טענה משפטית, טענה עובדתית – רפואית

1056. ע"א 99/**** ע"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

פרשנותם של מונחים רפואיים ופרשנותן של בדיקות רפואיות ספציפיות הוא שאלה רפואית, אשר יכולה לההפך לשאלה משפטית, למשל אם לא ניתנת הנמקה מספקת ולא מסופק הסבר מספיק כדי להאיר את עיני הקורא על דבר ההבדלים

1053. ע"א 99/**** ר"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

כמו בן שאיני יכול להתייחס לטענות שהעלה המערער כאילו הבדיקות של הועדה היו קצרות מדי או לא מתאימות וצריך היה לעשות בדיקות אחרות – כל אלה טענות שאין בהן שום היבט משפטי ולא יתכן שביה"מ יכתיב לרופא איך לבדוק ומה לבדוק, כך שבפועל הרופא ערך בדיקות, התייחס לממצאים שהוגשו לו, התייחס לחוות הדעת שהוגשה לו, אולם, כאמור, הגיע למסקנות שונות.

2282 ע"א 96/*** א"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

המומחה מטעם המערער קבע שהצלקת רגישה. הועדה בדקה וקבעה שלא רגישה. מחלוקת עובדתית. אין נק' משפטית.

2213 ע"א 98/**** ש"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

משפרטה הועדה שורת בדיקות שעשתה, לברך, לא יכול השופט, לומר, כמשפטן, שאלו בדיקות לא מספיקות ושהיה צריך לעשות בדיקות נוספות או אחרות. זו גלישה ברורה לתחום הרפואה שאינה מתאפשרת עקב המגבלות בסעיף 12א.

2380. ע"א 04/**** מ"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן).

נטען שהוועדה לא ערכה את כל הבדיקות שהיה עליה לערוך. נפסק: "הוועדה, המורכבת ממומחים בתחום הרפואה, היא הקובעת אילו בדיקות רלבנטיות לצורך הסקת המסקנות הקשורות לתביעה. בית המשפט אינו אמור להורות לוועדה אילו בדיקות לערוך וכיצד לקבוע את שיעור ההגבלה התפקודית או הגבלת התנועה".

2460. ע"א 06/ **** נ"א נ' ק"ת, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל). 2.11.06.

המערער טען כי קביעת הועדה באשר לאי קיומה של נכות נפשית מוסבת מת"ד, אינה מתיישבת עם הנתונים העובדתיים שנמסרו לה וגם לא עם הנתונים העובדתיים המתוארים בחוו"ד פסיכולוג מטעם המערער. ביהמ"ש דחה הערעור. בועדה ישבו ארבעה פסיכיאטרים והתרשמותם עדיפה על זו של הדיוטות או ביהמ"ש.

2894. ע"ו 09/**** ז"נ נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב, ש' גנות, 4.2.10

ערעור על קביעת דרגת נכות בגיןPTSD . ביהמ"ש החליט להורות על החזרת התיק לדיון נוסף לשם הפניית המערער למרכז הערכה.

השופטת מדגישה כי מדובר אמנם בטענות במישור הרפואי אולם "הנני בדעה כי יש לי סמכות מלאה להתערב באם הנני סבורה כי הועדה לא ערכה את כל הבדיקות המתבקשות ע"מ להגיע למסקנה מושכלת ונכונה באשר לגובה נכותו של המערער, כפי שנעשה בענין שבפני".

2373 ע"א 04/**** ש"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן).

הערכת מידת המגבלה התפקודית הינה שאלה רפואית הנתונה לשיקול דעתה של הועדה הרפואית. הוא הדין בקביעת משמעותם של ממצאים אלה או אחרים בבדיקת הדמיה.

2929. ע"ו 08-10 ***** ש' נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר 31.10.10.

המערערת מוכרת על נכות בברכיים. מדי פעם סובלת מהתנפחות הברכיים ותפליט. הועדה קבעה נכות בשעור 5% בגין הגבלה על כושר הפעולה ללא ממצא אובייקטיבי. נטען שהנפיחות והתפליט הינם ממצאים אובייקטיביים. הערעור נדחה בנימוק שאין כאן שאלה משפטית. "קיימת הסכמה החוזרת כחוט השנים לאורך פסיקת בית משפט עליון כי ענין סיווגו של ממצא אובייקטיבי, אם קיים אם לאו לצורך קביעת דרגת הנכות, הינו שאלה שברפואה ששיקול הדעת בה שמור לוועדה הרפואית ואין בית המשפט המחוזי רשאי לדון בה כשאלה שברפואה".

