טענה נגד תוקף התקנות, סבירות התקנות, בטלות תקנות

1065. ע"א 99/**** ב"א נ' קצין תגמולים

אשר לחוסר הסבירות של המבחנים, נכון שישנן שיטות שונות לקביעת דרגות נכות, ויש מי שחולקים על המבחנים שמתבטאים במילים שב"כ המערער מכנה אותן "עיתונאיות" היינו "קלה, בינונית או קשה", אולם אלו מבחנים שמקובלים עשרות שנים בתקנות השונות עפ"י החוקים השונים, משמע רופאים מסוגלים לעבוד עם מבחנים שכאלה, למרות שיש מי שנעזרים במבחנים אחרים אשר נטען כי קיימים בצבא האמריקאי, שם מודדים מגבלות בעזרת מכשור, קביעת זוויות, מדידת כוח וכיו"ב בעזרת מכשור, אשר נטען כי הן מדוייקות יותר (מאידך יש שטוענים שהן אינן מדויקות משום שאינן משקפות מצב קליני, אלא מצב תאורטי שלא משקף תפקוד קליני בשטח).

לכן, זהו טיעון כללי מדי ונועז מדי כדי לפסול מבחנים רק משום שהם משתמשים במונחים של הגבלה קלה, בינונית או קשה, להבדיל ממגבלה שתבוטא בס"מ או במעלות (לגבי כיפוף, יישור וכיו"ב).

2204 ע"א 99/**** ב"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

המבחנים של הגבלה קלה, בינונית, קשה, אמנם ברורים פחות ממבחנים המבטאים הגבלות בס"מ או במעלות, אך אין כאן חוסר סבירות עד כדי פסילתם.

1576. ע"א 03/**** ג"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן)

ביהמ"ש תומך בהשקפה לפיה בערעור על ועדה רפואית עליונות נתונה לביהמ"ש סמכות לקבוע את תוקפה ותקפותה של תקנה נשוא הדיון.

במקרה דנן נקבע כי תקנה 10 (א) (1), לפיה בקשיון או בהגבלה של פרק גדול אין להתחשב בנזק לשרירים הפועלים על אותו פרק, הינה גורפת ובלתי סבירה ודינה להתבטל.

1764. ע"א 05/**** ש"א נ' קצין תגמולים 1764, מחוזי ת"א (ש' דותן)

למערער נקבעה נכות בגין פגיעה בשריר אך היא בוטלה בנימוק שלפי תקנה 10 (א) (1) לא ניתן לקבוע נכות על פגיעה בשוק ימין ובברך ימין וגם על דלדול שרירים הנובע מהן. נקבע כי הוראותיה הגורפות של התקנה חורגות מהוראת החוק וזאת לאור הגדרת "נכות" בחוק. שעור הנכות צריך להקבע בהתאם לפחיתה בכושר הפעולה. מתקין התקנות אינו רשאי לקבוע הוראה לפיה בכל מקרה בו הפגיעה המוכרת היא הגבלת תנועה של פרק גדול לא יתחשבו בנזק לשרירים. יש לבדוק את הנכה ולקבוע הנכות לפי שעור המגבלה התפקודית הכוללת שנגרמה לו.

2420. בג"צ 8487/03 ארגון נכי צה"ל נ' משהב"ט, בג"צ, 13.12.06.

טענה כנגד סבירות התקנות בענין צלקות (התקנה שהחליפה את התקנה לפיה נקבעה הנכות לפי שטח הצלקת). נקבע:גם בג"צ לא יתערב לפסילת תקנה אלא אם נפל בה פגם העולה כדי אי סבירות מהותחת, היורדת לשורש הענין. להחלטה המנהלית קיים מתחם סבירות ועל מנת להביא לביטול ההחלטה יש להראות כי היא חורגת ממתאם הסבירות. בג"צ קבע כי עצם החלפת תקנות השטח היה סבירה, שכן היתה בעיה בהפעלתן (הרבה מחלוקות והחזרת תיקים מביהמ"ש המחוזי ביחס לשטח הצלקת), וכי נוסח התקנות כשלעצמו אינו נגוע בחוסר סבירות. אולם התיקון לתקנות בדבר שעורי הנכות בענין הצלקות נגוע בהפלייה שכן הוא הרע את מצבם של נכי צה"ל ביחס לנכי המל"ל. אין הצדקה לפגוע בשוויון של נכי צה"ל עם נכים אחרים, ואם קיים חוסר שיוויון הוא לא אמור לפעול לרעת נכי צה"ל אלא לטובתם. נקבע כי התיקון בטל כולו שכן לא ניתן להפריד ממנו חלקים שאינם נגועים בהפלייה, אך הביטול לא נכנס לתוקף מיידי אלא מושעה על מנת שהמשיב יוכל לקדם את התקנתן של התקנות החדשות.

