הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
79. דב"ע לה/0-23 בנג'ו נ' המל"ל, פד"ע ח' עמ' מ"ז
מדובר בנהג משאית שנהג שנים רבות. ביה"ד קבע כי רטט ההגה פעל כמיקרוטראומות והכיר בקשר בין אופי העבודה לבין מחלתו (פגיעה בכלי הדם בכפות הידיים).
80. דיון מח/0-50 ו"מ נ' המל"ל
המשיב עבד שנים רבות בחיתוך יהלומים ונפגע בידו הימנית. המומחה הרפואי שמינה בית הדין האזורי קבע מחד גיסא לא ראה אפשרות לייחס את הפגיעה לתנועה אלא דווקא לתנוחה או לתנוחות של שורש היד (ע' 288).
על מנת שיקבע כי במיקרוטראומה מדובר, די בכך שיאמר על ידי הרופא שההתפתחות באה כתוצאה מרצף של אירועים זעירים מבודדים ומאותרים בזמן, אשר כל אחד מהם פעל את פועלו הזעיר – להבדיל מהתפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה. את ה"זעירות" – מיקרו – יש לייחס לתוצאה, לפגיעה – טראומה – ולא לסיבה. השאלה, לעניין יישום ההלכה בדבר פגיעות זעירות – מצטברות אינה אם כל גורם וגורם הוא זעיר, ובמצטבר מתקבל גורם רבתי – מאקרו, אלא אם כל תוצאה – כל פגיעה – היא מיקרו והתוצאה היא מאקרו (ע' 288).
561. ע"נ 97/*** ב"ש נ' ק"ת ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' בן חיים. 11.6.00
המערער עבד כמכונאי ובוחן רכב. הנכות בה מדובר הינה במרפק ימין ובשורש כף היד. בהמשך להופעת הכאבים עבר המערער ניתוח לקיצור האולנה.
"אין חולק כי המערער עבר שני ניתוחים בפרק כף היד בשנים 1993, ו-1996, וכי אותותיהם ניכרים בדמות של כאב ואי יציבות קלה המתבטא בתופעת "קליק" בנסיון סיבוב של שורש כף היד.
המחלוקת שבין הצדדים עניינה בשאלה האם הנזק בכף היד תולדתו בשינויים ניווניים בלתי תלויים בטראומה, או דילמה, נגרם הנזק עקב תהליך ממושך של מיקרו טראומה הנגזרת מאפייני עבודתו במהלך שרותו הצבאי".
בין נימוקי דחיית הערעור ציינה הועדה כי "עם זאת לא עלה בידי המומחה הרפואי של המערער להביא בפנינו תאור של מנגנון רפואי המוכר בספרות רפואית שיש בו כדי לתאר את הפתוגנה הטבועה בתהלך המיקרוטראומה, בה צידד, יתר על כן: ספקותינו עימנו עד כמה ניתן להשקיף על איפיוני עבודתו של המערער במונחים של רצף תנועות זעירות חוזרות, שכל אחת מהן גורמת לנזק שאינו ניתן לאבחנה בפני עצמו". הועדה ציינה כי ד"ר קליר המומחה מטעם המערער הודה כי הנזק האופייני לסוג העבודה הינו דלקות בגידים ולא הנזק שנגרם בפועל.
1360. ע"נ 97/*** פ"מ מנחם נ' ק"ת
אשר להרמת המשאות, הרי לא התרשמנו כי מדובר בהרמת משאות יחידנית ותכופה כמו חייל קרבי ולכן איננו מוצאים לנכון לייחס לה כל משמעות בהתפתחות כאבי הגב. את שיעור ההחמרה של הנסיעות על מצב גבו של המערער אומדת הועדה ברבע.
2419. ו"ע 04/*** ע"א נ' ק"ת, ועדת ערעורים ראשל"צ (הרכב ש' יעקובוביץ) 31.8.06
פקידה וכתבנית בשב"ס. נטען שהכאבים בשורשי כפות הידיים נובעים מגנגליון או תסמונת מאמץ יתר הקשורים לשרות. נקבע: האטיולוגיה של גנגליון לא ידועה. הדעה שהוצגה לענין תסמונת מאמץ יתר שורשי בכפות הידיים לא עולה כדי אסכולה. הערעור נדחה.