911. ע"א (ת"א) 00/**** ק"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' מודריק)

קביעת מידת ההגבלה בתנועות הגב. בפני הועדה עמדה בדיקת B-200. נקבע: הועדה עיינה בכל החומר הרפואי, לרבות חווה"ד ובדיקת B-200 . חולקת על מסקנות המומחים. לביהמ"ש אין סמכות, וגם לא כשירות להתערב במחלוקת או להורות להעדיף בדיקת המכשירים על פני הבדיקה הקלינית, גם אם הבדיקה במכשיר תואמת לבדיקה קלינית של מומחים מחוץ לועדה. זוהי הפררוגטיבה של הועדה, כגורם מקצועי המורכב ממומחים, ליתן את משפט הבכורה לבדיקה שבוצעה על ידה.

1280. ע"א 02/**** ע"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

בפסיקה הולכת ונרחבת מתגבשת הדעה כי לבדיקות הקליניות חשיבות מכרעת, ובמקרים רבים יש לקבוע את עדיפותם על תוצאות בדיקות ההדמיה. עמדה זו מקובלת עלי ברמה העקרונית. יחד עם זאת, במקרה שנדון הבדיקות הדגימו ממצאים משמעותיים ביותר שלא מצאו ביטוי בבדיקות הקליניות. מצדיק החזרה. .

2393. ע"א 05/**** צ"י נ' קצין תגמולים, מחוזית"א (ש' דותן).

לא נקבעה נכות בברך למרות ממצאים ב MRI . נקבע:מקרה בהחלטתה ציינה הועדה כי אין קורלציה בין ממצאי בדיקתה הקלינית לתוצאות בדיקת ה MRI ואף הפנתה לספרות מקצועית הדנה בסוגיה זו. הערכת תוצאות בדיקות הדמיה ושיקלולן בייחס לממצאים רפואיים אחרים הינה נושא רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הועדה.

1341. ע"א 02/**** י"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

ועדה רפואית עליונה סוברנית לבצע בדיקות קליניות ככל הנראה לה ולהסיק את מסקנותיה הנובעות מהבדיקה הקלינית והמסמכים הרפואיים. הועדה העליונה רשאית לסטות מקביעות ועדה רפואית מדרג ראשון אולם בעשותה כן מן הראוי שהנמקתה תהיה סבירה ומפורטת (למשל הסבר האם מצב המערער השתפר).

 3539.  בל (נצ') 8824-1-18 פ"ס נ' המוסד לביטוח לאומי, בד"ע אזורי נצרת, פס"ד מיום 12.8.19. פורסם בנבו.

"בעת הדיון בערעור, טען המערער לראשונה כי הוועדה התעלמה משני ממצאים המלמדים על הגבלה תפקודיות אשר עלו בבדיקת הוועדה מדרג ראשון: כאבים בלחץ על פרק הברך הפנימי ופער בהיקף הירך בין רגל ימין ושמאל. אלא שהוועדה אינה מחויבת בקביעת הוועדה מדרג ראשון. בהתאם לתקנה 30 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956, הוועדה "רשאית לאשר החלטת הוועדה, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד". לא מדובר בערכאת ערעור רגילה, אלא בוועדה אשר בודקת מחדש את הנפגע באופן מנותק מממצאים וקביעות שונים. בסמכות הוועדה גם למדוד את היקף השרירים לצורך השוואה בין שתי הרגליים במיקום שהיא מוצאת לנכון והיא אינה כפופה להחלטת הוועדה מדרג ראשון בנושא זה". 

1455. ע"א 02/***** מ"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

מחלת לישמניה. עפ"י התקנות לאחר החלמה יש לקבוע נכות לפי הפריט שענינו צלקות. הועדה קבעה לפי הפריט שענינו שינוי צבע העור. נקבע כי אם עפ"י הממצאים הרפואיים אין צלקות אלא שינוי צבע בלבד, הרי שאין מקום להתערב בקביעת הועדה.

2212 ע,א 98/**** י"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

לא סביר שבמשך שנים מוכרת נכות וביום בהיר מחליטים לבטלה. ועדה אחת לא יכולה להתנער ממה שקבעה ועדה אחרת. אין לבטל במחי יד מה שקבעו ועדות קודמות מבלי לעשות בדיקות יסודיות ולברר מעל לכל ספק סביר שאכן חל שינוי לטובה במצבו של הנכה.

