הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.

תקציר: ועדה רפואית. תקנה 9 נכות מוסבת. הקשר בים פגיעה ברגל לנכות בגב תחתון.

18.8 נכות מוסבת – האם אפשר לטעון לנכות מוסבת מרגל אחת לרגל שניה. נכות מוסבת מרגל לגב. הקשר בין קיצור רגל או פגיעה ברגל אחת לנכות ברגל שניה. הקשר בין נכות ברגל לנכות בגב תחתון 

נכות מוסבת –  נכות מוכרת ברגל, קיצור רגל, שגורמת לנכות בגב

1282. ע"א 02/**** פ"צ  נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן) 

הועדה הרפואית, בהתייחסה לידע רפואי עכשווי קבעה כי אין קשר בין כאבי גב תחתון ומחלת דיסק מותני לבין אי שיוויון באורך הרגליים.  

קביעה זו של הועדה הרפואית, המבוססת, כאמור, על ידע רפואי וספרות רפואית, היא קביעה רפואית מובהקת, אשר אינני סבורה כי ניתן להתערב בה.

משכאמור, קביעה זו של הועדה היא קביעה רפואית מובהקת, המעוגנת בבדיקות ובממצאי הועדה, כמו גם בספרות הרפואית המוכרת, אינני רואה להתערב בה. 

317 ע"א 99/**** מ"י  נ' קצין תגמולים , מחוזי ת"א (ש' פורת). 

ועדה רפואית קבעה נכות לפי תקנה  9 בגין גב, לאדם שסבל משבר בירך וקיצור רגל, אך קבעה כי ההכרה היא רק במחצית והיתר מיוחס לגיל. נקבע: על הועדה לפסוק לפי המבחנים המשפטיים לעניין נכות מוסבת וקשר סיבתי. הנימוק הסטטיסטי של הגיל אניו מספיק. צריך להצביע על מקור מוגדר ומוכח לגבי אותו אדם, שהביא לנכות ביחד עם הנכות המוכרת. במקרה דנן רק סברה סטטיסטית ועל כן יש לשנות להכרה מלאה. 

1085. ע"א 00/****   ש"א  נ' קצין תגמולים , מחוזי ת"א (ש' פורת) 

המערער החל סובל מהבעיות בעמוד השדרה כאשר היה כבן 35 , ובגיל שכזה אין שום סבירות ואפילו נתונים סטטיסטיים לא מאמתים שינויים המאמתים התערבות ניתוחית.

ד"ר לין בחוות דעתו מסביר בצורה רחבה ביותר את המנגנון הביומכני הנוצר כתוצאה מהליכה מעוותת עקב קיצור רגל, ואין שום הסבר נגדי להסברים אלו. 

העולה מן המקובץ הוא, כי יש מקום להתערב בנכויות המוסבות לעמוד השדרה המותני, לתחום הנוירולוגי, לתחום אין האונות ולתחום האורולוגי, ויש מקום לקבוע דרגות נכות מלאות ללא הפחתה של מחצית משום שלא מדובר בהחמרה אלא בגרימה שלמה ומלאה. 

הערעור מתקבל באופן חלקי ודרגות הנכות בגין עמוד השדרה, התחום הנוירולוגי, אין האונות והתחום האורולוגי תהיינה בשלמות ולצמיתות. 

277 ע"א 98/*** ה"ס  נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת). 

הנכה מוכר על ברך וביקש הכרה בנכות מוסבת בגב. הועדה הרפואית פסקה כי כאבי גב תחתון הם תופעה רווחת. נפסק כי קשה לקבל שאנשים רבים סובלים מכאבי גב בגיל כה צעיר (פחות משלושים) וכי לא די בנתונים סטטיסטיים אלא יש לבדוק את מקרהו של הנכה לגופו.

נכות לא נקבעת עפ"י נתונים סטטיסטיים אלא עפ"י נתונים קונקרטיים לגבי אותו אדם. השאלה היא האם המגבלות הנמצאות אצלו היו מתרחשות באותו זמן ובאותה חומרה אלמלא הנכות המוכרת. 

2640. ע"א 07/****  ע"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב (ש' שוחט) 5.6.08. 

המערער סובל מקיצור רגל. ביקש להכיר בנכות מוסבת בגב ונדחה בנימוק כי הקיצור קטן מדי כדי לקבוע כזה קשר.

בית המשפט קיבל את הערעור והחזיר התיק לועדה. ההנמקה אינה מספקת. מן הראוי שהועדה אשר סברה שאין קשר תפנה לאיזה שהיא אבחנה מבדלת שיש בה כדי להסביר את הבעיות המתוארות על ידי המערער שלא כתוצאה מהקיצור, אם היא סוברת שאין קשר בין השנים. 

1379. ע"א 02/**** מ"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן) – ועדה רפואית. 

