דרגת נכות מורכבת זוגית

3255. ע"א 07/**** ר"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל. 19.9.07. פורסם בנבו.

נכות מורכבת זוגית. למערער נקבעו נכויות שונות ברגל ימין וברגל שמאל. טען כי יש לחשבן בקומולציה שכן מדובר בפגימה מורכבת זוגית לפי תקנה 3 (ב). ביהמ"ש קבע כי מאחר ואין מדובר בפגיעות זהות בשתי הרגלים הרי שלא מדובר בפגימה מורכבת זוגית.

""פגימה מורכבת זוגית" היא, איפוא, פגימה אחת שבאה בידי ביטוי בשני חלקיו של האיבר הזוגי ולא שתי פגימות נפרדות, אחת בכל אחד מחלקיו של האיבר הזוגי. אין כל היגיון לשפר את מצבו של הנכה רק מכיוון שכל אחד מחלקיו של האיבר הזוגי פגוע בפגימה נפרדת, אל מול מצבו של נכה אחר, שגם לו שתי פגימות, אך לא באיבר זוגי. מאידך גיסא, יש היגיון להיטיב עם מי שנפגם בפגימה אחת, שבאה לידי ביטוי בשני חלקיו של האיבר הזוגי, שפגימה זו לא תיחשב כשתי פגימות נפרדות ולא ייערך ביחס אליה חישוב בשיטת השקלול."

3254. ע"ו 10 – 12- ***** מ"נ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך לטר). 20.3.11. פורסם בנבו.

למערער נכות בגין קטיעה מתחת לברך שמאל, שינויים ניוונים בברך ימין וכאבים בקרסול ימין. הועדה חישבה את נכותו בשקלול. טען שיש לחשב בקומולציה לפי הוראת תקנה 3 (ב) הדנה בפגימה מורכבת זוגית.

ביהמ"ש התייחס לפסה"ד בענין סמרה [3255] שם נקבע שפגימה מורכבת זוגית תהיה רק כשמדובר באותו סוג פגימה בכל אחד מהאברים (למשל שתי ברכיים), ודחה גישה זו.

נקבע כי יש לפרש את המושג "פגימה מורכבת זוגית" בהרחבה, כאשר לועדה שק"ד לקבוע האם המגבלה שנוצרת עקב הפגימות מצדיקה צרוף הנכויות.

"את הפרשנות למושג "פגימה מורכבת זוגית" מכתיב במידה רבה כלל הפרשנות שיש להיזקק לו בפרשנות חוק הנכים.

שורה ארוכה של פסקי דין קבעו כי אין לדבוק בפרשנות דווקנית בחוק שבבסיסו הוא סוציאלי גרידא והמחוקק גילה כוונתו להיטיב עם הנכה (בג"צ 92/83 ניסים נגר נ' מנהלת ענף ביטוח נפגעי עבודה (פעולות איבה) במל"ל, (נבו, 26.2.85). ע"א 192/85 קצין התגמולים נ' פרומה הכט חזר והדגיש את המגמה הליברלית המסתמנת בפירוש חוק הנכים. כך גם דנא 5343/00 קצין התגמולים נ' אורית אביאן (נבו, 5.8.02), שם חזר והדגיש בית המשפט העליון כי יש לפרש את חקיקת השיקום ואת חוקי הנכים בכלל זה ברוחב לב ולא ביד קמוצה, בפרשנות ליברלית , מתוך רצון להיטיב עם הנכה. נקבע, כי יש להעדיף פירוש הנוח לנכה כל עוד הדבר אינו עומד בניגוד ללשונו הברורה של החוק (ע"א 1162/96 הילה וייס נ' אביעד יוסף מאק (נבו, 12.4.99).

כמו כן, קיים מאפיין מיוחד לאיבר זוגי. כשמדובר בפגיעה באחד מהאיברים הזוגיים, קביעת הנכות נבנית מכך שעדין נותר האיבר הזוגי הנוסף בתפקוד מלא. העובדה שגם האיבר הזוגי הנוסף נפגע, מעצימה את הפגיעה , שכן יש בכך להמעיט ולהחליש את תפקודי הגוף השמורים לאיבר זוגי זה. …

בהתייחס למקרה שבפני, נוכח מגמת הפרשנות המקילה ואופייה המיוחד של פגיעה באיבר זוגי, הייתי רואה גם באפשרות של פגיעה מוסבת באחד משני האיברים הזוגיים, סוג של קשר העונה להגדרה "פגימה מוכרת זוגית".

חשוב לזכור, כפי שציינתי בפתח דברי, כי תקנה 3(ב) איננה מדברת על אופציה כפויה של חיבור אריתמטי במקום שקלול נכויות. התקנה מדברת על קביעת הנכות המצטברת לפי ההגבלה בתפקודי הגוף הנובעת מהפגימה הזוגית.

