נפגע שהוכר כנכה צה"ל, צריך לעמוד לבדיקה ע"י ועדה רפואית שתקבע את נכותו. קביעת הנכות, ואופן חישוב הנכות הכוללת, כשיש מספר פגיעות, הם מקור לשאלות רבות.
לפי מה נקבעת נכותו של נכה צה"ל? למה נכות שמורכבת משני סעיפים של 10% נכות כל אחד, מסתכמת בנכות כוללת של 19%? מה קורה כשיש נכות בשתי הרגליים? האם מעגלים נכות משוקללת, וכיצד?
קביעת הנכות
קביעת דרגת הנכות נעשית בהתאם לרשימה מפורטת ולהנחיות מפורטות, שקבע המחוקק בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל – 1969. מדובר בתקנות שהותקנו במיוחד לצורך קביעת דרגת הנכות של נכי צה"ל. תקנות אלו דומות מאוד לתקנות הקיימות בחוק הביטוח הלאומי, והמשמשות לקביעת דרגת נכות של נפגעי עבודה, אך הן אינן זהות, וחשוב להקפיד ולהסתמך על התקנות הנכונות בעת הערכת הנכות של נכה צה"ל.
בתקנות הנכים ישנה רשימה ארוכה ומפורטת של פגיעות ןמגבלות, כשלצד כל פגיעה קבועה דרגת הנכות המתאימה לה. מטבע הדברים, הרשימה אינה יכולה להקיף את כל הנכויות האפשריות. כדי לפתור בעיה זו, מאפשרות התקנות לקבוע נכות על דרך התאמה לסעיף דומה, במקרה של פגיעה שאין לה סעיף מדויק.
קביעת הנכות נעשית, כאמור, בהתאם למבחנים אחידים, ללא התחשבות בגורמים אישיים של הנפגע, אלא אם כן הדבר מופיע במפורש כחלק מההגדרה של הפגיעה. לדוגמא: נכות בגין פגיעה בפריון אצל גבר, או נכות בגין כריתת רחם אצל אשה, תקנה נכות שונה לנפגעים בגילאים שונים.
בחלק מהפגימות, קביעת דרגת הנכות אינה כרוכה כמעט בהפעלת שיקול דעת של הועדה שכן התקנות קובעות קריטריון ברור ופשוט לקביעת הנכות. כך לדוגמא, מצב לאחר כריתת טחול מקנה 10% נכות. הנפגע אינו צריך להוכיח שהוא סובל מבעיה כלשהיא. עצם העובדה שעבר כריתת טחול מספיקה כדי לקבוע את דרגת הנכות. דוגמא נוספת: מי שהושתל בגופו דפיברילטור אוטומטי, זכאי לקביעת 100% נכות, ללא תלות במצבו התפקודי.
בקביעת נכות בפגימות כאמור, לא תתעורר בדרך כלל מחלוקת בשאלת הנכות הראויה.
בסוג אחר של פגימות, המחוקק התווה קריטריון ברור לדרגת הנכות, אולם הקביעה האם מצב הנפגע מתאים לקריטריון זה, כרוכה לא אחת במחלוקות. לדוגמא: הפגימה של הגבלת כיפוף בברך, הכיפוף אפשרי בזוית מ 00 עד 700, מקנה 5% נכות. ההגדרה ברורה ומדוייקת, אך לא פעם רופאים שונים מגיעים בבדיקתם לתוצאות שונות, כשהפרש בכמה מעלות לכאן או לכאן יכול להשפיע משמעותית על דרגת הנכות והזכויות הנובעות ממנה.
בסוג השלישי של הפגימות ההגדרה של הנכות משאירה פתח רחב למחלוקות. כך לדוגמא כאשר נקבעת נכות בגין מחלות של כלי הדם (מחלת בירגר, מחלת רינו), קיים הבדל בדרגות הנכות בין מחלה בצורה קלה, מחלה בצורה בינונית ומחלה בצורה קשה. לא פעם חלוקים הבודקים הן בשאלה מהו מצב "קל" לעומת מצב "בינוני" או "קשה" והן בשאלת הערכת מצבו של הנכה הספציפי הנבדק על ידם.
וכך, יכול נפגע להבדק ע"י מספר בודקים, כולם מומחים בתחומם ומנוסים, וכל אחד יעריך את דרגת נכותו באופן שונה.
כאשר להערכת הועדה מצבו של הנבדק נמצא בין שתי דרגות נכות, יכולה הועדה לקבוע לו סעיף נכות מותאם, בין שתי הדרגות שבתקנות. במקרה שלא קיים פריט בתקנות המתאים לנכות הנבדקת, ניתן להעזר בסעיפים דומים, ולהתאים נכות לפי הערכת הועדה.
