פגיעת ראש

2337 ע"א 03/**** מ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן)

חבלת ראש. נקבעה נכות בגין חבלת ראש פריט 29 (11). הנכה סובל מסחרחורות. נקבע כי סחרחורות אינן נכללות בין התופעות המפורטות בהגדרה של ירידה ברמה הקוגניטיבית או של שינוים באישיות. מצדיק קביעת נכות נוספת בפריט נפרד.

1058. ע"א 99/**** י"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

חבלת ראש. מצב בו הוכרה נכות לפי סעיף 29 חבלת ראש, ונכויות גופניות נוספות. קיימת תגובה נפשית. אין מניעה לקביעת נכות בגין תגובה נפשית לנכויות שאינן חבלת הראש.

1237. ע"ש 02/*** ש"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שווילי).

חבלת ראש. קביעת נכות נפשית בנפרד ובנוסף לקביעת נכות בגין חבלת ראש.

3275. ע"ו 14 – 12-***** לי"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 24.6.15.

למערער הוכרה נכות בגין חבלת ראש. בנוסף הכיר קצין התגמולים בנכות נפשית PTSD עקב מה שחווה המערער לאחר החבלה, (בעת הפינוי). כשהגיע לועדה הרפואית לשם קביעת הנכות בגין חבלת הראש, סברה הועדה כי אין מקום לקביעת נכות בגין PTSD בנוסף לנכות בגין חבלת הראש. ביהמ"ש קבע כי הועדה שגתה בגישתה.

"אכן על פי סעיף 29 (11) אין מקום לקבוע נכות נפשית נוספת בהתאם לסעיפים 33, 34 ו– 34 א', אך זאת רק מקום שהפגיעה הנפשית נובעת מהפגיעה האורגנית שמקימה נכות מכוח סעיף 29 (11), היינו פגיעה נפשית שנובעת מעצם חבלת הראש ולא ממקור אחר. רוצה לומר, מקום שנכה סובל מנכות נפשית שנובעת מעצם חבלת הראש ולא ממקור אחר. רוצה לומר, מקום שנכה סובל מנכות נפשית מכוח סעיף 29 (11) ב', אין מקום לקבוע נכות גם לפי סעיפים נפשיים נוספים כמפורט בסיפא. נכות כאמור תקבע לנכה רק מקום שאותה נכות נפשית (הפרעה פסיכוטית או פסיכונוירוטית) קשורה בפגיעה המוחית, הטראומטית האורגנית, כדברי מחוקק המשנה. מקום שלנכה נקבעה על ידי המשיב פגימה נוספת שלא נקשרה בפגיעה האורגנית, כמו למשל במקרה שלפניי תסמונת PTSD, אין הסיפא של סעיף 29 (11) חלה וניתן לקבוע נכות בין אם קוגניטיבית לפי סעיף קטן א' ובין אם נפשית לפי סעיף קטן ב' לצד נכות נוספת נפשית שבסיסה אחר. מקום שהמשיב קיבל את עמדתו של ד"ר רוזיצקי ועל פיה לבד הפגיעה המוחית סובל המערער גם מתסמונת PTSD והכיר במערער בפגימה נוספת, לא יכולה הוועדה כיום לאיין את אותה קביעה של המשיב שכן היא מחוץ לסמכותה".

3344. ע"ו 14 – 12 – ***** ע.נ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 3.9.15. פורסם בנבו.

המערער נפגע בראשו בתאונה. הוכר כסובל מנכות נפשית. הגיש בקשה להכרה גם בנכות קוגניטיבית. פרופ' שדה מטע המשיב קבע שיש בעיה קוגניטיבית. לא ברור האם משנית למצב הנפשי או אורגנית אולם יש להביאה בחשבון בקביעת אחוזי הנכות. ועדות רפואיות, מחוזי ועליונה, דחו את בקשת המערער לקבוע נכות קוגניטיבית נפרדת. ערער לביהמ"ש שפסק כי התיק יוחזר לועדה בהרכב אחר, ע"מ לקבוע למערער שעור נכות עקב פגימת הנכות הקוגניטיבית. בדיון החוזר בפני הוע"ר ציינה הועדה בפני ב"כ הערער כי לשיטתה כל הסעיפים של הנכויות הנפשיות והנוירולוגיות פתוחות לדיון מחדש. ב"כ המערער התנגד בטענה שהנכות בגין התגובה הנפשית חלוטה ואין ערעור לגביה, ולכן אין לועדה הרפואית העליונה סמכות לדון בה. הועדה ציינה כי לדעתה יש קשר בין המצב הנפשי והקוגניטיבי ויש חפיפה בין התחומים. הועדה ביקשה נוכחות עו"ד "מטעם המשרד" בדיון ולא סיכמה החלטתה. הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי. במסגרת הערעור דן ביהמ"ש בטענה של חפיפה בין הנכות הנפשית והקוגניטיבית וקבע "נכותו של המערער בתחום הנפשי נקבעה בהתאם לסעיף 34 (ג) למבחני הנכות – תגובה נפשית שנובעת ישירות מהנכות הגופנית. מכאן שהסיפא של סעיף 29 (11) למבחני הנכות אינה חלה בענייננו. הסיפא מדברת רק על מצבים שבהם אותה הפרעה מכוח אותו הסעיף נבעה מן הפגיעה המוחית הטראומטית ואילו במקרה שבפניי הנכות הנפשית נקבעה בשל תגובה נפשית לפגיעה גופנית, כאשר למערער פגימות נוספות שאינן כולן נוגעות לאותה פגימה קוגניטיבית.

מכאן שאם תמצא הוועדה לקבוע כי את הנכות הקוגניטיבית יש לקבוע בהתאם לסעיף 29 (11) א. למבחני הנכות, לא תימצא בכל בעיה של נכויות חופפות ועל כן אין כל מקום, אף מטעם זה, לאפשר פתיחת הדיון גם בנכות הנפשית."