פסקי דין בנושא חבלת שירות לאחר תיקון 29 לחוק הנכים

3576. ע"נ 21321-09-19 פלוני נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה הרכב הש' סלאמה. פס"ד מיום 10.1.21, פורסם ב"נבו".

            פסה"ד בוחן את השאלה מהי "חבלת שירות".

המערער שירת בשירות קבע במג"ב. הוא נחבל המערער בראשו במסגרת שירותו, עת יצא מכלי רכב ממוגן.

לגרסת המערער, האירוע התרחש במהלך פעולה למעצר מבוקש. המערער המשיך את השתתפותו במבצע, ואולם בהמשך הוא סבל מכאבי ראש עזים, אשר בימים שלאחר מכן באו לידי ביטוי בסחרחורות ובפרכוסים, עד אשר הצריך הדבר אשפוז בבית חולים, שם אובחן אצל המערער דימום "סב-דוראלי".

עמדת המשיב היתה כי אין מדובר ב"חבלת שירות" בפן המשפטי. החבלה ארעה לפני תחילת הפעילות ולא כחלק מהפעילות. המערער היה בכח חילוץ שהמתין בשטח ולא החל בפעילות ולא בכח שביצע את המעצר בפועל. בנוסף נטען כי החלטת הדחיה נסמכה רק על הנימוק המשפטי וכי טרם נבדקו והוכחו עובדות המקרה להן טען המערער.

לענין בחינת הפן העובדתי קבע ביהמ"ש:

על מנת לבחון האם אירוע מסויים נכנס לגדר "חבלת שירות", חובה על המשיב לבחון האם התקיימו כל יסודות ההגדרה של חבלת שירות, לרבות בפן העובדתי שלה.

כך למשל, אם תובע טוען שהוא נפגע בפעילות מבצעית, על המשיב לבחון, בפן העובדתי, האם אכן התקיימה פעילות מבצעית במהלכה נפגע התובע כנטען על ידו.

קשה להלום מצב בו המשיב בוחן אם אירוע מסויים מהווה "חבלת שירות"; דוחה אותו בפן המשפטי בלבד; ולאחר שהתובע מנהל הליך ערעור לפי החוק בו הוא מוכיח שפרשנות המשיב אינה נכונה; מתפנה המשיב לבחון את היסוד העובדתי של ההגדרה.

דרך התנהלות שכזו, אשר בוחנת את תחולת הגדרת "חבלת שירות" טיפין טיפין, אינה עולה בקנה אחד עם חובתו של המשיב, כרשות מנהלית, לפעול בסבירות.

לענין סיווג החבלה כ"חבלת שירות", קבע ביהמ"ש כי די בכך שהחבלה מתרחשת במהלך הפעילות המבצעית, ואין צורך שתהיה עקב הפעילות.

"לשון ההגדרה מתייחסת ל- "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית", כאשר הדגש כאן, מבחינה לשונית, הוא על הדרישה ולפיה החבלה תיגרם במהלך הפעילות, מבלי להוסיף לכך דרישה של "עקב" הפעילות המבצעית.

רוצים לומר, מבחינה לשונית ההגדרה הסתפקה בכך שהחבלה תיגרם במהלך פעילות מבצעית, מתוך הנחה שדי בכך כדי להקנות לחבלה את אותה זיקה מהותית לשירות הצבאי, הנחוצה לצורך ההכרה בה כחבלת שירות".

אנו סבורים כי האירוע מושא הערעור נופל, בראש ובראשונה, לגדר החלופה של "פעילות מבצעית".

בכדי להוציא אל הפועל את הפעילות האמורה, היה על הכוח בו נטל חלק המערער להגיע לנקודה מסויימת ולהתמקם בה.

מדובר אפוא באחד משלבי הוצאתה אל הפועל של הפעילות המבצעית שתכליתה היה מעצר המבוקש.

הפעולה אותו עשה המערער בעת פגיעתו – יציאה מרכב ממוגן –  התרחשה במהלך אחד משלבי הפעילות המבצעית האמורה, ומשכך היא התרחשה במהלך "פעילות מבצעית" כמשמעה בהגדרת "חבלת שירות".

כאמור, די בכך שהחבלה אירעה במהלך הפעילות המבצעית, כדי להקנות לה את הזיקה המהותית הנדרשת לצורך הכרה בה כחבלת שירות.

פעילות מבצעית, מעצם טבעה, יכולה לכלול מספר שלבי פעולה, המגיעים לשיא באירוע המהווה את "גרעין" הפעולה (במקרה זה פעולת מעצר המבוקש).

אין לומר שרק מה שנמצא בגרעין הפעולה מהווה את הפעולה עצמה, ופרשנות שכזו היא מלאכותית, לפחות באספקלריה של הגדרת "חבלת שירות".

אנו סבורים שגם שלבים הנמצאים מחוץ לאותו "גרעין", ואשר מהווים חלק בלתי נפרד מהפעלות המבצעית, נכנסים לגדר פעילות מבצעית לצורך הגדרת חבלת שירות.

ברי כי ככל שהשלבים מתרחקים, במישור הזמן והמקום, מאותו גרעין של פעולה, הולכת ונחלשת הזיקה המהותית שלהם לגרעין, וקשה יותר להכיר בהם כחלק מהפעולה.

עם זאת, הפעולה במקרה דנן, שהתבטאה בהגעת הכוח לנקודת ההתמקמות לצורך תמיכה בכוח הסמוי, הוא קרובה דיה לגרעין הפעולה, בכדי שלא לנתק את הזיקה המהותית בינה לבין הפעולה עצמה, לרבות בהיבט של הגדרת "חבלת שירות".

העובדה שחייל הנוטל חלק בפעילות מבצעית מוצב בתפקיד "גיבוי", אשר יכול לצאת אל הפועל אך גם יכול שלא, אינה מוציאה את תפקידו של אותו חייל מגדר הפעילות המבצעית גם אם הוא לא הגיע לכדי "ביצוע" תפקיד גיבוי אליו הוא שובץ, לפחות לא בהיבט של הגדרת "חבלת שירות" והמטרה מאחוריה.

דומה כי כאשר ביקש המחוקק לסנן אות אותם "אירועים אזרחיים" מתחולת החוק, לא מקרה כגון המקרה שלנו הוא שעמד לנגד עיניו.

קשה להלום שהמחוקק ראה בשוטר מג"ב שנמנה על כוח שנשלח לבצע פעולה מבצעית מובהקת, ואשר נפגע באחד מהשלבים הנחוצים לאותה פעולה, כמי שעוסק בפעילות אזרחית באופיה, וקשה להלום שהמחוקק ביקש להוציא את אותו חייל מגדר חוק הנכים.

המערער נמנה על יחידת מסתערבים; הוא הוצב בכוח שנועד לתמוך בכוח שביקש לבצע מעצר מבוקש; הכוח עליו נמנה המערער הגיע לנקודת התמקמות לקראת ביצוע פעולת המעצר; ותוך כדי כך הוא נפגע.

גם אם ניקח בחשבון את התכלית המצמצמת של תיקון מס' 29, עדיין מדובר במקרה אותו המחוקק, כך אנו סבורים, לא ביקש להוציא אל מגדר לחוק.

3593.    ע"ו 54306-11-20 פלוני נ' קצין התגמולים, מחוזי ירושלים, פס"ד מיום 13.4.21. פורסם בנבו.

עובדת המקרה:
המערער שתפקידו סייר במשטרת ישראל יצא עם צוות סיור לפעילות מבצעית בנושא אכיפת
תנועה בלוד.  בתום הפעילות המערער קיבל
הוראה ממפקדתו לנסוע חזרה לבסיס. רכב על אופניים חשמליים ובמהלך רכיבתו איבד
המערער את השליטה על אופניו וכתוצאה מכך נפל ונחבל.

מחלוקת הצדדים
סובבת סביב השאלה האם חבלה שהתרחשה בדרך חזרה מביצוע פעילות משטרתית עולה כדי
"חבלת שירות" כמשמעה בסעיף 1 לחוק.

המערער טען
שאמנם הפעילות במחסום הסתיימה אבל הוא נפצע במהלך המשמרת שכן המשמרת מסתיימת רק עם
החזרה לבסיס והחזרת האופניים. המערער סבור כי המונח "פעילות מבצעית" שבהגדרת
"חבלת שירות" כולל את הדרך אל הפעילות ובחזרה ממנה. לכן הוא זכאי להכרה ב"חבלת
שירות".

המשיב טען כי
המונח "חבלת שירות" כולל בתוכו אך ורק פגיעה במהלך הפעילות המבצעית עצמה וכי אין
להרחיב את המונח עוד יותר.

נפסק: הכרה
בפגיעה במהלך פעילות מבצעית מתיישבת היטב עם הרציונל הנטוע במחויבות הערכית
והמוסרית של המדינה כלפי מי שפעל ולחם עבורה. רציונל זה הולך ונחלש ככל שהפעילות
מתרחקת מהגרעין הקשה של הפעילות המבצעית עצמה. בחירתו של המחוקק הייתה לייחד את
האירועים המזכים לאלה שהתרחשו במהלך הפעילות המבצעית או באימון לפעילות מבצעית.
"נסיעות שגרתיות בתפקיד" שהן ככלל נסיעות ברכב אזרחי או דומה לו, בדרך למקום בו
תתחיל הפעילות המבצעית או בדרך חזרה ממנה לאחר סיומה, לא ניתן לראות בהן חלק
מהפעילות עצמה. אין הן בגדר פעילות מבצעית אלא בגדר אירוע שאינו מיוחד לחיי הצבא ואינו
מצדיק את ההטבות הייחודיות הניתנות מכוח 
החוק. המערער יכול לפנות לביטוח לאומי בשביל לקבל הכרה בחבלתו. בביטוח
לאומי יוכל המערער לקבל את אותן גמלאות וההטבות שהן מנת חלקו של כל עובד במשק
שנחבל במהלך עבודתו.

לצורך הדיון
סוקר ביהמ"ש את ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף, ומפרש, על רקע זה, את שלוש
החלופות בהן ניתן להכיר בחבלה כ"חבלת שירות":

"בהצעת החוק הוצע כי הגדרת המונח "נכות" בסעיף 1 לחוק תכלול הסתייגות לפיה חייל יזכה להכרה בגין חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו "ובלבד שלעניין שירות קבע החבלה נגרמה עקב מאורע ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי". הגדרה זו אימצה את המלצת ועדת גורן ברוחה וכלשונה.

נוסח זה לא אומץ על ידי המחוקק בסופו של דבר. זה מצא לנכון שלא להסתפק בהוספת תנאי כללי בדבר
התקיימות "מאורע ייחודי ומיוחד". חלף זאת נקבע כי המונח "נכות" יכלול סייג לפיו "ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות". הגדרה זו חייבה הוספת הגדרה של המונח החדש "חבלת שירות", שהוגדר כ"חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". עינינו הרואות כי חלף הוספת התנאי הכללי לפיו תוכר הזכאות רק במקרים של "ייחודיות ומיוחדות" השירות, שנכלל בדו"ח הוועדה והוטמע בהצעת החוק, בחר המחוקק לאמץ מינוח מפורט יותר הכולל שלוש קטגוריות משנה: "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית"; חבלה שנגרמה באימון לפעילות מבצעית; וכן אירוע אחר "שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". דומה כי החלופה השלישית שמצאה את דרכה להגדרת "חבלת שירות", היא בת דמותו של המינוח "ייחודיות ומיוחדות" שבשירות הצבאי או הביטחוני. שתי החלופות הנוספות עניינן בהכרה בפגיעה אגב פעילות מבצעית. נראה שבכך ביקש המחוקק להבהיר ולהרחיב את מעגל הזוכים להכרה, כך שזה יכלול כל מי שנפגע במהלך פעילות מבצעית או באימון לקראתה, אף אם החבלה עצמה ארעה כתוצאה מפעולה שיתכן שאינה
ייחודית ומיוחדת לשירות הביטחוני. כך, חייל שימעד במהלך פעילות מבצעית כתוצאה
מהיתקלות במהמורה יזכה להכרה על אף שניתן להיתקל במהמורה גם בהליכה בחיים האזרחיים, ובדומה יזכה שוטר להכרה אם נפגע בנסיבות דומות במהלך סיור רגלי כשוטר סיור".

