החזרת הדיון לועדה בהרכב אחר

1747. ע"א 04/**** מ"ר נ' קצין תגמולים

ועדה רפואית שדנה בבקשה להחמרה בליקוי שמיעה קבעה כי אין בכלל ומלכתחילה נכות בגין חבלה אקוסטית וזאת בניגוד לקביעות קודמות. ביהמ"ש קיבל הערעור וקבע כי "נסיון החיים מלמד כי אין זה מדרכם של ליקויים גופניים להעלם ללא סיבה". עקב הסתירה הבולטת עם מסקנת ועדות קודמות הוחזר התיק לועדה בהרכב שונה

1475. ע"א 02/**** ע"פ נ ' קת, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

הועדה הרפואית התרשמה כי הנכה מגזים בתגובותיו. משהוחלט על החזרת התיק נקבע כי יוחזר לדיון בהרכב אחר.

1071. ע"א 00/**** ב"פ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

אין מנוס מהחזרת הענין לועדה רפואית עליונה ולצערי אף בפני הרכב אחר, משום שההרכב שדן בעניינו של המערער דן בעינינו בצורה פגומה, ועל כן קיים החשש של דעה קדומה שהועדה תתקשה להשתחרר ממנה כדי "להגן" על החלטתה בין מיום 14.12.99 ובין מיום .8.6.99

1509. ע"א 03/**** א"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן)

הועדה הרפואית בדקה את הנכה והחליטה לדחות הערעור מבלי להתייחס לחוו"ד מטעם הנכה. יו"ר הועדות החזיר והועדה התכנסה פעם נוספת וציינה כי עינה בחווה"ד. נפסק כי זו התייחסות שטחית. מן הראוי להתייחס בצורה ענינית לחווה"ד ולא ניתן להסתפק בהשלמה מאוחרת אשר אינה נובעת מפרוטוקול הדיון הראשון. הדיון הוחזר לועדה בהרכב אחר.

1263. ע"א 98/**** א"נ נ' קצין תגמולים

לדעתי, אין זה ראוי שגוף מעין שיפוטי יפנה לאחד הצדדים המתדיינים לפניו, ללא ידיעתו של הצד האחר, ויבקש מאותו צד להשיג ראיה שנועדה לפגוע בצד האחר.

בעשותה כן, מצטיירת הועדה כאילו היא משתפת פעולה עם אותו צד אליו פנתה, במטרה לסייע לו להוכיח את עמדתו, תוך שהיא סומכת את ידידה מראש על הראיה – ממצאי החקירה – שתושג, ע"פ הנחיותיה, ע"י אותו צד, על אף שהם "חד צדדיים". בעשותה כן נראית הועדה כנוקטת עמדה חד צדדית בדיון שלפניה.

לאור השיקולים האמורים, אני סבור שיש לבטל את ההחלטה ולהורות על החזרת הדיון לועדה הרפואית העליונה, אשר תדון בערעור בהרכב שונה אשר יהא חף מכל קשר – ככל שניתן עם הצדדים מתדיינים לפניו.

1544. ע"א 03/**** ס"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן)

הנכה הוכר בהחמרת מחלת רנו, וזאת לאחר דיון בועדת הערעורים. נבדק ע"י ועדה רפואית לקביעת נכותו. מעיון בפרוטוקול הועדה הרפואית העליונה מתעורר הרושם שהועדה אינה משלימה עם קביעת ביהמ"ש ואף מפקפקת בקיומה של המחלה ואיפיוניה. לנוכח התבטאויות חברי הועדה נראה שלא ניתן למערער יומו בפני הועדה שהתקשתה להשלים עם פסה"ד וממצאי פרופ' פרס. יוחזר לועדה בהרכב אחר.

1250. ע"א 01/**** ק"י נ' קצין תגמולים

לטענת המערער, טעתה הועדה הרפואית העליונה טעות משפטית בולטת, המהווה פסול משמעותי בהחלטתה, משהחליטה בשאלת כושר הפעולה הכללי של המערער בלא בדיקת המערער. הועדה הרפואית העליונה בהרכבה החדש זקוקה לבדיקה פיזית מחודשת של המערער.

כמוסכם על הצדדים, אמנם סבורה אני כי מן הראוי להחזיר את הדיון לועדה הרפואית העליונה על מנת שתבדוק את המערער, ואמנם תתייחס לשאלת השפעת הכאבים על כושר הפעולה הכללי של המערער.

יחד עם זאת, אינני רואה כלל ועיקר לקבוע כי הועדה הרפואית העליונה תתכנס בהרכב השונה מהרכבה הקודם. סבורה אני כי הועדה הרפואית העליונה, שהיא ועדה מקצועית הפועלת עפ"י קריטריונים מקצועיים אתיים ברורים, תוכל כמובן, לתת חוות דעת בעיניינו של המערער, בלא התייחסות לקביעתה הקודמת, שאיננה מחויבת לה לאחר שטרם מתן חוות דתה הקודמת לא בדקה את המערער.

2655. ע"א 06/**** ג"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' שוחט, 12.5.08.