99. דיון נד/0-154 לבל נ' המל"ל פד"ע כ"ז עמ' 474, 477

פס"ד בעניין ועדה רפואית של המל"ל הניתן ליישום גם לגבי חוק הנכים. הסתמכות ועדה רפואית לעררים על עובדה שהוכח כי היא שגויה, לרבות אם היא כלולה במסמך רפואי, היא בגדר טעות העומדת לביקורתו של ביה"ד. הועדה היא גוף מעין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה. אם הועלתה לפניה טענה כי תוכנו של מסמך רפואי שגוי והובאו תימוכין לטענה, כי אז מחובתה לנמק מדוע אינה שועה לטענה – אם לכאורה יש בה ממש – ומדוע היא רואה את המסמך הרפואי כחלוט וחסין מטעות בכל הנסיבות ואינה נוקטת כל דרך ע"מ לברר את אמיתות הטענה.

בהליך הערעור על הועדה רפואית העליונה ניתן, במקרים חריגים, כשעובדה השנויה במחלוקת עשויה לחרוץ את הדין, להמציא ראיות גם בפני ערכאת הערעור.

1710. ע"א 04/**** ק"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן)

פגיעה מורכבת בכף הרגל והקרסול. הועדה הרפואית קבעה שסעיף נכות מסוים כולל גם את הפגיעה באצבעות. מן הראוי שבפגימה מורכבת כמו זו, ממנה סובל המערער, תקדיש הועדה תשומת לב לאבחנות בין הליקויים ותנמק את החלטתה באופן שניתן יהיה לבחון את ההחלטה גם באספקלריה משפטית.

התיק חזר מהועדה הרפואית בפעם השנייה, הועדה לא התייחסה לפס"ד קודם ולכן הוחלט על החזרת התיק הפעם להרכב שונה

1436. ע"ש 03/**** ט"ל נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שווילי)

המערער משיג על כך שהועדה הרפואית לא מצאה לנכון לציין מדוע היא בוחרת במבחן שבחרה ואינה מסבירה מדוע אין היא בוחרת במבחן אחר. אינני סבור שועדה רפואית צריכה לנהוג בדרך שמציע המערער. די בכך שהיא מבססת את בחירת המבחן המתאים לממצאים שהיא קובעת, ואין היא צריכה לשלול מבחנים אחרים שאינם הולמים את ממצאיה.

2166. ב"ל 98/**** א' נ' המל"ל, ביה"ד האזורי בנצרת.

המומחה מטעם הנפגע פרט טווח תנועות באצבע תוך שימוש במונחים מסוימים והועדה השתמשה במונחים אחרים. מי שהוא הדיוט בעניני רפואה לא יכול להשוות את הממצאים. על הועדה לפרט ממצאיה באופן שיתייחס במפורש לממצאי המומחה מטעם הנפגע, כך שגם הדיוט יוכל להבין מה ההבדל בינהם.

1126. ע"א 98/**** ב"שא נ' קצין תגמולים

חשוב להבהיר כי מיום שהוענקה סמכות ערעור לביהמ"ש המחוזי על החלטות הועדות הרפואיות העליונות, חייבות הועדות הרפואיות לבטא עצמן בצורה שמשפטן יוכל להבין את הכתוב, משמע לא מספיק להתבטא ב"לשון רפואית" תוך קביעת ממצאים אשר מי שאינו רופא לא מבין אותם, אלא חייב לבוא הסבר מילולי ולו ברמה של מדע פופולרי כדי שמשפטן שאינו רופא יוכל להבין ולהכריע במחלוקות המובאות בפניו.

2239 ע"א 97/**** ר"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

תאור טווח התנועות בבדיקת הועדה אינו נוקט במונחים המאפשרים השוואה לממצאי המומחים מטעם המערער או לנוסח התקנה. מצדיק החזרה לדיון נוסף.

2841. ע"ו 01/**** ד"ס נ' ק"ת, מחוזי תל אביב, ש' גנות 17.1.10

אי ציון טווחי תנועות שמצאה הועדה בבדיקותיה מהווה עילה לקבלת הערעור שכן אינו מאפשר ביקורת על עבודת הועדה.

2247 ע"א 99/**** ע"נ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

קביעת נכות בעמו"ש לפי הגבלת תנועות. נכון שתוצאות שונות הופקו בזמנים שונים ע"י רופאים שונים, אולם דרגת הנכות לא נקבעת בהכרח עפ"י ממצאים ביום מסוים, אלא אמורה לשקף מגבלה בתקופה מסוימת. לכן יכולה להיות מקריות בבדיקות שונות וקשה מאוד להתערב במקרים שכאלה, שכן המחלוקת היא רפואית ולא משפטית. הועדה נתנה דעתה לחווה"ד השונות אולם העדיפה את ממצאיה שלה כממצאים דומיננטים שאמורים לשקף את דרגת הנכות שיש לקבוע.