3608.     ע"נ 25847-10-18 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' גרדשטיין – פפקין. פס"ד מיום 18.4.21. לא פורסם.

מהי חבלת שירות לפי תיקון 29. המערער שוטר בתחנת רחובות. במסגרת תפקידו נסע לשתי זירות של פריצות שארעו 16 שעות ו – 30 שעות לפני כן. בדרך, ביציאה מרחובות ארעה תאונה בה נגרמו לו נזקי גוף. המשיב דחה את התביעה לפי חוק הנכים בנימוק שאין מדובר בחבלת שירות.

המערער טען כי מדובר בחבלה בעת פעילות מבצעית וכי אין דרישה שהפעילות המבצעית תהיה בעלת אופי ייחודי או שיהיה בה אלמנט של דחיפות. המשיב טען כי יש לפרש את המונח חבלת שירות בהתאם לרוח תיקון 29 שביקש לצמצם את תחולת חוק הנכים וכי מדובר בפעילות משטרתית רגילה, ללא דחיפות, תכיפות או מבצעיות.

הערעור נדחה ונקבע כי התאונה בה נפגע המערער אינה חבלת שירות וכי הארוע בו נפגע אינו בגדר "פעילות מבצעית" .

ביהמ"ש סקר את התהליכים שקדמו לקבלת התיקון בנוסחו הסופי. בהצעת החוק נדרש שארוע החבלה יהיה יחודי ומיוחד לשירות הצבאי, בהתאם לרוח המלצות ועדת גורן, אך דרישה זו לא אומצה בנוסח הסופי. מאידך, אין מחלוקת כי תיקון 29 ביקש לצמצם את היקף הזכאות של משרתי הקבע. המונח "פעילות מבצעית" לא הוגדר מפורשות. יש לזכור כי החוק חל גם על אנשי משטרה ויש להתאים הגדרת "פעילות מבצעית" גם למשרתים במשטרה.

"מצאגו לקבוע כי מצד אחד -פעילות מבצעית אינה מקבילה למונח "פעילות מלחמתית" (ראו והשוו לסעיף 4 לחוק הנזיקין האזרחיים או ע"א 5964/97 בני עודה ג' מדינת ישראל, פ"ד נו (4)1 (20.3.2002 להלן "פרשת בני עודה"), אך מאידך גיסא בוודאי שאיה מקבילה למונח "פעילות משטרתית" על כל גווניה (כטענת המערער). אין לקבל כי פעילות מבצעית משמעה פעילות "שתכליתה לשמור על ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל….." זו פעילות משטרתית לכל דבר ועניין. עלינו לבודד  ולייחד את אותם מקרים בהם מדובר בפעילות מבצעית של אנשי המשטרה.

במסגרת זו ניתן להסתייע במבחנים הדומים למבחנים שננקטו בפסיקה ביחס להגדרת "פעילות מבצעית" בהקשרים נוספים.

א.           בהקשר לתביעות נזיקיות, הוגדרה פעילות מבצעית כפעילות הכוללת בחובה פעילות חירום ב"תנאי לחץ וחירום" (ע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (2) 498 (12.1.04) על אף שאינה מקנה חסינות כפעילות מלחמתית (בהתאם למבחנים שנקבעו בפרשת בני עודה הנ"ל).

ב.            בהקשר של חוק אנשי צבא דרום לבנון, פורש המונח "פעילות מבצעית" :

"פעולה מלחמתית כוללת יסודות נוספים על המונח "פעילות מבצעית" והיא מתבססת על יסוד הלחימה, שאיננו בהכרח נמצא בפעילות מבצעית. … המאפיין "פעילות מבצעית" הוא שהיא אמורה להיות פעולה שתוכננה על ידי הצבא ובד"כ קשורה בהגנה על המדינה ועל אזרחיה בהקשר של מניעה מגורמים עוינים לפגוע באזרחיה. בדרך כלל פעולות של שיטור לא יהיו בבחינת "פעילות מבצעית" אולם אם מדובר במבצע, למנוע הפגנה מסוכנת או שהפעולה המשטרתית נדרשה עקב התפתחות של הסכנה הרגילה הטמונות בעבודת השיטור, תהא פעולה מעין זו, על אף שהיא בבחינת פעילות של שיטור, גם פעולה מבצעית. על כל פנים, יש לקבוע אם פעולה היא מבצעית על פי נסיבות המקרה, כאשר בין היתר ילקחו בחשבון מטרותיה (ביטחון המדינה והציבור), תכנון מראש, היקפה, אופי אזרחי או צבאי". (ע"א מחוזי חיפה 14105-12-08 פלוני נ' משרד הביטחון – אגף השיקום – קצין התגמולים (4.7.2010) (ההדגשה אינה במקור).

ג.            המונח פורש גם בהקשר של הקמת ועדת חקירה לפי חוק השיפוט הצבאי תשט"ו 1955 ופקודות מטכ"ל שם נקבע כי "פקודת המטכ"ל חלה על ארועים שהתרחשו במהלך פעילות מבצעית והיא מייעדת להם את אופן החקירה המותאם להם  – התחקיר המבצעי. ואילו הוראו הפיקוד העליון חלה על ארועם שהתרחשו במהלך פעילות השיגרה של הצבא – לרבות פעולות אימונים – תוך שהיא מייעדת להם את שיטת החקירה של ועדת חקירה" (בג"ץ 1605/94 טלסינימה בע"מ ואח' נ' שרת התקשורת ואחרים פ"ד נב (3) 835 (16.9.1998)).

               שם נקבע:

               ".. בפעילות השגרה ש הצבא והם שונים באופן מובהק מן הארוע נושא עתירה זו שבו היה מדובר בפעילות מבצעית בשטח עוין ובקרב של ממש שהתנהל בין שני כוחות… קיים הבדל ניכר בין פעילות מבצעית לפעילות אחרת. אופי הפעילות ומערכת האילוצים והנסיבות הקיימים בעת פעילות מבצעית שונים במידה משמעותית מבעת פעילות שגרתית……

ד.            גם בהקשר של פתיחה בחקירה פלילית על פעולות במסגרת פעילות מבצעית נקבע:

               "אל לנו לבחון את פעולותיהם של אנשי כוחות הביטחון במצבי לחימה, בגדרם נשקף סיכון ממשי לחייהם ולשלומם, באופן תלוש מהסיטואציה המיוחדת בה הם פעלו [….] עוד יש להזכיר כי בית משפט זה קבע, לא אחת, כי יש להותיר 'מרווח טעות' לשוטרים ולחיילים הפועלים בתנאי קרב או במסגרת פעילות מבצעית. הטעם לעמדה זו נעוץ בתובנה לפיה 'ראוי להותיר לחיילים מרווח סביר של טעות היכולה להגרם כתוצאה מתנאי המקום, השטח והזמן העומדים ברקע הארוע המבצעי שבמחלוקת המחייבים החלטה מהירה ולא התייעצות משפטית על המותר והאסור באותו רגע (בג"ץ 143/12 ג'ילאני נ' היעוץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם) (20.7.14) והאיזכורים הרבים שם.

מכל אלו ועוד נקבע כי פעילות מבצעית אינה "פעילות" רגילה או "פעילות שבשגרה" ו"בשעת פעילות עשויה להדרש תוך פרק זמן קצרצר ועל רקע גורמים רבים, משתנים ולא ידועים משום כך אין שופטים פעילות מבצעית באמות המידה של פעילות רגילה….. עוד יש ללמוד מכל האמור כי פעילות מבצעית יש לבחון על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה".

ביישום כל האמור על המקרה הנדון קבעה ועדת הערעורים כי התאונה בה נפגע המערער אינה חבלת שירות וכי הארוע בו נפגע אינו בגדר "פעילות מבצעית" .

"במקרה שלפנינו לא היתה כל דחיפות או תכיפות בביצוע עבודת השיטור, כך גם לא הייתה סכנה מיוחדת בפעילות. המערער היה בדרכו, בסיום יום עבודתו לאחר שפנה עוד קודם לכן למוסך, לשתי זירות בהן, זמן רב קודם לכן, בוצעו פריצות. זירות הבתים כבר נבדקו קודם לכן על ידי שוטרי סיור ושוטרי מז"פ, אין מדובר במרדף אחר פורצים או פעילות לתפיסת מבוקשים או מסתננים, לא היתה זו פעילות מבצעית המצריכה מהירות או הפעלת סירנה, לא הייתה סכנה מיוחדת בפעילות, לא היתה כל "התפתחות של הסכנה הרגילה הכרוכה בעבודת השיטור" (ראו ע"א (מחוזי חיפה) 14105-08-12 הנ"ל), בוודאי שלא היתה זו פעולה מעין מלחמתית.למעשה מדובר בארוע שהינו במסגרת פעילות משטרתית רגילה…. משטרה מעצם טיבה וטבעה באה להגן על אזרחי המדינה אך אין לומר כי מרגע שמדובר בפעילות משטרתית הרי הדבר מלמד מניה וביה כי מדובר בפעילות מבצעית.

גם אם אין בהגדרת "פעילות מבצעית" אזכור של תכיפות דחיפות או סכנה על החיים (כטענת ב"כ המערער), עדיין עצם הדרישה ל"מבצעיות" טומנת בחובה פעילות שאינה בשגרה משטרתית או צבאית – תוך מצבי לחץ או חירום או עם סכנה ממשית  – מצבים שלא נמנו, לא מניה ולא מקצתיה, במקרה שלפנינו".

3592. ע"נ 25307-12-20 פלוני נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים עפולה, הרכב הש' שדמי. פס"ד מיום 1.11.21 .פורסם בנבו.

            דיון ב"חבלת שירות" לאחר תיקון 29 לחוק. ביהמ"ש קבע כי אם החבלה מתרחשת בזמן "פעילות מבצעית" היא תחשב חבלת שירות גם אם החבלה עצמה אינה בנסיבות יחודיות לשירות.

עובדות המקרה: המערער במסגרת תפקידו כסייר במשטרה נתקל בחסימה של גליל יריעות זפת, בנתיב הנסיעה על כביש 90. המערער טען שע"מ למנוע סכנה מהמשתמשים בדרך, ניסה להזיז את המכשול עם רגלו ונחבל בברך ימין. המחלוקת היתה בשאלה האם מדובר ב"חבלת שירות".

ביהמ"ש הפנה לפסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בירושלים בתיק ע"ו 54306-11-20 פלוני נ' קצין התגמולים, בו נדונה בהרחבה השאלה מהי "חבלת שירות". באותו פס"ד צויין כי חבלת שירות תחשב כל חבלה במהלך פעילות מבצעית או באימון לקראתה, אף אם החבלה עצמה ארעה מפעולה שיתכן שאינה ייחודית ומיוחדת לשירות הביטחוני. באותו מקרה הפעילות המדוברת היתה אכיפת חוקי תנועה באמצעות "מחסום מדלג", אולם הערעור נדחה לאחר שהתברר כי התאונה ארעה לאחר תום הפעילות.

"אנו סבורים שעל פי הנאמר בפסק הדין, האירוע נשוא הערעור יכול שהינו בבחינת "פעילות מבצעית" המופיעה בהגדרת "חבלת שרות" ומכאן שלא היה מקום לדחות על הסף את בקשת המערער להכרה בזכות.

אמנם ההתייחסות ל"פעילות מבצעית" האמורה בפסק הדין, יכולה להיחשב "אמרת אגב" לאור תוצאת פסק הדין, ואולם בפסק הדין אין הסתייגות ברוח זו מהגדרת משימת השוטרים שם כ"פעילות מבצעית", ואף נאמר שם שהמשיב עצמו רואה באותה משימה "פעילות מבצעית" להבדיל מהנסיעה אליה ובחזרה.

