הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
.207 ע"א 140/89קצין תגמולים נ' צבי גולומבק (פד"י מה(3) 23)
תקנה 9. פס"ד שקדם לפסה"ד בענין חריטן ביחס לנכות מוסבת. נקבע כי הסמכות הינה של קצין תגמולים. הלכה שכן נותרה תקפה הינה שאין הכרח כי במקרה של החמרה אותו שעור החמרה יחול בהכרח גם על הנכות המוסבת{
הקשר הסיבתי בין הפגימה החדשה לבין הפגימה המקורית יכול שיהא שונה מן הקשר הסבתי בין הפגימה הראשונית לשירות הצבאי. כפי שציין ב"כ קצין תגמולים בסיכומיו 'יתכן כי ההחמרה שנגרמה עקב השירות הצבאי בפגימה, תתרום להתהוות פגימה עצמאית נוספת אשר בלא התרומה הזאת לא היתה באה לעולם' …. מעניין לעניין לפי נתוניו המיוחדים, ובוודאי אין לקבל קביעת קשר סבתי מלא בכל המקרים בכל הנסיבות, כסברת ביה"מ קמא.
263 ע"נ 98/*** ע"י נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' בן חיים.
תקנה 9. נפילה כתוצאה מנכות מוכרת גרמה נכויות נוספות. השאלה רפואית והסמכות לפי תק' 9 לועדה רפואית ולא לקצין תגמולים. הש' בן חיים מעלה אגב אורחא את האפשרות כי כאשר השאלה מעורבת, רפואית – עובדתית, הרי יתכן שעליה להתברר בפני ועדת הערעורים.
2109 ע"נ 93/*** ש"ד נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.
תקנה 9. נכה נפל, לטענתו בגלל נכותו המוכרת בברך, ונחבל באברים אחרים. קצין תגמולים נתן החלטה. נקבע שההחלטה בחוסר סמכות. זו נכות מוסבת (תק' 9) אם מעידתו של המערער באה כתוצאה מנכותו המוכרת הרי שיש קשר בלתי אמצעי לנכות המוכרת והסמכות מסורה לועדה רפואית.
431. ע"נ 98/*** ג"ז נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' בן חיים.
תקנה 9. המערער נכה ביד ימין. טען שנפל ובגלל שלא היה יכול להעזר ביד ימין למניעת נפילתו נחבל ביד שמאל. טוען לתחולת תק' 9 ולסמכות קצין תגמולים. נקבע: יש כאן מחלוקת עובדתית. ועדה רפואית מוסמכת לדון לפי תק' 9 כשמדובר בסיבתיות רפואית. כשהמחלוקת היא לגבי סיבתיות עובדתית הסמכות היא לקצין התגמולים ולועדה. (קצין תגמולים ערער למחוזי אך מחק את הערעור).
3137. ע"ו 11-12 – ****** ק"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי 23.5.13.
תקנה 9. נכה ביד. מעד על מהמורה ונחבל בברך. טען שאלמלא הנכות ביד יכול היה למנוע החבלה בברך. במסגרת הערעור בפני ביהמ"ש המחוזי, על החלטת הוע"ר שקבעה שאין קשר סיבתי, התעוררה שאלת הסמכות. ביהמ"ש קבע כי במקרה דנן הסבירות שהנכה היה מצליח למנוע החבלה אלמלא הנכות, הינה רחוקה ואינה עונה על הנדרש ועל כן אין מקום להתערב בהחלטת הועדה. אגב אורחא נדרש ביהמ"ש לענין הסמכות וציין כי כאשר מעורבות שאלות של עובדה כמו כיצד ארעה הנפילה והאם היה גורם נוסף מתערב המקום הנכון לבחון זאת הוא אצל קצין התגמולים ובהמשך אצל ועדת הערעורים.
303 רע"א 97/*** ר"מ נ' קצין תגמולים, בימ"ש עליון.
