כללי

2468. ע"א 06/**** א"א נ' ק"ת, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל). 23.1.07.

הועדות צריכות לקבוע את שעור הנכות הנכון מבלי להתחשב בהשלכות שתהיינה לקביעה על זכויות הנכה.

3348. ע"א 95/*** י"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' פורת. 1.7.96. לא פורסם.

"את דרגת הנכות יש לקבוע עפ"י תקנות. יתכן והקבוע בתקנות אינו לטעמו של רופא זה או אחר, בין משום שדרגת הנכות גבוהה מדי או נמוכה מדי. אלא שטעם אישי הוא שיקול סוביקטיבי בעוד שהתקנות חייבות להתפרש עפ"י קריטריון אובייקטיבי. במילים אחרות, המחוקק הוא שקובע את דרגת הנכות בעוד שתפקידה של הוועדה היא לקבוע את העובדות ועפ"י העובדות יש לבחור במבחן מתאים. בנדוננו, קבעה הועדה שמדובר ב"הפרעה קטנה מאוד", אולם בחרה במבחן שמתאר "צורה קלה". לגבי העצבים המדיאניים והרדיאליים "צורה קלה" מזכה ב– 10% … יש להימנע מיצירת רושם כאילו תחילה נקבעה המטרה לקבוע 5% ולאחר מכן נבחר סעיף המבחן שעל פיו ניתן לקבוע 5%. נראה לי שלא זו הדרך הנכונה אלא כאמור לקבוע עפ"י המבחן שקבוע בדינו של אותו עצב, ואם התוצאה היא גבוהה מדי או נמוכה מדי, לפי טעמו של הרופא, הרי יתכן שיש לפנות למחוקק להוסיף תת מבחנים נוספים, אולם לא להתעלם ממבחן שנקבע במפורש לאותה פגימה".

3350. ע"ו 14- 03-***** ש"א נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב ש' וולצקי. 12.11.14. לא פורסם.

"בבואה של הועדה לקבוע את נכותו של המערער שומה עליה לשקול מהו הסעיף המתאים ביותר למצבו הכולל של המערער. על פי הפסיקה של הועדה ליישם את סעיפי הליקוי כשהיא מפרשת אותם לקולא וזאת לאור הכלל הפרשני שבו יש ללכת לקראת הנכה ולא לדקדק אתו. "

1119. רע"א 02/**** ו"א נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון

נגן סקסופון ערער על אחוזי הנכות שנקבעו לו בטענה שלא התחשבו בהשפעת הפגימות על מקצועו. נקבע: המבחנים שבתקנות הנכים נקבעים עפ"י מבחן אובייקטיבי ולא על פי השפעתו של המום על כושר התפקוד הסובייקטיבי של הנפגע. יש מקום לשינוי אך כל עוד זה המצב ידו של ביהמ"ש קצרה מלהושיע.

2234 ע"א 99/**** מ"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

תיקון למבחני הנכות יכול לסייע לפרשנות המבחנים לפני התיקון.

2876. רע"א 07/**** פלוני נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש העליון, 13.3.07.

מחלת פסוריאזיס. נטען כי הנכות צריכה להקבע לפי מצבו של המערער בזמן השירות, שהיה חמור, ולא לפי מצבו כיום תחת טיפול אינטנסיבי. הטענה נדחתה. הנכות נקבעת לפי מצב הנכה בעת הבדיקה.

רצוי שבקביעת הנכות בגין פסוריאזיס תתיחס הועדה לכל אמות המידה שנקבעו בטבלת העזר (חומרת ההפרעה, תגובה לטיפול, שטח, מראה, תפקוד יומיומי, זיהום משני, גרוד ורגישות).

2656. ע"א 06/**** ש"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' שטופמן 27.8.07

המערער עבר התקף אפילפסיה לאחר מספר שנים ללא התקפים, וזאת לאחר שהזניח את נטילת התרופה. הועדה הרפואית קבעה לו 5% נכות ולא 10% נכות זמנית, כקבוע בתקנות. הנימוק היה כי המערער התרשל בנטילת התרופות. ביהמ"ש קבע כי סעיפים 9 ו – 11 לחוק משקפים את כוונת המחוקק לפיה יש להפחית משעור הנכות אם המערער על דעת עצמו מנע מעצמו טיפול רפואי והביא עצמו, גם שלא מדעת, לידי התקף נוסף.

2973. ע"ו 10-10- ***** י"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' שפירא, 8.3.11

שקלול הנכות – אופן עיגול אחוזי הנכות.

הועדה הרפואית המחוזית קבעה לנכה נכות משוקללת של 39.25%. המערער ערער לועדה רפואית עליונה בטענה כי יש לעגל את שעור הנכות כלפי מעלה ולא כלפי מטה. יו"ר הועדות לא זימן ועדה אלא נתן בעצמו החלטה הדוחה את הערעור, בהסתמך על הוראת נוהל של משרד הביטחון. הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי.