גם האמירה בסעיף 10 שם, שאין ביהמ"ש נדרש שם לקבוע גדרות בשאלת הנסיעה אל הפעילות ובחזרה, לא נסובה על ההתייחסות לפעילות עצמה, וכאמור לעיל, העדר אמירה דומה ביחס לפעילות שם, נותן תוקף רב להתייחסות אליה שם כ"מבצעית".

פעילות המערער הנטענת בפנינו, מסגרתה המבצעית אינה ברורה עד הסוף, אך בוודאי שאינה מצדיקה דחייה על הסף כאמור לעיל.

על המשיב לברר כנדרש את כל הפרטים הרלוונטיים לפעילות זו ולהכריע בעניין לפי מבחני פסק הדין.

דומה שהמשיב טעה בכך שהתרכז בחלופה השלישית בהגדרת "חבלת שרות" שדרישותיה אינן מתקיימות במקרה שלנו והכפיף את החלופה הראשונה לדרישות החלופה השלישית".

ביהמ"ש צייין שלא כל פעילות במשטרה תחשב "פעילות מבצעית" ונתן כדוגמא פציעה במהלך ארוע סיור להבטחת בטיחות התנועה בכביש שעל פניו נראה כפעילות מבצעית (חלופה 1 בהגדרה) לבין נסיעה להשתלמות מקצועית.

ביהמ"ש קיבל את הערעור במובן זה שהורה למשיב לברר לעומק את כל הפרטים הרלבנטיים לפעילות [דהיינו נסיבות הנסיעה במסגרתה ארעה החבלה] ולהכריע בענין לפי מבחני פסק הדין.

3610.     ע"נ 2354-06-19 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים חיפה. ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' ג'דעון. פס"ד
מיום 1.3.22, לא פורסם.

מהי חבלת שירות לפי תיקון 29.

המערער, לוחם וחובש בשירות בתי הסוהר, נדרש להשתתף ביום אימונים מבצעי. בתחילת היום, לפני היציאה לאימון עבר תדריך ולאחריו, בעת שעסק בבדיקת הציוד הנדרש לאימון, נדרס ע"י אחד מרכבי הסיור של הכלא, שעבר במקום.

המשיב דחה התביעה בנימוק שלפי תיקון 29 אין מדובר בחבלת שירות.

המשיב טען כי הארוע ארע לפני היציאה לאימון, במהלך הכנות שגרתיות ומחוץ לפעילות המבצעית.

המערער טען כי יש לראות בפעולות ההכנה לאימון המבצעי כחלק אינטגרלי מפעילות האימון עצמה שנכללת בהגדרת "חבלת שירות" על פי החוק.

ביהמ"ש קיבל את עמדת המשיב.

"ראשית – אין לראות את האירוע כאירוע המתרחש על ציר זמן רציף
אחד שתחילתו בתדריך שעבר הנוערער וסיומו באימון המבצעי המתוכנן, כאשר פעולת ההכנה היו
החלק האינטגרלי המחבר בין שני האירועים הנ"ל. בחינת האירוע מלמדת כי הוא התרחש
על ציר זמן שהתחלק לשלוש יחידות זמן; יחידת הזמן הראשונה היא התדריך שהמערער עבר, יחידת
הזמן השנייה היא ההפסקה שחלה לאחר סיום התדריך לצורך ההתארגנות לנסיעה למקום האימון,
יחידת הזמן השלישית היא האימון עצמו. ברי לנו כי האירוע לא התרחש ביחידות הזמן הראשונה
והשלישית, אלא ביחידת הזמן השנייה שבה המערער הפסיק את התדריך והתכונן לנסיעה למקום
האימון המרוחק ממקום התדריך תוך כדי ארנון הציוד שלו. על כן לא שוכנענו כי יש לראות
את האירוע שהתרחש ביחידת זמן נפרדת, המתוחמת בומן, ובעלת מאפיינים עצמאיים, כחלק אינטגרלי
מפעילות האימון המבצעית שהמערער התכוון להשתתף בה.

שנית – אין דינה של הכנה לאימון מבצעי כדינה של השתתפות באימון
או בפעילות מבצעית, ולא כל פעילות הכנה לפעילות מבצעית הנה בעלת אופי מבצעי. ראיה לכך
הוא המקרה שבפנינו בו המערער נפצע תוך כדי התארגנות לאימון מבצעי שלא היתה מלווה בפעילות
מבצעית. לא זו אף זו, מדו"ח הפציעה עולה כי הפגיעה אירעה תוך כדי שיחה שניהל המערער
עם ארם אחר ליד הרכב.

זאת ועוד, ככל שרצה המחוקק לכלול פעולת הכנה לפעילות מבצעית או
הכנה לאימון לפעילות מבצעית בגדר "חבלת שירות", הדעת נותנת כי היה עושה ואת
במפורש, קל וחומר משבחר להרחיב את הגדרת "חבלת שירות" מעבר למה שהועלה בהצעת
החוק, ולכלול בה שתי קטגוריות נוספות, ספציפיות ומוגדרות, חבלה שנגרמה בפעילות
מבצעית וחבלה שנגרמה באימון לפעילות מבצעית.

לאור האמור לא שוכנענו כי האירוע נופל תחת הגדרת "פעילות
מבצעית'" או "אימון לפעילות מבצעית" על פי הגדרת "חבלת שירות"
בחוק, ולעניות דעתנו פרשנות זו מגשימה את תכלית התיקון שהיא לייחד את האירועים המזכים
למשרתי קבע אך לאלה שהתרחשו במהלך הפעילות המבצעית או באימון לפעילות מבצעית.

לאור קביעתנו לעיל, נותרה להכרעה השאלה. האם האירוע נופל תחת ההגדרה
"אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי" על פי החלופה
השלישית להגדרת "חבלת שירות" על פי החוק ?

לצערנו לא שוכנענו כי המדובר באירוע שנסיבותיו ייחודיים לשירות
הצבאי. המערער נדרס על ידי רכב אחר תוך כדי ארגון הציוד שלו לקראת נסיעתו לאימון מבצעי
ו/או תוך ניהול שיחה עם אחד האנשים שנכחו כמקום במהלך ארגון הציוד הנ"ל (הגרסה
העובדתית לא התבררה דיה שכן פסק הדין התבסס על גרסת המערער כַפי שהופיעה בדו"ח
הפציעה מבלי שהמערער נחקר עליה), והעוברה שמקרה הדריסה קרה תוך כדי בדיקת אלונקה או
כל ציוד נלווה אחר, אינה הופכת את האירוע לאירוע מבצעי. נוסף על כך, דריסתו של המערער
בנסיבות שתוארו לעיל אינה אירוע ייחודי או אופייני לחיי הצבא, ולדידנו, אין היא שונה
מתאונות בחיים האזרחיים בהן נדרס נהג במהלך העמסת ציוד ברכבו.

לאור כל האמור לעול, הננו קובעים כי האירוע אינו נופל תחת הגדרת
"חבלת שירות" על פי החוק, והתוצאה היא אפוא שהננו דוחים את הערעור"

3620.     ע"נ 58500-07-21 ב.מ נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים
ירושלים, הרכב הש' דהאן. פס"ד מיום 3.10.22. פורסם בנבו.

               "חבלת שירות" לפי סעיף 29 לחוק הנכים. המערער בוחן תאונות דרכים קשות במשטרה. הגיע
לזירת תאונה. במסגרת אחת הבדיקות שנדרש לבצע עלה על משטח ההעמסה של משאית הגרר
שהעמיסה את הרכב שנפגע בתאונה, ע"מ לבחון את הרכב. במהלך הבדיקה הופעלה כננת
של משאית הגרר. כאשר המערער פסע לאחור החליק מהמשאית, נפל ונפגע. קצין התגמולים
דחה את התביעה בנימוק שאין מדובר בחבלת שירות לפי ההגדרה בחוק לאחר תיקון 29.

          הערעור התקבל.ביהמ"ש עמד על כך שחבלה שמתרחשת במהלך "פעילות מבצעית" לא חייבת להיות אגב פעילות יחודית לשירות וכי אין להכפיף את החלופה של חבלה בפעילות מבצעית, לדרישה של יחודיות לשירות, המופיעה בחלופה השלישית בהגדרה. במקרה דנן קבע ביהמ"ש כי החבלה ארעה במהלך פעילות מבצעית.

               "הפעילות המבצעית היא פעילות שתכליתה הישירה הגשמת משימות הארגון הביטחוני על פי חוק. תכלית ישירה נמצאת בליבת המשימה הביטחונית ולא בחלקים המנהלתיים התומכים אותה. בתוך זמן הפעילות המבצעית ייתכן בהחלט כי תבוצענה פעולות שאינן ייחודיות לשירות הביטחון אך אלה תיתפסנה בהגדרתה של הפעילות המבצעית. לדוגמא אותה פעולה של החלפת מתנע ברכב שאינה אירוע שאופיו מהותו או נסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי לא תהיה פעילות מבצעית כאשר היא מבוצעת בשגרתה של סדנת חימוש צבאית או משטרתית ותהיה חלק מפעילות מבצעית אם תבוצע בשולי הדרך ברכב אשר יצא למשימה צבאית או משטרתית שתכליתה הישירה היא הגשמת יעדי הארגון הביטחוני על פי חוק. לאור האמור לעיל, אנו סבורים כי האירוע מושא הערעור הינו בבחינת "פעילות מבצעית" המופיעה בהגדרת "חבלת שירות" ומכאן שלא היה מקום לדחות על הסף את בקשת המערער להכרה בזכות ונפרט:

א.  
הפעילות של בחינת תאונות דרכים באתרה הינה פעילות מבצעית
ייחודית למשטרת ישראל, היא כוללת עיסוק מורכב ומסוכן בסביבה מסוכנת שבה ארעה תאונה
לא מכבר עם כלי רכב פגועים שהעיסוק בהם אינו בטיחותי, והנמצאים ומטופלים באתרם
והכל על מנת לאסוף ראיות ולשמור על בטחון הציבור – ואלה מתפקידי המשטרה על פי חוק.

ב.   
בוחן תנועה המבצע בדיקת רכב שעבר תאונת דרכים באתר התאונה–
מבצע פעולה מבצעית לצורך מבצעי. כך עשה המערער. לצורך כך עלה על משאית הגרר ובעת
בדיקת הרכב צעד אחורה בעת העמסת הרכב בכננת, נפל מהמשאית ונחבל בגבו. במסגרת זו,
עלייתו ונפילתו ממשאית הגרר מהווה חלק בלתי נפרד מפעילותו המבצעית.

ג.   
אין לקבל את טענת המשיב, כי המדובר ב"פעולה שגרתית" של בוחן תנועה במסגרת תפקידו. דרכה של פעילות שגרתית שאינה מוכתבת על ידי גורם חיצוני שאין לארגון שליטה עליו. הארגון שתפקידו לחקור תאונות אינו קובע את "שגרת" זמן התאונות או את מקומן. דרכה של פעילות מבצעית שהיא מוכתבת על
ידי פעילותם של גורמים שאינם מתוך הארגון וזאת להבדיל משגרת פעילות מנהלתית או מאימונים.

ד.   
ברור כל פעילות משטרתית המבוצעת על ידי שוטר באה בגדר המונח
"פעילות מבצעית". אמנם אין בחוק הגדרה של מה תהווה "פעילות
מבצעית" אך עצם נפילתו של המערער ממשאית הגרר כחלק ממהלך הפעילות המבצעית
המהותית שביצע, גם אם נפילה ממשאית יכולה להתרחש במסגרת "אירוע אזרחי"
היא אינה שוללת את עצם היות אותו אירוע "אירוע מבצעי".