2780. ע"א 03/**** א"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א 1.2.06
תהליך ניווני בשורש כף היד, שחיקת סחוס בסמוך לבסיס האגודלים. נטען שנגרם עקב עבודה אינטנסיבית על מחשב במשך 13 שנה. קצין התגמולים דחה את התביעה. ועדת הערעורים קבעה החמרה בהסתמך על כך שפעילות אינטנסיבית מאיצה לפעמים שינויים ניוונים. ביהמ"ש המחוזי קיבל את הערעור ושינה ההכרה לגרימה מלאה. הנימוק:האצת המחלה הוציאה את המחלה מהכוח אל הפועל ובמובן זה כמוה כמחלה קונסטיטוציונלית שהיתה רדומה בגופו של המערער והתפרצה תוך ועקב השרות.
819. ע"נ 97/*** ע"ד נ' ק"ת
ד"ר לובושיץ קובע כי קיימים קשרי גרימה או גורמי סיכון במקצועות הדורשים כיפוף יתר ממושך או יישור יתר ממושך של שורש כף היד אולם מנח זה אינו קיים לדעתו במקצוע הקלדנות, מאידך הצביע ד"ר לובושיץ על ממצאי מחקר קליני שנערך במחוז מסויים בהולנד במהלך השנים 81-83 ובו הודגמה שכיחות יתר ללקות בתסמונת הנ"ל דווקא על רקע גורמים אנדו – קריניים קונסטיטוציונאליים.
בהקשר זה של הדברים נוטים אנו להסכים דווקא עם עמדתו של ד"ר ארסבן (מומחה המערער) לפיה בעיקרון קיימת התכנות ללקות בתסמונת האמורה גם על רקע עבודת הקשת מקלדת ממושכת וארוכה.
חרף האמור לעיל נחה דעתנו כי המערער לא עמד ברף ההוכחה המוטל עליו להוכיח קשר סיבתי בין תנאי שירותו ובין הפגימה.
במקרה שבפנינו לא מתקיים תנאי סמיכות הזמנים האמור ואף לא הובאה בפנינו כל אסמכתא רפואית – שיש בה כדי להצביע על כך שבתסמונת הנדונה קיימת תקופת חביון כה ממושכת, שיש בה כדי להסביר את פער הזמן הניכר שבין הפסקת העיסוק ובין פרוץ המחלה.
3091. ו"ע 03/**** ק"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד. 2.11.04. פורסם בנבו.
המערערת שרתה במשך 10 חודשים בתפקיד שדרש הקלדה רבה. סובלת מכאבים בכתף ימין, מרפק ימין, שורשי כפות הידיים והאצבעות. אובחנה מחלה ע"ש דה קרוין (De Quervain). הוכר קשר לשירות. בין היתר הסתמכה הועדה על כך שהביטוח הלאומי מכיר במקרים דומים כמחלת מקצוע.
מחלת קינבוק (Kienbock)
.2371 ע"נ 02/*** ל"נ נ' ק"ת, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' טובי פרידמן.
שלילת קשר בין מחלת קינבוק (Kienbock) לבין עבודה מאומצת בשירות.
2781. ע"א 03/**** קצין התגמולים נ' ש"י , מחוזי ת"א 1.2.06.
ועדת הערעורים קבעה קשר של גרימה בין מחלת קינבוק (Kienbock) לבין תנאי שירות הכרוכים באימוץ היד (נשיאת פגזים וארגזי תחמושת, פעולות חפירה, פעולות גרוז). ביהמ"ש המחוזי אישר את פסק הדין. בפני הועדה היו ראיות מספיקות לקבוע שהתפרצות המחלה הנגרמה בשל המאמצים שנדרש המשיב להפעיל בידו, ולהחיל את חזקת השרות הקצר.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