משרד הביטחון הסתמך על הוראת נוהל משנת 1984 הקובעת כי אם הספרה שאחרי הנקודה היא 5 או יותר, יש לעגל את אחוזי הנכות כלפי מעלה, ואם הספרה אחרי הנקודה היא 4 או פחות יש לעגל את הנכות כלפי מטה. נקבע כי שעור הנכות הינו הערך ממנו נובעות הזכויות הכלכליות הנלוות לשעור הנכות. זכות קניינית מובהקת. פגיעה בזכות הקנין צריכה להעשות בהתאם להוראת סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. פרשנות ההגבלה צריכה להיות דווקנית ולדרוש כי ההוראה המסמיכה תהיה דווקנית ומפורשת. כאן ההנחיה לא נעשתה בחוק ראשי ואף לא בחקיקת משנה. מדובר בהנחיה פנימית שלא עולה בקנה אחד עם זכויות היסוד המוגנות במשפט הישראלי. יוצר אפליה בהשוואה לנכי המוסד לביטוח לאומי ונכי איבה. הלכה פסוקה היא כי המדינה רשאית להפלות נכי צה"ל רק לטובה ולא לרעה. החלת ההוראה מהווה אפליה אסורה. עיגול הנכות כלפי מטה מהווה טעות משפטית. קצין התגמולים ערער לביהמ"ש העליון, בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פס"ד התקבלה למעשה עמדת ביהמ"ש המחוזי ונקבע כי החל מפברואר 2015 יתבצע עיגול כלפי מעלה של כל דרגת נכות שאינה מספר שלם, למספר השלם הקרוב. וראה – 3408. רע"א 3936-11 קצין התגמולים נ' י"י, ביהמ"ש העליון הסדר פשרה. 

3002. ע"ו 08-11***** ל"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר. 11.12.11.

דיון אגב אורחא בנושא עיגול נכות. לנכה נכות משוקללת של 49.39%. טען שיש לעגל כלפי מעלה ל 50%. בית המשפט דחה את הטענה. מבדיל בין עיגול כלפי מטה שעלול לפגוע בזכות של הנכה, (כמו במקרה שנדון בפס"ד 2973), לעומת עיגול כלפי מעלה שעשוי, כמו במקרה כאן, להקנות לנכה זכויות שונות לחלוטין מאלו שהוא זכאי להן עפ"י דרגת הנכות בפועל, תוך גריעה מהקופה הציבורית שאמורה לשרת את כלל הנכים.

3149. בג"צ 11/**** י"י נ' מדינת ישראל, ביהמ"ש העליון. 4.7.12.

נכות לפי תקנות הנכים מול נכות לפי תקנות הביטוח הלאומי. העותר מושתל דפיברילטור עתר לבג"צ בטענה של אפליה בקביעת נכות לצורך פטור ממס הכנסה. תקנות הנכים קובעות נכות אוטומטית של 100% לנכה מושתל דפיברילטור, ובכך הוא זוכה בפטור ממס הכנסה. שעור נכותו של נכה מל"ל נקבעת באופן פרטני ע"י הועדה, בהעדר סעיף מתאים בתקנות, והיא עשויה להיות נמוכה יותר כך שלא יהיה זכאי לפטור.

בג"צ קבע כי אכן, עפ"י המצב היום, שני אנשים שבגופם הושתל דפיברילטור עשויים לקבל אחוז נכות שונה, כך שלכאורה יש ממש בטענת ההפליה. למרות זאת העתירה נדחתה ונקבע: "ברם, כבר נאמר בבית משפט זה כי ההבחנה בין נכי צה"ל או נכי רדיפות הנאצים או נפגעי פעולות האיבה לבין נכי הביטוח הלאאומי היא הבחנה מותרת בשל שוני רלבנטי…. כאשר המחוקק קבע בתקנות הנכים נכות "אוטומטית" בשעור של 100% למושתל דפיברילטור, אף מבלי לבחון את ההשפעה התפקודית – רפואית של הדפיברילטור על הנכה, הוא עשה זאת מאחר שחפץ ביקרם של נכי משרד הבטחון, תוך מודעות לנפקות קביעה זו במישור של פטור ממס הכנסה….".

3158. ע"ו 08-12 – ***** א"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' ויינבאום וולצקי. 23.5.13. פורסם בנבו.

המערער נפגע בכל חמש האצבעות של ידו הימנית. טען כי לאור הסיפא של סעיף 45 הדן בפגיעות מרובות של אצבעות הידיים, והמפנה לתקנה 3 הדנה בשקלול נכויות ובמקרים בהם יערך חישוב מצטבר (קומולטיבי), יש לחשב את הנכות בגין כל הפגיעות במצטבר.

ביהמ"ש דן בשאלה כיצד יש לפרש את הסיפא של סעיף 45 ואת ההפניה לתקנה 3, בה לא מצויין לאיזה מהסעיפים הקטנים של התקנה מכוונת ההפניה. נקבע:

הנוסח של ההוראה בסעיף 45 אכן אינו ברור. על יסוד לשון הסעיף, תכליתו והשוואה לסעיפים אחרים מגיע ביהמ"ש למסקנה כי כוונת המחוקק היתה כי במקרה של פגיעה בכמה אצבעות, באותה יד, חלה תקנה 3 (ב) והועדה יכולה להורות על חישוב קומלטיבי ולא משוקלל. זו פגיעה שעלולה לגרום לקושי תפקודי מוגבר. ביהמ"ש מציין כי במקרה של קושי פרשני יש לפרש הסעיף לא באופן דווקני אלא באופן המיטיב עם הנכה.

התיק הוחזר לועדה הרפואית העליונה ע"מ שתשקול את מידת ההשפעה התפקודית שיש לפגימות ותקבע, בהתאם לסמכותה בתקנה 3 (ב) האם במקרה זה יש לחשב הנכות באופן מצטבר.