900-‏30 ינואר 2021

נכי צה"ל מתי ימונה מומחה מטעם ועדת הערעורים (בית המשפט)

2881. ו"ע 590/08 ק"מ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד. פס"ד מיום 6.4.09.  פורסם בנבו. 

המערער תבע בגין PTSD ונדחה.
במרכז הערכה נקבע כי סובל מ PTSD. ד"ר בקר מטעם המשיב קבע כי המערער אינו סובל מכל הפרעה נפשית. המערער ביקש כי הועדה תמנה פוסק. הבקשה התקבלה.

"מינוי מומחה מטעם הועדה נעשה בהתאם לשיקול דעתה ולרוב כאשר ישנה מחלוקת בין המומחים מטעם הצדדים בדבר שאלת קיומה של נכות. …. במקרה שלפנינו תצטרך הועדה להכריע האם המערער סובל מ PTSD עוד קודם לבדיקת שאלת הקשר הסיבתי.

בסוגיה של עצם קיום הנכות מקובל גם בבתי המשפט ובועדה זו כי ממנים מומחה מוסכם אשר פוסק ומכריע בקיום הנכות. … 

.. במקרה הנדון המדובר בהחלטה על קיומה או היעדרה של נכות נפשית מסוג PTSD לשם קביעת סוגיה זו באופן רפואי יש לבצע בדיקות ע"י מומחה. לועדה אין את הכלים לבחינת שאלה זו, היא אינה מבצעת בדיקות למערערים ולכן הדרך הנכונה לברור סוגיה זו היא ע"י מינוי מומחה רפואי." 

3025. ע"ו 12220-04-09 ש"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה 1.3.11. פורסם בנבו. 

מינוי מומחה מטעם הועדה. מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש.

מחלה נדירה שסיבתה אינה ידועה, אך ברור כי המדובר במחלה אוטואימונית, ובשעה שברי כי מועקה פיזית או נפשית יש לה השלכה על הפעילות החיסונית של האדם, ראוי היה למנות מומחה רפואי ניטרלי, שיחווה דעתו בעניין זה.

3311. ע"נ  13- 11- **** מ.ס נ' קצין תגמולים ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גולדקורן. 19.6.16. פורסם בנבו. 

מינוי מומחה מטעם הועדה:

"אחת הדרכים המקובלות להכרעה כאשר קיימות שתי חוות דעת מומחים עם מסקנות מנוגדות הינה מינוי של מומחה רפואי מטעם הוועדה. …… אולם מינוי כזה לא ייעשה באופן אוטומטי כל אימת שהמומחים מטעם הצדדים חלוקים ביניהם.

יוער כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הכוללות הוראות לגבי מומחים רפואיים, אינן חלות על דיוני ועדה זו (כפי שעולה מסעיף 28 לחוק הנכים), וכמובן לא חל לגבי חוק הנכים ההסדר הקבוע בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

ועדות ערעור לפי חוק הנכים ובתי המשפט נחלקו ביניהם בשאלה אימתי ראוי יהא למנות מומחה מטעם הוועדה (ראו, למשל, הדעות השונות בע"ו (מחוזי חי') 12220-04-09 רזניצקי נ' קצין התגמולים, פסקאות 15-14 בפסק דינו של השופט זרנקין ופסקה 8 בפסק דינן של השופטות שטמר ובר-זיו, פורסם בנבו, 1.3.2011), אולם דומה כי הדעה הרווחת הינה כי רק במקרים המתאימים ייעשה כן.

עמדתנו היא כי רק במקרים בהם אין באפשרותנו, כוועדת ערעור ובה שני רופאים, להכריע בין חוות הדעת הנוגדות על-פי דיני הראיות והדין המהותי, יש מקום למינוי מומחה מטעמנו. לא זה המקרה שבפנינו. "

3519 ע"ו (חי) 66098-11-19 פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה. 18.2.20. פורסם בנבו. 

מינוי מומחה מטעם הועדה. הש' שפירא:

"ועדת הערעורים לפי חוק הנכים היא גוף שיפוטי שתפקידו בקרה על החלטות קצין התגמולים.

גם בהיותו מעין בית דין הפועל בסמיכות או כחלק מהמוסד המנהלי תפקידו מחייב ביצוע בקרה אמינה על החלטות המובאות לבירור בפניו, בלא שניתן יתרון דיוני לצד זה או אחר, והכל כדי להבטיח תוצאה נכונה לאחר קיומו של הליך שוויוני והוגן.