תקנה 9. חוזר על ההלכה לפיה הנושא של פגימה מוסבת (תק' 9) מצוי בסמכות ועדה רפואית. אין לערוך אבחנה מלאכותית לפיה הועדה הרפואית תקבע את הקשר רפואית וקצין התגמולים יקבע את טיב הקשר הסיבתי (מלא או החמרה). הכל בסמכות הועדה הרפואית.
866. ע"א 96/*** ק"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)
לצורך דיון בתקנה 9 לא נחוצה ועדה מיוחדת. כל ועדה רפואית היא בעלת סמכויות עפ"י כל הועדות, כולל תקנה 9.
1165. ע"א 459/89 קצין התגמולים נ' צבי חריטן ואח', פד"י מה (5) 374.
תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) מתייחסת לפגימה הנובעת מפגימה מוכרת. "פגימה" היא כמוגדר בתקנה 1, מחלה או ליקוי גופני או שכלי שאדם נפגע בהם. פגימה מוכרת יכולה להיות אחת מן השתיים: פגימה מוסבת או פגימה מוחמרת. פגימה מוסבת היא פגימה הנובעת מחבלה או ממחלה שאירעו בזמן השירות עקב השירות. פגימה מוחמרתהיא פגימה הנובעת מהחמרת מחלת כשאותה החמרה אירעה בזמן השירות עקב השירות (390 ב–ג).
הפגימה, אשר הרישא לתקנה 9 דן בה, איננה קשורה ישירות לאירוע בזמן השירות ועקב השירות, אלא קשורה לפגימה מוסבת או לפגימה מוחמרת. המדובר בפגימה נוספת, הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגיעה מוכרת. אולם אין לפגימה הנוספת האמורה קשר בלתי אמצעי לאירוע בזמן השירות עקב השירות. המדובר, למשל, על פלוני, החולה במחלה, שאירעה בזמן השירות עקב השירות ואשר ממנה התפתחה מחלה נוספת נפרדת ועצמאית, אף כי איננה תולדת אירוע בזמן השירות עקב השירות (390 ג–ד).
הכרה בפגימה שתקנה 9 דנה בה צריכה להיות בידיה של ועדה רפואית. תקנה 9 היא הוראה מהוראותיהן של תקנות הדנות במבחנים לקביעת דרגת נכות. קביעת דרגת נכות מסורה בידי הועדה הרפואית. מבחנים לקביעת דרגת נכות הם נושא אשר יש להכריע בו לפי התקנות על פי אמות מידה רפואיות. אין לגבי תקנה 9 צורך לדון בקשר אל השירות אלא בקשר הרפואי בין הפגימה המוכרת לבין הפגימה החדשה המתוספת עליה (391 א–ב).
2343 ו"ע 02/**** ט"אא נ' קצין תגמולים, הרכב רביד.
נכה מוכר על טנטון. התלונן בפני ועדה רפואית על מצב נפשי עקב כך, ובהמשך הגיש בקשה לפי תקנה 9. קצין תגמולים שילם תגמולים מיום הבקשה. נקבע כי יש לשלם מיום העלאת התלונה בפני הועדה. יש לנקוט פרשנות מרחיבה ולא דווקנית, כך שלא יפגעו זכויות הנכה. על הועדה היה לשמוע את תלונותיו ולהחליט לגבי הפגימה נפשית, או להמליץ שיבדק ע"י ועדה מתאימה לענין זה, גם אם לא נאמר לה במפורש לדון בתקנה 9.
2223 ע"א 99/**** ו"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת) .
בהבדל ממקרים בהם ניתן לקבוע נכות רטרואקטיבית (ר' אמיניה לעיל), כאשר מדובר בנכות מוסבת לפי תקנה 9, תנאי לקביעתה הוא הגשת בקשה לפי תקנה 9, ולא ניתן לקבוע נכות למועד שלפני פניית הנכה בענין, גם אם פיזית, הנכות כבר הייתה קיימת.
191 ע"א 05/**** נ"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים
המערערת טענה כי בפניה לפי תקנה 9 צריך לדון קצין תגמולים. נבדקה ע"י ועדה רפואית. חזרה על הטענה בערעור. נקבע כי טענתה אינה אקטואלית עוד לאחר שבפועל הסכימה להתיצב ולטעון בפני ועדה רפואית.