7.1 תקנות בדבר שעורי הנכות, קביעת "אין נכות" שבתקנות – חריגה מסמכות.

78. ע"א 97/*** י"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

מתייחס לתקנות בהן נקבעה דרגה של "אין נכות". זו חריגה מסמכות וצריך לקבוע % 1 נכות. העדר נכות יכול לאשר רק קצין תגמולים מלכתחילה או בדיון לפי ראיה חדשה. מחוקק המשנה מוסמך רק לקבוע דרגות נכות ולא דרגה של "אין נכות". (ראה פס"ד בוטראשוילי 689).

2376. ע"א 97/****כ"מ נ' קצין תגמולים, , מחוזי ת"א (ש' פורת).

קביעת "אין נכות" היא חריגה מסמכות של מתקין התקנות. רק קצין תגמולים יכול לקבוע זאת. גם אם בתקנות מופיע "אין נכות" על הועדה רפואית לקבוע %.1 (ראה פס"ד בוטראשוילי 689).

521. ע"א 99/**** כ"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

ביטול קביעת "אין נכות" והפיכתה ל 1% נכות. ביקורת על יו"ר הועדות שהורה לועדה רפואית לנהוג בניגוד להלכה שקבע ביהמ"ש המחוזי בנושא זה. הועדה הרפואית אינה יכולה לסטות מההלכה או לתקן אותה. רק ביהמ"ש העליון מוסמך לעשות כן. מזכיר כי הועדה הרפואית היא גוף מעין שיפוטי שאינו כפוף לקצין תגמולים, ויו"ר הועדות אינו נציגו או עושה דברו של קצין תגמולים. קצין תגמולים הוא מתדיין בפני הועדה רפואית, כמו הנכה. ב"כ קצין תגמולים אינו יועץ של הועדה רפואית אלא של קצין התגמולים.

2260 ע"א 99/**** ל"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

היו"ר החזיר התיק לועדה רפואית עם הערה לגבי זמניות הנכות והועדה רפואית שינתה הנכות מצמיתה מתייחס לתקנות בהן נקבעה דרגה של "אין נכות". זו חריגה מסמכות וצריך לקבוע % 1 נכות. העדר נכות יכול לאשר רק קצין תגמולים מלכתחילה או בדיון לפי ראיה חדשה. מחוקק המשנה מוסמך רק לקבוע דרגות נכות ולא דרגה של "אין נכות". (ראה פס"ד בוטראשוילי 689).

1093. ע"א 98/**** ש"א נ' קצין תגמולים

לענין הצלקת, אין ספק שקיימת צלקת. הבעתי דעתי פעמים רבות לגבי דרגת נכות שהיא "אין נכות" הענין קשור בחריגה מסמכות משום ש"אין נכות" היא אינה דרגת נכות, וראוי לתקן את התקנות בהתאם.

לגבי מצבים שכאלו, שיניתי דרגות נכות אלו ל-1% אם כי כתבתי שלו בתקנות היה מצוין אפס אחוזים יתכן ולא הייתי מתערב. אלא שקיימת מחלוקת בציבור על מהותה של דרגת נכות בשעור אפס אחוזים, והאם ראויה דרגת נכות שכזאת מבחינה ציבורית, והרי אפס פרושו לא כלום, וקשה לומר לאדם שיש לו פגימה שאין לו לא כלום.

552. ע"א 99/**** ג"כ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

אין חילוקי דעות כי למערער שתי צלקות ניתחיות באזור הקרסול האחת כלפי פנים והאחרת כלפי חוץ, האחת באורך 8 ס"מ והשניה באורך 4 ס"מ, אין טענה שהן מכערות או מכאיבות, אולם הן לכל הדעות הקיימות, ולכן ראויות לקביעת דרגת נכות.

לאור המחלוקת דלעיל, בשאלה של דרגת נכות המכונה "אין נכות", הסכימו ב"כ הצדדים ובהתאם לזאת אני קובע דרגת נכות מותאמת של 1% בגין שתי הצלקות, כפוף להחלטת בימ"ש בסדרת העירעורים בנושא זה לגבי צלקות, משמע ההכרעה שתיפול בבימה"ש העליון בעירעורים השונים תתיחס גם לדרגת הנכות בתיק הנוכחי לגבי צלקות.