חשיבותו של ההליך ההוגן לא רק בתוצאה ובהכרעה הסופית בכל מקרה ומקרה אלא גם בהבטחת ניהול ההליך באופן שיחזק את אמון הציבור בהכרעת הועדה, תהיה אשר תהיה.  

גם מכאן החשיבות, בנסיבות שבפנינו, למינוי מומחה חיצוני ועצמאי שיכריע במחלוקת שבין המומחים שהופיעו בפני הוועדה.

זאת בעיקר מקום בו עצם אירוע גרימת החבלה אינו שנוי במחלוקת. כך גם חשיבות של ניהול הדיון באופן שיאפשר לכל צד לחקור את המומחים, להציג שאלות, לעמת כל מומחה עם מחקרים ושיטות עבודה, והכל בפתיחות, בלא מורא וכאשר שני הצדדים לדיון הם בעלי דין שווים בזכויותיהם וחובותיהם הדיוניות.

הכל כדי שוועדת הערעורים תמלא תפקידה כערכאה שיפוטית המכריעה במחלוקת על בסיס הראיות ותוך קיום הליך הוגן. 

במקרה שבפנינו ולאחר עיון בפרוטוקולים, בחקירות המומחים ובכל הנתונים שהובאו בפני הוועדה, סבור אני כי קיומו של ההליך ההוגן מחייב את מינויו של המומחה והחזרת הדיון לוועדה, לאחר שתהיה בפניה חוות דעתו של המומחה, כדי שתשמע את טענות הצדדים ותכריע במחלוקת לפי מיטב שיקול דעתה, ובשים לב לאמור לעיל."

נכי צה"ל – איזה תעוד יועבר למומחה מטעם בית המשפט

3427. ע"נ 45482-03-16 ש"א נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' שני. 7.6.18, לא פורסם [החלטת ביניים]. 

איזה תעוד יועבר למומחה מטעם הועדה: 

"נראה כי אין מקום להעביר למומחה כתבי טענות משפטיים. ככל שהמשיב חפץ להעביר למומחה מסמך המתייחס להיבטים עובדתיים של המקרה (תצהיר או כל מסמך מתאים אחר)- אין מניעה להגיש בקשה בעניין".  

נכי צה"ל – מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהעדר חוות דעת מטעם המערער

3420. בר"ע 25106-04-18 ק"ת נ' פלוני ביהמ"ש המחוזי בת"א, כב' הש' שבח, 23.5.18, פורסם בנבו.

מינוי מומחה מטעם הועדה בהעדר חוו"ד מטעם המערער. 

קצין התגמולים הגיש, בשני תיקים,  בקשות רשות ערעור על החלטות ביניים של ועדת הערעורים, אחת מהן – החלטה לענין מינוי מומחה מטעם הועדה, בערעור בו לא הוגשה חוו"ד מטעם הנכה. 

לענין סמכות הועדה למנות מומחה מטעמה, גם בהעדר חוו"ד מטעם המערער נקבע:

"התוצאה אליה מכוון המבקש בבקשתו, היא שלילה מוחלטת של שיקול הדעת של ועדת הערעור, באותם המקרים בהם היא רואה צורך לבקש חוו"ד בנושא רפואי, גם שעה שלא הוגשה חוו"ד כזו ע"י המערער…. בהתחשב בכך שהוועדה כוללת בהרכבה רופא, אין להניח כי מינוי כאמור, עת נעשה, נעשה על דרך השגרה ובלא כל יסוד…. מה גם שהדעת נותנת כי במסגרת שיקוליה נתנה הועדה דעתה גם לעובדת אי הגשתה של חוות דעת מצד הטוען לזכאות. 

כמו כן דומה כי גישתו של המבקש, לפיה יש להחיל על ההליכים בפני ועדת הערעורים את תקנות סדר הדין האזרחי באופן דווקני, המצמצם, מטעמי חיסכון כספי, את שיקול דעתה לערוך בירור העשוי להביא להכרה במערער, חלף דחייתו על הסף של ערעורו רק מחמת אי צרוף חוות דעת רפואית, אינה מתיישבת עם בפסיקה לפיה "יש לפרש את חוקי הנכים ובהם חוק התגמולים ברוחב לב ולא ביד קמוצה" (דנ"א 5343/00 ק"ת נ' אביאן, פ"ד נו (5) 732, 767). "

נכי צה"ל – משקל חוו"ד של המומחה מטעם ועדת הערעורים (בית המשפט)

בית המשפט יכול לסטות ממסקנותיו של המומחה מטעמו. 

3311. ע"נ  13- 11- **** מ.ס נ' קצין תגמולים ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גולדקורן. 19.6.16. פורסם בנבו. 

