ועדת ערעורים לפי חוק הנכים – הרכב ועדת הערעורים לפי חוק הנכים, החלפת הרכב, דיון בועדת ערעורים במותב קטוע
הרכב ועדת הערעורים לפי חוק הנכים – האם נדרש שהמומחה הרפואי היושב בהרכב ועדת הערעורים לפי חוק הנכים יהיה מומחה בנושא שלגביו מתבקשת הכרעה
- רע"א 1613/15 פ נ' ק"ת, ביהמ"ש העליון 29.3.15. פורסם בנבו.
הרכב ועדת הערעורים. נטען כי בערעור בנושא קשר סיבתי בין נכות אורולוגית ותנאי שירות, צריך היה לדון הרכב שהרופא בו מומחה מתחום האורולוגיה. הטענה נדחתה.
"אין חובה בדין כי בועדת הערעור על החלטות קצין התגמולים יישב רופא מומחה לנושא הספציפי שמעלה המבקש בתביעת ההכרה. להבדיל מן הועדות הרפואיות לפי חוק הנכים, הכוללת מומחים שונים ובפועל משתדלים לצוות אותם לנושא שלגביו מתבקשת ההכרה בנכות על-ידי קצין התגמולים, כעולה מסעיף 29 לחוק הנכים ומתקנות 3-2 לתקנות הנכים (ועדות רפואיות), תשכ"ו-1965. ועדת הערעור כגוף משפטי או מעין-משפטי בראשות שופט, כוללת רופא שמומחיותו תהא אשר תהא, וראו סעיף 26(ב) לחוק הנכים הקובע את הרכב הועדה ובתוכה "רופא מוסמך". הדעה נותנת כי אין מקום ואפשרות למנות בועדת הערעור רופא בכל מומחיות הכרוכה בתביעה, שהרי אין לדבר סוף, ולא לכך כיוון המחוקק."
ועדת ערעורים לפי חוק הנכים דיון בפני מותב קטוע (הרכב חסר)
- ע"א 1219/05 א.ר. נ' ק"ת, מחוזי חיפה פס"ד מיום 14.2.06. פורסם בנבו.
ערעור על פסק דין של ועדת ערעורים, שניתן ב"מותב קטוע" (יו"ר ועדה וחבר אחד). בפסה"ד הערה לפיה דיון במותב קטוע אפשרי רק בהתקיים 2 תנאים מצטברים: האחד – נבצר מחבר מותב שאינו היו"ר לסיים את הדיון, ולענין זה ברי כי לא כל העדרות מלמדת על נבצרות;, והשני – הסכמת בעלי הדין. כאן לא פורטה עילת הנבצרות, ולא התבקשה הסכמת בעלי הדין. מצדיק קבלת הערעור, אלמלא חזרה בה ב"כ המערער מהטענות בענין.
- ח"א 2016-01 גרנות אגודה שיתופית בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, ביה"ד לחוזים אחידים ירושלים, 28.12.10, פורסם בנבו.
דיון בפני ביה"ד לחוזים אחידים בנושא מותב קטוע לפי חוק בתי דין מנהליים. רלבנטי לועדות ערעורים לפי חוק הנכים. במהלך הדיון חלו שיניים רבים בהרכב השופטים. חבר מותב אחד חלה והוחלף באחר. לאחר שמיעת הראיות חבר אחר מונה לשופט בביהמ"ש המחוזי ועוד בטרם הושלמה הגשת הסיכומים על ידי הצדדים, תמה תקופת מינויה לבית הדין של ראש ההרכב, ובמקומה מונתה שופטת חדשה לשבת בראש ההרכב. הצדדים התבקשו להגיב על השאלה האם יש צורך בשמיעת ראיות מחודשות והאם יש מקום לצרף למותב חבר נוסף במקום החבר שמונה למשרת שופט. בסופו של דבר, הסכימו הצדדים כי הלכה למעשה אין צורך ואין טעם בשמיעה מחודשת של הראיות ואף אין מקום לצרף חבר נוסף להרכב, וכי אין הם מתנגדים למתן פסק דין במותב קטוע.
