הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.

תקציר: תביעה לפי חוק הנכים שנדחתה. מהו המועד להגשת הערעור, איזו ארכה אפשר לקבל במקרה של אחור בהגשת הערעור. 

סעיף 33 חלוק הנכים: ערעור לבית המשפט על החלטת קצין התגמולים – המועד להגשת ערעור על החלטת קצין התגמולים אחור בהגשת ערעור על החלטת קצין התגמולים

סעיף 33 לחוק הנכים קובע

(א) תובע הרואה עצמו נפגע על ידי החלטה כל שהיא של קצין תגמולים, רשאי לערער עליה לפני ועדת ערעור תוך שלושים יום מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים, אולם רשאית הועדה להאריך לו את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים יום.

המועד להגשת הערעור בתוך 30 יום מההחלטה. סמכות בית המשפט להאריך את המועד בשלושים יום נוספים בלבד

1949. ע.א.  310/61 קולה נ' קצין תגמולים, פד"י טו' (3) 1961

אחור בהגשת הערעור. ניתן להאריך כך שסה"כ יעברו 60 יום (30 + 30).  

2049. ע.א.  129/85 קצין תגמולים נ' שביט, פס"מ תשמ"ו (א) .464 

סמכות הוועדה להאריך המועד היא ל- 30יום נוספים ברצף ל- 30 הימים הקצובים בחוק, ותו לא. בר"ע לעיליון נדחתה (בר"ע 548/85) 

697. ע"נ. 93/*** מ"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן. 

אין לוועדה סמכות להאריך את המועד להגשת ערעור לתקופה העולה על  60 יום. 

2883. ו"ע 07/*** ס"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' חרסונסקי 7.7.08.  

ערעור על החלטה להפסיק לשלם תגמול חוסר פרנסה שהוגש באחור ניכר. המערער טען כי לא קיבל ההודעה וכי תגרם לו פגיעה חמורה לפי חוק כבוד האדם וחרותו. נקבע עובדתית שקיבל ההודעה. הוראת סעיף 33א לחוק הנכים הינה הוראה קוגנטית ואינה מקנה מקום לשיקול דעת בדבר הארכת מועדים מעבר למועדים הקבועים בסעיף 33, יהיו הנימוקים אשר יהיו. הסמכות להארכת המועד נתונה רק לועדת הערעורים והיא מוגבלת ל – 30 יום נוספים בלבד.  

האם 30 הימים של ההארכה צריכים להיות ברצף לשלושים הימים הראשונים ?

765. ע"א 01/****  ב"ב  נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה 

המערערת קיבלה הודעה משולבת על הכרה חלקית ואחוזי נכות. ערערה רק לוע"ר עליונה ושם טענה גם כנגד החלקיות. כשקיבלה ההחלטה ערערה לועדת הערעורים. הרוב קבע כי נוסח ההודעה מסורבל ולא ברור.

גורם לפגיעה בנכה. התוצאה לפיה נפגעות זכויות הנכה בגלל הסירבול בניסוח אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת.

אמנם בעבר הפרשנות הייתה שהוועדה מוסמכת להאריך ב 30 יום נוספים ברצף, אך לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולאור הפגיעה בזכויות הנכה, ראוי כיום לאמץ את הפרשנות הגורסת שהארכת המועד ב – 30 יום אינה חייבת להיות ברצף ל – 30 יום הראשונים.

השופטת חופרי וינוגרדוב קובעת כי בנוסף המדינה מושתקת מהעלאת הטענה, הן בשל הנוסח המטעה והן בשל העובדה שבוועדה הרפואית העליונה לא העמידו את המערערת על טעותה. 

הערה: לא עולה בקנה אחד עם פסה"ד האחרים לפיהם נדרש רצף. 

2049. ע.א.  129/85 קצין תגמולים נ' שביט, פס"מ תשמ"ו (א) .464 

סמכות הוועדה להאריך המועד היא ל- 30יום נוספים ברצף ל- 30 הימים הקצובים בחוק, ותו לא. בר"ע לעיליון נדחתה (בר"ע 548/85) 

לא ניתן להאריך המועד להגשת הערעור לבית המשפט לאחר חלוף 30 יום מההחלטה, גם כאשר בתקופה שחלפה נערכו פניות לקצין התגמולים בענין נשוא ההחלטה.

1737. וע' 04/*** ג"ד נ' קצין תגמולים ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' רפאלי 12.7.05. 

ב"כ המערער קיבלה החלטה של המשיב ומשנדחתה התביעה פנתה בשנית לקצין תגמולים שימלך בדעתו נדחתה שוב הבקשה. הועדה קבעה שמי שאינו מערער במועד על ההחלטה מסתכן בהחמצת המועד לערעור.  

2397. ע"נ 05/*** ו"ח  נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשון לציון (הרכב יעקובוביץ). 