מינוי מומחה מטעם הועדה:

"אחת הדרכים המקובלות להכרעה כאשר קיימות שתי חוות דעת מומחים עם מסקנות מנוגדות הינה מינוי של מומחה רפואי מטעם הוועדה. למינוי זה של מומחה אובייקטיבי יתרונות ברורים, וכבר נפסק כי לא בנקל ידחה בית משפט את מסקנותיו. אולם עוד נפסק, כי אף חוות דעת כזו הינה רק אחת מהראיות העומדות בפני בית משפט, והוא רשאי לאמצה, כולה או חלקה, או אף לדחותה, כשם שהוא רשאי לעשות לגבי חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים (ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר (פורסם בנבו, 4.7.2012)). … ". 

2060. ע"נ.  9/92 א"י נ' ק"ת, ועדת ערעורים תל אביב, הרכב הש' גרמן. פס"ד מיום 1.5.94, לא פורסם.  

עקרונית – לא היתה נדחית על הסף אבחנה בין פוסק שמונה בהסכמה לפוסק שמונה ע"י הוועדה שלא בהסכמת הצדדים. 

יכולת הוועדה להסתמך על דעת הרופא מבין חברי הוועדה כאשר מסקנת חווה"ד אינה ברורה אך מצויינים בה נתונים אובייקטיבים. 

3246. ע"נ 18709-04-10 פלוני נ' קצין תגמולים, ועד ערעורים חיפה, הרכב הש' דגן. 27.7.12. 

מומחה מטעם ביהמ"ש משמש ידו הארוכה של ביהמ"ש וביהמ"ש לא נוטה להתערב בקביעות שבחווה"ד הרפואית של מומחה שמונה מטעמו, ברם יש לזכור כי ההכרעה הסופית, בכל השאלות השנויות במחלוקת, לרבות השאלות הרפואיות, מסורה לבית המשפט, ובית המשפט לא יכול להתנער מחובה זו, וישנם מקרים חריגים בהם ביהמ"ש לא מקבל את חוו"ד המומחה. 

3330. ע"נ 34631-03-12 א.ח. נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גולדקורן. 1.5.16. פורסם בנבו.

"חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על-ידי הצדדים הינן ראיות, וכזו היא אף חוות דעת המומחה שמונה על-ידי הוועדה. על-פי הפסיקה, חוות דעת מומחה שבית משפט מינה הינה רק אחת מהראיות שבפניו ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מהסמכות הנתונה לו להכריע באופן סופי במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים, אף כי סביר שבית משפט יאמץ את ממצאי המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. (ראו: ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסארווה, פסקה 14 והאסמכתאות המובאות שם (פורסם בנבו, 23.2.2014)). אולם בכל מקרה שמור לבית משפט מלוא שיקול הדעת בשאלה עד כמה (אם בכלל) להסתמך על מסקנות המומחים שלפניו, כולל אלו של המומחה מטעמו. הכלל הוא שבית משפט רשאי לאמץ את מסקנות המומחים, לדחותן כולן או חלקו, בין אם מדובר במומחים מטעם הצדדים או מטעמו (ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר (פורסם בנבו, 4.7.2012); ע"ו (מחוזי ת"א 34668-12-12 צ.ד. נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 10.10.2013))."

3305. ב"ל 41186-10-13 ג"ו נ' המל"ל , ש' גיצלר-כץ, ביה"ד האזורי לעבודה ת"א,  31.5.16 פורסם בנבו. 

שאלת הקשר בין ארוע חריג בעל אופי חיובי לארוע מוחי. לעניין משקל חוו"ד מומחה קבע ביה"ד כי: נקבע בהלכה הפסוקה, כי קביעת קיומו או אי-קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה בה לקה המבוטח לבין עבודתו, היא קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות שלפני בית הדין, תוך מתן משקל מכריע לחוות הדעת של המומחה המתמנה על ידי בית הדין (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' – המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383).

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (כב' השופט רבינוביץ' בעב"ל 001035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

3306. ע"נ 58597-06-13 פלוני נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' פרידמן. 27.1.16. פורסם בנבו. 

לענין משקל חוו"ד מומחה מטעם הועדה: 

"כידוע מומחה מטעם ביהמ"ש או הועדה הנו בגדר ידו הארוכה של ביהמ"ש ונהנה מחזקת אובייקטיביות.  מדובר בראייה בין כלל הראיות, ניתן לסטות ממסקנותיו,  אולם הדבר לא ייעשה על נקלה אלא רק  מסיבה טובה, וזו לא נמצאה לנו (עיין למשל  ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון; ע"א 2160/90 רז נ' לאץ; ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה נ' רבי)".

