ביטול נכות ע"י ועדה רפואית

1058. ע"א 99/**** י"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

ועדה רפואית אינה חופשית לשנות לחלוטין הכרות שניתנו ע"י ועדות קודמות ושהפכו בגדר מעשה בית דין מנהלי. ועדה רפואית רשאית להעלות או להפחית דרגת נכות, אולם אינה רשאית לבטל פגימות שהוכרו בעבר. אם פגיעה מסוימת שהוכרה בעבר לא קיימת עוד, או הוכרה בטעות, הרי רק קצין התגמולים רשאי לשנות הכרה שכזאת.

1601. ע"א 04/**** נ"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים

מאבחן בין שלילת נכות מוכרת, שועדה רפואית אינה יכולה להחליט עליה, אך יכולה להחליט על הפחתת דרגת הנכות, לבין שלילת נכות מוסבת שהוכרה בעבר, דבר שועדה רפואית יכולה לעשות.

651. ע"א 99/**** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

הועדה רפואית הרפואית ביקשה לברר האם עדיין קיימת פיסורה אני, בגינה היתה למערער נכות לאורך שנים. נרשם שהמערער סרב לבדיקה ולכן מחקה הנכות. נקבע כי לועדה רפואית יש סמכות להקטין דרגת נכות רק אם יש לה ראיות, ובלא ראיות לא יכולה להפחית, הועדה רפואית אינה מוסמכת למחוק לחלוטין נכות שהוכרה ע"י קצין התגמולים. מדובר בבדיקה מכאיבה, שאין הצדקה לחזור עליה כל שני וחמישי. ניתן לבקש הבהרה מהרופא המטפל. בכל מקרה, במקרה של סרוב, הסנקציה אינה ביטול נכות או הפחתתה אלא בהפחתת התגמולים.

585. ע"נ 99/*** ד"ש נ' קצין תגמולים, הרכב בן חיים.

ועדה רפואית ביטלה מיוזמתה סעיף נכות בנימוק שלא נשארה נכות. התערבותה היזומה, מבלי שנתבקשה לכך, ומבלי שלמערער ניתנה הזדמנות לטעון לסוגיה זו מהווה הפרה של כללי הצדק הטבעי המחייבת איון מוחלט של הקביעה.

החלטת המשיב המפנה את המערער לערעור בפני ועדה רפואית עליונה שגויה. על החלטת "אין נכות" הערעור לועדת הערעורים לפי חוק הנכים.

2760. ע"ו 08 – **** ס"י נ' ק"ת מחוזי חיפה, ש' למלשטרייך 21.1.09

הועדה המחוזית קבעה למערער נכות זמנית של 10% בשל טינטון. בועדה החוזרת החליטה הועדה כי בשל אי אמינות בבדיקות שמיעה עדכניות ופער בינן לבדיקת BERA המערער אינו סובל מטינטון. ביהמ"ש קיבל הערעור וציין כי קצין תגמולים הכיר בנכות של חבלה אקוסטית בהסתמך על הועדה שקבעה 10% נכות במקור וכי הזמניות התייחסה לשיעור הנכות ולא לעצם ההכרה. משמצא ק"ת כי ליקוי בגין חבלה אקוסטית הינו מוכר זה מחייב את הועדות. לקצין תגמולים סמכות לפי סעיף 35 לחוק לראות בבדיקות משום ראייה חדשה ולבטל ההכרה, אך לועדה הרפואית אין זכות לקבוע כי נכות מוכרת התאיינה. ביהמ"ש קבע בעצמו את הנכות ל-1% בשל חבלה אקוסטית.

2827. רע"א 06/***** ס"פ נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש עליון 1.5.07.

וע"ר עליונה קבעה קשר של נכות מוסבת חלקית בין פגיעה בעמו"ש לפגיעה בתפקוד מיני. הנכה ערער לביהמ"ש המחוזי והדיון הוחזר לוע"ר עליונה בהרכב שונה. הוע"ר העליונה החוזרת הפנתה לבדיקות שונות ובסיומן ביטלה את הנכות וקבעה כי אין קשר בין הנכות המוכרת לנכות הנוספת. הנכה טען כי הועדה העליונה לא היתה רשאית לבטל את קביעת הקשר שנעשתה ע"י הועדה העליונה הראשונה, כי ביטול הנכות הוא בסמכות קצין תגמולים בלבד וכי לא הוזהר טרם ההפחתה. כל הטענות נדחו. נקבע כי כשם שבמסגרת הדיון החוזר היתה הועדה רשאית להעלות את הנכות, כך גם היתה מוסמכת לבטלה. הביטול הוא בסמכות וע"ר כי מדובר בקשר סיבתי לפי תקנה 9. אמנם ככלל ראוי להזהיר נכה לאפשרות של הפחתת הנכות אולם בנסיבות המקרה כאן נראה כי ניתנה לנכה, שהיה מיוצג, הזדמנות להציג טיעוניו.

2349. ע"א 04/**** קצין התגמולים נ' ע"כ, מחוזי ת"א 25.3.08

המשיב הוכר כסובל מתסמונת חרדתית בעקבות ארועים במלחמת יו"כ. ביקש להכיר בנוסף בנכות קרדיאלית נפרדת אותה יחס לחבלה שספג בצד שמאל של הגוף. לאחר פניות חוזרות הכיר קה"ת בנכות הקרדיאלית כנכות נפרדת אך הועדות הרפואיות לא קבעו נכות בטענה שלא קיימת נכות קרדיאלית נפרדת. בעקבות ההודעה על החלטת הועדה העליונה כי אין נכות נפרדת הוגש ערעור לועדת הערעורים, שהתקבל. קה"ת ערער לביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש דחה את הערעור וקבע כי העדה הרפואית לא היתה רשאית להדרש לשאלת הקשר הסיבתי. משהכיר קה"ת בפגימה היה על הועדה לקבוע את דרגת הנכות, אך הועדה התעלמה מתפקידה וחרגה מסמכויותיה. מצופה היה מקצין התגמולים שלא יתן לכך יד ולא היה מקום למכתבו האחרון בענין דרגת הנכות של המשיב.

3270. ע"ו 02-14 – ****** י.ש.ו נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א ש' וולצקי. 21.3.15. פורסם בנבו.

ביטול נכות שהוכרה בעבר כנכות מוסבת, בנימוק של העדר קשר. "בבוא וועדה לבטל נכות קיימת שהוכר בה לאורך שנים קשר סיבתי, חובת ההנמקה המוטלת עליה היא רבה. עליה לשכנע מדוע כל שנקבע בעבר היה מוטעה.

במצב דברים שבו אין לוועדה הסבר רפואי אחר להתרחשות אותה בעיה אורולוגית, ומנגד ישנה פגיעה משמעותית בעמוד שדרה תחתון שאף דרש התערבות ניתוחית מספר פעמים, וכאשר מומחים רבים, לרבות היועץ לוועדה בשעתה, סברו שיש קשר סיבתי כאמור, הרי שחובת ההנמקה היא כבדה.

במצב דברים זה, מקום שהוועדה אינה יכולה להצביע על גורם אחר שהוא שמביא לאותה שלפוחית נוירוגנית, יש לתת למערערת ליהנות מן הספק."