ענין שהוחזר בעבר לועדה, ע"י בית המשפט, פעמיים, עם הנחיות ושאלות. בית המשפט קבע, בערעור הנוכחי כי הועדה לא התייחסה כראוי להחלטה הקודמת של בית המשפט. התיק הוחזר שוב לועדה אך בהרכב אחר. "ענינו של המערער יוצא ובא מזה שנים בפני הועדה בהרכבה הנוכחי. הועדה בהרכבה הנוכחי לא הפנימה את פסק דינה של השופטת דותן (אשר הבהיר את פסק דינה של השופטת שטופמן שהחזיר אף הוא את ענינו של המערער לועדה). סבורני כי זה המקרה בו יש להורות על החזרת ענינו של המערער בפני ועדה בהרכב אחר".

2755. ע"א 08/**** פ"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל) 14.1.09.

הדיון הוחזר לועדה מספר פעמים ע"מ שתתיחס לתעוד מסוים, ובכל פעם לא ניתנה ההתייחסות כמבוקש. ביהמ"ש החליט על החזרה לדיון בפני ועדה בהרכב אחר.

"לא ניתן להשלים עם מצב שבו טריבונל מעין שיפוטי מתעלם לחלוטין מהנחיות שניתנות פעם אחר פעם על ידי ערכאת הערעור. גם אם חברי הועדה הנכבדים סבורים כי הנושאים אינם יכולים ךהשפיע על החלטתם הסופית בנוגע לנכותו של המערער, עליהם היה לומר זאת במפורש תוך מתן הנמקה ראויה. הדבר לא נעשה ומעבר לכך שמדובר בפגיעה במערער, הרי שיש כאן גם פגיעה בשלטון החוק ואי כיבוד ערכאת הערעור.

בנסיבות אלה, לאחר שאין למעשה מחלוקת שענינו של המערער צריך לשוב בפעם החמישית לועדה העליונה, מן הראוי שהענין יבחן הפעם על ידי ועדה בהרכב אחר. כפי שצוין במקרה דומה אך פחות קיצוני, בע"א (ת"א) 1412/06 משה גלעד נ' קצין תגמולים (פס"ד מיום 12.5.08 ניתן ע"י כב' השופט שוחט), כאשר הועדה אינה "מפנימה" את פסקי הדין של בית המשפט המחוזי יש להורות על החזרת הענין לועדה בהרכב אחר".

2849. ע"א 08/**** ל"ע נ' ק"ת מחוזי ת"א, ש' גנות. 10.11.09

הועדה מייחסת חלק מבעיותיו של המערער לבעיה נפשית אחרת שטיבה אינו ידוע. מהתיק הרפואי עולה כי לא ידועה מחלה נפשית אחרת למעט המחלה נשוא הערעור. שכך אם סבורה הועדה כי המערער סובל מנכות נפשית נוספת, שאינה קשורה לאירוע נשוא הערעור, עליה לפרט ולנמק באיזו מחלה מדובר, וכיצד הגיעה למסקנתה באשר לאי קיומו של קשר סיבתי בין אותה מחלה מסתורית ועלומה לבין מצבו הנפשי של המערער. אינני כולה להימנע מהעלאת התרשמותי על הכתב, התרשמות קשה מהתנהלות הועדה ותחושה שהועדה אחזה בקרנות המזבח של קביעותיה ללא הנמקה, ומבלי שההחלטה תתקבל כהגיונית בעיני הקורא, הן המערער, הן ב"כ והן ביהמ"ש. לאור האמור, הנני מחזירה התיק לועדה בהרכב שונה.

2863. ע"ו 10 – ***** שש"י נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, הרכב כמאל סעב, 2.5.10.

ערעור שני של המערערת לביהמ"ש המחוזי, שהתקבל. "הואיל והועדה הרפואית שערעור זה מתייחס להחלטתה, דנה בענינה של המערערת פעמיים ובמסגרת הערעור העניין הוחזר לדיון בפניה, נראה לי כי ראוי להפנות את עניינה של המערערת לועדה רפואית בהרכב אחר".

2970. רע"א 10/**** א"א נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש העליון 5.4.11

ביהמ"ש המחוזי החזיר את ענינו של המערער לועדה רפואית לקבלת הבהרה. הועדה הרפואית נשארה בעמדתה, והוגש ערעור שני לביהמ"ש המחוזי שנדחה. בבקשה לרשות ערעור על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי נטען כי היה מקום להחליף את ההרכב של הועדה הרפואית שכן הועדה כבר "ננעלה" על הקביעה שלא חלה החמרה. הטענה נדחתה. המערער לא העלה את הבקשה להחלפת הרכב אלא לאחר שהתקיים הדיון החוזר בועדה והועדה נתנה את ההבהרה שהתבקשה. צד אינו יכול לשמור לעצמו את טענת הפסלות עד לאחר שלב ההכרעה. זאת ועוד – קבלת הטענה משמעה שהמומחה הרפואי יהיה רשאי לבדוק את הנבדק פעם אחת בלבד. דווקא יש יתרון בכך שהגורם המקצועי ימשיך בעשיית המלאכה. הנסיון המשפטי אף מלמד, כי לא פעם ולא פעמיים המומחה מגיע למסקנה אחרת בכפוף לשאלת ההבהרה של בית המשפט. למעשה זוהי מטרת שאלת ההבהרה. אף אם הגורם הרפואי נותר בעמדתו, מנגנון שאלת ההבהרה הוא כלי לבחון את עמדתו."