1144. ע"א 01/**** ב"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

הועדה הרפואית קבעה 19% על עמו"ש. המערער טוען כי סובל מהתקפי כאבים. ב EMG וב MRI ממצאים. נקבע כי בנסיבות הענין, כאשר התלונה היא על התקפי כאבים, ויש ממצאים בבדיקות אובייקטיביות, מן הראוי שהועדה תתיחס ספציפית לתלונות הנכה, על התקפים במועדים שונים, למרות שאינו לוקה בהתקף בזמן הבדיקה.

1376. ע"א 02/**** י"ל נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

עמו"ש. הנכה טוען להתקפים קשים שבינהם רגיעה. על הועדה הרפואית להתייחס לתעוד רפואי של ההתקפים, ע"מ שתקבל תמונה אוטנטית על עוצמת הפגיעה התפקודית.

העדר התייחסות לבדיקות MRI , CT וצילום מצדיק החזרה.

2547. ע"א 04 /**** ע"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן) 14.8.06.

צניחת עפעף. עפ"י טענת המערערת שנתמכה בחוו"ד מצב מפתח העין משתנה במשך שעות היום ובשעות הבוקר הנפיחות בולטת. המערערת נבדקה בשעות אחה"צ. נפסק: בנסיבות אלו על הועדה הרפואית לזמן את המערערת לבדיקה בשעות הבוקר או לחילופין לבחון את כרטיסה הרפואי על מנת לאמת או לשלול טענה זו.

1051. ע"א 99/**** א"ל נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

ביהמ"ש אינו יכול לדעת ואינו מוסמך לקבוע איזה סוג של בדיקת הדמיה עדיף או מתאים לצורך קביעת דרגת הנכות.

1044. ע"א 98/**** צ"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

העדר התייחסות לשני מזכרים רפואיים לא פוסלת את החלטת הועדה הרפואית. אין בהם שום הסבר מה משמעות הממצאים וההמלצות ואין הסבר מה הקשר לנכות הנטענת.

1049. ע"א 99/**** פ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

קביעת נכות בקרסול ומפרק סובטלרי. נטען שהועדה בדקה רק 4 מתוך 6 תנועות ורק הוסיפה באופן כללי שהקרסול לא נקבע. נפסק: נכון שאפשר היה להבהיר ולפרט יותר, אבל אפשר גם לנהוג כפי שנהגה הועדה. ניתן לפרש את אמירתה ש"הקרסול תקין" בשתי דרכים (כמתייחס גם לפרק הסובטלרי או לא) ויש להעדיף את הפרוש המעמיד את החלטת הועדה בחזקת נכונה, וזאת בגלל הפרוט הנרחב של ההנמקה.

1043. ע"א 98/**** א"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

בדיקת תנועות פרקי הירך. הועדה לא פרטה כל אחת אלא קבעה באופן גורף שכולן תקינות. מוטב היה לפרטן אך מאחר והוזכרו בבדיקות קודמות, אין סיבה להניח שהועדה התעלמה מבדיקת תנועה כלשהיא. לפיכך יש להעמיד את קביעתה שאין הגבלה בתנועה, כנכונה.

1028. ע"א 01/**** ז"ק נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

בפרוטוקול אמנם לא צוין במפורש שבוצע מבחן טחינת פיקה ושלא נשמעו רשרושים בהנעת הברך, אך ביהמ"ש מסיק שהכל נבדק כראוי מהפרוט בפרוטוקול שהתנועות מלאות וחופשיות ומפרוט אחר נוסף.

1730. ע"א 05/**** ד"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל)

הועדה בדקה את הנכה אך קבעה שלא תסכם אלא לאחר בדיקה נוספת. הבדיקה הנוספת נערכה מספר ימים לאחר שקיבל טיפול (זריקת אפידורל). נקבע כי על הועדה היה לנמק ולהסביר פשר הבדיקה הנוספת, האם לצורך השלמת התמונה ועליה להסביר מדוע דווקא התוצאות בבדיקה השנייה הן אלו הגוזרות את שעור הנכות. הצורך בהנמקה מתחזק עקב הפער בין מכתבי הרופאים המטפלים למסקנות הועדה

2213 ע"א 98/**** ש"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

משפרטה הועדה הרפואית שורת בדיקות שעשתה, לברך, לא יכול השופט, לומר, כמשפטן, שאלו בדיקות לא מספיקות ושהיה צריך לעשות בדיקות נוספות או אחרות. זו גלישה ברורה לתחום הרפואה שאינה מתאפשרת עקב המגבלות בסעיף 12א.