1109. ע"א 99/**** א"ו נ' קצין תגמולים

נוסיף הערה נוספת המתבקשת מתוך עיון הפרוטוקול הועדה רפואית: המערער עבר ניתוח וכתוצאה מן הניתוח נותרו שתי צלקות. האחת באורך 10 ס"מ והשניה באורך 6 ס"מ. אי אפשר להתעלם מצלקות שכאלה, גם אם אינן מכערות ואינן מכאיבות, ולכן אוסיף לענין זה דרגת נכות מותאמת של 1% לפי פרט 75(1)א, לאחר שלדעתי דרגת נכות של "אין נכות" היא בגדר חריגה מסמכות, כפי שכתבתי עשרות פעמים ולאחרונה ב–עא 2034/99 אייל אורי נ' קצין בתגמולים מיום 23.9.99 והע"א 4588/98 יעקב טל נ' קצין התגמולים מ-19.4.99.

1142. ע"א 98/**** ב"חצ נ' קצין תגמולים

…במילים אחרות, חזרתי על מה שכתבתי עשרות פעמים, כי דרגת נכות המכונה: "אין נכות", היא קביעת דרגת נכות תוך חריגה מסמכות מתקין התקנות, משום שרק קצין התגמולים מוסמך לקבוע שאין נכות.

הועדה רפואית, כאמור, התעלמה מאותה הנחיה (שהנחתה אותה וחייבה אותה, בין שהיתה נכונה ובין שלא היתה נכונה מבחינה משפטית).

לענין הצלקת, איני מחזיר את הדיון, משום שהועדה רפואית קבעה ממצאים שהצלקת אינה מכאיבה ואינה מכערת, ולכן אוסיף דרגת נכות של 1% במקום "אין נכות" כפי שכתבה הועדה רפואית.

1087. ע"א 99/**** י"ח נ' קצין תגמולים

סייג אחד בלבד לעניין הצלקות הוא לגבי הקביעה של "אין נכות". בנקודה זאת כתבתי כבר עשרות פעמים (בניגוד לפס"ד או שניים שהוצגו בפני מביהמ"ש המחוזי בחיפה), כי דרגת נכות של "אין נכות" היא בגדר חריגה מסמכות מתקין התקנות אשר חייב לקבוע דרגות נכות ולא קיומה של נכות. קיומה של נכות היא שאלה שבסמיכות קצין התגמולים בלבד.

איש לא טוען שהצלקות בגופו של המערער נעלמו, כל שנטען הוא שכיום אינן מכערות ואינן מכאיבות, אולם כמובן שהן קיימות, ומשהן קיימות – אין להתעלם מהן.

לכן כמו בערעורים אחרים, גם הפעם אחליף את דרגת הנכות של "אין נכות" ב-1% נכות.

1088. ע"א 99/**** ד"א נ' קצין תגמולים

איני מתערב בכל הקשור להערכה אם הצלקת מכערת או מכאיבה, אלה ממצאים עובדתיים, שביה"מ לא מוסמך להתערב בהם, אולם כפי שעשיתי בעשרות מקרים קודמים: אני גורס כי דרגת נכות כ"אין נכות" היא מחוץ לסמכות מתקין התקנות ולכן אחליף בטבלת הפגימות את המילים "אין נכות" ב-1% לפי פרט 75 (1) א.

1060. ע"א 99/**** פ"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

נותרה שאלת הצלקות ולענין זה לא אאריך: מדובר בשתי צלקות האחת באורך 9 ס"מ והשניה באורך 10 ס"מ. גם אם צלקות אלה אינן מכאיבות וגם אינן מכערות הרי הם קיימות מעל כל ספק ואי אפשר לקבוע לגביהן שלא קיימת נכות. אכן, אעשה את שעשיתי עשרות פעמים והוא קביעת דרגת נכות של 1% בדרך התאמה.

1115 ע"א 98/**** י"ט נ' קצין תגמולים

כתבתי פעמים רבות על דרגת הנכות "אין נכות" שבמבחן לפי פרט 75(1)א. כתבתי שקביעת "אין נכות" היא רק בסמכות קצין התגמולים ולא בסמכות הועדה רפואית הרפואית.