ה.  
אין אנו מקבלים את טענת המשיב, כי קבלת טענת המערער משמעותה,
כי כל פעילות המבוצעת ע"י שוטר, אף פעולה שגרתית לצורך מילוי תפקידו, באה
בגדרי המונח "פעילות מבצעית" ובכך תרוקן מתוכן את מטרת התיקון לחוק
ולמעשה מחיקת האבחנה בין פעילות שגרתית לבין פעילות מבצעית או פעילות הייחודית
לשירות המשטרתי. נראה כי  שקצין התגמולים
בחן את האירוע במשקפיים צרים מאוד ואף שנפילה ממשאית יכולה להוות "אירוע
אזרחי" הרי שלא ניתן לנתק את האירוע שבפנינו מהמכלול, והוא שהנפילה ארעה
במסגרת פעילות מבצעית של המערער, אשר טיפס על משאית הגרר ע"מ לבצע את תפקידו
המשטרתי הייחודי ובנסיבות של ביצוע תפקיד זה. אילו לדוגמא היה מכונאי משטרתי מטפס
על משאית משטרתית על מנת לבחון את הכננת המותקנת עליה במסגרת עבודתו כמכונאי –
בתוך המסגרת הארגונית של המשטרה – ואז נופל ונחבל – לא היה עניינו בא בגדר חוק
הנכים. מכונאות רכב במוסך אינה תפקיד ייחודי. בדיקה דומה של אותה כננת, על ידי
חבלן משטרתי או צבאי החושד כי בקופסת הכננת הוטמן מטען חבלה ועליו לזהותו ולסלקו".

בנוסף, קבע ביהמ"ש כי מתקיימת כאן גם החלופה השלישית של "חבלת שירות – ארוע שאופיו מהותו
ונסיבותיו יחודיים לשירות. לענין זה ביהמ"ש קובע שיש לבחון את נסיבות המקרה
כמכלול, ולא רק את הפעולה הספציפית במהלכה נפגע המערער. "עיון זה מראה, כי המקרה הנדון עונה על גם נקודת המבט של החלופה השלישית, זו של חבלה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו הם ייחודיים לשירות המשטרתי. אכן המערער נפל ממשאית גרר וניתן היה אולי להסתכל על פעולה זו, באופן מצומצם ונקודתי כפעולה בעלת סממן "אזרחי". בפועל, לא ניתן לנתק את הפעולה הנדונה מהמכלול והוא שהמערער ביצע את תפקידו של בוחן תנועה משטרתי. המדובר בתפקיד ייחודי ופעילות ייחודית של

משטרת התנועה שבמסגרתו נקראים בוחני התנועה אל אירועי תאונות דרכים קשות באתרן
בתכוף לקרות התאונה ע"מ לבחון את נסיבות התאונה. זוהי פעילות ייחודית ואין לה מקבילה אלא בארגונים משטרתיים המוסמכים על פי חוק לבצע ראשונים חקירת תאונות באתרן סמוך לקרות התאונה. בחינה של המכלול  הנ"ל הופכת את האירוע שבעקבותיו נפגע המערער, לכזה שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיות לשירות המשטרתי, וגם מטעם זה יש להכיר באירוע כחבלת שירות".

 3680.     ע"ו
40771-09-23 איגור אנטונצ'נקו נ' מדינת ישראל, ביהמ"ש המחוזי נצרת, פס"ד
מיום 23.5.24, פורסם בנבו.

               שוטר
שנחבל במהלך עבודתו כשוטר בשכר. האם החבלה הינה בגדר חבלת שירות?

על פי עובדות האירוע כפי שנקבעו בהחלטת הועדה בהתבסס על תצהירו של המערער,
ביום 13.2.2019, במהלך עבודה כשוטר בשכר, הוא הוצב באתר החרמון לצורך שמירה על
הסדר הציבורי והביטחון במקום. במהלך ביצוע תפקידו כאמור ועת ירד בשביל שליד נקודת
המשטרה במקום, החליק המערער ונחבל בשוק שמאל. נגרמו לו שברים. טען שהפציעה ארעה
במהלך "פעילות מבצעית" ולחלופין במהלך פעילות שהיא יחודית לשירותו
במשטרה כמשמעות מונח זה בחוק הנכים. תביעתו נדחתה וכך גם ערעורו לועדת הערעורים.

               ביהמ"ש
המחוזי דחה את הערעור וקבע:

"לפי תצהירו של המערער,
פציעתו ארעה עת הלך בשביל ליד נקודת המשטרה באתר החרמון במהלך פעילות שיטור רגילה
שאינה מהווה פעילות מבצעית, ועת לא הייתה כל דחיפות בהליכתו במקום והפעילות לא
הייתה כרוכה בסכנה מיוחדת. זאת ועוד, הצבת המערער באתר החרמון במטרה לשמור על הסדר
הציבורי נעדרת כל סממן ואופי ייחודיים והיא בעלת אלמנטים ומאפיינים
"אזרחיים" הכלולים במגוון רחב של תפקידים ומקצועות חוץ משטרתיים.

המערער מבקש מאתנו לקבוע כי כל
פעם ששוטר מבצע פעילות שיטור בתשלום, הוא מבצע "פעילות מבצעית" מרגע
התייצבותו לשירות ועד סיום שירותו בתשלום, ללא כל קשר לאופי ומאפייני הפעילות שהוא
מבצע במקום. על כן, כל פציעה הנגרמת לשוטר במהלך מילוי תפקידו בתשלום היא פציעה
שנגרמה עקב "פעילות מבצעית". טענה זו לא ניתן לקבל. תיקון חוק הנכים
(תיקון המכונה תיקון גורן) בא להבחין בין פציעה שנגרמה עקב פעילות שיטור רגילה
שאינה מוכרת יותר לפי חוק הנכים לבין פציעה שנגרמה עקב "פעילות מבצעית".
רק פציעה הנגרמת עקב פעילות מבצעית תוכר לפי חוק הנכים. פציעה עקב פעילות שיטור
רגילה אף אם נועדה לשמור על הסדר הציבורי, לרבות פעילות שיטור בשכר כבמקרה שלנו,
אינה מהווה פעילות מבצעית. על כן, בדין דחתה הועדה את ערעור של המערער".

3626.     ע"נ 22733-09-20 פלוני נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים
באר שבע, הרכב הש' פרוז'נין. פס"ד מיום 7.12.22. פורסם בנבו.

שוטר מג"ב בקבע. צורף לתחנת משטרה כתגבור לפעילות בישובים ערביים. יצא עם צוות בפיקודו לסיור שבמסגרתו נמצא אמל"ח. עם סיום הסיור חזרו לתחנת המשטרה. תוך כדי יציאה מהניידת מעד ונפל על
הגב. נגרם שבר פריקה בקרסול. טען כי נחבל בפעילות מבצעית וכי הפעילות לא הסתיימה
משום שהיה צריך להעביר את הציוד שהיה בניידת לניידת של המשמרת הבאה ופעילות זו היא
חלק בלתי נפרד מהפעילות המבצעית. יש לראות את הפעילות בכללותה ולא ניתן לבודד חלק
ממנה.

המשיב טען כי החבלה ארעה בחניון תחנת המשטרה, לאחר שהניידת כבר חנתה והפעילות הסתיימה זה מכבר.  זאת ועוד. החבלה ארעה במהלך פעולות שגרתיות שאינן בגדר פעילות מבצעית. החבלה בענייננו לא נגרמה בזיקה למאפיינים המבצעיים שבפעילות, לא בזירת הפעילות ולא כתוצאה ממאפיין מבצעי בפעילות, אלא בירידת המערער מן הניידת, פעולה שאינה מבצעית, ואינה ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי. טענת המערער כי הפעילות המבצעית מסתיימת רק לאחר שמולא דו"ח ונסתיימה המשמרת חוטאת לכוונת המחוקק ולרציונל העומד בבסיס התיקון לחוק, ומרוקנת אותו מתוכן. 

ביהמ"ש דחה את עמדת המערער. ביהמ"ש דן בהגדרת חבלת שירות שבסעיף 1 לחוק:

"הסעיף כולל, אם כן, שלוש קטגוריות: חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית, חבלה שנגרמה באימון
לפעילות מבצעית, ואירוע אחר "שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". החוק אינו כולל הגדרה של המונח "פעילות מבצעית". הכללת שלושה תרחישים שונים במונח "חבלת שירות" נועדה להבהיר את הכלל לפיו האירוע המזכה אמור להיות ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי ("אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי"), תוך הרחבה מסוימת שעניינה בחבלה שהתרחשה אגב פעילות מבצעית או אימון לקראת הפעילות, אף אם יתכן שאותה חבלה לא היתה מוכרת בהכרח כייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי ((ע"ו 54305-11-20 פלוני נ' קצין התגמולים, ניתן ביום 13.4.2021).

הפרשנות שמבקש המערער בענייננו לייחס להגדרה שאימץ המחוקק מרחיבה את המונח "פעילות
מבצעית" לא רק למהלך הפעילות ולדרך אל הפעילות המבצעית או ממנה, אלא אף לחבלה
שארעה לאחר שנסתיימה הפעילות המבצעית וגם הדרך ממנה כבר תמה, והצוות הגיע בחזרה
לחניה תחנת המשטרה. זאת כאשר אין מחלוקת כי המערער נחבל כאשר יצא מן הניידת המשטרתית בחניון תחנת המשטרה בזיכרון יעקב (ראו סעיפים 7-10 לתצהירו), פעילות שאינה, לכל הדעות, פעילות ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי.

המערער מסתמך בטיעוניו על פסק דין שבו הוכרה פגיעתו של לוחם ביחידת המסתערבים שארעה לאחר
שהכוח הגיע לנקודת ההיערכות לפעילות, כשנחבל בראשו בעת שיצא מן הרכב (ע"נ (חי) 21321-0919 ). אמנם אופיה של החבלה במקרה זה אינה ייחודית לשירות הצבאי כפי שקובע הסעיף, ואולם במקרה זה נחבל הלוחם במקום הפעילות המבצעית, וכאשר יצא מן הרכב לצורך השתתפות בפעילות. משמע שהחבלה ארעה במהלך הגרעין הבסיסי של הפעילות ולא במהלך פעולות נילוות שונות שקדמו לה או שקרו לאחר סיומה. לא כך הדבר בענייננו כפי שהובהר לעיל. לפיכך לא ניתן להסתמך על האמור בפסק הדין הנ"ל בענייננו. מוסיף המערער וטוען כי כל עוד לא נסתיימה המשמרת שבמהלכה התרחשה הפעילות המבצעית, יש לראות כל פעולה שנעשתה במהלכה ככזו שנעשתה במסגרת הפעילות המבצעית. המערער הדגיש בעדותו (ע' 8 ש' 24-29) כי בעת שנפל טרם נסתיימה המשמרת, וכי יצא מהרכב על מנת לפרוק את הציוד מהרכב, וב"כ טען בסיכומיו כי "כל זמן שהשוטר נמצא במשמרת הוא בפעילות מבצעית" (ע' 52 ש' 14-15), כל עוד לא מולא טופס הדיווח על הפעילות ונסתיימה המשמרת נמצא המערער עדיין במהלכה של פעילות מבצעית (ראו בע' 51). הפעילות המבצעית אמנם התרחשה במהלך המשמרת, אולם עובדה זו אינה הופכת את המשמרת כולה ל"פעילות המבצעית". זאת, במיוחד כאשר ברור שהפעילות המבצעית נסתיימה זה מכבר, והלוחמים שבו לתחנת המשטרה, וכאשר במשמרת ולאחר ההגעה לתחנת המשטרה נעשו פעולות שאינן ייחודיות לשירות הצבאי. יתר על כן, לאור האמור בפסקי הדין שקבעו כי גם חבלה שארעה בדרך לפעילות המבצעית או ממנה אינה בגדר "חבלת שירות" (ראו: ע"נ (י-ם) 35382-06-19, פלוני נ' קצין התגמולים, ניתן ביום1.11.2020, וראו גם ע"ו 54306-11-20 הנ"ל), נסיבות החבלה בענייננו אינן נכללות  בהגדרת "פעילות מבצעית". גם הטענה שהעברת הציוד מהניידת שבה נסע המערער לניידת של המשמרת הבאה הינה בגדר פעילות מבצעית דינה להידחות, שכן נעשתה הרחק ממקום הפעילות המבצעית ומן הגרעין הבסיסי של הפעילות הן במקום והן בזמן.