1055. ע"א 99/**** ד"מ נ' קצין תגמולים

אלא שיש נקודה אחרת והיא, שהועדה ציינה קיום צלקת בגב המערער, בעוד שאין לו שום צלקת והוא לא עבר שום ניתוח.

מאחר ובדעתי להחזיר את העניין לגבי הענין הנוירולוגי, אני סבור שראוי הסבר גם לענין של הצלקת שלא קיימת, והבהרה אם הבדיקות עפי שפורטו אכן מתייחסות למערער, אם לאו, ואולי לשם מניעת ספק, ראוי לחזור ולבדוק את המערער שמא באמת נפלה טעות בבדיקות.

1052. ע"א 99/**** ק"ע נ' קצין תגמולים

…כאמור, במקרה הנוכחי, ביקשתי להתבונן בצלקות משום שהועדה לא ציינה את פצע הכניסה ובעיקר לא את פצע היציאה.

מה שראיתי הוא רחוק מאד מן התיאור של הועדה, המתארת את שתי הצלקות בהנף קולמוס אחד, כצלקות שטחיות, לא דבוקות לרקמות, בצבע כמעט שווה לצבע העור שבסביבתן.

תאור זה כמוכן אינו נכון: האזור של פצע היציאה הוא בצבע שונה, בולט ביותר לעומת צבע העור שבסביבה, לא מדובר במשטח שטוח אלא נראית שקערורית בולטת ביותר לתוך המרפק.

לכן, לא ניתן לקבל את תאור הועדה, ומאחר והתאור לא מתאים למציאות, די בכך כדי לקבל את הערעור בגלל ההבט האסטטי, אולם איני מתערב בשאלה אם המקום מכאיב או לא מכאיב, זהו ענין שאיני יכול למדוד ולבדוק ויש לקבל את עמדת הרופאים.

מאחר והדבר בולט ביותר והתאור של הועדה הוא בלשון המעטה בצורה בולטת, לא מצאתי טעם רב בהחזרת התיק אלא בקבלת הערעור – דבר שהוא בסמכות ביהמ"ש, אם כי במקרים חריגים ביותר ביהמ"ש יעשה שימוש בסמכותו וישנה את החלטת הועדה רפואית.

הערעור מתקבל במובן זה שלענין הצלקת במרפק ימין מאחור היא צלקת מכערת ודרגת הנכות לגביה היא 10% לצמיתות לפי המבחן בפרט 75 (1) ב.

1135. ע"א 01/**** ה"י נ' קצין תגמולים

לטענת המשיב, הועדה הרפואית העליונה קיבלה את חוות דעתו של ד"ר לין לענין הצלקות וקבעה נכות בשיעור של 1% לפי פרט 75(1)א.

איני סבורה כי הועדה לאור בדיקתה צריכה היתה להסתמך על הקביעות הקצרות בחוות דעתו של ד"ר לין. היה על הועדה למדוד את הצלקות השונות בגופו של המערער, לקבוע את שטחן, ולהחיל, כדין, את פרט המבחן המתאים.

ב"כ המשיב אף הוא סבור כי על הועדה היה למדוד את הצלקות ולקבוע את הנכות על פי שטח הצלקות. (עמ' 3 לפרוטוקול). משהועדה הרפואית לא עשתה כן, מוחזר התיק לועדה הרפואית העליונה על מנת שתמדוד את הצלקות ותקבע סעיף ליקוי מתאים בגינן.

1475. ע"א 02/**** ע"פ נ ' קת, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

סבורה אני כי במקרה ספציפי זה, נמצאו בבדיקות העזר ממצאים משמעותיים. המדובר בשתי בדיקות CT ובבדיקת EMG אשר משקפות תמונה עקבית של פגימה אפשרית. בבדיקותיה מצאה הועדה כי המערער אינו משתף עימה פעולה וכלשון הועדה: "הועדה מתרשמת ללא ספק מהגזמה מצידו של הנבדק". למרות שהתרשמות הועדה היא ללא צל של ספק בתחום הסמכות של הועדה, אינני יכולה לקבל באופן מוחלט את התרשמות הועדה מהגזמת המערער… סבורה אני כי נסיבות העניין מצדיקות בדיקה מחודשת ונוספת של המערער על ידי ועדה רפואית עליונה בהרכב שונה, על מנת שניתן יהיה לבחון האמנם תלונותיו של המערער, הקורלטיביות לבדיקות העזר, CT ו– MRI ממועדים שונים, הן אכן תלונות אמת או הגזמות, בקביעת הועדה. נראה לי, איפוא, כי מידת הזהירות והקפדנות, ועל מנת שלא לגרום חלילה עוול למערער, מוצדקת בדיקה נוספת ומחודשת.