המערער טען לנכות מוסבת בגב עקב פגיעה בקרסול שגרמה לצליעה. הנכות בגב הוכרה במחצית.

הועדה היתה רשאית לקבוע כי הנכות בגב נובעת גם ממבנה הגוף ועודף משקל, שאיננו קשור לפגיעה המוכרת, ואין מקום להתערבות.  

1343. ע"א  02/****   ע"צ  נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן) 

המערער טוען, כנגד עמדת הועדה הרפואית המבוססת, לטענתו, על נתון סטטיסיטי בדבר הקשר שבין גורם הגיל לשינויים הניווניים. אצל המערער, כך לטענתו, השינויים הניווניים אינם תוצאת גילו, אלא תוצאת צליעתו הניכרת מאז פציעתו.  

מקובל עלי כי קביעה גורפת לפיה אין לקבוע אפשרות לקיומם של שינויים ניווניים הנובעים מנכות מוכרת, בשל גורם הגיל בלבד, איננה יכולה להתקבל, כפי שנקבעה בפסיקה.

יחד עם זאת, אין המצב כך בעניינו. קביעת הועדה מתייחסת ספציפית למערער, לפגיעותיו ולאפשרות הקשר בין הנכות המוכרת לשינויים הניווניים.

בבדיקותיה מצאה הועדה כי לא נמצא קשר בין הנכות המוכרת לבין השינויים הניווניים, ומשכך דחתה את תביעת המערער לקביעת נכות מוסבת בברך ובגב. 

3188. ע"ו 13  -02 –  ***** ד"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 26.6.13.

למערער נכות מוכרת בגפה אחת ונכות מוסבת בגפה השניה. ביקש הכרה בגב תחתון כנכות מוסבת. המומחה מטעמו קשר בין הנכות המוכרת לנכות בגב.

הועדה הרפואית קבעה כי אין קשר. התיק הוחזר ע"י היו"ר להשלמת בדיקות והנמקה וההחלטה נשארה בעינה.

ביהמ"ש המחוזי הורה על החזרת התיק לדיון בפני וע"ר עליונה בהרכב אחר. הועדה לא התמודדה עם ההסבר של המומחה מטעם המערער. לאור חומרת הפגיעה בגפה השמאלית, שאליה מצטרפת הנכות בגפה הימנית, הנמקת הועדה אינה מספקת.

גם לאחר ההתכנסות השניה הועדה לא נימקה כראוי את קביעתה כי מידת דלדול השרירים איננה גורמת כאבי גב. מצדיק החזרה לדיון בהרכב אחר. 

נכות מוסבת – נכות ברגל אחת שגורמת לנכות ברגל השניה

3280. ע"ו  10-13- **** ס"א נ' קצין התגמולים משרד הביטחון, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר. 27.11.13, פורסם בנבו.

המערער מוכר על שברים בעצמות שוק ימין עם חיבור גרוע וקיצור רגל ימין ב 1 ס"מ. ביקש שתקבע לו בנוסף נכות ברך ימין בגלל שינויים ניוונים בסחוס ונזק למניסקוס וכן נכות מוסבת בברך שמאל בעקבות שנים ארוכות של צליעה והליכה בתבנית לא טבעית.

הוע"ר העליונה דחתה את שתי הבקשות. 

לגבי הנכות המוסבת הנטענת בברך שמאל, ביהמ"ש לא מצא לנכון להתערב. קביעת קשר סיבתי בין פגימה מוכרת לפגימה אחרת נמצאת בשיקול דעת מקצועי של חברי הועדה.

הרוצה להוכיח קשר סיבתי צריך לבסס עמדתו על אסכולה רפואית מוכרת. הנטל המוטל על המבקש להוכיח קשר הוא כנטל אזרחי מעבר למאזן הסתברויות, דהיינו מעבר לנטל של 50%.

כאן הועדה לא קיבלה את הטענה שהוכחה אסוכלה. התייחסה למאמרים הרפואיים שעליהם הסתמך הנכה. אין מקום להתערב. 

3606.  ע"ו 8246-08-21 פלוני נ' קצין תגמולים,
מחוזי חיפה, ש' ורבנר. פס"ד מיום 6.4.22, פורסם בנבו.

          המערער
מוכר ב 20% נכות בגין ברך שמאל – מ.א שבר מרוסק בעצם הפיקה עם דלדול ניכר בשירירי
הירך. המערער טען כי הליכתו אינה יציבה ולכן נפל ונחבל בברך ימין. ביקש להכיר
בנכות מוסבת בברך ימין. הועדה הרפואית דחתה את הבקשה בנימוק כי בבדיקתה לא נמצא
מצב של חוסר יציבות בברך שמאל וכי גם בועדות קודמות ובתעוד הרפואי בתיק צויין כי
הברך יציבה. לא נמצא תעוד רפואי המעיד על חוסר יציבות של הברך. לפיכך הנפילה בגינה
נפגע המערער בברך ימין היא ארוע זר מתערב ולא נכות מוסבת. ביהמ"ש אישר את
החלטת הועדה ודחה את הערעור.

