פגימה עצמאית להבדיל מסימפטום של פגימה מוכרת

2138 בג"צ 191/65 שורץ נ' הוועדה הרפואית, פד"י י"ט (3), 544.

פס"ד בעניין נרדפי הנאצים, במסגרתו דיון בתק' 9 לפי חוק הנכים. תופעות שהן סימפטומים של המחלה כלולות בנכות בגינה. רק פגימה הגורמת נכות משלה ויש לה קיום עצמאי בנפרד מהגורם שהסב אותה יכולה להיות מוכרת כפגימה נפרדת.

2262 ע"א 95/*** א"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

מחלה שלה סימפטומים שונים. בנסיבות אלו לא קובעים דרגת נכות על כל הסימפטומים אלא על המחלה המוכרת, אלא אם כן איזה שהוא מהנזקים הופך לנכות נכות עצמאית שאינה מושפעת יותר ממהלך המחלה. זו השיטה במחלות סיסטמיות כגון לופוס או טרשת נפוצה.

1075. ע"א 00/**** ב"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

מחלת בכטרב שפגעה באברים שונים – צוואר, עמו"ש גבי ומתני, מפרקי ירכיים. הועדה קבעה נכות לפי סעיף 35, בצורה כוללת לכל המחלה. נפסק:במחלות סיסטמיות (פסוריאטיק ארטריטיס, לופוס וכו'), שפוגעות באופן בלתי הפיך במספר אברים , יש לקבוע דרגת נכות נפרדת לכל אבר שנפגע.

692. רע"א 96/**** קצין תגמולים נ' ג"ב, בימ"ש עליון

נכה לקה במחלת מפרקים פסוריאטית. נקבעה לו נכות לפי סעיף 35. נטען שהיה צריך לקבוע נכות לגבי כל מפרק בנפרד. נקבע כי במקרים בהם קיימים מבחנים חלופיים, כגון מקרה זה שבו מבחן אחד קשור לתוצאה שענינה פגימה ספציפית, ומבחן אחר קשור לתוצאה כללית בלבד, הועדה הרפואית תקבע את אחוזי הנכות הגבוהים מבין השניים.

1027. ע"א 01/**** מ"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

מחלת לופוס. נטען שיש לקבוע נכות נפרדת בגין תסמינים שונים: חלבון בשתן, פגיעה בטחול ועוד. הטענה נדחתה. הלכה פסוקה היא כי אם נגרמה פגימה עצמאית שאיננה תלויה עוד בדעיכתה של המחלה המקורית, הרי שיש לקבוע דרגת נכות נפרדת לפגימה זו. (ר' בג"ץ 191/65 שוורץ נ' הועדה הרפואית, פ"ד יט (3) 544 וע"א 650/72 טובה אדלר נ' הרשות המוסמכת, מיום 19.9.74, (לא פורסם). )

משקבעה הועדה הרפואית כי המחלה אינה פעילה כיום וכי אין פגיעה בטחול ובכליה, אין לקבוע נכות נפרדת בגין פגימות אלה.

2323 ע"א 02/**** ס"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

נטען שכאבי ראש מהווים נכות נפרדת מנכות בגין PTSD . נקבע כי הועדה הרפואית ערכה בדיקות מקיפות וביססה עליהן את ממצאיה שהתאור של כאבי הראש אינו הולם תסמונת כאבי ראש מוכרת אלא מתאים לתחושה שהיא חלק מה PTSD . PTSD כולל מספר תסמינים ואין נותנים נכות בגין כל תסמין בנפרד.

2226. ע"א 00/**** צ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

מצב של פאראפרזיס עם פגיעה בסוגרים ובעיות בתפקוד מיני. חריג לעומת מקרים אחרים של מחלות רב מערכתיות משום שמחוקק המשנה נתו על כך את הדעת. בפרט 29 (4)Iב ישנה הערה כי אם קובעים דרגת נכות בפראפרזיס בשעור 85% ויותר, הרי כוללים בכך גם את הנכות בגין אבדן שליטה בסוגרים. איבוד נוירוגני של כח גברא נקבע לפי פרט 24 (9) רק אם ההפרעה הנוירולוגית לא מגיעה ל 50%.

2242 ע"א 97/**** ב"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

תלונות על כאבים בעת יחסי מין שיוחסו לכאבים מעמוה"ש, שהנכות בגינו מוכרת. יש לערוך הבחנה בין נכות מוכרת וסימפטומים לאותה נכות שאינם מהווים נכות עצמאית. עבור סימפטומים לא נותנים דרגת נכות נפרדת אלא אם כן מדובר בפגימה נפרדת, עצמאית, אשר לא תסתיים עם הסתיימות הנכות העיקרית.