הבעיתיות היא במיוחד כשמדובר בצלקת, ועל דרך ההדמיה: הצלקת מצויה ברקמות העור והעור היא הרקמה שמקיפה את גוף האדם, הדבר דומה לבגד. אי אפשר לומר שאין הבדל בין בגד חדש לבגד שבו מישהו חתך בו חתך וחתך זה תוקן, ואפילו ע"י חייט אומן, משום שבגד לאחר תיקון אינו אותו בגד שלפני התיקון. הוא הדין ב"בגד" שהוא עורו של האדם, ושבו בוצע חתך ניתוחי שאמנם נתפר, ואפילו ע"י רופא אומן, כך שהצלקת שנותרה לא מכערת ולא מכאיבה, אולם אי אפשר לומר שהצלקת נעלמה, היא קיימת והיא לא תעלם.

אם אמנם היתה צלקת בגופו של המערער, ואם חס וחלילה תתפתח פסוריאזיס על הצלקת במקרה הנוכחי, אולם ההכרה בצלקת בוטלה, התוצאה היא שאי אפשר להפעיל את תקנה 9 בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969, משום שהפסוריאזיס כנכות מוסבת כבר לא תהיה מוסבת עקב נכות מוכרת.

796. ע"נ (חי') 99/*** צ"ז נ' קצין תגמולים, ש' יעקבי – שווילי

אינני רואה סיבה מדוע ועדה רפואית רפואית, או מחוקק המשנה, אינם רשאים לקבוע שלפגימה פלונית מוכרת אין ליחס נכות, היינו דרגת נכות כלשהי המבוטאת על פי דרכה בהעדר אחוזים, אם הועדה רפואית או מחוקק המשנה סבורים שתאור מסוים של מצבה של פגימה הוא תאור כזה שבגינו אין ליחס דרגת נכות כלשהי, בלל עוצמתה הכל כך קלושה של הפגימה. למה זה ועל מה זה חובה על ועדה רפואית, או על מחוקק המשנה, לקבוע במצב כזה לפחות שעור של אחוז אחד, כפי שסבור המחוזי ת"א (מחוזי ת"א (מחוזי ת"א (ש' פורת)))? ועוד, נתאר לעצמנו שהועדה רפואית או מחוקק המשנה סבורים שרמתה של הפגימה מתאימה לדרגת נכות בת 0.4% או 0.2% בלבד, מדוע חייבים הם "לעגל" את הדרגה ל-1% נכות, בניגוד לכל כללי העיגול המקובלים, כפי שסבור חברי המחוזי ת"א (מחוזי ת"א (מחוזי ת"א (ש' פורת)))? יובהר, כאשר במבחנים נקבע "אין נכות", אין לפרש מלים כאילו כוונתן אין הכרה, אלא פרושן הוא אין אחוזי נכות. דבר זה נלמד מהגיונם של דברים, והן מהעובדה שתקנות הנדונות עוסקות, כשמן, ב"מבחנים לקביעת דרגות נכות" (נקוד על המלה "דרגות").

236 ע"א (חי') 97/***ע"ל נ' קצין תגמולים

כמסתבר מדברי לעיל, אין אני שותף, עם כל הכבוד, לחברי הנכבד השופט חיים פורת בעניין החריגה מסמכות. לדעתי רשאי מתקין התקנות על פי החוק המסמיך לקבוע שבפגימה מסויימת דרגת הנכות היא אפסית או במילים אחרות "אין נכות", אף כי נגרמה פגימה כלשהי אשר, כאמור, אינה מקנה אחוזי נכות, אף לא אחוז אחד, ובלבד שהועדה רפואית השתמשה, כאמור לעיל, בקביעה האמורה כשדרגת נכות זו אכן ישימה במבחנים לגבי אותה פגימה או התואמת לה. אינני סבור שהועדה רפואית חייבת לקבוע 1% של דרגת נכות אם לדעתה דרגת הנכות היא אפסית או לא קיימת.

248 ע"א 160/86 יעקב אזולאי נ' קצין תגמולים, פס"מ תשמ"ח (2) 294

ביהמ"ש המחוזי מוסמך, במסגרת ערעור על החלטת ועדה רפואית, לקבוע את תוקפה ותקפותה של תקנה מתקנות הנכים. תקיפה עקיפה. אמנם אין ביהמ"ש שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של הרשות המתקינה תקנות והמוסמכת לכך, אולם משדנים בעניין סבירות וסמכות ראוי גם לדעתי לציין בהקשר זה את הגישה המשפטית הכללית הנהוגה במדינה בשאלה העקרונית המושתת ביסוד הדברים. מבחינה זו אנו רואים כי גם חוק סוציאלי אחר (היינו חוק הביטוח הלאומי) לא שלל מתן אחוזי נכות בגין הפרעה נפשית גם כשמדובר בשילוב נכות גופנית ונפשית.

