תביעה נגד משרד הביטחון עקב פגיעה בשמיעה

תביעת משרד הביטחון בגלל פגיעה וירידה באיכות השמיעה במהלך הצבא

שירתתם בצה"ל? סובלים מירידה באיכות השמיעה בעקבות השירות? מגיע לכם שהצבא יכיר בסבלכם ויעניק לכם את הפיצוי המגיע לכם על פי חוק.

השירות הצבאי או הביטחוני כרוך לא פעם בחשיפה לרעש חזק ומזיק. בצבא לוחם ובחלק מכוחות הביטחון מופעלים כלי לחימה וציוד עם עוצמת קול גבוהה. החשיפה לרעשי ירי נק"ל או אמצעי לחימה כבדים, אינה מקור הרעש היחידי אליו נחשפים חיילי צה"ל – קיימת גם חשיפה לאנשי חיל האוויר העובדים בסמוך למסלולי המראה של מטוסים, מכונאים העובדים בסדנאות ונחשפים לרעשי הרצת מנועי רק"מ או לרעשי מכונות שונות.
אנשי כוחות הביטחון עוברים מטווחים תקופתיים ולעיתים חרף השימוש במיגון יש חשיפה לרעש מזיק. חשיפות אלו, לרעשים פתאומיים חריגים או לרעשים מתמשכים, עלולות לגרום לנזק לשמיעה

סוגי הפגיעה בשמיעה

ישנם בעקרון שני סוגים של חשיפה לרעש היכולים לגרום לנזקי שמיעה.

הראשון:הינו רעש התקפי חד פעמי, כמו חשיפה לפיצוץ, אירוע ירי פרטני וכיוצא באלה.

הסוג השני: הינו חשיפה לרעש מתמשך. חשיפה לרעש מתמשך יכולה להיות על רקע מבצעי – כלומר חשיפה לרעשי ירי נק"ל או מקלעים או רימוני וכדומה. בכלל זה נכללת חשיפה לרעשי מטוסים ממריאים ממסלולי המראה בחיל האוויר.

חשיפה מתמשכת: יכולה לנבוע מחשיפה תעסוקתית לרעש – רעש בסדנאות, רעשי עבודה עם כלים פנאומטיים, רעשי הרצת מנועים וכיוצא באלו. לגבי סוג זה המאפיין בעיקר אנשי קבע תתכן בעייה בתביעה לאחר תיקון החוק בשנת 2017.

לאור התיקון לחוק, במקרי חשיפה תעסוקתית לרעש, יש להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי. עם זאת, אנשי קבע ובטחון אשר הליקוי בשמיעה החל אצלם לפני שנת 2014 עדיין יכולים לתבוע הכרה בנכות זאת, גם לאחר התיקון לחוק.

בעקבות התיקון לחוק, התביעה למשרד הביטחון אפשרית רק כשמדובר בנזקי רעש שמקורם באמצעי לחימה – כמו חשיפה לרעש מטוסים או לרעשי ירי ופיצוצים.

סוג שלישי הוא ליקוי שמיעה הנגרם מחבלת ראש או חבלת הדף – גם ליקוי שמיעה זה הינו בר תביעה.

הליך ההכרה

משרד הביטחון אינו מתנער מאחריות בגין נזקי שמיעה אך יחד עם זה הוא יבחון כל פגיעה באופן פרטני.

ראשית תידרשנה הוכחות כי התובע אכן נחשף לרעש מתמשך או לרעש התקפי.
בזמנו, כאשר היה מדובר בחשיפה לרעש תעסוקתי, העלה משרד הביטחון דרישה להצגת מדידות רעש – דרישה זו נפסקה מהטעם כי לצה"ל אחריות כמעביד לנהל מעקב כזה ואם הדבר לא נעשה זהו נזק ראייתי שנגרם ע"י צה"ל.

אמת המידה החשובה ביותר לקביעה אם נזק השמיעה נוצר עקב תנאי השירות הינו צורת עקומת השמיעה, כפי שמשתקפת בגרף התוצאות של בדיקות השמיעה (האודיוגרם).

חשוב לדעת כי על הנבדק לשמור על אמינות מלאה בעת ביצוע בדיקות שמיעה אחרת עלולה להיווצר עקומת שמיעה לא אופיינית אשר לא תתאים למבנה הטיפוסי לנזק מושרה רעש והחייל יתקשה להוכיח תביעתו.

פגיעה הנובעת מרעש התקפי תתבטא בירידת שמיעה ויכולה להיות מלווה בטינטון (צלצולים באוזניים) על כך בהמשך. בהעדר חשיפה נוספת לרעש במהלך חצי השנה שלאחר האירוע צפוי שיפור מסויים בליקוי השמיעה. במהלך מחצית שנה זאת (ובד"כ כעבור ימים ספורים) הטינטון צפוי לחלוף. בתום התקופה התפקוד השמיעתי מתייצב והנזק הופך להיות קבוע.

לאחר השחרור מכוחות הביטחון, ולמעשה לאחר הפסקת החשיפה לרעש – כל הדרדרות בתפקוד השמיעתי לאורך השנים, בהעדר חשיפה נוספת לרעש הקשורה בתנאי השירות, אינה ניתנת לייחוס לתנאי השירות הצבאי ומקורה מחלות אוזניים אחרות (כמו מנייר) או הזדקנות האוזן (פרסביאקוזיס). משמע הדבר כי ברגיל לא ניתן לעשות הליך של "החמרת מצב" ביחס לנכות שמיעתית.