כבר נפסק כי הרחבה מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם התכליות שביקש החוק לשרת. הכרה
בפגיעה במהלך פעילות מבצעית מתיישבת היטב עם הרציונל הנטוע במחויבות הערכית והמוסרית של המדינה כלפי מי שפעל ולחם עבורה. רציונל זה הולך ונחלש ככל שהפעילות מתרחקת מהגרעין הקשה של הפעילות המבצעית עצמה. בחירתו של המחוקק היתה לייחד את האירועים המזכים אך לאלה שהתרחשו במהלך הפעילות המבצעית או באימון לפעילות המבצעית. "נסיעות שגרתיות בתפקיד", שהן ככלל נסיעות ברכב אזרחי או דומה לו,  בדרך למקום בו תתחיל הפעילות המבצעית או בדרך חזרה ממנה לאחר סיומה, לא ניתן לראות בהן חלק מהפעילות עצמה. אין הן בגדר פעילות מבצעית אלא בגדר אירוע שאינו מיוחד לחיי הצבא ואינו מצדיק את ההטבות הייחודיות הניתנות מכוח החוק. תרופתו של הנפגע תימצא במקרים אלה בפניה לביטוח הלאומי ובקבלת אותן גמלאות והטבות שהן מנת חלקו של כל עובד במשק (ע"ו 54306-11-20 הנ"ל, סעיף 9 לפסק הדין). דברים אלה יפים בשינויים המחויבים גם לענייננו. 

לפיכך נדחה הערעור. בנסיבות העניין לא נעשה צו להוצאות".

3627.     ע"נ 45397-06-22 פלוני נ' קצין התגמולם, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' סלאמה. פס"ד מיום 4.12.22. פורסם בנבו.

            דיון בשאלה מהי פעילות מבצעית.

               המערער בקר אבטחה ורישוי במשטרה. נכח במסגרת תפקידו בארוע לכבוד יום העצמאות שאת קיומו
אישר. סייר בשטח במטרה לפקח על התנהלות הארוע ולוודא שאין סכנה בטיחותית למשתתפים.
תוך כדי נסיון לעלות על מדרגה בנויה בשטח, החליק, ככל הנראה עקב נוזל או קצף שהיו
תוצר של החגיגות, נפל ונפגע בקרסול. התביעה נדחתה על הסף בנימוק שאין זו חבלת שירות.                ערער ביהמ"ש וטען כי הפגיעה במהלך פעילות "מבצעית" או לחלופין פעילות יחודית לשירות במשטרה. הערעור נדחה.

               בפתח פסה"ד התייחס ביהמ"ש לטענת המשיב ולפיה לצורך ההחלטה הוא לא בחן את
עובדו המקרה (ולכן אינו יכול לאשרן) משום שסילוק התביעה נעשה על הסף.

            "אין בידינו דרך הילוך זו, המביאה לכך שהמשיב שומר לעצמו את הזכות לברר את נכונות נסיבות הפגיעה,
במקרה בו וועדת ערר תקבע שעל האירוע חל תיקון מס' 29. כפי שהזדמן לנו לציין בהחלטות קודמות, אנו

סבורים כי המשיב, בתור רשות מנהלית הצריכה לברר תביעה שמוגשת בפניה מכוח סמכותה על פי דין, חייב לערוך בירור הוגן וממצא של התביעה, כאשר במקרה שבו עסקינן, קרי שאלת תחולת תיקון מס' 29 לחוק, בחינה זו חייבת לכלול בירור של עובדות המקרה, בכדי שלמשיב תהיה תשתית עובדתית מספקת על מנת להכריע בשאלת תחולת התיקון על המקרה המובא לפניו.

גישת המשיב, המבקש לברר טיפין טיפין תביעה מסוג זה, כך שבשלב ראשון הוא יחווה את דעתו בשאלת המשפטית של תחולת תיקון מס' 29, ורק ככל שוועדת ערר תתערב בהחלטתו לפיה התיקון אינו חל הוא יתפנה לבחון את נכונות נסיבות המקרה, אינה עולה בקנה אחד עם הפעלה סבירה של הסמכות המנהלית שהוקנתה למשיב, והיא מביאה לסרבול מיותר של ההליך ולהתארכותו שלא לצורך". נקודת המוצא בפסה"ד היא כי העובדות הן כפי שטען המערער. 

נפסק:

"איננו סבורים כי מדובר ב- "חבלת שירות", ואיננו סבורים כי הרציונל שביקש להכיר בחבלת שירות ככזאת המקימה זכות מכוח חוק הנכים חלק על מקרה מסוג זה. ראש לכל, אינני סבורים שהמערער נחבל במהלך פעילות "מבצעית". חוק הנכים לא כולל הגדרה של פעילות "מבצעית", ואת הפרשנות של מושג זה יש לגזור נוכח הרקע לתיקון מס 29 והתכלית שמאחוריו. תיקון מס' 29 ביקש לצמצם את זכאותם של אנשי שירותי הביטחון אשר שירותם הפך, הלכה למעשה, למקום עבודתם, מתוך כוונה להבחין בין פגיעה עקב פעילות שבמהותה ואופיה היא בעלת סממן אזרחי, לבין פעילות שאופיה נובע מהמהות הביטחונית הייחודית לשירות. תכלית התיקון היא להוציא מגדר החוק פעולות "אזרחיות", ההופכות את הפגיעה במהלך ביצוען לתאונת עבודה "רגילה", כזו שאינה חורגת באופיה מתאונות המתרחשות במהלך ביצוע עבודתם של מי שאינם משרתים בשירותי הביטחון, כאשר בד בבד הוקנתה לנפגעים אלה האפשרות לממש את זכויותיהם במסגרת המוסד לביטוח לאומי. מכאן עולה, כי פעילות היא מבצעית אם היא כוללת, מבחינת אופיה ומהותה, אלמנט הקשור בטבורו בייחודיות של השירות בטחוני בו עוסקים.

ודוקו. לא כל פעילות המתחרשת במהלך ובמסגרת השירות הביטחוני תוכר כחבלת שירות, אלא רק כזאת שהיא
"מבצעית". כאמור, הכוונה היתה להבחין בין פעילות בעלת סממנים "אזרחיים", לבין כזאת שהיא בעלת סממן ואופי הקשור ונובע מהשירות הביטחוני. כאשר עסקינן בשירות בטחוני במשטרת ישראל, הרי שפעילות בעלת אופי מבצעי תכלול למשל מרדף אחרי חודשים ומעצרם; עריכת צווי חיפוש; ועוד פעולות מסוג זה. במקביל, ברי כי השירות במשטרה כולל אין ספור פעולות בעלות אופי "אזרחי" מובהק, כגון עבודה משרדית, נסיעה שגרתית ממקום העבודה ובדרך אליו הביתה, ועוד כהנה וכהנה. רק פעילות מבצעית (או אימון לקראת פעילות כזאת, חלופה שאיננה רלוונטית למקרה שבפנינו), יצדיקו הכרה בחבלה המתרחש במהלכה כחבלת שירות.

נוסיף כי בנדון ניתן להפעיל גם את מבחן השכל הישר והגיונם של דברים בבואנו לסווג פעולה כפעולה "מבצעית", מבלי להיכנס לפלפולי לשון כאלה ואחרים. בפרפרזה על אמרתו הידועה של  שופט בית המשפט העליון של ארה"ב פוֹטר סטיוארט ( (Jaecobellisv. Ohio, 378 U.S. 184, 197 (1964), ניתן לומר כי ייתכן וקשה להגדיר באופן מדויק פעילות "מבצעית" מהי, אך ברור למדי שניתן לזהות פעילות מבצעית ברגע ש- "רואים אותה". כך למשל, על פגיעת שוטר במהלך מרדף אחרי חשוד נאמר שמדובר בפעילות מבצעית, ואילו על נפילת שוטר מכיסא במשרדו נאמר שאין המדובר בכזאת, והכל ללא צורך להגדיר במדויק מהי פעילות "מבצעית".

איננו סבורים כי שהות המערער במקום בו התנהל אירוע לכבוד יום העצמאות, במסגרת תפקידו כמי שמאשר בפן
הבטיחותי קיום אירועים מסוג זה, וכמי שמפקח על ניהול תקין של אירוע כאמור בפן הבטיחותי, מהווה פעילות "מבצעית". תפקידו של המערער הוא בעל גוון אזרחי מובהק, וכמוהו ישנם לא מעט תפקודים מחוץ למסגרת המשטרתית. פעולה מהסוג אותה עשה המערער בזמן פגיעתו, קרי סיור בשטח האירוע בכדי לפקח שהכל מתנהל כשורה מבחינה בטיחותית, היא נעדרת סממן ואופי ייחודיים לשירות המשטרתי, והיא בעלת אלמנטים "אזרחיים" מובהקים, כאלה הכלולים באין ספור תפקידים ומקצועות המצויות מחוץ לשירות המשטרתי. אין די בכך שהתפקיד בו עסק המערער במהלך האירוע יוחד לשוטר.

לא זו אמת המידה הנדרשת בפריזמה של תיקון 29, שכן כאמור לא כל פעילות המתרחשת בשירות המשטרתי היא פעילות מבצעית, כאשר ייתכנו פעולות בשירות, אשר מטבע הדברים ייוחדו לשוטרים ולא לאזרחים,
שאינם בעלי אופי מבצעי. כך למשל, תפקיד של יומנאי בתחנה משטרה הוא תפקיד שיוחד לשוטר, ואולם קשה להלום שהדבר יביא להגדרת פעילות של "יומנאי" אשר ישב על כיסא ונפל ממנו כפעילות "מבצעית" לצורך הגדרת חבלת שירות. משכך, העובדה שרק שוטר יכול היה לאשר את התקיימות אירוע יום העצמאות, וכי שוטר נדרש להיות נוכח במקום כדי לוודא את תקינות האירוע, אינה הופכת פגיעה באירוע לפגיעה במהלך פעילות מבצעית. המשיב הפנה לכך שהמערער נפגע תוך כדי עליה במדרגה, כעדות לכך שמדובר בפעילות טריוויאלית. בהקשר זה צודק המערער בכך שאין לבחון באופן נקודתי-דווקני את הפעולה המסוימת במהלכה אירעה הפגיעה, ללא הסתכלות על ההקשר בו היא בוצעה. כך למשל, פעולה של עליה במדרגות יכולה להיות כזאת המתרחשת במהלך פעילות מבצעית (למשל עליה במדרגות במהלך חיפוש אחרי חשוד), ובתור שכזאת היא תוכר כחבלת שירות חרף "הטריוויאליות" שבה.

במקרה דנן, לא העובדה שהמערער נחבל במהלך עליה במדרגה היא זו שמונעת את תחולת תיקון מס' 29, אלא העובדה שפעולה זו לא התרחשה בהקשר של פעילות מבצעית.

המערער הפנה לפסק דין שניתן על ידי חלק מחברי הוועדה הנוכחית בע"נ 21321-09-19 ואולם אין
באמור שם כדי לסייע לו. אותו פסק דין עסק בהגדרת גבולות הגזרה של פעילות מבצעית, ובשאלה מתי מתחילה פעילות זו ומתי היא מסתיימת,

והכל על רקע מקרה בו נפצע שוטר של משמר הגבול אשר שירת ביחידת
"מסתערבים", עת הגיע עם כוח "גלוי" במסגרת פעילות לתפיסת
חשוד.

באותו פסק דין לא היה ספק בכך שפעילות לתפיסת חשוד היא פעילות "מבצעית", והספק היה בשאלה האם
הפגיעה אירעה טרם תחילת פעילות זו או שמא במהלכה וכחלק ממנה.

במקרה שלנו הפעילות בה עסק המערער אינה פעילות מבצעית, כמבואר לעיל.

