על פי הוראות חוק הנכים, (תגמולים ושיקום) – תשי"ט 1959, חייל צה"ל שנפגע תוך ועקב שירותו הצבאי,
ונגרמה לו נכות, זכאי לקבל הכרה כנכה צה"ל, בגין אותה נכות.
כאמור, תנאי להכרה, עפ"י החוק, הוא שהנכות נגרמה בזמן השירות ועקב השירות.
בסעיף 1א (א) לחוק נקבע :
"רואים חבלה שארעה לחייל או לחייל משוחרר כחבלה שארעה בתקופת שירותו עקב שירותו גם אם היא
נגרמה בדרך אל המחנה או ממנו ובלבד ששהותו מחוץ למחנה היתה כדין ולא חלו בדרך בדרך הפסקות
או סטיות של ממש שאין להן קשר עם השירות או עם הדרך אל המחנה או ממנו. לגבי חייל השוהה בחופשה,
רואים חבלה כאמור רק אם נגרמה בדרכו מן המחנה אל יעד חופשתו או בדרכו אל המחנה מיעד חופשתו."
מכאן, שאם החייל נפגע בדרכו אל המחנה או ממנו, גם פגיעה זו תחשב כפגיעה שהיא תוך ועקב השירות,
והוא יוכל לקבל הכרה כנכה צה"ל.
אבל, מה דינו של חייל שנפגע בזמן היותו בחופשה?
למרבה הצער, קורה וחיילים נפגעים בעת חופשתם – למשל, בתאונת דרכים בדרך למסיבה, עקב מעידה
בזמן טיול או כתוצאה מפציעה תוך כדי פעילות ספורטיבית.
פגיעות אלו אינן תוך ועקב השירות, ולכן אינן באות בגדרו של חוק הנכים.
בעבר, חייל שנפגע בחופשה אכן לא יכול היה לקבל הכרה כנכה צה"ל, והדבר הביא לתוצאות קשות
חיילים בחופשה שנפגעו קשה ולא היו זכאים לכל פיצוי.
כדי לפתור בעיה זו נחקק חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)
תשמ"ח – 1988.
חוק זה קובע כי בהתמלא תנאים מסויימים, ניתן יהיה להכיר גם בחיייל שנפגע בחופשה, כנכה צה"ל.
התנאים להכרה מפורטים בחוק, ויש לבדוק בכל מקרה ומקרה האם הם מתמלאים במלואם.
התנאים העיקריים בחוק, להכרה בחייל שנפגע בחופשה, כנכה צה"ל, הינם:
• החייל הינו חייל בשירות חובה.
• הנכות הינה כתוצאה מחבלה.
• דרגת הנכות הינה 20% או יותר.
כלומר – חייל בקבע, אשר נפגע בחופשה, אינו זכאי להכרה עפ"י החוק.
חייל בחובה שנפגע בתאונה ונכותו הינה 15% בלבד, אינו זכאי להכרה עפ"י החוק.
חשוב לציין כי במקרה שהפציעה נגרמה עקב "התנהגות רעה וחמורה", לא יהיה הנפגע זכאי להכרה,
וזאת בהתאם להוראת סעיף 9 לחוק הנכים. כך, חייל בחופשה שעסק בפעילות פלילית ונפגע, לא יוכר
כנכה צה"ל.
במקרים מסוימים נסיבות הפגיעה מקנות לחייל אפשרות לתביעה לפיצויים גם לפי חוקים אחרים, למשל:
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או פקודת הנזיקין. במקרים כאלו על החייל לשקול היטב את יתרונותיו
וחסרונותיו של כל אחד ממסלולי התביעה הפתוחים בפניו, שכן לא ניתן לגבות פיצוי גם לפי חוק הנכים וגם
לפי החוק האחר, ועליו לבחור באחד מהם.