2974. ע"ו -09-10 ***** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' שפירא, 12.1.11

נכות בגין פרכוסים הנקבעת לפי תדירות ההתקפים. בעבר נבדק הנכה מפעם לפעם ע"י ועדה רפואית ונקבעה נכות זמנית. בועדה האחרונה, נשוא הערעור, דיווח כבעבר על התקפים, ללא תעוד על התרחשותם. התבקש לבצע בדיקת EEG וידאו. המערער פנה לרוני אהרוני האחראי על הועדות, בטענה כי אין מקום לדרישה וכי מדובר בבדיקה מיותרת שלא נותנת אינדיקציה על ההתקפים. נפגש עמו ועם יו"ר הועדות הרפואיות העליונות אשר הורה לועדה לסכם התיק ללא הבדיקה. הועדה סיכמה וקבעה כי בהעדר תעוד על ההתקפים ולאור הבדיקות התקינות יש מקום להפחית הנכות שנקבעה בעבר בגין פרכוסים. בית המשפט דן בשאלה האם מוסמך היה יו"ר הועדות להתערב ולהורות לועדה לסכם התיק ללא הבדיקה. נקבע כי הדבר בתחום סמכותו.

באשר לקביעת הנכות, קבע ביהמ"ש כי הועדה פרטה ונימקה את החלטתה. עולה מהחלטתה כי הטילה ספק אם אכן הדיווחים של המערער על תדירות ההתקפים משקפים את המציאות. העובדה שבמשך שנים קיבלו את גרסתו אינה מהוה תקדים שהדבר לא יכול או לא אמור להבחן פעם נוספת. אין מקום להתערב בהחלטה.

עם זאת, על אף שביהמ"ש קבע שההליך היה תקין ושאין מקום להתערב בהחלטה, הוא הורה על החזרת התיק לועדה בהרכב אחר: "מכאן, למעשה, היו דברים אלה מביאים לדחיית הערעור. אולם יחד עם זאת נותרתי עם תחושה שההתערבות של מר אהרוני וכן המזכר המפורט של יו"ר הועדות ד"ר אלישוב, וכן ההתכנסות הנוספת של הועדה באותו הרכב, יצרה איזשהו מצב שהועדה העליונה חיפשה ומצאה דרך לחזור על החלטתה הקודמת. נראה בעיני, כי למען קיום, הלכה למעשה, של רעיון מראית פני הצדק, היה מקום שהדיון יהיה לפני הרכב אחר של הועדה…".

3113. ע"ו 12- 04 – ***** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 4.3.13

המערער מוכר בגין נכות נפשית PTSD כתוצאה מתאונה. ביקש הכרה במחלת סכרת סוג 2 כנכות מוסבת, בנימוק שנובעת ממצבו הנפשי. הועדה הרפואית העליונה קבעה שאין קשר, אך ביהמ"ש ביטל ההחלטה והחזיר התיק לדיון חוזר תוך הנחיה לצרף מומחה סכרת נוסף להרכב, ולבחון את ההיסטוריה הרפואית של המערער טרם פרוץ המחלה. בדיון החוזר לא ישב מומחה סכרת נוסף ונטען כי לא נמצא מומחה כזה. במקום צרוף מומחה כחבר לועדה, פנתה הועדה למומחה סכרת כמומחה חיצוני, וחווה"ד שערך הובאה לעיון הועדה שחזרה על ההחלטה בדבר העדר קשר. המערער ערער בשנית לביהמ"ש והערעור והתקבל.

לענין הרכב הועדה ואי מילוי הוראת ביהמ"ש בדבר צרוף מומחה סכרת נוסף – במצב דברים שבו בעיר מסוימת אין מומחה נוסף באותו תחום, יש לכנס ועדה מיוחדת, אף אם מדובר בזימונו של מומחה מעיר אחרת.

הפגמים בפעולת הועדה וכן אופן התנסחותה רשאים היו להעלות אצל המערער את התחושה לפיה דעתה של הועדה היתה נעולה והיא לא היתה נכונה לסטות ממנה. לפיכך הורה ביהמ"ש על החזרת הדיון לועדה בהרכב אחר, ועל כך שועדה זו לא תחשף לפרוטוקול האחרון וההתכתבות בין היו"ר וההועדה בסבב הדיונים השני.

3166. ע"ו 12 – 11 – ***** ח"נ נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א (ש' וולצקי), 1.1.14. לא פורסם.

החזרת הדיון לועדה בהרכב שונה.