3369. בל 6638-07-14 ש"ד נ' המוסד לביטוח לאומי, ביה"ד האזורי לעבודה ת"א 26.7.17. פורסם בנבו. 

הלכה פסוקה היא, כי בית דין זה נוהג ליתן משקל רב לחוות דעת המוגשות על ידי מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בהיות האובייקטיביות שלה רבה יותר. על כן "בשאלות רפואיות, יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (עבל 388/05 וידר נ' המוסד לביטוח לאומי (28.2.06) ;עבל 310/07 בשארה נ' המוסד לביטוח לאומי (4.2.08). "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה" (עבל 1035/04 ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי  (6.6.05); עבל 64257-12-14 יהוד נ' המוסד לביטוח לאומי (9.8.16)).

3459. ב"ל 1315-09 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, ביה"ד האזורי לעבודה, תל אביב. 16.11.12. פורסם בנבו. 

פסיקה שלא בהתאם למסקנות המומחה מטעם ביה"ד. 

ביה"ד מינה מומחית מטעמו, לבדיקת הקשר בין החשיפה בעובדה למחלת הפרקינסון. עמדת המומחית היתה כי אין היא סבורה שהגורם למחלת הפרקינסון נעוץ בתנאי העבודה, על אף שיתכן שעיסוקו וחשיפותיו של התובע לממיסים אורגניים גרם להופעתה המוקדמת ולביטוי קליני קשה יותר של מחלה זו. ביה"ד קיבל את התביעה והכיר במחלת הפרקינסון כפגיעה בעבודה. 

טענת הביטוח הלאומי היתה כי יש לדחות את התביעה לאור מסקנת המומחית מטעם ביה"ד, ששללה קשר בין המחלה לתנאי העבודה. 

ביה"ד עמד על ההבדל בין סיבתיות משפטית לסיבתיות רפואית, כנימוק לסטיה ממסקנת המומחית מטעם ביה"ד. 

"האבן הראשה בטיעוניו של הנתבע בנויה כל כולה ממסקנותיה הרפואיות של המומחית אשר לא מצאה קשר סיבתי "מדעי רפואי" ברור בין תנאי העבודה של התובע לבין השימוש בחומרים אליהם נחשף במהלך עבודתו וכן, על הפסיקה הקובעת כי יש לראות בחוות דעת המומחה "היועץ הרפואי" "אורים ותומים" וכי בית הדין יטה לאמצה כל עוד לא נמצאה הצדקה ממשית לסטות ממנה.

דא עקא שעיון בחוות דעת המומחית מלמד – כי מסקנתה כאמור, מושתתת על טעות משפטית שמקורה בהנחה, לפיה, העדר הוכחה על פי אמות מידה מדעיות לקיומו של קשר סיבתי עובדתי בין תנאי העבודה (ובמקרה דנן – חשיפה לממיסים אורגניים) לבין פגימה רפואית מסוימת (הופעתה של מחלת הפרקינסון ושל התקפי חרדה ודיכאון)  – מוביל בהכרח גם למסקנה בדבר העדרו של קשר סיבתי משפטי בין השניים אצל מבוטח מסויים. 

טעות משפטית זו המשמשת כאמור כבריח התיכון של מסקנות המומחית  מצדיקה סטייה מחוות דעתה.

זאת, תוך ניסיון להתחקות אחר הקשר הסיבתי המשפטי במקרה זה, על בסיס מכלול הראיות, לרבות הקביעות הרפואיות (להבדיל מאלה  המשפטיות) כפי שהן מצאו ביטויין בחוות דעתה של המומחית.

  על מנת לנמק את מסקנתנו זו נעמוד תחילה על האבחנה שבין הסיבתיות העובדתית לבין זו המשפטית ולאחר מכן נידרש להשלכותיה של אבחנה זו ביחס למקרה של התובע."

ביה"ד סקר את הספרות ואת הידע הקיים כיום, ואת נסיבותיו של התובע, ובכלל זה הגיל הצעיר בו חלה. מסקנתו:

"שעה שאנו משקללים על פי אמות המידה הגמישות הנהוגות בתחום הביטחון הסוציאלי ובתחום תאונות העבודה לשם קביעת קשר סיבתי משפטי, את שיקולי המדיניות הקשורים לתחום זה, את המחקרים האפידמיולגיים שהוצגו בפנינו, את הידעה השיפוטית הרלוונטית ואת הנסיבות הספיציות של התובע לרבות הנסיבות הרפואיות כפי שעמדה עליהן המומחית – הרי שהמסקנה המתבקשת היא כי יש להכיר בקשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין מחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל. 