צפצופים באזניים עקב שירות צבאי

אחד הביטויים הנפוצים של פגיעה בשמיעה עקב שירות צבאי הוא הטינטון, (טיניטוס).
זהו נזק לשמיעה בטווחים הגבוהים (מעל לתדרי הדיבור).
ההפרעה באה לידי ביטוי בשמיעת צלילים באוזניים כגון קולות צרצרים, רחשים, צפצוף, קולות של רעשים המופיעים בגלים. הרעש הוא לרוב מונוטוני, ויכול ללוות את הנפגע לאורך כל שעות היום והלילה.
רעש זה מפריע בעיקר בסביבה שקטה. צלילי רקע אלו נקראים טינטון או טיניטוס.
לא ניתן להעלים בעיה זו בטיפול רפואי.

אפשר רק לנסות ולמסך את הרעשים כך שפחות יפריעו. השפעת הטנטון על איכות חיי הנפגע עלולה להיות משמעותית. אחת הטעויות שעושים הנפגעים בבואם לתאר את הטינטון היא תאורו כצפצופים המתרחשים מידי פעם, שעה שהרחש הוא תמידי אך מפריע רק כשהנפגע מצוי בסביבה שקטה.

שיעור הנכות בשל הטינטון ניתן בנוסף לשיעור הנכות שנקבע בגין ליקוי השמיעה בטווח תדירויות הדיבור, שתזכה בנכות נוספת.
אמנם ישנן בדיקות לוידוא קיומו של טינטון הנקראות "בדיקת אפיוני טינטון" אך ידוע ומקובל כי אין דרך לוודא באופן אובייקטיבי קיומו של טינטון ולא ניתן להוכיח קיומו של טינטון קבוע ותמידי.

הכל שאלה של מתן אמון בתלונה. אחת האינדיקציות הינה עיון מעמיק בתיק הרפואי וחיפוש אחר גרסאות הנפגע מהן עולה תאור של טינטון שאינו תמידי.

לא רבים ערים לכך אך שאלת קיומו של טינטון אינה בסמכות קצין התגמולים.
זאת אינה פגימה עצמאית אלא אחד מהקריטריונים של חומרת הנכות.
בהיותה חלק ממרכיבי גובה הנכות זאת שאלה הנתונה לסמכות הועדות הרפואיות.

הועדות הרפואיות יבחנו היטב את כל מסמכי התיק על מנת להווכח אם:

א. יש בתיק תלונה על טינטון (ההנחה הינה כי זאת תופעה טורדנית ולא יתכן כי הנפגע לא יתלונן עליה לאורך זמן).
ב. מתי הופיע הטינטון ביחס לתנאי השירות הנטענים. הועדה הרפואית תתייחס בספקנות לתלונה שהופיעה תקופה ארוכה אחרי האירוע.
ג. הועדה תתרשם מאופי התלונה, כפי שהיא מופיעה במסמכים. אם בתעוד נרשם "מידי פעם טינטון" יהיה קשה לשכנע כי מדובר בטינטון תמידי ולקבל אחוזי נכות בשל התלונה.

להערכת סיכויי הצלחה בתביעה מלאו פרטים

 

שם: טלפון: דוא״ל: ההודעה שלך: שליחה

 

שיעור הנכות

כפי שצויין הנכות השמיעתית מתחלקת ל-2 סוגים:

1. פגיעה בשמיעה – טווח השמיעה לפיו נקבע שעור הנכות הינו תדירויות הדיבור – 500-2000 הרץ. שיעור הנכות נבדק לפי טבלה המופיע בקובץ התקנות. בד"כ שיעור הנכות ינוע בין כלום עד 5%.

2. טינטון – התנאי לקביעת נכות בגין טינטון הינו כי הרחש הזה הינו רחש תמידי, קבוע וללא הפסקות. שיעור הנכות הינו 10%. יש תנאי סף לקביעת נכות בגין טינטון קבוע והם קיומה של עקומת שמיעה אופיינית ושקע בתדר 4 קה"צ העולה על 25 ד"ב.

על טינטון שאינו תמידי לא נהוג לזכות באחוזי נכות. בשנים האחרונות ניתנה סמכות לועדות רפואיות לקבוע גם דרגות נכות ביניים. אנו סבורים כי ניתן לבקש דרגת ביניים על טינטון סירוגי המתועד היטב בתעוד.

בתקנה העוסקת בטינטון נרשמה הערה שפורשה ע"י משרד הבטחון כתנאי לפיו לא ינתן שיעור נכות בגין הטינטון אם לא קיימת ירידה בתדרי הדיבור. זאת פרשנות מוטעית (שאומצה במספר פסקי דין של ועדות הערעורים). הפרשנות הנכונה, אשר אושרה ע"י בית המשפט המחוזי, הינה כי יש לקבוע שיעור נכות בגין טינטון קבוע, ללא קשר לשאלת קיום פגיעה בטווחי הדיבור.

איך מגישים תביעה מול משרד הביטחון עקב ירידה בשמיעה?

מאחר שביחס לטינטון לכל הצהרה עשויה להיות חשיבות מכרעת השלב הראשון והחשוב ביותר הוא לפנות אל עורך דין מומחה בתביעות מול משרד הביטחון וצה"ל.

ההליך המורכב מחייב בקיאות רבה בפרטים וכן הכרת התהליכים השונים ומנגנוני הבירוקרטיה, על מנת לדעת, איך מתי וכיצד להגיש את המסמכים בצורה הנכונה ביותר, ע"מ לקבל את ההכרה ואת הנכות המתאימה לפגיעה.

 

למימוש מקסימלי של זכויות הנפגע, חשוב להגיש את התביעה בצורה הנכונה ביותר, במועד הסמוך ביותר לפגיעה עצמה ועם הוכחות וחוות דעת ברורות.

חייגו כעת 03-6813322 או צרו קשר דרך האתר וצוות המומחים שלנו בתחום של תביעות מול משרד הביטחון ישמח לעמוד לשירותכם.