הווי אומר, מדובר בקביעה רפואית טהורה שאמורה לדון בסוג המגבלה התפקודית שיוצרת פגיעה בשני איברים שהם זוגיים.

מדובר במרחב שיקול דעת רחב לרופאים הסוקרים את הבעיה וזאת מהטעם שקיים מגוון רחב של סוגי פגיעות ולא כולן משפיעות באופן זהה על תפקודי הגוף. "

התיק הוחזר לדיון בועדה העליונה.

3256. ע"א 05/**** ר"י נ' ק"ת, מחוזי ת"א, ש' שטופמן. 30.4.08. פורסם בנבו.

המערער נפגע בשתי עיניו. עין אחת נעקרה ובעין השניה פזילה וליקוי ראיה. טען שיש לחשב את הנכויות בשתי העיניים בקומולציה לפי סעיף 53 (1) לתקנות הדן בעקירת עין ותקנה 3 (ב) הדנה בפגימה מורכבת זוגית. לטענת המערער לפגיעה בעין אחת יש השלכה על תפקוד העין השניה ולפיכך יש להפעיל התקנה. המשיב טען כי אין מקום לחישוב קומולטיבי לפי תקנה 3 (ב) אלא יש ללכת לפי סעיף 52 (טבלת הנכויות לפגיעות משולבות בראיה) שכן זהו סעיף מיוחד הקובע נכויות בגין שילוב של פגיעה בראיה בעין ימין עם עין שמאל.

ביהמ"ש קבע כי יתכן מצב ובו פגיעה בשתי העינים תצדיק קביעת נכות בקומולציה לפי תקנה 3 (ב), וזאת כאשר הפגיעה בעין אחת משפיעה על הראיה בעין השניה. זוהי סוגיה רפואית מורכבת שעל הועדה הרפואית לתת עליה את הדעת. התיק הוחזר לועדה ע"מ שתבחן את השאלה ותתן דעתה באשר לחישוב קומולטיבי.

3368 ע"א 07/ **** ס"י נ' קצין התגמולים, מחוזי תל אביב, ש' שבח.18.07. פורסם בנבו.

הנכה נפגע בשירות ועבר כריתת כליה. נקבעה לו נכות בשעור 30% בגין מ.א כריתת כליה, כשתפקוד הכליה השניה תקין. ברבות הימנים נפגע תפקוד הכליה השניה, שלא עקב הנכות המוכרת. ביקשלהעלות הנכות ולקבוע אותה לפי הסעיף הדן במצב אחרי כריתת כליה עם פגיעה תפקוד הכליה השניה. היועמ"ש לועדות הנחה את הועדה שלא לשנות את דרגת הנכות בגלל ההחמרה שחלה במצב הכליה הלא מוכרת. הועדה הרפואית העליונה החליטה להעלות את הנכות, אך התיק הוחזר לדיון נוסף ע"י היו"ר, וההחלטה שונתה כך שהנכות המקורית הושארה על כנה.

ביהמ"ש דן בסמכות הממונה או היו"ר להחזיר הדיון לועדה, וכן בדרך שבה יש לקבוע נכות במקרה בו חל שינוי לרעה בתפקוד הכליה הלא מוכרת.

לענין קביעת הנכות נקבע כי יש להתחשב בשינוי שחל לרעה במצב הכליה הלא מוכרת:

" כאמור לעיל, נכרתה כליתו השמאלית של המערער בשנת 1968. באותה עת לא נצפו כל קשיי תפקוד בכליה הימנית ומשכך נקבעה נכותו בגין כריתת הכליה השמאלית לפי פרט 22(4)(ב) הקובע: "כריתת כליה אחת, ללא הפרעות בפעולת הכליה השנייה – 30%". לפי נוסח פרט זה ולמעשה לפי נוסח יתר הפרטים המתייחסים לפגימת הכליות, עולה כי קיימת הלימה והזנה הדדית של שתי הכליות זו על זו, באופן שנכותה של הכליה האחת מושפעת מתפקודה של הכליה האחרת, הבלתי מוכרת, והמשליכה עליה.

התחשבות במצב הכליה האחרת, הבלתי מוכרת, נשקפת ממרבית הסעיפים השונים הרלוונטיים להערכת מצב הכליה, כמו למשל בפרט 22(5) הדן בכליה שאיננה פועלת – נקבעת הנכות בשיעור של 30% באם הכליה שאיננה פועלת לא גורמת ליתר לחץ–דם ובאם לא קיימות הפרעות בכליה השניה; פרט 22(9)(ג) הדן בפגימת אבנים בכליות – מתבסס אף הוא על עקרון יחסי הגומלין לעיל וקובע, כי בהינתן אבני יציקה בכליה אחת עם זיהום כרוני ללא הפרעה בכליה השניה, תקבע הנכות בשיעור של 40%, וכן הלאה.