1112. ע"א 99/**** פלוני נ' קצין תגמולים

אין שום חוות דעת נגדית מטעם המערער ולכן אין שום אפשרות להתמודד עם קביעות רפואיות של הועדה. לא די בהמצאת מסמכים לאורך השנים על דבר מיחושים וכיו"צב משום שהועדה בדקה ושללה מסמכים אלה כמשקפים את המציאות האמיתית. לכן אינני מוצא לנכון להתערב בענין זה בהעדר ראיות של ממש כנגד ההחלטה של הועדה הרפואית

587. ע"א 00/**** ש"י נ' קצין תגמולים

הטענה המרכזית שראויה לתשומת לב היא שהועדה הרפואית העליונה בחרה לסמוך על מסמכים בלבד ]ואיני פוסל זאת באופן עקרוני[, למרות שברוב המכריע של המקרים והערעורים שבפני הועדה הרפואית טורחת להצביע על החשיבות שבמבחנים הקליניים שהם המכריעים בקביעת מגבלה בתפקוד.

אם כך, ראוי היה לא לסרב לב"כ המערער ואכן לבדוק את ברך ימין שמא יש יסוד לטענה של העברת עומסים מרגל שמאל שהקרסול בה היה פגוע, אל רגל ימין, ולכן ייתכן מאוד שאם כיום ישנה מגבלה בברך ימין, ניתן לאתר את סיבת המגבלה בברך ולקבוע שכל המגבלה היא עקב הפגיעות שבעבר, או אין יותר שום שיור של מגבלות עקב הפגיעות שבעבר, או שאכן יש פגיעה בברך הימנית עקב העברת עומסים או שהמגבלה כיום היא מעורבת, חלקה עקב העברת עומסים וחלקה עקב הפגיעות שבעבר.

כל אלה שאלות אשר התשובות להן כנראה יכולות להינתן רק לאחר בדיקה קלינית של ברך ימין.

1601. ע"א 04/**** נ"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים

העובדה שהועדה העליונה לא דנה בכל טענה וטענה, אינה פוסלת את החלטתה, במיוחד כאשר הדיון בטענה האמורה התייתר למעשה לנוכח המסקנה הסופית אליה הגיעה הועדה ]כמו במקרה דנן[. כפי שנפסק בע"א 89/80 קאסם נ' קאסם פ"ד לז ]3[60 בעמ' 70, אין מחובתו של בית המשפט "להתייחס לכל תג ותג מטענותיהם של בעלי הדין", והפסק לא ייחשב כפגום "אם בית המשפט יראה לנכון לפסוח על הדיון בטענה שאינה בעלת השלכה על ההכרעה". הדברים יפים, מקל וחומר, להחלטות גופים מעין שיפוטיים, כמו הועדה הרפואית העליונה.

1041. ע"א 97/**** ג"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

השאלה אם הממצא הרנטגני הוא הקובע או הבדיקה הקלינית היא הקובעת היא שאלה רפואית ובמיוחד שהועדה מציינת שלא מפי ד"ר לין יש לחיות, אלא גם חברי הועדה מומחים במקצועם, יודעים לבדוק, ויודעים מה צריך לבדוק או לא צריך לבדוק. ….

לכן חייב ביה"מ להזהיר את עצמו לא לשים עצמו במקום שרופאים בתחומים שהרופאים אמורים להבין טוב יותר מאשר מי שאינם רופאים.

2492. ע"א 04/**** ס"ש נ' צין תגמולים, מחוזי ת"א ש' דותן 31.5.06

נטען שהוועדה שבדקה את המערער, בחודש מאי 2004, לא התייחסה לבדיקות מהשנים 1996 – 2000, אליהן התייחס המומחה מטעם המערער. הערעור נדחה. ביהמ"ש קבע כי השאלה אלו הן הבדיקות הרלבנטיות לקביעת שעור ההחמרה הינן בשקול הדעת הרפואי הבלעדי של הועדה.