יתר על כן, גם הגישה העקרונית בדיני נזיקין היא להעניק נכות נפשית בעד נכות גופנית. גישה זו מהווה גישה הוגנת כלפי הנפגע. שלילת זכות כזו מהווה נסיגה מעקרונות צודקים ואין להניח שהמחוקק התכוון לתת למתקין התקנות סמכות כזו

439 ע"א 99/**** ח"א נ' קצין תגמולים)

9. הנושא של דרגת נכות בשיער "אין נכות" עלה בפני ערעורים רבים בהקשר למבחן החל על צלקות שאינן מכערות ואינן מכאיבות ודרגת הנכות נקבעת לפי פרט )1(75א

חוויתי דעתי כי צלקת, כאשר היא קיימת, מזכה בדרגת נכות ומחוקק המשנה אינו מוסמך לקבוע דרגת נכות במילים "אין נכות", והרי עובדה היא שהצלקת קיימת ולא נעלמה מן העולם, ולכן מחוקק המשנה מוסמך לקבוע רק דרגות נכות, ואלה תחילן באפס אחוזים וסופך ב– 100%.

לפיכך יש להתעלם מאמירה של " אין נכות" כאשר היא אמורה לשקף דרגות נכות, ויש לפנות על דרך ההתאמה ולמצוא מבחן מתאים אחר (ראה, למשל ע"א 4467/98 בוטראשוילי אליהו נ' קצין התגמולים, וע"א 2034/99 אורי אייל נ' קצין התגמולים)

448. ע"א 99/**** א"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

אם קצין התגמולים לא ערער על החלטות שבהן ביהמ"ש קבע שדרגת נכות "אין נכות" היא בגדר חריגה מסמכויות מתקין התקנות, הראי יש לראותו כמי שמשלים עם פסיקה שכזאת, ומשכך – תמוהה עמדתו של הממונה על הועדות הרפואיות, אשר מתערב למרות שהועדה רפואית עצמה כיבדה פסיקה של ביהמ"ש וקבעה דרגה נכות של 1%, כפי שקבעתי עשרות פעמים בתיקים קודמים במקרים שכאלה.

המקרה הנוכחי תמוה במיוחד, נוכח קיום ממצא של "צלקת רגישה". אותה רגישות, אם היא מהנה,הרי קצין התגמולים חלילה עוד יבקש טובת הנאה על שהנכות גרמה הנאה למערער, ואין אבסורד גדול מזה, אולם מבחינה עקרונית לא חייב להיות הבדל אם הרגישות היא מהנה או גומרת לסבל. ההבדל הוא בגדר האבסורד

6. לכן אחזור לנוהל שאותו הצעתי ואותו אני מאמץ כי צלקת שאינה מכאיבה ואימה מכערת, ראויה להקבע על דרך ההתאמה לפחות ל-.1%

451 ע"א 98/**** ב"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

החשיבות שבקביעת דרגת נכות, ואפילו לצלקת שאינה מכאיבה ואינה מכערת, היא גם חשיבות מעשית, משום שברגע שנקבע מצב של "אין נכות", הרי שהנכה לא זכאי לשום התייחסות בגין אותה לצלקת. זאת ועוד, אם כל מה שנותר לאחר הניתוח הוא הצלקת, וגם היא נמחקת, הרי נוצר מצב של אדם שכלל אינו נכה ולכן לא זכאי עוד לשום טיפול ושום התייחסות, ואם ימצא צורך בטיפול כלשהו – יצטרך לכאורה להגיש תביעה חדשה , משום שאם יפנה לקצין התגמולים או ללשכת השיקום ויראה את פנקס הנכה שלו ]אם עדיין יהיה לו כזה[, או שיבדק התיק הרפואי שלו, ויימצא שנקבע לגביו "אין נכות", הרי שהוא ידחה ולא ינתן לו שום טיפול משום שאינו עוד נכה למרות שלטענתו הוא סובל מאותה נכות שהיתה לו בעבר והוא מבקש לקבל טיפול. כבר היו בפני מקרה ואולי שניים שבהם על צלקת התפתחה מחלת עור – פסוריאזיס. מאחר והצלקת היתה מוכרת, ניתן היה לזכות בנכות מוסבת עפ"י תקנה 9.

