנות הקיימות בחוק הביטוח הלאומי, והמשמשות לקביעת דרגת נכות של
נפגעי עבודה, אך הן אינן זהות, וחשוב להקפיד ולהסתמך על התקנות הנכונות בעת
הערכת הנכות של נכה צה"ל.
בתקנות הנכים ישנה רשימה ארוכה ומפורטת של פגיעות ומגבלות, כשלצד כל פגיעה
קבועה דרגת הנכות המתאימה לה. מטבע הדברים, הרשימה אינה יכולה להקיף את
כל הנכויות האפשריות. כדי לפתור בעיה זו, מאפשרות התקנות לקבוע נכות על דרך
התאמה לסעיף דומה, במקרה של פגיעה שאין לה סעיף מדויק.
כאשר להערכת הועדה מצבו של הנבדק נמצא בין שתי דרגות נכות, יכולה הועדה
לקבוע לו סעיף נכות מותאם, בין שתי הדרגות שבתקנות. (זו אפשרות שלא היתה
קיימת בעבר. עד לתיקון התקנות ההוראה היתה שבמקרה של מצב ביניים, יש לקבוע
את הנכות לפי הסעיף שמקנה נכות נמוכה יותר). במקרה שלא קיים פריט בתקנות
המתאים לנכות הנבדקת, ניתן להעזר בסעיפים דומים, ולהתאים נכות לפי הערכת
הועדה.
למידע נוסף על קביעת הנכות לנכי צה"ל ראה בכיצד נקבע הנכות לנכה צה"ל
במקרים בהם הנכה סובל ממספר נכויות, תקבע תחילה דרגת הנכות בגין כל פגימה
בנפרד, ולאחר מכן יערך סיכום של כלל הנכויות. הסיכום נערך בדרך של שקלול,
כאשר כל דרגת נכות נוספת מחושבת מתוך היתרה שנותרה לאחר הפחתת הנכות
הקודמת מהסך של 100%. סדר השקלול הוא מהנכות הגבוהה לנכות הנמוכה.
לדוגמא: אם נקבעה לנפגע נכות בשעור 30% בגין פגימה מסוימת, הרי שנותרו לו רק
70% "בריאות". לפיכך, אם דרגת הנכות הבאה בתוך הינה 10%, ערכה בחישוב
יהיה רק 7%. (10% מתוך 70%). כך הצרוף של נכות בשעור 30% עם נכות בשעור
10% יביא לתוצאה כוללת של 37% נכות. אם יש סעיף נכות נוסף, החישוב ימשך לפי
אותה שיטה.
בתקנות נקבעה הנחיה מיוחדת למקרה בו נקבעה לנכה נכות בגין פגיעה בשני
איברים זוגיים (כגון שתי ידיים, שתי רגליים). במקרה כזה מוסמכת הועדה לקבוע את
הנכות בדרך של צרוף (קומולציה) ולא בדרך של שקלול. כך, אם נקבעה לנכה 10%
נכות בגין ברך ימין, ו 20% נכות בגין ברך שמאל, נכותו הכוללת תהיה 30%.
יצויין כי לגבי עיניים ואוזניים, קביעת הנכות נעשית מלכתחילה תוך התחשבות במצב
שתי העיניים, או האוזניים, ולכן נכויות אלו אינן מחושבות בקומולציה.
לגבי קביעת הנכות בגין פגיעה בעין או באוזן אחת, חשוב לשים לב כי משרד הביטחון
נהג לחשב את הנכות, בהתאם לטבלה, תוך התייחסות אל העין או האוזן השניה
כבריאות, גם אם לא זה היה המצב, וזאת בנימוק שאין להתחשב בנכות באיברים אלו
אם אינה קשורה לשירות. גישה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון, שקבע כי בקביעת
נכות בגין פגיעה בשמיעה או בראיה, יש להתחשב במצבן בפועל של העין או האוזן
השניה, גם אם הפגיעה בהן אינה נובעת מהשירות, ואינה מוכרת ע"י משהב"ט.
בתקנות קיימות, בנוסף, הוראות ספציפיות לגבי סוגים שונים של פגימות, המשפיעות
על התוצאה הסופית של התחשיב. לדוגמא: נכויות בגין מספר פגיעות בעין אחת לא
יעלו על דרגת הנכות שנקבעה לעיוורון של אותו עין, נכויות בגין מספר פגימות בגפה
לא יעלו על הנכות בגין קטיעת חלק הגפה הפגום, ועוד. ההוראות השונות מפורטות
בתקנות, וחשוב להיות ערים להן בעת עריכת סיכום הנכות.
החישוב בשיטת השקלול שתואר לעיל עשוי להביא לתוצאה הכוללת שברי אחוזים.
לדוגמא: שקלול של הנכויות 20%, 5% ו 5% יביא לתוצאה של נכות כוללת בשעור
27.8%.
עד לשנים האחרונות, הנוהג במשרד הביטחון היה, ששברי אחוזים קטנים מחצי (מ –
0.5), מעוגלים כלפי מטה, בעוד ששברי אחוזים גדולים מחצי מעוגלים כלפי מעלה.
כך, נכה שנקבעה לו נכות משוקללת של 49.45% הוכר כבעל 49% נכות וקיבל
זכויות בהתאם, בעוד שחברו שנקבעה לו נכות משוקללת של 49.55%, קיבל זכויות
לפי 50%, על כל המשתמע מכך.
הנושא הובא להכרעת ביהמ"ש העליון. בעוד הערעור מתברר, החליט משרד הביטחון
לשנות את מדיניות עיגול האחוזים, כך שכל שבר של אחוזי נכות המתקבל בסך אחוזי
הנכות יעוגל כלפי מעלה.
עפ"י החלטת משרד הביטחון, הכלל החדש בנושא העיגול, יחול רק מתאריך 1.1.14,
ורק על מי שיבדק בועדה רפואית ממועד זה ואילך, והועדה תקבע החלטה שונה
מההחלטה של הועדה הראשונה בענינו.
המשמעות: בכל מקרה של נכה, שניתנה בענינו החלטה חדשה אחרי 1.1.14, כגון
נכים חדשים שנכותם נקבעת לראשונה, נכים שנקבע שמצבם החמיר ונכים שועדה
עליונה שינתה את נכותם בערעור, העיגול יהיה כלפי מעלה. באשר לנכים ותיקים,
שבעבר