2249 ע"א 99/**** ב"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

הלם קרב ופגיעה בתפקוד מיני. נקבע כי הפגיעה בתפקוד המיני אינה פגיעה עצמאית ובלתי הפיכה ובלתי תלויה, באופן שמצדיק קביעת פגימה נפרדת. כלולה בנכות הנפשית. אם היה מוכח שהפגיעה הפכה עצמאית ובלתי הפיכה, למשל בגלל טיפול תרופתי, אפשר היה לתת דרגת נכות נפרדת.

1524. ע"ש 03/*** ג"צ נ' קצין תגמולים, ש' יעקבי שוילי

הפרעה בתפקוד מיני הנובעת מהמצב הנפשי. הנכות כלולה בנכות הנפשית לפי פריט 33.

1665. ע"א 04/**** מ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן)

נכה מוכר ב PTSD טוען להפרעה בתפקוד מיני. תחילה נקבעו 30% נפשי ו – 10% תפקוד מיני. לאחר מכן נקבע כי הבעיה בתפקוד המיני כלולה בנכות הנפשית. נקבע: במישור העקרוני מקובלת ההשקפה כי בהגדרת הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיבים ניכרים ניתן לכלול מספר סימפטומים, שניתן לכלול כל אחד מהם בנפרד בסעיף שונה. ברם, הכללת מספר סימפטומים תחת קורת גג אחת אינה יכולה להתבטא בהפחתה הכוללת של אחוזי הנכות וזאת מן הטעם שכל סעיף המתייחס לפגימה מבטא פגיעה תפקודית שונה. ולכן יש לחשב את ההפרעה התפקודית הכוללת בהתייחס למכלול התופעות. לא יתכן שההפרעות נפשיות שהוערכו ב 30% לפני הכללת בעית האינאונות, ישארו באותו שעור, כשבעיה זו שהוערכה ב 10% הוכללה בתוכן. חזרה על קביעה זו גם בפסה"ד ב ()2379 ע"א 2110/05 מליחי אילן נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן).

2321. ע"ש 07/*** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך – לטר) 12.11.07.

המערער מוכר בנכות נפשית. ביקש הכרה גם בפגיעה בתפקוד מיני. בבדיקת שינה נמצא כי אין בעיה פיזית. הועדה קבעה כי הבעיות בתפקוד המיני הינן תולדה של העדר חשק מיני, שהוא ממרכיבי הדכאון. לפיכך סברה הועדה כי ההפרעות בתפקוד המיני הינן חלק מהתלונה הפסיכיאטרית הכללית והיא נכללת באחוזי הנכות הנפשית שנפסקו למערער. ביהמ"ש לא מצא שיש מקום להתערב בהחלטה.

1126. ע"א 98/**** ב"שא נ' קצין תגמולים

כמה פגימות עצמאיות יש למערער בברך שמאל? – המילה "פגימה" שונה בהוראתה מהמילה "סמפטום", כפי שהוסבר בערעורים רבים (למשל: בג"צ 191/65 שוורץ נ' הועדה הרפואית, פ"ד יט (3) 544  ד"נ 18/65 שוורץ נ' הועדה הרפואית, פ"ד כ (1) 424 עא 650/72 טובה אדלר נ' הרשות המוסמכת מ-19.4.94, שלא פורסם וכן פסקי דין רבים משלי שאחד מהם, דרך משל, הוא עא 354/96 אריה קראוס נ' קצין התגמולים ועא 613/96 בנימין גדי נ' קצין התגמולים).

לפגימה אחת יכולים להיות סמפטומים רבים, אולם בכל מקרה חייבים כל הסמפטומים להיות הביטוי לאותה פגימה. אם סמפטום או סמפטומים אינם ביטוי לפגימה אחת אלא ליותר מפגימה אחת, הרי שיש מקום לקבוע שתי דרגות נכות על כל פגימה בנפרד. רק סמפטום אשר מתגבש ומפסיק להיות תלוי בפגימה מסויימת, ונשאר גם אם הפגימה המקורית נרפאת, מבטא פגימה חדשה. הדברים בולטים במחלות מערכתיות שפוגעות במפרקים, כאשר בשלבים מתקדמים של המחלה, המפרקים פגועים במידה שכזאת שגם אם ימצא מזור למחלה המקורית, המפרקים ישארו פגומים לצמיתות ולכן קבעתי בערעורים לא מעטים שיש לקבוע למפרקים דרגת נכות נפרדת מדרגת הנכות עבור המחלה המערכתית המקורית (בשני הערעורים שלי שצוטטו לעיל).