הועדה התעלמה ממסמכים ומתלונות המערערת ויש חשש כי ננעלה בתפסיתה

"אני סבורה כי יש מקום להשיב את הדיון לועדה בהרכב אחר. למסקנה זו הגעתי תוך קריאת פרוטוקול הועדה ממנו עולה כי הועדה לא ראתה להתייחס לתלונותיה של המערערת בפניה והסתפקה אך ורק בבדיקה קלינית שערכה למערערת. כך גם ראתה לייחד את כל הממצאים והתלונות שמופיעים במסמכים הרפואיים ובעיקר מסכמי האשפוז הראשון והשני לתחושה להתנהגות של האדרה מצידה של המערערת (מרכיב פונקציונאלי כלשון הועדה). כך גם לא ראתה הועדה להתייחס לחוות הדעת של ד"ר חסין שניתנה מטעמו של המשיב אשר ממצאיה שונים לחלוטין ממצאי הועדה ואף לא למאמרים הרפואיים שהונחו הפניה ואשר לגביהם טען ב"כ המערערת בועדה. הועדה הסתפקה בהתייחסות לחוות דעתה של ד"ר ורבר וציינה כי מאחר וממצאיה שלה בבדיקה הקלינית באותם מועדים שונים ממצאיה של ד"ר ורבר אין לקבל את חוות דעתה. אילולא היתה המערערת מתאשפזת פעם נוספת במהלך מרץ 2011 מיד לאחר בדיקתה בועדה המחוזית ולאחר מכן בבית לוינשטיין טופלה לצורך שיקום, לא הייתי סבורה כי יש מקום להחליף את הרכבה של הועדה. אלא, שהתעלמות מסיכום האשפוז באיכילוב הינו פגם שיורד לשורשו של עניין שכן מתוכו עולה שהמערערת לא החלימה לחלוטין ממחלתה לאחר האשפוז הראשון אלא חזרה והדגימה התלקחות של אותה מחלה. לעניין זה לא בא כל אזכור ודיון. עניין זה לרבות אופן התבטאות הועדה בפרוטוקול הדיון כלפי ממצאי הבדיקה של פרופ' דביר והעדר התייחסות המערערת מלמדים כי קיים חשש שננעלה בתפיסתה. לכך גם מצטרפת העובדה שהועדה ראתה לשנות את הנכות רטרואקטיבית כאילו לא היה מצב קודם שבו המחלה היתה פעילה, כפי שקבעו ועדות אחרות שבדקו אותה. הועדה אף לא ראתה לקיים דיון בשאלה ממתי החלימה המערערת מן המחלה שרק מאותו מועד יש להעמיד את נכותה אף לשיטת הועדה על 1%. מכל הטעמים האלה אני סבורה כי נפלו פגמים בקביעת הועדה ועל כן ראיתי להשיב את הדיון לועדות הרפואיות באופן שועדה בהרכב אחרד לחלוטין ידון בעניינה. לאור דברי שלעיל, הועדה בהרכבה החדש מבלי שיוצגו בפניה שני הפרוטוקולים של הועדה העליונה נשוא הערעור שבפני".

3188. ע"ו 13 -02 – ***** ד"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 26.6.13.

למערער נכות מוכרת בגפה אחת ונכות מוסבת בגפה השניה. ביקש הכרה בגב תחתון כנכות מוסבת. המומחה מטעמו קשר בין הנכות המוכרת לנכות בגב. הועדה הרפואית קבעה כי אין קשר. התירק הוחזר ע"י היו"ר להשלמת בדיקות והנמקה וההחלטה נשארה בעינה. ביהמ"ש המחוזי הורה על החזרת התיק לדיון בפני וע"ר עליונה בהרכב אחר. הועדה לא התמודדה עם ההסבר של המומחה מטעם המערער. לאור חומרת הפגיעה בגפה השמאלית, שאליה מצטרפת הנכות בגפה הימנית, הנמקת הועדה אינה מספקת. גם לאחר ההתכנסות השניה הועדה לא נימקה כראוי את קביעתה כי מידת דלדול השרירים איננה גורמת כאבי גב. מצדיק החזרה לדיון בהרכב אחר.

3208. ע"ו 13 -12- ***** ר"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 2.7.14.