נוסיף כי המקרה שבפנינו
דומה לפסק הדין שניתן על ידינו בע"נ 36589-03-18 הנ"ל, בו
נפגע חייל קבע עת נפל מסולם במהלך ניסיון לתקן תקלה באספקת המים במבנה המצוי בבסיס
בו שירת, שם קבענו כי פעילות מסוג זה אינה ייחודית לשירות (קביעה שאושרה ע"י
בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור על פסק הדין).

לסיכום, אין לקבל את הטענה לפיה מדובר בפגיעה שאירעה במהלך פעילות מבצעית.

אין גם לקבל את הטענה לפיה מדובר בפגיעה שארעה במהלך אירוע "שאופיו, מהותו ונסיבותיו
ייחודיים" לשירות המשטרתי.

כאמור לעיל, איננו סבורים כי הפעילות בה עסק המערער היא ייחודית באופיה לשירות המשטרתי, ואין נפקות
בנדון לכך שדובר בפעילת שרק שוטר יכול היה לבצע, שכן מה שקובע כאן הוא אופי הפעילות במסגרת השירות המשטרתי, ולא העובדה שהיא בוצעה ע"י שוטר במסגרת תפקידו.

בנוסף, אין נפקות בנדון לכך שהמערער נדרש לבצע את הפעילות ע"י הממונים עליו, שכן אין די בכך שהפעולה מתבצעת על פי פקודה כדי להפוך אותה לייחודית לשירות הביטחוני (ראו גם את פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה במסגרת ע"ו34113-01-21 הנ"ל, סעיפים 34 ו- 35 לפסק הדין)". 

3625.     ע"נ 53295-12-20 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' ג'דעון. פס"ד מיום 20.11.22. פורסם בנבו.

               שוטר נקרא ע"י מוקד החירום לטפל בארוע של אדם שהתפרע בקופ"ח. אותו אדם תקף את
המערער באגרוף בפניו וגרם לו שבר באף. בחיפוש נמצא אצלו סכין. לטענת המערער
הסיטואציה מסכנת החיים אליה נקלע גרמה לו מצוקה נפשית, לחץ וחרדה. כחודש וחצי –
חודשיים לאחר הארוע החלו תסמינים של ירידה במשקל, טשטוש ראיה, עייפות ודחיפות במתן
שתן. אובחן כלוקה בסכרת סוג 1. הגיש תביעה לפי חוק הנכים. התביעה בגין הנזק לאף
התקבלה. התביעה בגין סכרת נדחתה בנימוק שאין תחולה לחוק הנכים לאור תיקון 29.

               בערעור טען המערער כי נסיבות הארוע יחודיות ומובהקות לשירות המשטרתי ולכן יש לראות בפגיעת
הסכרת כחבל שירות ולחלופיןכמחלת שירות וכי רשימת מחלות השירות המופיעה בסעיף 1
לחוק אינה רשימה סגורה. נטען שההפרדה בין שתי הפגיעות שמקורן בארוע אחד הינה
אבסורדית וחוטאת למטרת החוק.

הערעור נדחה.

               "לא ניתן לקבל את הטענה שהסכרת היא "חבלת שירות".

בסעיף 1
לחוק הוגדרה "חבלה" "נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי
חיצוני באירוע מסוים….". בתיקון מס' 29 לחוק אימץ המחוקק את המלצת ועדת
גורן בסוגיה זו כפי שעולה מהכתוב בדברי ההסבר כדלקמן:

"החלטות הוועדה ייושמו כדלקמן:

… חבלה תוגדר "נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם
פיזי חיצוני באירוע מסוים". מוצע לייחד את ההגדרה "חבלה" לאירוע
חבלתי, פציעה, מכה וכדומה, שניתן להגדירו בזמן ובמקום, ושבמסגרתו גורם פיזי חיצוני גרם לפגיעה פיזית ולנזק אנטומי לגוף" (עמ' 460 לדברי ההסבר)

מעבר לידיעה השיפוטית, הפרשנות שמייחס המערער
ל"סוכרת" במטרה לסווגה כחבלה להבדיל ממחלה הינה פרשנות מאולצת ומלאכותית
ואינה מתיישבת עם הגדרת החוק כמצוין לעיל. גם ספרי הרפואה מתייחסים לסוכרת כאל
מחלה וזאת כפי שציין המשיב בסיכומיו תוך הפנייה לספר הלימוד המרכזי של HOLT (HOLT RIG, cockram CS,Textbook of Diabetes.5th ed.P.822). נוסיף על כך כי גם המחוקק, בבואו לדון
בזכאותם של משרתי קבע לתגמולים בגין מחלה, ציין "למען הסר ספק, גם מחלות שהן
תוצאה של אירוע חבלתי (למשל מחלת סכרת שפרצה לאחר אירוע תאונתי) ייחשבו כמחלות לכל
דבר ועניין" (עמ' 460 בדברי ההסבר).

לאור האמור הננו דוחים כאמור את טענת המערער שלפיה הסוכרת
הינה בבחינת "חבלת שירות" כהגדרתה בחוק".

               גם הטענה שהסכרת היא "מחלת שירות" נדחתה.  (ערעור למחוזי
נדחה ראה 3625א)

3625א   ע"ו 52542-01-23 ע"מ נ' קצין התגמולים, מחוזי חיפה,
פס"ד מיום 21.5.23 פורסם בנבו.

               ערעור
על פס"ד של ועדת הערעורים (3625). המערער טען כי יש להכיר במחלת סכרת בה לקה
לאחר שהותקף במסגרת תפקידו כשוטר, ולראות בה "חבלת שירות". הטענה נדחתה.

חבלה הוגדרה
כאמור כנזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסויים.פרשנות
סבירה והגיונית של "חבלה" בלשון בני אדם ואף כעולה מדברי ההסבר להצעת
החוק היא שמדובר בפגיעה פיסית ונזק אנטומי לגוף ולא במחלה, בעוד שסוכרת הינה מחלה
המוגדרת אף בספרי הרפואה כמחלה. אכן יתכנו מחלות המתפתחות כתוצאה מאירוע חבלתי,
אולם אין בכך כדי לשנות מהגדרתן כמחלה ולהפכן כשלעצמן לחבלה. גם המחוקק היה מודע
לכך וציין בדברי ההסבר:

"למען הסר ספק, גם מחלות שהן תוצאה
של אירוע חבלתי (למשל מחלת סוכרת שפרצה לאחר אירוע תאונתי) ייחשבו כמחלות לכל דבר
ועניין"
(עמ' 460 בדברי ההסבר).

               אין לקבל את טענות המערער בפנינו
כאילו יש להתעלם מדברי ההסבר להצעת החוק מאחר שהנוסח שהתקבל בסופו של דבר אינו זהה
לזה שהוצע. כאמור בדברי ההסבר, מדובר בהצעת חוק שבאה ליישם את המלצות וועדת גורן.
גם אם הנוסח שהתקבל בסופו של דבר אינו זהה אחד לאחד להצעת החוק, עדיין יש בדברי
ההסבר כדי לשקף את העקרונות והמטרות שהנחו את וועדת גורן ואת המחוקק אשר מצא לקבל
את המלצותיה בתיקון זה, כאשר ברור כי תמיד ובכל הצעת חוק הניסוח הסופי המתקבל נקבע
ע"י המחוקק.

               זאת ועוד, במקרה דנן אף מהמשך
הגדרת "חבלה" במסגרתה פירט המחוקק מקרים פרטניים ספציפיים (מכת חום, מכת
קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden
Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress
Disorder)",כאשר לא מצא לכלול בהם את מחלת הסוכרת,יש כדי
להצביע על כך שלא ניתן לראות בסוכרת  כחבלה,אף
אם התפתחה כתוצאה מחבלה.

               טענת המערער כאילו בציון
"הפרעות בתר חבלתיות" כלל המחוקק כל הפרעה רפואית לרבות כל מחלה מכל סוג
שהוא שתגרם עקב חבלה,מאחר שהמחוקק השתמש במונח "הפרעות בתר חבלתיות" ולא
"הפרעת דחק בתר חבלתית", אין לה יסוד. ראשית ככל שכך,הרי היה המחוקק
קובע מפורשות כי כל מחלה שנגרמת עקב חבלה,גם היא בגדר חבלה. שנית ובעיקר, ברור כי
כוונת המחוקק בהפרעות בתר חבלתיות הינה להפרעות בתחום הנפשי מסוג Post-Traumatic
Stress Disorder,כאמור בהגדרה הלועזית המופיעה בצד ההגדרה בעברית. ראיה לכך מופיעה
בפרט 34
א' לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969,
אשר כותרתו זהה "הפרעות בתר חבלתיות" (ולא "הפרעת דחק בתר
חבלתית") ולצידה ההגדרה באנגלית-PTSD וסעיפיו הקטנים של פרט זה מפנים לדרגות נכות מ5% ועד 100% ביחס לדרגות שונות
של הפרעות נפשיות בהיבט חומרת ההשפעה על כושר התפקוד ותסמיני PTSD.כלומר
המחוקק רואה זהות בין ההגדרה האנגלית המצויה בסוגריים והמתייחסת להפרעות שונות של PTSD להגדרה
בעברית שניתנה על ידו: "הפרעות בתר חבלתיות" ומתייחס בה להפרעות מסוג PTSD דווקא
ולא כטענת המערער.

               הנה כי כן אף שיש ממש בטענת המערער
כי פגיעתו ארעה במהלך אירוע שנסיבותיו יחודיות לשירותו, עדיין, מאחר שמדובר במחלה
ולא בחבלה, אין די בכך והאפשרות שמערער יוכר כזכאי ע"פ החוק בגין מחלת הסוכרת
היא רק ככל שמחלה זו תיכנס בגדר מחלת שירות".

מאחר והסכרת
אינה נכללת ברשימת מחלות השירות, לא ניתן להכיר בה במסלול מחלות שירות. 

(בר"ע
לעליון נדחתה – רע"א 5578/23 ראה 3625 ב להלן).

3625ב    רע"א 5578/23 פלוני נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש
העליון, פס"ד מיום 24.7.23. לא פורסם.

"הבקשה דנן אינה מעלה לדיון שום שאלה משפטית עקרונית, ועל כן אינה עומדת בדרישות
כאמור. הערכאות קמא פסקו כי מחלת הסוכרת אינה בגדר "מחלת שירות". בניגוד לטענת המבקש, נקבע כי מחלתו גם אינה עולה כדי "חבלת
שירות" כהגדרתה בחוק הנכים. הערכאות קמא הבהירו בהקשר זה כי באין פגיעה פיזית
בגוף ונזק אנטומי לגוף אשר נגרם על ידי גורם פיזי-חיצוני, אין מרובר ב"חבלה".
קביעה זו התבססה על לשונו של חוק הנכים, על שפת בני אדם ועל השכל הישר.

בנוסף, ציין בית המשפט המחוזי בפסק דינו את דברי ההסבר לתיקון 29 לחוק הנכים,
שבגדרו הוספו לחוק הגדרות המונחים
"חבלה" ו"חבלת שירות". שם נאמר כך:

"למען הסר ספק, גם מחלות שהן תוצאה של אירוע חבלתי (למשל: מחלת סכרת שפרצה לאחר אירוע תאונתי) ייחשבו כמחלות לכל דבר נעניין" (ראו: דברי ההסבר לחוק
ההתייעלות הכלכלית )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-,2016 עמוד460
).

הווה אומר: מחלת הסוכרת כשלעצמה אינה מהווה "חבלה", וכפועל יוצא מכך אינה יכולה להיחשב ל"חבלת שירות". אשר על כן, אני סבור
כי בהכרעותיהן של הערכאות קמא לא נפלה שום שגגה".

לא ניתנה רשות ערעור. 

3636.     ע"נ 22068-10-21 פלוני נ' קצין
תגמולים, ועדת ערעורים באר שבע, הרכב הש' פרוז'ינין, פס"ד מיום 29.1.23,
פורסם בנבו. 

            חבלת שירות אחרי תיקון 29.

