הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
.288 ע"נ (ב"ש) 98/*** ממ"מ נ' קצין תגמולים
בחוות דעתו מציין ד"ר גילון כי יש כמה סוגים של בקע סרעפתי: מלידה, נרכש, גולש (היאטלי) חבלתי טראומתי – דהיינו שנוצר על רקע חבלה קשה לבטן עליונה או לחזה תחתון. לדבריו כמעט כל מי שפיתח בקע חבלתי נזקק לניתוח. בחקירה נגדית הודה גילון כי היה מקרה של אדם שהרים משקולות ופיתח בקע. לבקשתו נבדק המערער ע"י פרופ' עינת, גם הוא מטעם משהב"ט. פרופ' עינת הסכים כי אדם שמרים משקל יכול לפתח בקע חבלתי הגם שהאפשרות אינה נזכרת בספרות הרפואית. פרופ' עינת מציין כי בספר הלימוד של בוקוס נאמר כי אחת הסיבות להווצרות בקע הינה טראומה ישירה או בלתי ישירה המעלה את הלחץ התוך בטני, בעיקר במאמץ חריף ופתאומי. פרופ' גולדין מטעם המערער ייחס את הבקע לאירוע של הרמת חבילה אשר בעקבותיה החל המערער לסבול מכאבי בטן וגב. גם פרופ' גולדין ציין כי המנגנון הינו עליית הלחץ התוך בטני. עוד הסביר פרופ' גולדין כי יכול שהמערער היה א–סימפטומטי במשך שנה וחצי עד להופעת הביטוי הקליני של פגימתו. גם פרופ' רטן מתייחס לפער הזמנים וציין כי בבקע סרעפתי מה שכואב זה חדירת חומצות לוושט, כלומר הכאבים הם הרפלוקס. הועדה קיבלה הערעור והסתמכה גם על ע"נ 276/88 : "מכל האמור לעיל משתמע, שכאשר אנו מאמצים את גרסתו של המערער, שבעת עבודתו הרים חבילה– גדולה, הרי בהחלט יתכן שע"י ההגברה הפתאומית של הלחץ התוך בטני, נגרמה לו פתיחה של המעבר – הסרעפתי ונוצר בקע, שבמשך זמן היה א–סימפטומטי עד שהופיעו הביטויים הקליניים לכך".
.290 וע (ראשל"צ) 02/*** ל"מ נ' קצין תגמולים
המערער עבד במטבח תוך הרמת משאות כבדים – סירים תבניות ופריקת מוצרי מזון וכד'. המומחה של המערער היה ד"ר הירש ומטעם משהב"ט ד"ר גילון. השופטת יעקובוביץ קיבלה הערעור. הועדה מציינת כי 2 המומחים תמימי דעים כי הגורם לרפלוקס הינו ליקוי שכשלעצמו אינו קשור בשירות. עוד מסכימים המומחים כי העלייה בלחץ התוך בטני מגבירה את הרפלוקס וכתוצאה מכך את הפגיעה בושט. "בשים לב לעובדה כי הרמת משאות כבדים, פעילות לה נדרש המערער במילוי תפקידיו בשב"ס, הינו אחד מיני פעולות יומיומיות רבות הגורמות לעליית הלחץ התוך בטני, מוצאים אנו להעמיד את שעור ההחמרה על 30%".
1200. ע"נ 94/*** ג'"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' בר זיו
הכרה בגרימה. סוג המזון והגבלה באפשרות ללכת לשירותים, עקב תנאי השירות, גרמו לעצירות. העצירות גרמה לעליה בלחץ התוך בטני בעת פעולת מעיים ודבר זה גרם לבקע הסרעפתי.
2802. ע"נ 00/*** ב"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' חרסונסקי. 28.6.07.
המערער התגייס עם בקע סרעפתי ורפלוקס ידועים. טען להחמרה קשה והופעת דלקת חמורה בושט עקב תנאי עבודה שכללו חשיפה לחומרים כימיים, נשיאת משקל והתכופפויות, וכן טיפול לקוי בבעיתו. נקבעה החמרה 80%. אין פרוט ברור מה בתנאי השירות השפיע וכמה.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
פסקי דין בנושא
טרשת נפוצה
תביעה למשרד הביטחון בגלל מחלת טרשת נפוצה. השפעת מתח נפשי
סעיף 35 – ראיה חדשה
תביעה נגד משרד הביטחון שנדחתה
אוטם מוחי/ ארוע מוחי
תביעה למשרד הביטחון בגלל אוטם מוחי