עיון בפרוטוקול הדיון שערכה הוועדה מלמד שהוועדה שבה ובדקה ממצאים שאינם רלוונטיים לסעיף 88 למבחני הנכות, התעלמה מדברי המערער באשר לשיעור ההתקפים מהם הוא סובל והתעלמה מאישורי המחלה שהוצגו בפניה שמלמדים כי בשנת 2012 לבדה סבל המערער משמונה התקפים של איריזיפלס. תחת לקיים דיון בשאלת ההתקפים בחרה הוועדה, יש מאין, להתייחס לשאלת זמניות המצב שתואר בפניה. בעניין זה יש לציין שהוועדה ביושבה כוועדה רפואית עליונה יושבת בערעור על קביעת וועדה רפואית מחוזית. מכאן שעליה להביא בחשבון את מצבו של המערער מיום פנייתו לאותה וועדה מחוזית בטענה לאותה החמרה במצבו. היא אינה יכולה להסתפק בהופעתו בפניה בפעם השנייה כאשר הדיון מוחזר אליה לאחר שלא עמדה במוטל עליה. התנהלות זו אכן יוצרת תחושה שהועדה הייתה נעולה בדעתה ולא הייתה מוכנה לכוף ראשה מפני סעיפי המבחנים שנקבעו על ידי המחוקק המשנה ואשר מחייבים אותה בהיותה וועדה מעין שיפוטית. הדבר חמור שבעתיים כאשר היועצת המשפטית לוועדות הבהירה במכתבה מיום 20.5.13, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, מהן דרישות סעיף 88 למבחנים שקבע מחוקק המשנה. אשר על כן, אני מורה כי הדיון יושב לוועדה בהרכב אחר. יו"ר הוועדות הרפואיות ישקול אם לא נכון שבוועדה בהרכבה החדש ישבו לפחות שני מומחים לכלי דם. הוועדה מתבקשת לבדוק את מצבו של המערער בשים לב לדרישות סעיף 88, היינו תדירות ההתקפים בשנה וזאת החל ממועד הגשת הבקשה להחמרה, עובר להתכנסות הוועדה מדרג ראשון. ברי, כי על הוועדה לעיין בחומר הרפואי שהונח בפניה על מנת ללמוד את תדירות ההתקפים. הוועדה תתייחס לטענות המערער וכן בעיקר לטענה, כי מיד כאשר מתפתח התקף הוא נוטל טיפול אנטיביוטי אשר מביא להטבה.

2698. ע"ש 07/*** א"ס נ' ק"ת, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך – לטר) 7.10.07.

התיק הוחזר לועדה לדיון חוזר בפעם השניה, הפעם כדי שתתיחס לבדיקת מאפייני טנטון, אליה לא התייחסה בדיוניה הקודמים. המערער ביקש להורות על שינוי ההרכב. הבקשה נדחתה. "בעקרון, לא קיים פגם בקיומו של דיון חוזר לפני אותה וועדה. החזרת הדיון עם הוראות על ידי ערכאה גבוהה יותר תעשה למותב המקורי, זולת אם נבצר הדבר מטעם סביר כלשהו…. הועדה הרפואית העליונה היא ועדה מקצועית שפועלת על פי קריטריונים מקצועיים ואתיים והצורך בהתייחסות לבדיקת איפיוני טנטון שלא התייחסה אליה קודם אין בה כדי ליצור מחויבות קודמת שהועדה כבולה בה. הועדה הינה גוף מעין שיפוטי וניתן ללמוד אנלוגיה מכללי פסילת שופט". ראה ברע"א לעליון 2698א

2698א רע"א 07/**** א"ס נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון 16.9.08

ערעורו של המערער, על החלטת ועדה רפואית עליונה, התקבל, וביהמ"ש הורה על החזרת הדיון לענינו לועדה בפעם השלישית. בית המשפט המחוזי לא קיבל, עם זאת, את טענת המערער בדבר הצורך בהחלפת ההרכב, ולכן פנה בבקשת ערעור לביהמ"ש העליון. המערער טען כי אין לגזור גזרה שווה בין המבחנים לענין פסלות שופט לבין פסלות גוף מעין שיפוטי שאינו מורכב משופטים מקצועיים. הבקשה נדחתה. נקבע כי ככלל יש מקום להחלת דיני פסלות שופט גם בערכאות "מעין שיפוטיות". עם זאת מקובלת הטענה כי תיתכנה נסיבות אשר יצדיקו התאמה של דיני הפסלות המהותים לאור מיהות השופט, מיהות ההליך והתפקיד ואופיה של טענת הפסלות הנטענת.

ככל שהדבר נוגע להחזרתו של ענין למותב שהכריע באותו ענין קודם לכן, הלכה היא – כך לגבי בתי משפט – כי אין די בכך שבית משפט דן והכריע בענין מסוים כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו ענין, אם הובא שנית בפנו בעקבות התערבותה של ערכאת ערעור. בפרט נכון הדבר כאשר הושב התיק לערכאה הדיונית ךצורך קבלתה, גבייתה או בחינתה של ראיה נוספת.

כאן נדרשת הועדה לראיות נוספות. הכרעתה היתה מבוססת על קריטריונים מקצועיים להבדיל מהכרעות ערכיות. לא הועלתה טענת פסול אישית כנגד חברי המותב. אין מקום לשינוי ההרכב.

ביהמ"ש מציין שאינו נדרש, במסגרת תיק זה, לשאת הקפים של דיני פסלות שופט והאם נדרשת "אפשרות ממשית" או רק חשש סביר לניגוד ענינים, ומהו המבחן המכריע לחשש שעה שהתיק מוחזר ל"גלגול שלישי" של ההליך.

3352. ע"ו 16 – 08**** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה ש' ורבנר. 8.11.16. פורסם בנבו.