               המערער משרת בימ"ר. טען כי ביום בו היה מצ"ב חירום עקב ירי טילים, עברה היחידה
למצב של "פעילות מבצעית" ולהיערכות מיוחדת. בשל כך נעשה שימוש בציוד
יעודי ובכלל זה מדים, שכפ"צים, אפודים וציוד כבד. טען שנחבל בעת פריקת הציוד
בתחנת המשטרה בתום הכוננות. ביהמ"ש הטיל ספק בגירסה העובדתית של המערער אך
פסק כי המקרה אינו בגדר חבלת שירות, גם אם גרסתו מתקבלת. פריקת ציוד לאחר סיום
הפעילות המבצעית אינו נכלל בגדר הדרישה להתרחשות החבלה במסגרת פעילות מבצעית.

"גם אם היינו מגיעים למסקנה כי המערער השתתף בפעילות מבצעית, ואין הדבר כך, לא היה בכך
כדי להועיל למערער. כאמור אין מחלוקת כי המערער לא נחבל במהלך "מצב
החירום" או במהלך פעילות מבצעית כלשהי, אלא לאחר שאלה הסתיימו (ראו סעיף 6
לעיל). טענת המערער בעניין זה אינה ברורה (סעיף 8 לסיכומיו), מכל מקום המערער נחבל
במהלך פריקת ציוד בתחנת המשטרה ב—. פעילות של פריקת ציוד אינן ייחודית לשירות
הצבאי.

יתר על כן, לאור האמור בפסקי הדין שקבעו כי גם חבלה שארעה
בדרך לפעילות המבצעית או ממנה אינה בגדר "חבלת שירות" (ראו: ע"נ (י-ם) 35382-06-19,
פלוני נ' קצין התגמולים, ניתן ביום 1.11.2020, וראו גם ע"ו 54306-11-20
הנ"ל), ברור שנסיבות החבלה בענייננו אינן נכללות כלל בהגדרת "פעילות
מבצעית".  כבר נפסק כי הרחבה מעין זו
אינה עולה בקנה אחד עם התכליות שביקש החוק לשרת. הכרה בפגיעה במהלך פעילות מבצעית
מתיישבת היטב עם הרציונל הנטוע במחויבות הערכית והמוסרית של המדינה כלפי מי שפעל
ולחם עבורה. רציונל זה הולך ונחלש ככל שהפעילות מתרחקת מהגרעין הקשה של הפעילות
המבצעית עצמה. בחירתו של המחוקק היתה לייחד את האירועים המזכים אך לאלה שהתרחשו
במהלך הפעילות המבצעית או באימון לפעילות המבצעית. נסיעות שגרתיות בתפקיד,  בדרך למקום בו תתחיל הפעילות המבצעית או בדרך
חזרה ממנה לאחר סיומה, לא ניתן לראות בהן חלק מהפעילות עצמה. אין הן בגדר פעילות
מבצעית אלא בגדר אירוע שאינו מיוחד לחיי הצבא ואינו מצדיק את ההטבות הייחודיות
הניתנות מכוח החוק. תרופתו של הנפגע תימצא במקרים אלה בפניה לביטוח הלאומי ובקבלת
אותן גמלאות והטבות שהן מנת חלקו של כל עובד במשק (ע"ו 54306-11-20
הנ"ל, סעיף 9 לפסק הדין). דברים אלה יפים לענייננו פי כמה שכן בענייננו גם
הדרך כבר הסתיימה, ובוודאי שהמחוקק לא התכוון להרחיב את תחולת התיקון אף מעבר לשלב
זה."

3637.     ע"נ 59688-01-20 פלוני נ' קצין
התגמולים, ועדת ערעורים ירושלים. הרכב הש' מימון. פס"ד מיום 9.2.23.
פורסם בנבו

               דיון
בשאלה מהי חבלת שירות.

               המערער
שוטר טוען מעצרים בביהמ"ש. נדרש ללוות עציר שדיון בענינו הסתיים יחד עם שוטר
סיור אחר. בהיותם בדרך לניידת נתקל באבן גבוהה, נפל ונפגע. טען שליווי עצירים הוא
חלק מתפקידו כטוען מעצרים. ביהמ"ש דחה עובדתית את גרסת המערער שעמדה בסתירה
לגירסה קודמת שמסר ולפיה נלווה לשוטרים אחרים שליוו את העצור. נקבע כי לא הוכח
שבמסגרת תפקידו היה עליו ללוות את העצור.

"האם
אירוע הנפילה, החבלה, נגרם בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית או באירוע אחר
שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.

נפילה
כתוצאה מהיתקלות באבן, במהלך שיחה עם שוטר שליווה את העצור, ללא כל אירוע חריג
נוסף איננה עונה על ההגדרה שבתיקון לחוק. ליווי עצור לניידת משטרה על מנת להחזירו
למקום שהותו או מעצרו, איננה בגדר פעילות מבצעית, אלא הינה פעילות שגרתית רגילה
ללא  סיכון או דרישות מיוחדות.

ליווי
ללא גורם נוסף נילווה, איננו ייחודי לשירות המשטרתי, פעולות אלה ודומות להן של
ליווי נעשות על ידי בעלי תפקידים שונים בחיי האזרחות שאינם משרתים בכוחות הביטחון
ובמשטרה.

בנסיבות
מיוחדות, לו היה העצור מתקומם בהחזרתו לניידת, או מנסה לברוח או לו הפעיל כוח והיה
צורך לרסנו, או אם היה מדובר בעציר הידוע באופיו המתקומם או המרדני ניתן היה לבחון
אם בנסיבות אלה היה מדובר באירוע שאופיו מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות המשטרתי,
אך לא זה המקרה שבפנינו.

כמצוין
לעיל, המערער לא יישאר ללא מענה לאירוע הנפילה, המערער יהיה זכאי להגיש תביעה
להכרה בפגיעת עבודה על פי חוק הביטוח
הלאומי.

לסיכום
כל האמור: מסקנות הועדה הן כי לא הוכח שהיה זה מתפקידו של המערער כטוען מעצרים
ללוות עצורים. תפקיד זה נעשה על ידי שוטרי ליווי המביאים את החשוד או העצור מהתחנה
בה נעצר לבית המשפט בו מתנהל הליך הבקשה למעצר אותו מנהל השוטר – חוקר טוען
המעצרים, ולאחר סיום הדיון, מחזירים את העצור לתחנת המשטרה ממנה הובא.

עוד
מסקנת הוועדה היא, כי המערער לא נדרש ללוות את העצור, לא היה במהלך הליווי כל
אירוע חריג, השוטרים שהביאו את העצור ליווהו שניהם יחדיו לאחר סיום הדיון באולם
בית המשפט אל הניידת המשטרתית שהמתינה מחוץ לבניין בית המשפט.

המערער
יצא עמם בדרכם לניידת לשוחח עם אחד השוטרים ובמהלך השיחה הסתובב ללא שהבחין באבן,
נתקל בה ונפל ונחבל.

מסקנת
הועדה היא כי גם אם היה זה מתפקידו של המערער ללוות את העצור וגם אם ליווה בפועל
את העצור יחד עם אחד השוטרים בהעדר השוטר הנוסף, כל אלה אין בהם כדי להחיל את
הגדרת "חבלת שירות" על אירוע הנפילה מאבן. אירוע הקורה ביומיום באזרחות,
והוא איננו בגדר פעילות מבצעית או אימון לפעילות מבצעית או אירוע שאופיו מהותו
ונסיבותיו יש בהם ייחודיות לשירות המשטרתי."

3638.     ע"נ 4884-06-21 פלוני נ' קצין
תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' סלאמה. פס"ד מיום 5.3.23 פורסם
בנבו.

               דיון
בשאלה מהי חבלת שירות.

המערער איש קבע. במסגרת מילוי תפקידו
בשייטת 13 נפגע במהלך כניסה לכלי שייט יחודי, במסגרת סיור עבודה בבסיס. קצין
התגמולים דחה את הערעור בנימוק שאין מדובר בחבלת שירות.

הערעור התקבל.

ביהמ"ש סקר את נוסח החוק והרקע
לו.

"קיימות אפוא שלוש חלופות להכרה
בחבלה כחבלת שירות:

א.    
החבלה נגרמה בפעילות
מבצעית;

ב.     
החבלה נגרמה באימון
לפעילות מבצעית;

ג.     
החבלה נגרמה באירוע "שאופיו,
מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי".

המערער טוען כי האירוע
מושא הערעור נופל לגדר החלופה השלישית.

לדבריו, הייחודיות
למסגרת הצבאית טמונה בייחודיות של הכלי אליו ביקש להיכנס, ואשר דרש קפיצה מגובה,
ללא אפשרות לעשות שימוש בסולם.

המשיב לעומתו סבור כי
אין בחבלה הנדונה כל ייחודיות למסגרת הצבאית, שכן דובר בסיור עבודה שגרתי, ובפעולה
טריוויאלית של כניסה לכלי שהיה מאופסן על היבשה.

אנו סבורים כי הדין עם
המערער.

החבלה ארעה תוך כדי
מילוי תפקידו של המערער כקצין מודיעין, במסגרת סיור עבודה בו הוא נדרש להיכנס לכלי
לוחמה לצורך הדגמת מערכות שונות בו.

אותו כלי, כך עולה
מתצהיר המערער ומתצהירו של מי ששימש ראש ענף לוחמת מודיעין, הוא כלי ייחודי, אשר
מפאת הצורך בשמירה על סודיות לא ניתן היה לפרט יתר על המידה אודות תכונותיו, ואולם
הוברר כי הכניסה אליו נעשית על ידי טיפוס עליו בשלב ראשון, ולאחר מכן קפיצה לתוכו,
ללא אפשרות שימוש בסולם או באמצעי אחר המאפשר כניסה  לתוכו.

בנסיבות אלה יש לומר כי
המערער נפגע בנסיבות שבמהותן הן ייחודיות לשירות הצבאי, וזאת בשים לב לייחודיות של
כלי הלוחמה המדובר; לייחודיות של אופן הכניסה אליו; ולמכלול נסיבות הרקע שהביאו את
המערער להיכנס לכלי.

המשיב אינו רואה את
הייחודיות של קפיצה לתוך הכלי, תוך שהוא מפנה, ביו היתר, לכך שמדובר בקפיצה מגובה
לא רב, ולכך שהכלי היה מאופסן על היבשה.

יהא אשר יהיה הגובה ממנו נדרש המערער
לקפוץ לתוך הכלי, העיקר הוא בכך שהוא ניסה להיכנס לתוך כלי אותו ניתן למצוא רק
במסגרת צבאית, ואשר דוגמתו, כך נראה, לא קיימת במסגרת האזרחית, וזאת בכדי לבצע
הדגמה של מערכות הקשורות לכלי.

אותו כלי הציב
צורת כניסה ייחודית לתוכו, אשר כללה טיפוס עליו וקפיצה לתוכו, וזאת ללא יכולת
לעשות שימוש באמצעים "קונבנציונליים" כגון סולם או מדרגות.

ראוי להדגיש כי
צורתה של הפעולה הפיזית במהלכה נפגע חייל לא היא אשר קובעת את ייחודיות הפעולה
למסגרת הצבאית, אלא ההקשר בו היא נעשתה, וההשפעה שהיתה למסגרתה הצבאית על
אופן ביצועה ועל התוצאה הסופית שלה.

כך, קפיצה יכולה
להיעשות בנסיבות שאינן ייחודיות לשירות הצבאי, ומשכך היא לא תוכר כחבלת שירות, אך
היא עשויה להפוך לחבלת שירות אם היא נעשית בהקשר המייחד אותה למסגרת הצבאית, ומבדיל
אותה ממסגרת אזרחית רגילה.

כאשר בכלי לחימה
ייחודי למסגרת הצבאית עסקינן, אשר דורש דרך מסוימת להיכנס לתוכו, לרבות קפיצה
לתוכו ללא אפשרות לעשות שימוש באמצעי עזר רגילים, יש לומר, כך אנו סבורים, כי
הפגיעה ארעה בנסיבות שבמהותן הן ייחודיות למסגרת הצבאית.