שקלול
במקרים בהם הנכה סובל ממספר נכויות, תקבע תחילה דרגת הנכות בגין כל פגימה בנפרד, ולאחר מכן יערך סיכום של כלל הנכויות, בסדר יורד. הסיכום נערך בדרך של שקלול, כאשר כל דרגת נכות נוספת מחושבת מתוך היתרה שנותרה לאחר הפחתת הנכות הקודמת מהסך של 100%. לדוגמא: אם נקבעה לנפגע נכות בשעור 20% בגין פגימה מסוימת, הרי שנותרו לו רק 80% "בריאות". לפיכך, אם דרגת הנכות הבאה בתוך הינה 10%, ערכה בחישוב יהיה רק 8%. (10% מתוך 80%). כך הצרוף של נכות בשעור 20% עם נכות בשעור 10% יביא לתוצאה כוללת של 28% נכות.
הוראות מיוחדות – קומולציה
במקרה בו נפגע הנכה בשני איברים זוגיים (כגון שתי ידיים, שתי רגליים), מוסמכת הועדה לקבוע את הנכות בדרך של צרוף (קומולציה) ולא בדרך של שקלול. כך, אם נקבעה לנכה 10% נכות בגין ברך ימין, ו 10% נכות בגין קרסול שמאל, נכותו הכוללת תהיה 20%.
יצויין כי לגבי עיניים ואזניים, קביעת הנכות נעשית מלכתחילה תוך התחשבות במצב שתי העיניים, או האזניים, ולכן נכויות אלו אינן מחושבות בקומולציה.
הוראות מיוחדות שונות
בנוסף, קיימות הוראות ספציפיות לגבי סוגים שונים של פגימות, המשפיעות על התוצאה הסופית של התחשיב. לדוגמא: נכויות בגין מספר פגיעות בעין אחת לא יעלו על דרגת הנכות שנקבעה לעיוורון של אותו עין, נכויות בגין מספר פגימות בגפה לא יעלו על הנכות בגין קטיעת חלק הגפה הפגום, ועוד. ההוראות השונות מפורטות בתקנות, וחשוב להיות ערים להן בעת עריכת סיכום הנכות.
עיגול נכות
החישוב בשיטת השקלול שתואר לעיל עשוי להביא לתוצאה הכוללת שברי אחוזים. לדוגמא: שקלול של הנכויות 20%, 5%, ו – 5% יביא לתוצאה של נכות כוללת בשעור 27.8%. במקרה כזה לפי איזה דרגת נכות יקבל הנפגע את זכויותיו? ומה אם הנכות המשוקללת מגיעה לתוצאה של 29.25%?
עד לאחרונה, הנוהג במשרד הביטחון היה, ששברי אחוזים קטנים מחצי (מ – 0.5), מעוגלים כלפי מטה, בעוד ששברי אחוזים גדולים מחצי מעוגלים כלפי מעלה. כך, נכה שנקבעה לו נכות משוקללת של 49.45% הוכר כבעל 49% נכות וקיבל זכויות בהתאם, בעוד שחברו שנקבעה לו נכות משוקללת של 49.55%, קיבל זכויות לפי 50%, על כל המשתמע מכך.
במספר מקרים פנו נכי צה"ל לביהמ"ש, וטענו כי עיגול שברי הנכות צריך להיות תמיד כלפי מעלה, וכי אין בסיס חוקי למנהגו של משהב"ט, לעגל שברים קטנים מחצי, כלפי מטה.
פסה"ד של ביהמ"ש המחוזיים בנושא לא היו אחידים והנושא הובא להכרעת ביהמ"ש העליון. בעוד הערעור מתברר, החליט משרד הביטחון לשנות את מדיניות עיגול האחוזים, כך שכל שבר של אחוזי נכות המתקבל בסך אחוזי הנכות יעוגל כלפי מעלה.
עפ"י החלטת משרד הביטחון, הכלל החדש בנושא העיגול, יחול רק מתאריך 1.1.14, ורק על מי שיבדק בועדה רפואית ממועד זה ואילך, והועדה תקבע החלטה שונה מההחלטה של הועדה הראשונה בענינו.
המשמעות: בכל מקרה של נכה, שניתנה בענינו החלטה חדשה אחרי 1.1.14, כגון נכים חדשים שנכותם נקבעת לראשונה, נכים שנקבע שמצבם החמיר ונכים שועדה עליונה שינתה את נכותם בערעור, העיגול יהיה כלפי מעלה. באשר לנכים ותיקים, שבעבר נקבעה להם נכות תוך עיגול השברים כלפי מטה, לא יחול כל שינוי.