המערער מוכר כנכה צה"ל בגין פגימות שונות, ובכללן PTSD. ביקש להכיר גם בנכות בגין מחלת הפיברומיאלגיה, והסתמך על חוו"ד של פרופ' בוסקילה שקבע קשר בין ה PTSD לפיברומיאלגיה. ניהל הליך במסגרתו הסתמך המשיב על חווה"ד של פרופ' אהרנפלד, שהסכים כי קיים קשר בין PTSD לפיברומיאלגיה. לאור עמדה זו הועבר הדיון בבקשה לנכות למסלול של תקנה 9. הועדה הרפואית המחוזית והעליונה שללו קשר בין PTSD ופיברומיאלגיה. ביהמ"ש המחוזי החזיר הדיון לוע"ר העליונה בשל העדר הנמקה והעדר התייחסות לחווה"ד ולספרות הנזכרת בהן. גם בדיון החוזר קבעה הוע"ר העליונה שאין קשר, שוב ללא התייחסות לחווה"ד ולספרות, כפי שנדרשה. ביהמ"ש קבע כי יש לבטל ההחלטה ולקיים דיון חוזר, בשל החסר בהנמקה. החלוק היתה האם להחזיר לאותו הרכב או להרכב אחר. ביהמ"ש סקר את הפסיקה ועמד על ההבדל בין מקרים בהם נדרשת הועדה להתייחס לראיות נוספות, מסמכים נוספים או בדיקות נוספות, לבין מקרים בהם אין שינוי במערכת הנתונים שעל יסודם אמורה ההחלטה להנתן, שאז גובר החשש שהערכאה אליה מוחזר הענין תהיה נעולה בדעתה.

כאן קבע ביהמ"ש כי הדיון יוחזר לועדה בהרכב אחר.

"בכל המקרים בהם הוחזר העניין לאותו הרכב של וועדה, המדובר היה בוועדות שהעניין הוחזר אליהן לצורך השלמה בנקודה מסויימת, בעוד שכאשר המדובר היה בוועדות שהתנהלותן היתה בלתי ראוייה או שהיה חשש מבוסס שדעתן תהיה נעולה, הוחזר העניין להרכב אחר.

בע"א 3557/09 שמואל מעיין נגד קצין התגמולים (16.2.10) נפסק מפי כב' סגן הנשיא השופט זילברטל כי חובת ההנמקה של וועדה רפואית עליונה מחייבת התמודדות אמיתית, תוך מתן נימוקים מפורטים, עם מכלול הנתונים המונחים לפני הוועדה, וכי אינו רואה טעם בקיום דיון נוסף בפני וועדה רפואית באותו הרכב, לאחר שהתקיימו כבר שני דיונים בעניינו של המערער ו"אין להתעלם מהחשש שמא הוועדה בהרכב זה תתקשה לבחון את הסוגייה כשהיא משוחררת לחלוטין מהחלטותיה הקודמות".

אשר על כן, הוחזר עניינו של המערער שם לוועדה רפואית עליונה בהרכב אחר.

נדגיש, כי גם בעניין מעיין, המדובר היה בטענות חוזרות של המערער על העדר הנמקה, וזאת לאחר שעניינו של המערער הוחזר לוועדה מכוח פסק דין על מנת שתנמק החלטתה.

בענייננו, היתה הסכמה של המשיב במסגרת ההליך הקודם בתיק ***** ולא ניתן לבית המשפט הסבר המניח את הדעת הכיצד וועדה הרפואית אליה הוחזר העניין על מנת שתתייחס במנומק לכל טענות המערער וכל שעשתה הינו לחזור על אותו משפט שציינה בהחלטה הקודמת, מילאה את חובתה או לפחות ניסתה לעשות כן.

בנסיבות אלה, כאשר הוועדה חזרה פעמיים על עמדתה, בהתייחס להעדר קשר סיבתי רפואי בספרות הרפואית, כאשר יש חוות דעת של מומחים, לרבות מומחה המשיב במסגרת תיק***** שאומרות אחרת, והוועדה כלל לא מנסה להתמודד איתן, הגם שניתנה לה ההזדמנות לעשות כן, אינני סבורה כי יש מקום להחזיר העניין לוועדה באותו הרכב."

3357. ע"ו 16 -13-***** מ"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 5.10.16. לא פורסם.

החזרת תיק להרכב אחר. נכות נפשית והפרעת אישיות. בתשובת הועדה הפעם כאשר היא מעלה טיעון חדש זה עולה הרושם, כי הועדה מבקשת בכל מחיר לעמוד על עמדתה. מקום שהועדה מעלה טענה, כי חלקו של המצב הנפשי בו מצוי המערער נובע מסיבה נפשית אחרת או מהפרעת אישיות או מחלה אחרת, היא צריכה לבסס זאת באופן ברור ולא להסתפק בהעלאת השערה שכל ביסוסה נובע מכך שלעת הזו היא קוראת את הדו"ח הפסיכו דיאגנוסטי ככזה שאינו קושר אחד לאחד בין התסמינים לבין PTSD. המערער מוכר מזה זמן רב בגין אירועים מלפני שנים רבות ובשום מקום גם לא במסמכים הרפואיים שהוצגו הפני הועדה לא עלתה טענה להפרעת אישיות נוספת. מכאן, שאותה אמירה נאמרה ללא ביסוס שניתן להבין אותו ומכאן שהיא אינה עומדת במבחן הסבירות. גם אם בפסק דיני הקודם הפניתי את הועדה לכך שהיתה התעלמות מצידה מאמירות מסוימות בדו"ח, הרי שלא היתה צפייה שהועדה תקבע את עמדתה רק על סמך אותו דו"ח ולא תערוך דיון מעמיק נוסף במכלול הנתונים שהובאו בפניה, בטרם תקבע עמדתה.