מעבר לכל אלה וכסרח עודף יאמר – כי גם לשיטתה הזהירה של המומחית, שהתייחסה בעיקר לשאלת הקשר הסיבתי הרפואי ולדיות המחקרים הקיימים על מנת להצביע על קשר זה, הייתה לתנאי העבודה של התובע השפעה על הופעת המחלה במועד בו הופיעה; דהיינו – על הופעתה בגילו המוקדם יחסית של התובע, וכן על הביטוי הקליני הקשה של המחלה.

משמע – אפילו אם נקבע כי תנאי העבודה של התובע לא היו הגורם להופעת המחלה, הרי שגם מחוות דעת המומחית עולה – כי הם תרמו להחמרתה ולביטוי הקליני הקשה שלה.

עמדה שדי בה לעניות דעתנו כדי להכיר במחלת הפרקינסון ממנה סובל התובע "כתאונת עבודה" כמשמעה בחוק  (לענין ההכרה בהחמרת מצב על פי תורת המיקרוטראומה ראה ב"ל 6042/09 יוסף שמסיאן נ' המוסד לביטוח לאומי, סע' 14 לפסק הדין מיום 24.10.12)."

3522. ע"ו 65777-12-19 קצין התגמולים נ' פלוני, מחוזי חיפה, 12.3.20, לא פורסם. 

פסיקה שלא בהתאם לחווה"ד של המומחה מטעם הועדה.  

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעור משרד הבטחון. 

"המערער שם את עיקר יהבו בטענה כי שגתה הועדה עת לא אימצה את קביעותיו ומסקנותיו של מומחה הועדה, אשר מונה כמומחה אובייקטיבי של הועדה. אכן, לעיתים קרובות קיימת חשיבות למינוי מומחה בסוגיות הנוגעות במומחיות. עם זאת, הלכה ידועה היא כי בית המשפט הינו הפוסק האחרון ואינו כבול בכל מקרה ומקרה בממצאיו ומסקנותיו של מומחה שמונה על ידו, ושמורה בידי בית המשפט הזכות שלא לאמץ את קביעותיו ומסקנותיו של המומחה, מקום שמונחת בפניו קביעה או מסקנה שגויה והוא רשאי לסטות מחוות דעתו של המומחה כולה או חלקה בנסיבות המתאימות". 

במקרה דנן הועדה הצביעה בפסק דינה על נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה מחוות דעתו של מומחה הועדה פרופ' קרניאלי. 

מעיון בחווה"ד ופרוטוקול עדותו של פרופ' קרניאלי עולה כי המומחה שלל קשר סיבתי בין גורמי דחק למחלת סכרת סוג 1 מתוך גישה עקרונית. 

ביהמ"ש סוקר את הפסיקה ואת חווה"ד של הועדות השונות (רז, מאירוביץ, רפפורט) והפסיקה. בפסיקה נקבע כי גם בהעדר אסכולה יכול חייל להוכיח את הקשר הסיבתי שלא באמצעות אסכולה. הוכחה פרטנית של קשר סיבתי. 

"משהוכיח המשיב כי חווה דחק נפשי חריג בעוצמה חריגה, ועלה בידו להניח את העובדה כי התפרצות המחלה ארעה תוך 4-6 שבועות מחשיפתו של המשיב לתנאים אלה, ובטרם חלפו שלושה חודשים, ולא צוינו גורמי סיכון וגורמי הדק אחרים מלבד הדחק הנפשי לפריצת המחלה, צדקה הועדה משסטתה ממסקנתו של מומחה הועדה פרופ' קרנילי וקבעה קיומו של הקשר הסיבתי העובדתי הדרוש בין תנאי שירותו של המשיב לפריצת מחלת הסכרת". 

3361. ע"א 8288-00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי ת"ד נ' ס"ס, ביהמ"ש העליון, 24.7.01, פורסם בנבו. 

מומחה מטעם ביהמ"ש. " אין ספק, שבית המשפט אינו קשור בחוות דעת רפואית אשר הוגשה כראיה, אפילו מדובר במומחה שמונה על ידי בית המשפט, ואפילו חוות דעתו ועדותו מהווים ראיה יחידה בפני בית המשפט.

לעיתים, מתוך חומר הראיות, לרבות מתוך עדות המומחה עצמו, ניתן ללמוד שהמסקנה אליה הגיע בדבר שיעור הנכות, או בדבר הקשר שבינה לבין התאונה, מוטעית.