אם הצלקת תימחק מרשימת הפגימות כ"אין נכות", הרי נכה שעל צלקתו תתפתח תקלה כלשהי לא יוכל לזכות בשום נכות מוסבת.

בנתיים, איני רואה סיבה להקפיא את כל התיקים בנושאי הצלקות, ולהמתין עד שתהא פסיקה מביהמ"ש העליון, משום שהדברים יכולים להימשך ככל שביהמ"ש ימצא לנכון, ואין סיבה לעכב כמות גדולה של תיקי נכים רק כדי להמתין לפסיקה שתינתן לכשתניתן.

לכשעצמי איני רואה שום תקלה בכך שאמשיך שנתיים לקבוע דרגת נכות של 1% במקום כל המצבים בשהם הועדה רפואית קובעת "אין נכות", ולמקרה שביהמ"ש העליון יצדיק את עמדת קצין תגמולים ואת עמדת מחוקק המשנה, הרי לבטח תימצא הדרך כיצד לבטל את ה-1%, אם אמנם יימצא שפתרון זה שגוי והפתרון של מחוקק המשנה הוא הפתרון הנכון.

604. רע"א 99/**** ב"א נ' קצין תגמולים, בימ"ש עליון.

לאחר שמיעת טענותיו, ובעקבות הערות בית המשפט, הודה בא–כוח המבקשים לפנינו, כי בדין קבע סגן הנשיא המלומד בפסקי–דינו, בפרשיות הנדונות ובפרשיות נוספות, כי הגדרת המצב "אין נכות", שנכלל במבחנים שנקבעו בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), התש"ל-1969 חרגה מגדר סמכותו של מתקין התקנות, ומכאן שמבחן זה בטל מעיקרו בכך חזר בו בא–כוח המבקשים מן העירעורים על חלק זה מכרעתו השיפוטית של בית המשפט המחוזי, וחלק זה של העירעורים דינו להידחות.

בנסיבות אלו הודיענו בו–כוחו של קצין התגמולים, כי בתוך תשעים ימים מהיום בדעתו לגרום לתיקון התקנות, באופן שבמקום המצב "אין נכות" תיכלל בתקנות דרגת נכות כמשמעה בתקנה 2 לתקנות.

כן הסכים, כי דרגת הנכות שתיקבע, חלב המצב המוגדר "אין נכות", תחול על תיקים תלויים ועומדים (בכללם ענייניהם של המשיבים) שהוגדרו על–ידי המבקשים כמצבים של "אין נכות" .

מאידך מצאנו טעם בערעורי המבקשים על חלקם השני של פסקי בדין אף באי–כוח המשיבים הסכימו, כי משנוכח בית המשפט, כי קביעות המצב "אןי נכות" היא חסרת תוקף, ן הדין היה שיחזיר את ענייניהם של הנכים, שלגביהם נקבע מצב זה, לועדה רפואית הרפואית, ולא היה זה מן המידה שיקבע את דרגתך נכותם בעצמו. בהסכמת המשיבים הננו מקבלים, אפוא, חלק של העירעורים.

קביעות בית המשפט המחוזי, שלכל אחד מן המשיבים יאה דרגת נכות של 1% מתבטלת, ועניינהם של המשיבים מוחזרים בזה לועדה רפואית הרפואית העליונה לקביעת דרגת נכות.

1142. ע"א 98/**** ב"חצ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

…במילים אחרות, חזרתי על מה שכתבתי עשרות פעמים, כי דרגת נכות המכונה: "אין נכות", היא קביעת דרגת נכות תוך חריגה מסמכות מתקין התקנות, משום שרק קצין התגמולים מוסמך לקבוע שאין נכות.

הועדה רפואית, כאמור, התעלמה מאותה הנחיה (שהנחתה אותה וחייבה אותה, בין שהיתה נכונה ובין שלא היתה נכונה מבחינה משפטית).

1133 ע"א 02/**** ש"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

ועדה רפואית מחוזית קבעה "אין נכות". קה"ת נתן החלטה בהתאם. אפשרות ערעור לועדה רפואית רפואית עליונה, לפנים משורת הדין. נקבע כי אין זכות ערעור על החלטת הועדה רפואית העליונה לביהמ"ש מחוזי, אלא צריך להגיש הערעור לועדת הערעורים לפי חוק הנכים.