בנסיבות שנוצרו ונוכח אי ההתאמה בתפיסת הועדה את הדו"ח, שלא לומר למעלה מכך, אני סבורה כי יש מקום להשיב את הדיון לועדה בהרכב אחר, שכן אני מתקשה שלא לקבל את עמדת המערער שתחושתו היא שהועדה ננעלה בדעתה. לא ראיתי כל פסול משפטי בעצם העובדה שנציג משפחה שחי עם המערער ומבקש להניח בפני הועדה ממצאים עשה זאת מבלי לשתף את המערער, בעיקר כאשר מדובר בנכות נפשית על כל המשתמע ממנה. על פניו נראה שלא היתה כל בעיה לקבל את תגובת המערער לאותם נתונים שהוצגו בעת בדיקת הועדה את המערער. גם בכך יש משום חיזוק לתחושת המערער. אשר על כן, יושב הדיון לועדה כאשר יו"ר הועדות הרפואיות יעביר את הדיון לועדה בהרכב אחר. הועדה בהרכבה האחר לא תקבל לעיונה את פרוטוקוליי הועדה הנוכחית וכן לא תקבל לעיונה את פסק דיני הקודם מיום 16.9.15 ולא את פסק דיני הנוכחי. המערער יוזמן לועדה על מנת שהועדה בהרכבה החדש תוכל לבחון אותו, ולשמוע את מכלול טיעוניו ולסכם עמדתה באשר לשיעור נכותו בגין ה–PTSD בהתייחס לכל המידע שיונח בפניה.

3413.  ע"ו  17- 08- ***** ד"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 14.2.18. לא פורסם.

          תיק שחזר פעם רביעית לביהמ"ש. ביהמ"ש סקר את הנושאים אליהם התבקשה הועדה העליונה להתייחס ואת הפגמים שנפלו בהתייחסותה.

"…. לא ראיתי התייחסות רצינית להנחיה בפסק הדין שיש להתייחס לתלונות המערער כי הוא מתקשה בסחיבת משאות ואפילו במשקלים קלים. תחת לבדוק את התלונה ולקבוע ממצא על סמך בדיקה קלינית, ציינה הועדה כי מדובר בתלונה סובייקטיבית.

וועדות רפואיות, כמו גם רופאים מטפלים, מוכרחים להדרש גם לתלונות של הנבדקים. אין חולק שיש לבחון את התלונות האלה בראי בדיקות פיזיקליות או הדמייתיות, אך לא ניתן לומר שניתן לפטור את התלונות בכך שהן סובייקטיביות. אדם הוא חיה שמתנהגת באופן סובייקטיבי מעצם היותו אדם ולא כאדם אחד כאדם שני. ועדות רפואיות צריכות להתייחס לנבדק שניצב מולם ובהחלט יתכנו מצבים שעל אותה פגיעה תהיה תגובה שונה. מקום שלאותה תגובה/ תלונה יש הסבר הגיוני ותמיכה בממצאים אחרים, יש לקבל אותה ולשקלל אותה בעת שקובעים את הנכות. ". לא היתה כל קביעה שהתלונה אינה אמינה.

"כך גם לא מצאתי הסבר לעובדה שבעמ' 2 לדיון מתייחסת הועדה לממצאי ההדמיה כאילו אין בהם ממש, שכן היא מציינת שעליה להסתמך רק על ממצאי הבדיקה הקלינית 'שהם הקובעים, הם ולא אחרים'.

אם אין צורך בממצאי הדמיה, מדוע מבקשות ועדות לבחון בדיקות הדמיה ואף שולחות אליהם. אין זאת אלא שממצאי הדמיה יכולים פעמים רבות לשפוך או על רמת הפגיעה ולתמוך או לשלול תלונות של נכה."

"לאור דבריי אלה אני סבורה כי יש ממש בתחושת המערער שהועדה ננעלה בדעתה ומנהלת ויכוח עם בית משפט. משכך, ראיתי להשיב את הדיון אך לועדה בהרכב אחר. יו"ר הועדות הרפואיות ידאג לכך שהועדה בהרכבה האחר לא תקבל לעיונה אף אחד מהפרוטוקולים בהם ישבה הועדה הנוכחית ואף לא את פסקי הדיון שניתנו בעניינם של אותם פרוטוקולים וכל התכתבות שהיתה בעניין זה בין הצדדים. היינו כל חומר שהינו מאוחר לועדה המחוזית מיום 30.12.13. ".

 

3565.  ע"ו 15962-03-15 פלוני נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. פס"ד מיום 24.9.15, לא פורסם.

