פטירת התובע במהלך תביעה נגד משרד הביטחון ולפני מתן החלטה בתביעה או בערעור

‏30 ינואר 2021

פטירת התובע במהלך תביעה נגד משרד הביטחון ולפני מתן החלטה בתביעה או בערעור

נכי צה"ל – פטירת תובע במהלך תביעה נגד משרד הביטחון

1943. ע"נ 47/91 ר.ז. (ז"ל) נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן. פס"ד מיום 9.3.92. לא פורסם. 

תובע שנפטר בטרם ניתנה החלטת ק"ת. הוריו שהם היורשים שלו טענו שהם זכאים לבוא במקום המערער בתביעתו בפני המשיב. ביהמ"ש קיבל את עמדתם. אם יתייחס קצין התגמולים לתביעה יתכן ויגיע למסקנה שיש להכיר בנפטר כנכה עפ"י חוק.

המשמעות היא זכו המערער התגבשה עם הגשת התביעה, ותגמולים שהיו מגיעים לו היו משולמים מיום הגשת התביעה. במקרה זה זכאים הוריו לתגמולים לפי סעיף 39א לחוק ובסעיף20א(א)9 לחוק.

"מדובר איפוא בירושה על פי חוק הירושה תשכ"ה – 1965, באשר לתגמולים המגיעים (אם יוחלט כך לגופו של ענין), למערער עד ליום פטירתו, על פי סעיף 39א לחוק ובזכות לתגמולים על פי סעיף 20א (א) לחוק". 

2038. ע"נ 274/92 יורשי ד.ו. נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' הרכב גרמן. פס"ד מיום 30.6.93. לא פורסם. 

התובע הגיש תביעה לק"ת ואח"כ, נפטר. נקבע – יורשיו (הוריו) רשאים לבוא במקומו בתביעה שהגיש. אם תתקבל זכאים לתגמולים שהיו מגיעים לו קודם למותו.

"ענין לנו איפוא בירושה על פי חוק הירושה תשכ"ה – 1965, באשר לתגמולים אלה שהגיעו למנוח עד יום פטירתו, על פי סעיף 39א לחוק ובזכות לתגמולים על פי סעיף 20א (א) לחוק"

נכי צה"ל  – פטירת תובע במהלך ערעור על החלטת קצין התגמולים

3529. ע"נ 331-89 ש.ז. נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן. פס"ד מיום 7.2.9. פורסם בנבו. 

המערער נפטר בעוד ערעורו על החלטת קה"ת תלוי ועומד. יורשיו ביקשו לבוא בנעליו ולהמשיך בהליך. קצין התגמולים טען שהזכות לתגמולים היא אישית והיורשים אינם זכאים להמשיך בהליך ולבוא בנעלי המנוח. 

ביהמ"ש דן בהבדל בין הזכות לתגמולים בכלל, שהיא אכן אישית ואינה ניתנת להעברה, לבין הזכות לתגמולים לתקופה שעד פטירת הנכה, באם יוכח שקצין התגמולים טעה בדחיית התביעה ושצריך היה להכיר בו.
התגמולים שעד פטירת הנכה הם חלק מעזבונו ועוברים ליורשיו. 

הזכאות לתגמולים עד פטירת הנכה, לפי סעיף 39א לחוק, הינה ליורשים, מכח דיני הירושה, בעוד שהתגמולים חפי סעיף 20א לחוק, במשך 36 חודשים לאחר פטירת הנכה, אינם חלק מהעיזבון ומשתלמים למי שהנכה הורה עליו, או לאחרים, לפי הפרוט שבסעיף. 

עמדת המשיב מביאה לאפליה בין נכה שזכותו הוכרה ע"י המשיב לבין נכה שזכותו הוכרה למפרע ע"י ועדת הערעור או בשלבים מאוחרים יותר, ע"י ביהמ"ש המחוזי או ביהמ"ש העליון. 

"תוצאה זו והפליה זו אינן מקובלות עלינו. כאשר אנו שוקלים, האם היה בכוונתנו של המחוקק (אם בכלל ראה לנגד עיניו מציאות אשר כזו) להפלות על דרך זה אם לאו, אנו מעדיפים את התוצאה הנוחה יותר לנכה, "כי חזקה על המחוקק שהוא ביקש לנהוג לפי מידת ההגינות" (שופט לנדוי (כתארו אז) בע"א 437/64 [2] הנ"ל, בעמ' 483, מול האות ז').

אין זה מתקבל על דעתנו שתשלומים שהיו מגיעים למערער לפני מותו (ואפילו כתוצאה מהחלטת ערכאת ערעור – למפרע) "ילכו לטמיון" (ראה, שם) רק מפני שקצין התגמולים טעה בהחלטתו….