כך, אם מתברר שהתשתית העובדתית שונה מזו עליה השתית המומחה את חוות דעתו. כך, אם המומחה מפרש שלא כהלכה את התוספת לתקנות על פיה נקבע שיעור הנכות, וכך אם מסקנותיו מהעובדות שבפניו הינן מוטעות.

בכל אחד ממקרים אלה- ותתכנה דוגמאות נוספות- נתונה לבית המשפט הסמכות וגם החובה לתקן את קביעתו המוטעית של המומחה. אלא שבענייננו לא התקיים אף אחד מאותם מקרים אשר הצדיקו סטיה ממסקנתו של המומחה".

2895. ע"נ 403/03 מ"א ז"ל נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' שר 8.4.08.  פורסם בנבו.

בפסק הדין מובא הכלל לפיו אין סוטים מחוות דעת של מומחה מטעם ביהמ"ש בהעדר טעות בולטת. הועדה מצטטת ומאזכרת פס"ד העוסקים במעמדו של מומחה מטעם ביהמ"ש.  

3569. ע"נ 5512-01-18 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' צ'יזיק. פס"ד מיום 31.3.20. פורסם בנבו. 

נטען לנכות בגין טנטון וירידה בשמיעה. המומחה משונה מטעם הועדה קבע כי מדובר בליקוי שמיעה מינורי שלמעשה אינו  בר נכות ולכן למעשה אין נכות בקשר עם ירידה בשמיעה, עם זאת בנושא הטנטון המומחה מטעם הועדה המליץ להכיר בקשר שבין הפגיעה לשירות הצבאי, בהיות הטנטון בר נכות. 

  הועדה לא קיבלה את המלצת המומחה כאמור. נקבע כי עפ"י התקנות, ככל שהפגיעה בשמיעה הינה מתחת לסף המזכה בנכות הרי שלא ניתן להכיר בנכות בגין טנטון. 

"הגם שמונה מומחה על ידי הועדה, אין הוועדה כבולה בשיקול דעתה לחוות דעת המומחה". יחד עם זאת, הלכה פסוקה היא שביהמ"ש יאמץ את קביעותיו של המומחה מטעמו, אלא אם קיימות נסיבות כבדות משקל שלא לעשות כן". כאן, בהעדר נכות בגין ליקוי בשמיעה, כאמור ולאור העקרונות שנקבעו בענין זה בפסיקה, אין לקבוע נכות בגין טנטון ואין לקבל המלצת המומחה. 

3454. ע"נ 3620-08-08 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' פרידמן. 10.3.15. פורסם בנבו. 

הועדה מינתה כמומחה מטעמה את ד"ר מנדלוביץ.

"לא למותר לשוב ולהזכיר  המשטר המשפטי ביחס למעמד חוו"ד מומחה מטעם בית המשפט. אכן מדובר בראיה בין כלל הראיות, שיש להעביר אף אותה תחת שבט הביקורת. אולם מאידך מדובר בידו הארוכה של בית המשפט, ובמי שנהנה מחזקת אובייקטיביות. משעה שלא נפל פגם בחוות דעתו כגון אי סבירות בולטת, אי התייחסות לנתונים רלבנטיים, או אי התאמה בין הדרך למסקנה או תשתית עובדתית לקויה – תהא נטיית ביהמ"ש לקיים מסקנותיו. לאחר שבחנו הדברים, לא נמצא לנו טעם טוב לסטות מאותן מסקנות של ד"ר מנדלוביץ ואנו מקבלים אותן". 

3555. ע"נ 10597-04-13 נ.א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גולדקורן. פס"ד מיום 10.7.17, פורסם בנבו. 

"כידוע, הכלל הוא כי בית משפט רשאי לאמץ מסקנות המומחים, לדחותן כולן או בחלקן, בין אם מדובר במומחה שמונה על-ידו ובין אם מדובר במומחים מטעם בעלי הדין (ע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש עזרה ע"ש יעקב הייטנר (פורסם בנבו, 4.7.2012)). אף חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, או מטעם ועדת ערעור, הינה רק אחת מהראיות העומדות בפני בית המשפט, ואין בה כדי להגביל את שיקול דעתו או לגרוע מהסמכות הנתונה לו להכריע באופן סופי במחלוקת, אף כי סביר להניח שבית משפט יאמץ את ממצאיו של המומחה אלא אם נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת (ע"א 5509/09 מסארווה נ' עזבון מסארווה, פסקה 14 והאסמכתאות שם (פורסם בנבו, 23.2.2014)). "

3575. בל 19812-08-17 יוסף אסולין נ' המל"ל, ביה"ד האזורי לעבודה ב"ש, 27.10.20. פורסם בנבו. 

