הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
730. ב"ל 00/**** מ"שס נ' המוסד לביטוח לאומי, אזורי נצרת.
פס"ד בעניין ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי הניתן ליישום גם לגבי חוק הנכים. אם הועדה מייחסת לנבדק התנהגות מגמתית והצגת מצג בלתי נכון על מצבו האמיתי, על הועדה להודיע לנבדק שהיא חושדת בו שהוא אינו משתף פעולה באופן מספק. יש לאפשר לנבדק להגיב על כך.
732. דיון נב/01-27 ממון נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"י כ"ו 334
פס"ד רלבנטי בענין ועדות מוסד לביטוח לאומי. הועדה הרפואית רשאית להתחשב באי שיתוף הפעולה של הנבדק בבואה להחליט אך עליה להודיע לו על החשד ולשמוע תגובתו.
3006. ע"ו 10-11**** ח"פ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר. 5.2.12.
הועדה הטילה ספק באמינות המערער עקב ממצאים לא עקביים. נטען שהיה עליה להזהירו ולאפשר לו להגיב לכך. הטענה נדחתה. "לתפיסתי, לא קיימת זכות מהותית הקנויה לנבדק שאינו מעורר אמון שהוועדה תודיע לו במהלך הבדיקה כי איננו מקרין אמינות. הועדה הרפואית הינה ועדה מעין שיפוטית ואם נלמד אנלוגיה מערכאה שיפוטית – האם חובה על שופט להודיע לבעל דין במהלך עדותו כי איננו נותן בו אמון?האם חובה ליתן לו הזדמנות לשנות את גרסתו מאחר ונשמע לא אמין? ההתרשמות באה לידי ביטוי במסקנת בית המשפט, כפי שבאה לידי ביטוי, על דרך ההיקש, במסקנת הועדה הרפואית"
1221. ע"א 01/**** ל"ק נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)
הועדה הרפואית הבודקת את הנכה מוסמכת לקבוע קביעות מהימנות בכל האמור לביצוע הבדיקה, במיוחד משמדובר בבדיקות אשר תאור הנבדק ומידת שיתוף הפעולה שלו הם משמעותיים ביותר ועשוים לקבוע את תוצאות הבדיקה.
1426. ע"א 1053/03 כ"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)
הועדה הרפואית ציינה שההגבלה שמדגים הנכה היא בחלקה רצונית. התרשמות זו מבוססת על התנהגות המערער ותנועותיו בעת שביצע פעולות רגילות שלא במהלך הבדיקה המוגדרת. התבוננות בביצוע תנועות רגילות מהווה כלי רגיל ואף יעיל לבדיקת טענות הנבדק ואמיתותן. אין מקום להתערבות.
3069. ע"א /06**** בע"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' שבח. 29.7.07.
הועדה הרפואית רשאית לקבוע באם היא מקבלת תלונה כלשהיא כאמינה אם לאו שהרי זהו חלק בלתי נפרד מן הבדיקה הקלינית, לפיה קובע הרופא הבודק באם התלונה הבאה מפי הנבדק מתיישבת ו/או תואמת לפציעה ו/או לממצא אובייקטיבי שאינו שנוי במחלוקת.
3072. ב"ל 07-11-**** ה"ת נ' המוסד לביטוח לאומי, ביה"ד לעבודה באר שבע (פורסם בנבו, 18.1.12).
המערער טען כי סרב לבצע בדיקה של טווחי תנועה כי לא יכול היה לעמוד בכך, וכי הבדיקה הקלינית היתה קשה ומוגזמת. הועדה קבעה כי בשל סרובו תתבסס בהחלטתה על בדיקה קודמת שנערכה לו. ביה"ד קבע כי על הועדה היה להזהיר את המערער, לומר לו כי היא רואה בסרובו לעריכת הבדיקה כאי שיתוף פעולה ולאפשר לו להגיב על כך.
2468. ע"א 06/**** א"א נ' ק"ת, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל). 23.1.07.
הועדה ציינה כי המערער אינו משתף פעולה. המערער טען שזה ביטוי למגמתיות מטעם הועדה. ביהמ"ש קבע כי מוטב שלא לטעון טענות הבאות לכחד מיושרם האישי של חברי הועדות.
3299. ע"ו 15- 01-***** נ"ט נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש המחוזי ת"א, ש. וולצקי. 20.7.15.
הערכת מידת הפגיעה בשריר. המערער הציג חוו"ד של פרופ' זאבי דביר. הועדה ציינה כי גם בבדיקה במיכשור של פרופ' דביר נדרש שיתוף פעולה.
"הוועדה כלל לא התמודדה עם הטיעון והקביעות המופיעות בחוות הדעת של ד"ר דביר ואשר נוגעת לבחינת מהימנות הבדיקה. כל שעשתה היה לרמוז שגם בעת הבדיקה של ד"ר דביר היו תוצאותיה מוטות בהתאם לשיתוף הפעולה שבחר המערער להפגין.
בכך יש בעצם כדי לצבוע את שיתוף הפעולה של המערער באור שלילי.
ככל שהוועדה סברה שישנה בעיה בשיתוף הפעולה והבדיקה שערכה היא והבדיקה שערך ד"ר דביר אינן מראות ממצאי אמת, היה עליה להתייחס לכך במפורש ואף לבחון את תחושתה זו באמצעים נוספים ולא להותיר אמירה כזו בחלל האוויר כאילו עסקינן באדם שמבקש להציג תמונה רעה יותר מזו הקיימת בפועל.
כאשר וועדות סברו שנכה מציג מצג שאינו מצג אותנטי או מלא, הם ידעו היטב כיצד לבחון את מהימנותו. דבר מזה לא נרמז ולא נעשה כאן."
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
