קביעת הנכות לנכי צה"ל

ההכרה בנפגע כנכה צה"ל, מורכבת למעשה משני שלבים. בשלב הראשון, נקבע הקשר הסיבתי בין הגורם לנכות, (תאונה, פציעה, מחלה), לבין תנאי השירות. רק משנקבע הקשר הסיבתי העקרוני, ניתן לעבור לשלב השני, בו נקבעת דרגת הנכות של הנפגע, המבוטאת באחוזים. לדרגת הנכות יש השלכה על הזכויות וההטבות להן יהיה זכאי הנפגע. לצורך קביעת דרגת הנכות נבדק הנפגע על ידי ועדה רפואית מחוזית. על החלטת הועדה הרפואית המחוזית ניתן לערער לועדה רפואית עליונה, ועל החלטת הועדה הרפואית העליונה ניתן לערער, בשאלה משפטית בלבד, לבית המשפט המחוזי. הרכב הועדות הרפואיות ודרכי פעולתן מוסדרים בתקנות: תקנות הנכים (ועדה רפואית) תשכ"ו – 1965. תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד – 1964 למידע נוסף על הועדות הרפואיות ראה בועדות רפואיות במשרד הביטחון קביעת דרגת הנכות נעשית בהתאם לרשימה מפורטת ולהנחיות מפורטות, שקבע המחוקק בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל – 1969. מדובר בתקנות שהותקנו במיוחד לצורך קביעת דרגת הנכות של נכי צה"ל. תקנות אלו דומות מאוד לתקנות הקיימות בחוק הביטוח הלאומי, והמשמשות לקביעת דרגת נכות של נפגעי עבודה, אך הן אינן זהות, וחשוב להקפיד ולהסתמך על התקנות הנכונות בעת הערכת הנכות של נכה צה"ל. בתקנות הנכים ישנה רשימה ארוכה ומפורטת של פגיעות ומגבלות, כשלצד כל פגיעה קבועה דרגת הנכות המתאימה לה. מטבע הדברים, הרשימה אינה יכולה להקיף את כל הנכויות האפשריות. כדי לפתור בעיה זו, מאפשרות התקנות לקבוע נכות על דרך התאמה לסעיף דומה, במקרה של פגיעה שאין לה סעיף מדויק. קביעת הנכות נעשית, כאמור, בהתאם למבחנים אחידים, ללא התחשבות בגורמים אישיים של הנפגע. כך למשל דרגת נכותו של פסנתרן שאצבעו נקטעה תהיה זהה לדרגת הנכות של פקיד הסובל מנכות זו. עם זאת, ניתן למצוא בתקנות הוראות הלוקחות בחשבון נתונים אישיים של נפגע המשליכים על דרגת הנכות. כך למשל, נכות בגין כריתת רחם תקנה 40% לנפגעת עד גיל 50 ורק 20% לנפגעת מעל גיל 50. בחלק מהפגימות, קביעת דרגת הנכות אינה כרוכה כמעט בהפעלת שיקול דעת של הועדה שכן התקנות קובעות קריטריון ברור ופשוט לקביעת הנכות. כך לדוגמא, מצב לאחר כריתת טחול מקנה 10% נכות. הנפגע אינו צריך להוכיח שהוא סובל מבעיה כלשהיא. עצם העובדה שעבר כריתת טחול מספיקה כדי לקבוע את דרגת הנכות. בקביעת נכות בפגימות כאמור, לא תתעורר בדרך כלל מחלוקת בשאלת הנכות הראויה. בסוג אחר של פגימות, המחוקק התווה קריטריון ברור לדרגת הנכות, אולם הקביעה האם מצב הנפגע מתאים לקריטריון זה, כרוכה לא אחת במחלוקות. לדוגמא: הפגימה של הגבלת כיפוף בברך, הכיפוף אפשרי בזוית מ 0 0 עד 70 0 , מקנה 5% נכות. ההגדרה ברורה ומדוייקת, אך לא פעם רופאים שונים, המבצעים בדיקה במועדים שונים, מגיעים לתוצאות שונות, כשהפרש בכמה מעלות לכאן או לכאן יכול להשפיע משמעותית על דרגת הנכות והזכויות הנובעות ממנה. בסוג השלישי של הפגימות ההגדרה של הנכות משאירה פתח רחב למחלוקות. כך לדוגמא כאשר נקבעת נכות בגין מחלות של כלי הדם (מחלת בירגר, מחלת רינו), קיים הבדל בדרגות הנכות בין מחלה בצורה קלה, מחלה בצורה בינונית ומחלה בצורה קשה. לא פעם חלוקים הבודקים הן בשאלה מהו מצב "קל" לעומת מצב "בינוני" או "קשה" והן בשאלת הערכת מצבו של הנכה הספציפי הנבדק על ידם. וכך, יכול נפגע להבדק ע"י מספר בודקים, כולם מומחים בתחומם ומנוסים, וכל אחד יעריך את דרגת נכותו באופן שונה. כאשר אדם נפגע במספר פגימות, תקבע תחילה דרגת הנכות בגין כל פגימה בנפרד, ולאחר מכן יערך סיכום של כלל הנכויות. הסיכום נערך בדרך של שקלול, כאשר כל דרגת נכות נוספת מחושבת מתוך היתרה שנותרה לאחר הפחתת הנכות הקודמת מהסך של 100%. כך הצרוף של נכות בשעור 20% עם נכות בשעור 10% יביא לתוצאה כוללת של 28% נכות. בנוסף, קיימות הוראות ספציפיות לגבי סוגים שונים של פגימות, המשפיעות על התוצאה הסופית של התחשיב. לדוגמא: נכות בגין שני אברים זוגיים (כגון שתי ידיים, שתי רגליים) תחושב בקומולציה ולא בשקלול. נכויות בגין מספר פגיעות בעין אחת לא יעלו על דרגת הנכות שנקבעה לעיוורון של אותו עין, ועוד. ההוראות השונות מפורטות בתקנות, וחשוב להיות ערים להן בעת עריכת סיכום הנכות. למידע נוסף על סיכום הנכות הכוללת כשקיימות מספר נכויות ראה בקביעת הנכות לנכה צה"ל: שיקלול, קומולציה ועיגול. הנכה זכאי להיות מיוצג ע"י עו"ד בכל אחד משלבי הבדיקה כאמור – ועדה רפואית, ועדה רפואית עליונה וביהמ"ש המחוזי. יצוג ראוי, ע"י עו"ד מיומן הבקיא בחוק ובתקנות, עשוי לסייע לנפגע במיצוי זכויותיו ובקבלת דרגת הנכות המתאימה. למידע נוסף בנושא ערעור על החלטת ועדה רפואית ראה בערעור על החלטת ועדה רפואית לפי חוק הנכים לפסיקה בעיניין קביעת הנכות וועדות רפואיות