החזרת הדיון לוע"ר עליונה בהרכב אחר:

"החזרת הדיון לוועדה בהרכב אחר נעשית רק במקרים שבית המשפט חש שעל מנת שמראית פני הצדק תראה והמערער ירגיש שהיה לו יומו באותו טריבונל מעין שיפוטי – הועדה הרפואית העליונה, יש להחליף את ההרכב.

במקרה שבפניי התעלמה הועדה ממרבית המסמכים שהוצגו בפניה ונתנה את עיקר דעתה לתסמונת שלא נטענה ולבדיקות EMG ואחרות. לא היתה התייחסות להסברו המפורט של המערער באשר לסבלו ואף לא היתה התייחסות אף לממצא של הועדה עצמה שהמערער מעוות את פניו בעת הבדיקה בשל כאב חד.

לאחר שהתלבטתי בענין ועל מנת שלמערער תהיה תחושה שטענותיו נשמעות למן הראשונה, אני מורה על כי הדיון יועבר לועדה בהרכב אחר". 

3614.  ע"ו 26445-03-21 פלוני נ' קצין התגמולים, מחוזי חיפה, ש' ורבנר. פס"ד מיום 22.12.21, פורסם בנבו.

          החזרת התיק להרכב אחר, יו"ר הועדה

          ענינו של המערער הוחזר בפס"ד קודם לועדה רפואית בהרכב אחר. המערער טען שהיה צריך להחליף גם את יו"ר הועדה וכן טען כנגד השתתפותו בועדה של אורטופד שדן בענינו במסגרת וע"ר בעבר (לא הועדה שבוטלה).

          הטענות נדחו.

          לענין יו"ר הועדות נקבע:

"בפסק-הדין שניתן בהליך קודם הורה בית-המשפט על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית העליונה בהרכב אחר, ואכן הוחלפו כל הרופאים חברי הוועדה, אולם יו"ר הוועדה הרפואית העליונה אשר היה חתום, הן על ההחלטות של הוועדות הרפואיות העליונות הקודמות, והן על ההחלטה של הוועדה הרפואית העליונה בהרכבה החדש, שעליה הוגש הערעור שלפניי, הינו פרופ' משה רווח.

          בהתאם לתקנה 1(ג) לתקנות הנכים (וועדה רפואית עליונה) תשכ"ד-1964, אחד מיושבי הראש של וועדה רפואית עליונה אמור למלא תפקיד של ממונה על וועדה רפואית עליונה ולפקח על ביצוע התקנות, ויו"ר הוועדה ממונה מבין חברי הוועדה המורכבת מרופאים מוסמכים.

          יו"ר הוועדה הוא אשר אמור לכנס את ישיבותיה, ולשבת בראשה, ובהעדרו יושב בראש הוועדה חבר וועדה שנקבע לכך על-ידי ראש הוועדה.

          ראש הוועדה הרפואית אף קובע את הרכב חברי הוועדה, וכאשר בראש הוועדה יושב חבר שאינו יו"ר הוועדה, יש להעביר כל החלטה של הוועדה לעיונו של יו"ר הוועדה, והוא זה הרשאי לאשר את החלטת הוועדה, או להחזיר לוועדה לדיון נוסף בצירוף הערותיו, או להעביר את הערעור לדיון בהרכב אחר.

          משאלה הן סמכויותיו של יו"ר הוועדה, כמפורט בסעיף 5(ה) לתקנות הנכים (וועדה רפואית עליונה), לא ניתן לומר כי יו"ר הוועדה, שהינו למעשה גורם מפקח ואף מוסמך להעביר להרכב אחר, הינו חלק מחברי הוועדה, וכי כאשר מורים על החלפת הרכב הוועדה, יש להחליף את את יו"ר הוועדה, שהינו הגורם המנהלי המפקח.

          יתר על-כן, יש לציין כי במרבית המקרים יו"ר הוועדה הרפואית העליונה אינו חלק מהוועדה הבודקת את הנכה, אלא הוא הגורם המנתב את התיק לוועדה בהרכב כזה או אחר, והוא הגורם המאשר את קביעתה…"

          אין ממש בטענה כנגד השתתפותו בועדה של רופא שדן בעבר בענינו של המערער, במסגרת ועדה שנים קודם, שכן לא היה בהרכב הועדה שבוטלה.

לענין התעוד שהובא בפני הועדה בהרכב החדש נקבע כי החלטות הועדה שבוטלה אינן אמורות לעמוד לנגד עיני הועדה בהרכב החדש וכך אכן נעשה בפועל.

"הוועדה הרפואית העליונה אמורה לדון בערעור על הוועדה הרפואית המחוזית כדף חלק, ובלא לדעת ובלא להתייחס לקביעות של וועדה רפואית עליונה בהרכב קודם, שהחלטותיו בוטלו".

המערער טען כי יש להשאיר על כנו סעיף נכות שקבעה הוע"ר העליונה שבוטלה וכי הקביעה מחייבת את הועדה בהרכב החדש.  ביהמ"ש לא קיבל טענה זאת לנוכח העובדה שכל החלטת הועדה הרפואית העליונה בהרכבה הקודם בוטלה וענינו של המערער עבר לועדה בהרכב חדש.