טענת ב"כ המשיב לפיה על הכליה השניה, אליה מפנים הסעיפים הרלבנטיים לענייננו, להיות גם היא מוכרת מנוגדת להגיון, שהרי גם אם הכליה הנוספת מוכרת, יש לקבוע בגינה אחוזי נכות מכח עצמה בנוסף ובנפרד, ולא באופן עקיף באמצעות הכליה הראשונה. אף אין לקבל את ההנחיה שניתנה לועדה על ידי עו"ד רונן במכתבו מיום 4.9.06 שכן באם מתקין התקנות מצא לנכון לקבוע כי שיעור הנכות בכליה האחת המוכרת יעשה בשים לב, בין היתר, גם למצבה של הכליה האחרת – הבלתי מוכרת, במועד קביעת הנכות, לא קיימת כל סיבה שלא להתחשב במצבה של הכליה האחרת, אף אם זה הורע במועד כלשהו שלאחר קביעת שיעור הנכות. ההגיון העומד מאחורי ההתחשבות במצבה של הכליה האחרת טרם קביעת שיעור הנכות, עומד גם בבסיסו של הצורך להתחשב במצבה של הכליה האחרת, אף לאחר מועד קביעת שיעור הנכות. "

3373.  רע"א 17/**** פלוני נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון, 3.9.17. פורסם בנבו.

          המערער שוטר שנפגע בשני ארועים שונים בשתי ברכיו. הוכרה נכות בגין קרע מניסקוס פנימי וקרע חלקי של רצועה צולבת קדמית בברך ימין, וקרע חלקי ברצועה צולבת קדמית ורקע מניסקוס לטרלי בברך שמאל. טען כי יש לחשב את אחוזי נכותו בשתי הברכיים במצטבר בהתאם לתקנה 3 (ב) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), מאחר שמדובר בפגימה מורכבת זוגית.

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו. בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כי אין להתערב בשיטת החישוב שבה נקטה הוועדה הרפואית העליונה לגבי אחוזי הנכות של המבקש בגין הפגיעות בשתי ברכיו, מאחר שאין קשר בין הפגימה בברכו הימנית לבין הפגימה בברכו השמאלית. בהקשר זה, נקבע כי יש להכיר ב"פגימה מורכבת זוגית" רק כאשר מדובר בפגימה אחת הבאה לידי ביטוי בשני חלקיו של איבר זוגי, וזאת בהסתמך על פסיקות קודמות של בתי המשפט המחוזיים. ביהמ"ש העליון (כב' הש' ד. ארז) דחה את בקשת רשות הערעור בנימוק כי אין מדובר בשאלה בעלת חשיבות ציבורית החורגת מענינם של בעלי הדין (מבחן חניון חיפה) ובנימוק כי מדובר בקביעות רפואיות שביהמ"ש ימנע מלהתערב בהן אלא אם נפל בהליך פגם של ממש.

3367. רע"א 16/ **** קצין התגמולים נ' פלוני, ביהמ"ש העליון. 20.7.17. פורסם בנבו.

פסק דין בנוגע לקביעת נכות בגין פגיעה בראיה ובשמיעה – ישים לנושא הכליות. "אדם נפגע בעינו או באוזנו בתקופת ועקב שירותו הצבאי. במרוצת השנים, נפגע גם האיבר השני – עין או אוזן – ללא קשר לשירות הצבאי, כך שמצבו הכללי הוחמר. השאלה הניצבת במוקד בקשת רשות הערעור שבפנינו, היא האם רשאית ועדה רפואית לשנות את דרגת נכותו בהתחשב במצבו של האיבר השני?" ביהמ"ש ענה לשאלה זו בחיוב.

בית המשפט עומד על ההבדל בין מצב של פגיעה באיברים זוגיים כגון שתי ידיים או שתי רגליים, לבין פגיעה בשתי אוזניים או שתי עיניים. במקרה של יד או רגל מדובר באיבר שמבחינת המודעות של האדם ההפרדה בינו לבין האיבר הנוסף ברורה. פגיעה באחד משפיעה על האחר אך ניתן להפריד בין האיברים. לא כך בעיניים ובאוזניים, שם מדובר בפגיעה בחוש, והמבחן מעצם טבעו, נוגע ליכולת הכוללת, כפי שבא לידי ביטוי בלשון התקנות. ביהמ"ש מאזכר את נושא הפגיעה בכליות כדומה לפגיעה באוזניים ובעיניים.