2827. רע"א 06/***** ס"פ נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש עליון 1.5.07.
וע"ר עליונה קבעה קשר של נכות מוסבת חלקית בין פגיעה בעמו"ש לפגיעה בתפקוד מיני. הנכה ערער לביהמ"ש המחוזי והדיון הוחזר לוע"ר עליונה בהרכב שונה. הוע"ר העליונה החוזרת הפנתה לבדיקות שונות ובסיומן ביטלה את הנכות וקבעה כי אין קשר בין הנכות המוכרת לנכות הנוספת. הנכה טען כי הועדה העליונה לא היתה רשאית לבטל את קביעת הקשר שנעשתה ע"י הועדה העליונה הראשונה, כי ביטול הנכות הוא בסמכות קצין תגמולים בלבד וכי לא הוזהר טרם ההפחתה. כל הטענות נדחו. נקבע כי כשם שבמסגרת הדיון החוזר היתה הועדה רשאית להעלות את הנכות, כך גם היתה מוסמכת לבטלה. הביטול הוא בסמכות וע"ר כי מדובר בקשר סיבתי לפי תקנה 9. אמנם ככלל ראוי להזהיר נכה לאפשרות של הפחתת הנכות אולם בנסיבות המקרה כאן נראה כי ניתנה לנכה, שהיה מיוצג, הזדמנות להציג טיעוניו.
3083. רע"א 12/**** פלוני נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש העליון 26.11.12, פורסם בנבו.
נכה שנפגע בבטנו מירי. לקה בסרטן המעי הגס. טען שיש להכיר בו כפגימה מוסבת מאחר והפציעה במערכת העיכול "הסתירה" את מחלת הסרטן (הרופאים חשבו שתלונותיו נובעות ממנה), מה שהביא לאחור באיבחון ולנזק נרחב יותר. ועדה רפואית לפי תקנה 9 נמנעה מלדון בשאלת הקשר בשל התנגדות קצין התגמולים שטען ששאלת הקשר הסיבתי היא בסמכותו. ביהמ"ש קיבל את טענות המערער והורה על החזרת התיק לדיון בפני ועדה רפואית. שאלת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה המוכרת לפגימה המוסבת צריכה להבחן ע"י ועדה רפואית. לועדה הרפואית סמכויות לזמן מומחים ולשמוע את דעתם ולערוך ברור עובדתי רפואי כדי להכריע בסוגיה.
3235. רע"א 13/**** ג"ל נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון. 2.10.14. פורסם בנבו.
המערער סובל מנכות בברך. נפל ונפגע בכתף. טען שהפגיעה בכתף מוסבת מהנכות בברך, שכן נפל עקב הנכות. נדחה ובהתאם להודעת ק"ת ערער לועדת ערעורים. נקבע עובדתית כי אין בעית יציבות בברך ולכן אין קשר אך התעוררה מחלוקת מי הגורם שהיה מוסמך מלכתחילה לדון בתביעה – קצין התגמולים או שמא ועדה רפואית. בביהמ"ש המחוזי נקבע כי הסמכות מסורה לועדה רפואית ויש להעביר הדיון אליה. המערער טען כי בכל הנוגע לשאלה העובדתית של הקשר בין הנפילה לנכות המוכרת הסמכות היא של קצין התגמולים.
ביהמ"ש העליון דחה את הבר"ע ואישר החלטת ביהמ"ש המחוזי. הסמכות לדיון בנכות לפי תקנה 9 מסורה לועדה רפואית ואין לפצלה. יגרום סרבול דיוני. הפרשנות הנכונה היא שגם שאלות שבעובדה הנלוות לשאלות הרפואיות הרלבנטיות תהיינה בסמכותה של אותה ועדה. אין בכוחה של שאלה עובדתית הנלווית לברור רפואי לשלול את סמכותה של ועדה רפואית.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