סכרת 2 ומתח נפשי.

המומחית שמונתה היא ד"ר אודיל ועקנין. בחוות דעתה ציינה המומחית כי סבירות גבוהה שמחלת הסוכרת התפרצה במהלך חודש אוגוסט בזמן מלחמת צוק איתן. סמיכות הזמנים תומכת בקשר סיבתי בין האירועים בטראומטיים לבין התבטאות מחלת הסוכרת במועד ספציפי.

מחד גיסא התובע היה בסיכון לפתח סוכרת במוקדם או במאוחר, עקב גורמי סיכון הרבים שהוצגו בפרק הקודם. מאידך לא ניתן לנבא כמה זמן המחלה יכולה להיות שקטה בלי התבטאות קלינית. הגורם הסביבתי שחשף את המחלה בזמן נתון זה הינו, במקרה הנדון חשיפה לסטרס במהלך מבצע צוק איתן.

אמנם התובע היה בסיכון גבוה לפתח סוכרת עקב גורמי הסיכון –  השמנת יתר, וטרום סוכרת המהווים גורמי סיכון העיקרים המשפיעים על התפתחות מחלת הסוכרת בעתיד.

אצל התובע חלה החמרה לרעה במהלך השנים: לא הושגה ירידה במשקל, רמת הגלוקוז עלתה לערכים של טרום סוכרת.

מחד גיסא אין ספק שבמוקדם או במאוחר התובע היה מפתח סוכרת. מאידך הגורם הסביבתי (השתלשלות של מאורעות בזמן מבצע צוק איתן) חשף את המחלה בזמן נתון. השילוב של גורמי הסיכון והדחק הנפשי השפיעו באותה מידה על התפתחות הסוכרת.

ביה"ד קיבל את חוות הדעת. לפי ההלכה הפסוקה, חוות דעתו של מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין היא בבחינת ראיה במארג הראיות, אולם שמור לה מעמד מיוחד:"אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית-הדין לפסיקה. הפוסק הוא בית-הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, אך הינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא.

לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות-הדעת.

אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על-ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים."(דיון (ארצי) לו/8-0 סמיון דוידוביץ נ' המל"ל פד"ע ז(1) 374 (1976). ראו גם דיון נא/191-0 המל"ל נ' יוסף נחתום פד"ע כד 89 (1992)).

ככלל, נקבע בפסיקה כי כאשר חוות דעת היא בהירה וחד משמעית, ולא מושתתת על הנחה משפטית עובדתית מוטעית, על בית הדין לאמצה (דב"ע לז/71-0 אברהם ברג נ' המל"ל (לא פורסם), עוקדן הביטחון הסוציאלי, מנחם גולדברג עמ' 134א). כן נקבע כי בשאלות רפואיות בית הדין יסמוך את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (בדב"ע נה/0-79 קלמן סעדה נ' המל"ל עבודה ארצי כח(2) 205 (1995)).   

 

3655.     ע"נ 24673-10-21 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' סלאמה. פס"ד מיום 26.6.23, פורסם בנבו.

               מומחה מטעם הועדה.

"הלכה היא שלחוות דעת מומחה רפואי המתמנה מטעם הוועדה יש משקל עודף ביחס לחוות דעת המוגשות מטעם הצדדים, בהיות מומחה הוועדה גורם מקצועי ובלתי תלוי, המשמש כזרועה הארוכה של הוועדה, ונהנה מחזקת האובייקטיביות.

אכן, לוועדה נתונה הסמכות להחליט בעניינים שברפואה, והיא יכולה לסטות ממסקנות המומחה מטעמה, ואולם הדבר ייעשה במשורה, כאשר מתגלים תהיות או ליקויים היורדים לשורשה של חוות הדעת, ומקשים על קבלת המסקנות שביסודה.

במקרה שבפנינו ניתנה חוות דעת מנומקת ומפורטת היטב ע"י מומחית הוועדה.

בחוות דעתה, המחזיקה 17 עמודים, פירטה המומחית באופן מדוקדק את פרטי המקרה; סקרה בהרחבה את המצב עובר לאירוע ואחריו; הציגה את האבחנות האפשריות שבאות בחשבון; והתייחסה באופן יסודי לשאלת הקשר הסיבתי; תוך שהיא מסבירה היטב את שיקוליה ונימוקיה בנדון.