על רקע האמור אנו סבורים כי המערער נחבל באירוע המהווה "חבלת שירות".

3647.     ע"נ 4170-09-22 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים
חיפה, הרכב הש' קאופמן. פס"ד מיום 25.7.23 פורסם בנבו.

               דיון
בשאלה מהי חבלת שירות.

               תביעה
בגיו שני ארועי חבלה – החלקה בזמן תרגיל ונפילה בעת ירידה מרכב במהלך נסיעה
מבצעית. הערעור נדחה לגבי שני המקרים.

"עניין
פירוש המונח "חבלת שירות" טרם זכה להתייחסות מפי בית המשפט העליון
והפסיקה המנחה העיקרית לעניינו ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בע"ו
54306-11-20 פלוני נ' קצין התגמולים (2021). …

ודוק, תחימה
הולמת של גדרי חוק הנכים הוא שיקול משמעותי שניצב בפני קצין התגמולים או ועדות
ערעור מכוח חוק הנכים בבואן להכריע בסכסוך. אומנם את חוק הנכים יש לפרש ברוחב לב
לאור התכלית הסוציאלית שלו, אך לצד זאת יש לזכור כי פירוש רחב מדי אף הוא אינו
יכול להתקבל ובסופו של דבר יפגע בקהל הזכאים (וראו החלטת ועדה זו בע"נ 70629-11-18).
המחוקק אומנם צמצם את גדרי הזכאות של אנשי קבע בזרועות הביטחון השונות, אך הותיר
הרחבה מסוימת בחוק כך שכל חבלה שנגרמה במהלך פעילות מבצעית או באימון תיכנס לגדרי
החוק גם ללא מאפיין צבאי ייחודי.

כך לדוגמא, כבר
נקבע, כי איש קבע שמעד במהלך פעילות מבצעית מהתקלות במהמורה יזכה להכרה על אף
העובדה שלא היה בנפילה עצמה מאפיין ייחודי לשירותו הצבאי (ע"נ
(עפולה) 25307-12-20 פלוני נ' קצין התגמולים (2021)), מנגד
כבר נקבע כי נסיעה בתפקיד למקום בו נועדה להתחיל פעילות אינה בגדר פעילות מבצעית (ע"ו
54306-11-20 הנ"ל)".

הארוע הראשון
לגביו תבע המערער – החלקה במהלך אימון גדודי בהר אדיר. המערער לא טוען כי הוא עצמו
נטל חלק באימון אלא כי היה "תומך" – היה רס"ר הגדוד שאחראי על הסעדה
ומתוקף תפקידו נכח במקום.

הטענה כי מדובר
בחבלת שירות נדחתה. נוכחות המערער לא היתה הכרחית לקיום התרגיל.

" עצם
הנוכחות במקום התרגיל כתומך לוגיסטי בו לא הופכת את התומך למשתתף. ודאי שחייל
במפקדה המפקחת על תרגיל שנפגע לשם הדוגמא בראשו ממשקוף דלת לא ייחשב כמי שנפצע
בתרגיל עליו פיקח. נדרש יסוד של הדיקות בין הפעולה לבין התכלית של האימון כהכנה
לפעילות מבצעית….. לו היה מוכח למשל שהמערער גם נטל חלק באימון בכך שדימה אספקת
מזון לכוחות הלוחמים תחת אש, או פעולה דומה, ייתכן והיה מקום לראות בו כמי שנטל
חלק באימון, אולם לא זה המקרה. במקרה דנן, לא הרים המערער את הנטל הראיה המוטל
עליו לעניין זה ולכן אנו דוחים את הטענה כי החבלה אירעה במהלך אימון לפעילות
מבצעית".

אין גם מדובר
בארוע יחודי לשירות הצבאי –

" האם יש לראות באירוע הראשון
כ-"באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי" גם לכך
אנו משיבים בשלילה. ייחוד צבאי לאירוע ניתן לזהות כשהאירוע ייחודי במאפייניו
לשירות צבאי. למשל הוא כולל נסיעה בכלי רכב שזמין רק בשירות צבאי, או אם הוא כולל
שימוש בציוד צבאי באופן מובהק, או אם מדובר בפעולה שכוללת יסוד צבאי מובהק כגון
פעולות הכנה לקראת פעילות מבצעית. כפי שציין בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ע"ו (מחוזי חיפה) 34113-01-21 פלוני נ'
קצין התגמולים (2021)), כלל אצבע לזיהוי מאפיין צבאי הוא אם "החבלה אירעה בשל
אירוע שהוא ייחודי ומיוחד לשירות הצבאי או הביטחוני ואין לו מקבילה בחיים האזרחיים
הנפוצים." כן ראו בהקשר זה פסק הדין בע"נ 28424-08-19 שם נקבע כי "העברת ציוד
חשוב למקום אחר כהכנה לאימון… אינה פעולה מבצעית, האימון עצמו, או פעולה הסמוכה
לגרעין של האימון אותה ניתן לראות כחלק מהאימון".

אומנם המערער סיפק שירותי הסעדה לתרגיל
צבאי, אך לפעולה זו לא נלווה כל סיכון ייחודי בעל אופי צבאי הנובע מכך. עצם העובדה
כי אירוע החבלה היה חלק משירותו הצבאי של המערער לא גוזרת כי מדובר באירוע בעל
מאפיינים ייחודיים לשירות. לו היה המערער עובד בחברת הסעדה אזרחית שהייתה מספקת
שירותי הסעדה בטקס חתונה הנערך קרוב לחיק הטבע, מנגנון החבלה הנטען לא היה משתנה.
משמע, כי מתן שירותי הסעדה לתרגיל צבאי היא לא פעולה בעל מאפיינים ייחודיים לשירות
הצבאי, ואכן בימינו חברות הסעדה פרטיות אף מבצעות פעילות זו".

הארוע השני – לטענת
המערער במהלך נסיעה מבצעית על גדר המערכת בין מוצבים על גבול הלבנון עת שירד
מהמשאית החליק ונחבל בברכו.

" אירוע
חבלה שאירע לפני או לאחר נסיעה מבצעית או בדרך לפעילות מבצעית אינם בהכרח פעילות
מבצעית או בהכרח בעלי אופי ייחודי לשירות הצבאי. כך בע"ו
54306-11-20 שהוזכר לעיל, נקבע כי החבלה התרחשה לאחר תום
הפעילות המבצעית ומשכך היא אינה בבחינת אירוע מזכה בהכרה על פי חוק הנכים.
הווה אומר, כי ירידה מהרכב לאחר סיום פעילות מבצעית איננה כשלעצמה חלק מהפעילות
המבצעית. יש לציין כי עצם הנסיעה בין מוצבים עשויה להיות פעילות שגרתית כחלק
מתפקידו של חייל מבלי שהדבר ייחשב פעילות מבצעית. אך גם לעניין זה לא הרים המערער
את נטל הראיה והדגים כי מדובר בפעילות מבצעית.

 אך האם מדובר
באירוע בעל מאפיינים ייחודיים לשירות הצבאי? גם על כך עלינו להשיב בשלילה. כבר
נקבע כי נסיעות שגרתיות בתפקיד אינן מהוות אירוע בעל מאפיינים ייחודיים לעניין חוק
הנכים (ע"נ (שלום חי') 43148-02-21 ל"ל נ' קצין
התגמולים (2022); ע"נ (שלום חי') 65486-10-21 ד"מ
נ' קצין התגמולים (2022); וראו לאחרונה גם בע"נ
(שלום י-ם) 31491-10-21 ב"פ נ' קצין התגמולים, שם נפסק
כי: "הוצאת רכבים כשלעצמה היא פעולה אזרחית שאיננה ייחודית לשירות
הבטחון". ועדת גורן התייחסה לעניין ייחודיות נסיעות ברכב כחלק משירות כשקבעה "נסיעה
שגרתית בתפקיד או נסיעה בדרך אל המחנה או בחזרה ממנו", היא איננה אירוע בעל
מאפיינים צבאיים ייחודיים למעט מקרים בהם "בוצעה הנסיעה ברכב צבאי מיוחד, אשר
בחיים האזרחיים הנפוצים נדיר למצוא לו מקביל, או שאופי הנסיעה הוא ייחודי ומיוחד
לשירות הצבאי הביטחוני, ואין לו מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים" (פסקה 54
בעמ' 42 לדו"ח(.

אם נחיל את מבחן
המקבילה לחיים אזרחיים גם במקרה זה לא נמצא יסוד ייחודי באירוע השלישי. מה השוני
בין הנסיעה שערך המערער לעובד הנוסע בין מספר סניפים של עסק? עצם הקרבה לגבול
הלבנון לא יוצרת יסוד צבאי לנסיעה".

 3693.     ע"נ 8838-07-23 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' ג'דעון. פס"ד מיום 24.4.25, פורסם בנבו.

               שוטר נפגע בת"ד, לטענתו בעת הובלת עצור ברכב, מתחנת המשטרה. במסגרת הערעור טען המשיב כי התאונה ארעה במהלך משמרת, בדרך לתחנה, ולא במסגרת הובלת עצור.

               ביהמ"ש קבע עובדתית כי התאונה ארעה במהלך משמרת עת שהמערער נסע ברכב משטרתי, יחד עם שוטר נוסף, לתחנת המשטרה להוביל עצורים.

               נקבע כי אין מדובר בחבלה בפעילות מבצעית ואף לא במסגרת פעילות יחודית לשירות המשטרתי.

"האם החבלה נגרמה אגב פעילות מבצעית?

פעילות מבצעית הינה פעולה המתבצעת על פני ציר זמן מוגדר, והיא כרוכה לרוב בנסיעה למקום הפעילות וחזרה ממנו. נסיעה כאמור שהינה אופיינית לכל משימה ביצועית, הן בחיי הצבא והן בחיים האזרחיים, הינה בגדר פעילות שגרתית כל עוד שאינה מהווה חלק אינטגרלי, בלתי ניתן להפרדה בזמן, מהפעילות המבצעית. על כן חבלה שנגרמה למשרת בשירות קבע במהלך ציר הזמן הזה, קרי נסיעה למקום הפעילות המבצעית וחזרה ממנו, אינה עונה על הגדרת "חבלת שירות" על פי החוק (ראה ע"ו 54306-11-20).

               האם החבלה נגרמה אגב אירוע בעל אופי ייחודי לשירות המשטרתי?

לדידנו, ליווי עצורים הינה פעילות ייחודית לחיי המשטרה, וככל שהחבלה נגרמה תוך כדי ביצוע הפעילות הנ"ל, ניתן לראות בה חבלת שירות כמשמעה בחוק. אולם אין זה המקרה שבפנינו. המערער נחבל תוך כדי נסיעה שגרתית לתחנת המשטרה לצורך ליווי עצורים. פגיעה תוך כדי נסיעה ברכב, בנסיבות המקרה שבפנינו, אינה פעילות ייחודית לחיי הצבא או המשטרה, אין בה סממן מבצעי, היא נפוצה בחיי היום יום, ולא לפעילות מסוג זה התכוון המחוקק להעניק הכרה על פי החוק. כוונת המחוקק כאמור, הייתה לייחד את ההכרה על פי החוק, בנוגע למשרתי קבע, אך ורק לחבלה שנגרמה אגב פעילות מבצעית או באירוע בעל סממן ייחודי לשירות המשטרתי.

המסקנה היא אפוא, שהחבלה שאירעה למערער תוך כדי נסיעה ברכב המשטרתי לתחנת המשטרה להובלת עצור, אינה מהווה חבלת שירות על פי החוק, שכן היא אירעה תוך כדי נסיעה שגרתית, נעדרת סממן מבצעי, ואינה ייחודית לשירות המשטרתי.

לאור האמור, הננו קובעים כי החלטת המשיב נשוא הערעור בדין יסודה, ולפיכך הננו דוחים את הערעור".