תיקון 29 לחוק הנכים, שנכנס לתוקף ביום 27.4.17, (וידוע גם כ"חוק גורן", מאחר והוא מהווה ישום של המלצות ועדת גורן), הכניס שינוי מהותי בזכויותיהם של משרתי הקבע, והגביל מאוד את האפשרות שלהם לקבל הכרה בנכות לפי חוק הנכים. במקרה של נכות כתוצאה מחבלה, מופנים אנשי הקבע להגיש את תביעתם למוסד לביטוח לאומי, במסלול של פגיעה בעבודה, והם אינם זכאים להכרה כנכי צה"ל, אלא אם החבלה הינה "חבלת שירות. "חבלת שירות" מוגדרת בחוק כך:
"חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי".
כפי שניתן לראות, מדובר בהדגרה מאוד מצומצמת.
מאחר ומדובר בשינוי חקיקה חדש יחסית, עדיין לא הצטברה מספיק פסיקה מנחה באשר לפרשנות הסעיף וסוג המקרים שיכולים להכנס בגדרו.
דוגמא למקרה שטופל במשרדנו, ושעשוי היה להתקל בקושי בקבלת ההכרה, הוא של איש קבע, המשרת בתפקיד הדרכה ליחידות קרביות, שנפגע במהלך אימון גופני שגרתי. מאחר ולא היה מדובר באימון לקראת פעילות מבצעית ספציפית, וגם לא בפעילות גופנית שהיא יחודית לצבא, היה חשש כי משהב"ט יקשה על התובע ויפנה אותו לביטוח הלאומי. על מנת להתגבר על הקושי הצפוי ולהתמודד איתו, הבאנו, במסגרת התביעה, עדויות והוכחות לכך שהפעילות הינה בעלת אופי "קרבי" גם אם מדובר במסגרת הדרכה. הראנו שמדובר היה באימון חובה של הסגל ושהנפגע, כמו כל סגל ההדרכה, היה מחוייב לשמור על כושר גבוה בהיותו חלק מעתודה המופעלת בזמן חירום בהתראה קצרה.
קצין התגמולים השתכנע כי אכן מדובר במקרה של "חבלת שירות" והנפגע הוכר בכנה צה"ל.