בעדותה לפנינו התגלתה המומחית כבעלת מקצועיות בדרגה גבוהה, והיא מסרה את תשובותיה באופן מפורט, ענייני, הגון ומניח את הדעת.

הרושם הכללי שנותר הוא של מומחית בעלת מקצועיות וניסיון רבים, אשר שקדה באופן יסודי על ניתוח המקרה, והכינה חוות דעת מנומקת היטב, המבוססת על מכלול התיעוד הרפואי וחוות הדעת השונות שהונחו בפניה.

בעדותה לפנינו הותירה המומחית רושם חיובי, כאשר ניכר היה שהיא עושה מאמץ להסתכל על מכלול הנתונים של המקרה, תוך התייחסות לאפשריות שונות, הן כאלה שלרעת המערער והן כאלה שלטובתו, ותוך שהמומחית מצדיקה בהחלט את חזקת האובייקטיביות ממנה היא נהנית.

כפי שיפורט להלן, לא מצאנו בחקירתו הנגדית של בא כוח המערער, ובטיעוניו במסגרת סיכומיו, כדי לערער את מסקנות המומחית או להצדיק סטייה מהן."

 

 חוות דעת של מומחים מטעם בית המשפט הסותרות זו את זו

3320. ב"ל (נצ') 1077-09 צ"א  נ' המוסד לביטוח לאומי, ביה"ד האזורי לעבודה, 7.9.11. פורסם בנבו. 

פס"ד של ביה"ד לעבודה. כבאי לקה בסרטן שלפוחית השתן. ביה"ד מינה מומחה אחד שקבע כי המחלה קשורה לעישון ולא לחשיפה לחומרים בעבודתו. לאחר שהסתבר כי המומחה חבר בועדות רפואיות של הביטוח הלאומי, מונה מומחה אחר, שקבע כי קיים קשר הן לעישון והן לחשיפה לחומרים מסרטנים (אמינים ארומטיים) הנפלטים בעת שריפה, ואליהם נחשף התובע בעבודתו ככבאי. 

ביה"ד התייחס למצב בו עומדות לפניו שתי חוו"ד של מומחים שמונו ע"י ביה"ד והמלצותיהם סותרות זו את זו. "בהתאם להלכה הפסוקה, כשיש בפני בית הדין שתי חוות דעת של מומחה מטעמו, ראוי להעדיף את זו התומכת בעמדתו של המבוטח. כך נפסק, בין השאר, בעב"ל 141/97 המוסד לביטוח לאומי נ' פורת…."

(המוסד לביטוח לאומי הגיש בקשת רשות ערעור על פסה"ד, שנדחתה: בר"ע 34402-10-10). 

שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט

3548. בש"א 2927/06 (א 4597/05) לינהרט נ' איילו חברה לביטוח שלום חדרה, 3.9.06. פורסם בנבו. 

שאלות הבהרה למומחה מטעם ביהמ"ש.

"שאלות ההבהרה נועדו לבאר את שאינו ברור בחוות הדעת, או להבהיר על מה נשענות הקביעות שבחוות הדעת שניתנה. זאת ועוד, האפשרות לשגר שאלות הבהרה למומחה נועדה לייתר, במקרים המתאימים, את הצורך בחקירה נגדית.

מגמת הרחבה זו ניתן לראות גם בפסק דינו של כב' השופט י. טירקל, בת"א 2346/96 (ב"ש) אשר צוטט בפס"ד עוזרי, שם קבע  כב' השופט טירקל כי:
"… את המונח "הבהרה" אין לפרש באופן מצמצם ככולל רק הסבר או הבהרה למה שנכתב בחוות הדעת ואיננו ברור לחלוטין. שאלות הבהרה לא נועדו רק לקבל הבהרה של משהו סתום או לא ברור אלא גם לאפשר לשואל להציג בפני המומחה תזות או מצבים מסויימים על מנת שהמומחה יתייחס אליהם ויבהיר את חוות דעתו בהתייחס אליהם. מעבר לכך, קיימת מגמה ברורה במכשיר של שאלות הבהרה למנוע ככל שניתן את הצורך בהזמנת המומחה לביהמ"ש לחקירה נגדית. החקירה הנגדית היא זכותו של בעל דין ולעתים אין מנוס ממימוש זכות זו, אך כשבעל הדין מסתפק בשאלות ההבהרה וכשניתן לקבל את התשובות שהוא מבקש בדרך זו מבלי להזמין את המומחה לחקירה נגדית אין למצוא בכך פסול אלא להיפך ביהמ"ש מעוניין לעודד מגמה כזו".