1223. ע"א 01/**** ח"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

המערער הוכר, כאמור, בגין פגימה בשורשים המותניים והוענקו לו אחוזי נכות על פי פרט 32 (7) ד, כמפורט. לדעת הועדה "מתן נכות נוספת נפרדת בגין הגבלה בתנועות הקרסול היא טעות יסודית ומתן נכות כפולה בגין אותה בעיה רפואית…" בעניין זה נכתב על ידי כב' השופט ח' פורת, ס"נ: "נזדמן לי כבר בעבר לדון בסוגיה זו בפרשת אריה קראוס ונתנו שתי פסקי דין האחד ע"א 132/94 והשני 354/96…

המבחן שננקט באותה פסיקה הוא שאם מחלת סיסטמטית גורמת לנזקים קבועים ובלתי משתנים שלא ישתנו גם אם המחלה תדעך, הרי יש לקבוע את דרגת הנכות לגבי אותם אברים או רקמות שנפגעו נזק בלתי הפיך כנכות מוסבת בפני עצמה". (ע"א (ת"א יפו) 613/96 גדי בנימין נ' קצין תגמולים). אמנם, המבחן צריך להיות, כפי שגם נקבע בפסיקה, האם הפגימה הנוספת הנטענת תמשיך ותתקיים גם המצב שבו "תרפא" הנכות המקורית. בענייננו, השאלה היא האם במקרה שבו תירפא הפגימה בשורשים המותניים, תרפא, גם הפגימה בתנועות הקרסול וצניחת כף הרגל. לסוגיה זו, לא מצאתי הסבר מספיק בהחלטת הועדה.

מבוקש כי הועדה הרפואית העליונה, תבהיר האם אומנם ימשיך ויתקיים העיוות בכף הרגל, אם בדרך כלשהי תירפא הפגימה בשורשים המותניים. הקביעה, האם המדובר בנכות נפרדת או בנכות הגלומה בפרט 32 (7) ד, כאמור, תלויה גם בקביעה האם הנכות בכף הרגל היא בלתי הפיכה, אם תדעך, בדרך כלשהי, הפגימה בשורשים המותניים.

866. ע"א 96/**** ק"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

נכה שלקה בפסוריאטיק ארטריטיס.

העולה מן הפסיקה במיוחד לאור ההסברים בפסה"ד הראשון הם ברורים ביותר: כאשר במחלה מסוימת יש תופעות יש לבדוק טיבן של התופעות ואם לתופעה זו או אחרת יש מעמד בפני עצמו, יש לקבוע בגינה דרגת נכות נפרדת, לאור העקרון המנחה שאם פגימה אחת אשר נובעת מן הרדיפות גוררת וגורמת לפגיעה נוספת, הרי הפגיעה הנוספת נקשרת גם היא לרדיפות, היא נחשבת כמוכרת עפ"י החוק ויש לקצוב עבורה דרגת נכות נוספת בנוסף לדרגת הנכות הראשונה.

מה שיש לבדוק במקרה שכזה הוא האם הפגימה השניה היא עצמאית מבחינת הקיום שלה או שמה היא משתנה בהתאם להחמרה או לדעיכה של המחלה המקורית.

לגבי מפרקים שנפגעו באופן שהפגימה הפסיקה להיות תלויה במחלה המקורית, ומהווים פגיעה בפני עצמה, יש לקבוע סעיפי נכות נפרדים. לגבי מפרקים שאין בהם עדיין שינויים במבנה המפרק וחומרת הבעיות בהם עולה ויורדת לפי חומרת המחלה, ניתן לקבוע נכות לפי פרט 35.

1069. ע"א 00/**** ש"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

יל"ד וכתוצאה מכך פגיעה בכליה והפרשת חלבון. יש לקבוע שתי פגימות נפרדות.

2882. ע"א 08/**** ג"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל 25.1.09

שיתוק עצב הפנים. נטען שעל הועדה היה לקבוע נכות נפרדת בגין הפרעות בהיגוי ובדיבור. הוחזר לועדה לצורך התייחסות והועדה נימקה החלטה בכך שמדובר בליקוי הנגרם עקב הפגיעה בעצב, ביחד עם ליקויים נוספים. הנכות כוללת את כל הליקויים הנובעים מהפגיעה הנוירולוגית ולא מתקבל על הדעת לפרק הפגיעה למרכיביה. הערעור החוזר נדחה. התקבלה קביעת הועדה כי ההפרעה בדיבור הינה תוצאת הפגיעה בעצב והיבט של הנכות המוכרת (בהבדל מנכות מוסבת מהנכות המוכרת). מדובר בהערכת חומרת הנכות – ענין רפואי שביהמ"ש לא מתערב בו.