אנו מסכימים, כפי שכבר אמרנו, יורשיו של אדם או בני משפחתו הנקובים בסעיפים 39א ו-20א, אינם יורשים ואינם זכאים לקבל את זכותו של הנכה לקבלת גימלה, במובן זה שהם לא יכנסו בנעליו של הנכה ויירשו את זכותו וימשיכו לקבל גימלה לאחר מותו, הם ויורשיהם אחריהם, זאת להבדיל מקבלת התגמולים שהמערער היה זכאי להם עד יום מותו (סעיף 39א)

ותגמולים ל"בן משפחה" (ולא ליורשים) על פי סעיף 20א. בזה, אמנם, בא לידי ביטוי אופיה האישי של הזכות לפי חוק הנכים".

"אפשר שהוריו של המערער יהיו זכאים לתגמולים בהתאם לחוק משפחות החיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י – 1950, (להלן: חוק הנספים) ואזי לא יחול עליהם סעיף 20א לחוק הנכים, אלא סעיף 39א לחוק הנכים בלבד. גם כדי לחסות בצילו של חוק הנספים על הורי המערער להוכיח שמחלתו של המערער, ממנה נפטר, ארעה תוך כדי ועקב השירות הצבאי. אפשר, על כן, שקביעת ועדת הערעור לעניין חוק הנכים תחייב את המשיב אף לעניין חוק הנספים ובכך ייחסך זמן ודיון מיותר."

2096. ע.א.  2426/90  ק"ת נ' יורשי ל, פד"י מז (5) 783

המנוח הגיש תביעה להכרה כנכה צה"ל ונדחה. הגיש ערעור לועדת ערעורים  ונפטר בעוד הערעור תלוי ועומד. אמו, שהיא היורשת היחידה שלו, ביקשה להמשיך בהליכים.

קצין התגמולים התנגד. נפסק כי גם על מי שנפטר בעת שההליכים בעניינו טרם הסתיימו חל סעיף  39א' לחוק וזאת אם יקבע בתום בתום ההליך כי היה צריך להכיר בו כנכה. יש לאפשר ליורשים להמשיך בהליך. ההכרה בזכאות הנכה היא פעולה דקלארטיבית, לאחר שהזכאות לתגמולים כבר התגבשה, אף אם טרם הוכחה. 

פטירת הנכה מעמידה קושי ראייתי וקושי בקביעת הנכות אך אין בכך למנוע האפשרות של היורשים להמשיך בערעור. 

נכי צה"ל  – פטירת תובע וזכות היורשים לזכויות שטרם מימש

1099. ע"נ 726/99 מ.ק  ז"ל נ' ק"ת, ועדת ערעורים תל אביב, הרכב הש' הרכב רביד. פס"ד מיום 27.11.02. לא פורסם.  

מערערת נפטרה בטרם התברר ערעורה. הוריה ביקשו לקבל החזר עבור הוצאות טיפול רפואי שקיבלה לאחר הגשת התביעה במימון שלהם ושקה"ת לא החזיר עד אז. נקבע כי הזכות לקבלת טיפול רפואי היא זכות אישית ולא ניתנת להעברה. הזכות לטיפול רפואי או להחזר עבור טיפול רפואי שאושר היא לנכה בלבד. טיפול רפואי שמימן צד ג' לחייל משוחרר אינו בגדר "תשלומים שלא שולמו לנכה" ולכן אין יורשיו זכאים לתבוע.  

.2912 עמ"ח 2/05 ד.א. נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים באשר שבע, הרכב הש' גנן. פס"ד מיום 8.8.07. פורסם בנבו. 

יתום לפי חוק משפחות שהיה זכאי למענק נישואין, נפטר בטרם שולם לו המענק. המערערת היא אמו ויורשתו עפ"י צו ירושה. טענה כי היא ובנה פנו בבקשה לקבלת מענק הנישואין ונאמר להם שעל הבן לפתוח חשבון בנק.

עשה כן אך נהרג זמן קצר אח"כ בטרם שולם לו המענק. לא היתה בקשה פורמלית בכתב לקבלת המענק. קצין התגמולים סרב לשלם המענק בשל העדר פניה בכתב ופטירת הזכאי. הועדה קבעה עובדתית כי היתה פניה בבקשה לקבל המענק. המנוח היה זכאי למענק. הדרישה להגשת הבקשה בכתב היא דרישה פורמלית גרידא, שאינה יכולה לשלול את הזכאות לקבלת מענק נישואין. המערערת  כיורשתו זכאית לקבל המענק.