"אנו מחליטים, לפיכך, בהתאם לסמכותנו על פי סעיף 17(א) לחוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב-1992 ובהתאם להסכמת הצדדים, כי פסק הדין יינתן במותב קטוע. יתר על כן, תמימי דעים אנו עם הצדדים, כי אין טעם בשמיעה מחודשת של הראיות בשלב זה. נדגיש כי להשקפת שנינו – הן ד"ר משה גלברד, אשר היה חלק מן ההרכב אשר שמע את הראיות, והן ראש ההרכב הנוכחי, השופטת תמר בזק-רפפורט, אשר הראיות לא נשמעו בפניה – ההכרעה בתיק זה איננה מצריכה הערכות בדבר מהימנות עדים, על בסיס התרשמות אישית מהם בשלב החקירות. ההכרעה נעשתה על פי מסקנות הנסמכות על עניינים שבעובדה, שבעיקרם אינם שנויים במחלוקת ועולים ממסמכים, ועל נושאים שבדין, אשר ביחס אליהם התקיים הטיעון בכתב. גם אותם נושאים שבעובדה, הקשורים בעדים שהעידו, ניתנים לבחינה מתוך דבריהם אשר תועדו בפרוטוקול שנעשה על פי הקלטה. משכך, אנו סבורים כי הכרעה במחלוקת דנן, מבלי לחזור ולשמוע את הראיות בתיק, אין בה כדי לגרום עיוות דין כלשהו ואין בה כדי לפגוע בזכויותיו המהותיות או הדיוניות של מי מן הצדדים. לאור זאת אנו מחליטים, בהתאם לסמכותנו על פי סעיף 29(ב) לתקנות החוזים האחידים (סדרי דין בבית הדין וסדרי דין בערעור), התשמ"ג – 1983 ועל פי סעיף 17(ב) לחוק בתי-דין מנהליים, התשנ"ב-1992 ובהתאם להסכמת הצדדים, לנהוג בראיות שגבה המותב בהרכב הקודם כאילו נגבו על ידנו ובהתאם לכך ליתן את פסק הדין."
ועדת ערעורים לפי חוק הנכים החלפת ההרכב הדן בתיק – מתי אפשרי?
- רע"א 3877/10 א.ב. נ' ק"ת, ביהמ"ש העליון. פס"ד מיום 19.7.10. פורסם בנבו .
בין שמיעת הראיות בתיק למתן פסה"ד חל שינוי בהרכב ועדת הערעורים והיו"ר הוחלף. היו"ר החדש נתן את פסה"ד. הוגש ערעור מנימוקים שונים והתיק הוחזר לועדה. בינתיים התחלפו גם שני חברי ההרכב הנוספים. העדה קבעה כי בנסיבות אלו אין מנוס משמיעת הראיות מחדש. ערעור שהוגש למחוזי ובר"ע לביהמ"ש העליון נדחו. נקבע כי בנסיבות שנוצרו, כאשר למעשה איש מחברי ההרכב לא נכח בדיוני הועדה המקורית, אין מנוס משמיעת התיק מחדש.
- ע"א 3256/04 ע.ג. נ' ק"ת, מחוזי ת"א, פס"ד מיום 1.3.07. פורסם בנבו.
המערערת נתנה הסכמה פעם אחת לחילופי מותב. המותב התחלף שוב לאחר מכן. "בנסיבות אלו, כאשר לא ניתנה הסכמה לשינוי המותב שישב בישיבה האחרונה, וכאשר החלטת הועדה הושתתה על טעמי מהימנות, מצאנו כי מתן ההחלטה על ידי הרכב שלא ישב בדין, בישיבה שבה נשמעה עדותה של המערערת, גרם למערערת עיוות דין, כמובנו בסעיף 17 (ב) לחוק.".
- רע"א 290/16 פלוני נ ' קצין התגמולים, בית משפט העליון פס"ד מיום 10.5.16. פורסם בנבו.
החלפת הרכב – המערער ערער על החלטת קצין התגמולים וערעורו התקבל. קצין התגמולים ערער לביהמ"ש המחוזי ובהסכם פשרה הוחזר התיק לועדת הערעורים לדיון חוזר. בינתיים השתנה הרכב הועדה. ועדת הערעורים בהרכב החדש, הפכה את החלטתה של ועדת הערעור הראשונה, וקבעה כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מצבו הנפשי של המבקש לבין שירותו הצבאי. ערעור שהגיש המבקש לביהמ"ש המחוזי נדחה . המבקש הגיש בקשת רשות ערעור. טען בין היתר כי שינוי ההרכב בין הועדה הראשונה לשניה גרם לו עיוות דין. הטענה נדחתה.
אין לראות בשינוי בהרכב הועדה ובאי חקירתם המחודשת של המבקש ושל המומחים משום עיוות דין וזאת לנוכח הוראת תקנה 177 לתקסד"א הקובעות : "נמנע משופט, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו". תקנה זו חלה גם כאשר השופט הראשון שמע את כל העדויות ולשופט השני לא נשאר אלא לכתוב את פסק הדין. במקרה דנא ההרכב השני של הועדה המשיך לשמוע עדויות בתיק, ואף חקר את מומחה הועדה שמינה ההרכב הראשון. לכן אין לראות בשינוי בהרכב הועדה ובאי חקירתם המחודשת של המבקש ושל המומחים משום עיוות דין בהקשר זה