"בכל הקשור לשאלת היות נפילתו של המערער במדרגות הבית,
נפילה שבגינה קיימת פגיעה נוספת בברך שמאל, בגדר פגימה הנובעת באופן בלתי אמצעי
מהפגימה המוכרת בברך שמאל, הרי יש צורך בקשר סיבתי רפואי בלבד בין הפגימות שזו
משמעותו של "באופן בלתי אמצעי", וכאשר ב-ע"א 459/89 קצין
התגמולים נ' צבי חריטן [פורסם בנבו] (10/10/91), נפסק כי שאלת קיומו של קשר בלתי
אמצעי בין הפגימה המוכרת לפגימה המוסבת הינה שאלה רפואית מובהקת, ושאלה רפואית
בלבד…..

          …
בעניינו של המערער, וכפי שציינה הוועדה הרפואית העליונה, כל הרישומים לאורך השנים
מצביעים על-כך שהברך השמאלית יציבה, ומעבר לכך, הוועדה הרפואית העליונה ציינה כי
אין בחומר הרפואי מאז שנת 1994 תיעוד לחוסר יציבות ולחולשה ברגל השמאלית. משכך,
קבעה הוועדה הרפואית העליונה , כי המעידה במדרגות אינה קשורה לנכות המוכרת בקשר
בלתי אמצעי, שכן הנפילה עצמה היתה בגין מעידה במדרגות והמעידה עצמה הינה בגדר
אירוע מתערב, ועל-כן תוצאות המעידה אינן יכולות להיות בגדר נכות מוסבת

3612   ע"ו 4058-01-22 ולדמן טל נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש מחוזי ת"א, ש. וולצקי. פס"ד מיום 30.3.22. לא פורסם.

קביעת נכות בגין צלקת.

אין בידי להתערב בקביעת הוועדה, כי לא מצאה שהצלקת מכאיבה. עניין זה של גרד נבדק על ידי הוועדה ונדחה על ידה. יחד עם זאת, מדובר בצלקת באורך 15 ס"מ אף לפי קביעת הוועדה. אין די באמירת הוועדה שהאורך לכשעצמו אינו מהווה בסיס לקביעת כיעורה של צלקת. תקנה 11 ג לתקנות תוקנה בדיוק לאותם מקרים שבהם לא ניתן לומר שהצלקת לחלוטין אינה מכערת, אך היא גם אינה עונה על צלקת מכערת שמזכה ב- 10%. במסגרת בחינתה של צלקת ישנם מספר פרמטרים שוועדות צריכות להביא בחשבון כשהן מבקשות להתאים נכות. בין היתר אורכה של הצלקת והמקום שבו היא מצויה. ככל שצלקת מצוה במקום חשוף, כי אז יש לה משמעות יותר מאשר במקום שהוא מוצנע. גם אם הצלקת אינה בולטת בגוון העור ואף לא בולטת באופן מיוחד מעל פני העור, העובדה שמדובר בצלקת באורך של 15 ס"מ כאשר הוועדה עצמה מציינת שישנו ממצא גרמי במרכזה, מחייבת לבחון את הצלקת ולו על פי תקנה 11 ג.

למערער נכות מוכרת בברך ימין. טען לנכות מוסבת בברך שמאל ונדחה.

"אני סבורה כי על הוועדה לשוב ולבחון את מצבו של המערער בברך שמאל. אכן עצם העובדה שאין אסכולה מוכרת, בשלב זה, באשר להשפעת פגיעה בגף אחד על הגף השני כשמדובר בגפיים תחתונות אינה מייתרת את הצורך של הוועדה לבחון את המקרה הספציפי שבפניה. אין חולק שלמערער קרע במיניסקוס של ברך שמאל. לא ברור אם מתוך החומר הרפואי שהונח בפני הוועדה מדובר בממצא כתוצאה של חבלה מאוחרת לפגיעה המוכרת. גם לא ראיתי דיון בשאלה הזו, למעט אמירה כללית כי אותם מאמרים שכבר הוצגו בפני הוועדות שראו למצוא קשר סיבתי בין העברת העומס לרגל הבריאה להיווצרות ממצאים בה עסקה בעיקר בבעלי חיים. אכן גם בפניי הובאו מקרים שבהם הוועדות הרפואיות ואולי לא בהרכב זה מצאו להכיר קשר סיבתי כזה על סמך מחקרים שקיימים מהשנים האחרונות שמצאו קשר כזה, גם בבני אדם. הוועדות מוכרחות לשמור על אחידות שכן לא יעלה על הדעת שהקביעות שלהן צהיה תלויות בהרכב הועדה". התיק מוחזר לועדה לבדיקת שאלת הנכות המוסבת.

הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.