אחור בהגשת ערעור. המערער ניהל התכתבות עם קצין התגמולים בנסיון להביא לשינוי ההחלטה, ורק אח"כ הגיש הערעור לוועדה. נטען כי ההתכתבות אינה עוצרת את מרוץ הזמן. הערעור הוגש באחור ומעבר לתקופת הארכה שהוועדה יכולה לאשר. לפיכך נדחה על הסף.  

3084. עמ"ח 11- 07-*****  ג נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' באומגרט 20.12.12. פורסם בנבו. 

ערעור על החלטת קה"ת, לפי חוק משפחות, שדחה את בקשת המערערת לתשלום תגמול רטרואקטיבי.

לאחר קבלת ההחלטה על דחיית הבקשה שלחה ב"כ המערערת מכתב לקצין התגמולים בו הודיעה שבכוונתה לערער על ההחלטה.

בהמשך שלח ב"כ מכתב למשיב ובו פרט נימוקים מדוע יש להענות לבקשה לתגמול רטרואקטיבי.

בתשובה למכתב הפנה קצין התגמולים להחלטתו המקורית. הערעור הוגש לביהמ"ש 14 חודשים לאחר מועד ההחלטה. קצין התגמולים הגיש בקשה לדחיה על הסף. הבקשה התקבלה.

  אי הגשת הערעור בזמן מהווה פגם מהותי שלא ניתן להתגבר עליו. מכתבי המערערת לקצין התגמולים אינם תחליף לערעור, ואין במכתב התשובה של קצין התגמולים כדי להאריך את המועד. 

3048. עמ"ח 10-10 -*****  ע.י.ב נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים תל אביב, הרכב הש' רביד. 6.2.12.  

לאחר קבלת ההחלטה פנה המערער לשר הבטחון. הגיש ערעור רק לאחר קבלת תשובה מעוזרת השר.

טען שמדובר היה בהמשך ברור וכי יש למנות את 30 הימים רק מהמכתב האחרון שקיבל.

הטענה נדחתה. על הערעור להיות מוגש בתוך 30 יום מהחלטת קצין התגמולים. הועדה מוסמכת להאריך ב – 30 יום נוספים. הערעור הוגש מעבר לתקופה זו ולכן דינו להדחות על הסף.  

נסיבות מיוחדות בהן התבקשה הארכת מועד להגשת הערעור לבית המשפט על החלטת קצין התגמולים

24. ע"נ 04/**** ל"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש'  רביד 

עוה"ד של המערער הגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור. עוה"ד נפטר והמערערת פנתה בבקשה להארכת מועד לאחר 7 חודשים.

הועדה קבעה כי הוראות סע' 33 לחוק נוקשות ומצטטת פסיקה לפיה לא ניתן להאריך המועד נעבר ל-30 ימים נוספים. מצוטטת פסיקה: ע"א 377/78 אדרי נ' קצין תגמולים וע"א 129/85 קצין תגמולים נ' שביט פ"מ תשמ"ו א' 464 עליו הוגש ערעור לעליון שלא פורסם (ר"ע 548/85) ובו צוטטו דברי הש' אולשן בע"א 310/61 קולה נ' קצין תגמולים פ"ד ט"ו ע' 1961. 

697. ע"נ. 93/*** מ"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן. 

אין לוועדה סמכות להאריך את המועד להגשת ערעור לתקופה העולה על  60 יום.

אם לב"כ המערער היה קושי ביצירת קשר עם המערער בשל היות האחרון בטיפול רפואי היה יכול להגיש ערעור סתמי ולבקש להאריך המועד להגשת נימוקים. 

2968. עמ"ח 10-11- ***** ר' נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' יעקובוביץ, 20.3.11.  

אחור בהגשת ערעור לועדת ערעורים. לאחר קבלת החלטת הדחיה של קצין התגמולים פנתה המערערת ללשכה לסיוע משפטי.

עד שהתקבלה תשובת הלשכה לסיוע חלף המועד להגשת הערעור (30 יום + 30 יום הארכה). בקשה להארכת המועד נדחתה.

סמכות ועדת הערעורים להאריך המועד להגשת הערעור מוגבלת ואין לה שיקול דעת להאריך מעבר לארכה של שלושים ימים שנקבעה בחוק. 

מתן ארכה להגשת הערעור, כשהבקשה לארכה מוגשת בתוך המועד להגשת ערעור.

2023. ע"נ. 92/*** ר"ל  נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש'  גרמן. 

אם מוגש ערעור אחרי  30 הימים המוקצבים, ללא בקשה להארכת מועד וללא מתן הארכת מועד, די בטעם זה כדי לדחות את הערעור.

אם מוגשת בקשה להארכת מועד הרי שמקובל בד"כ ובשיגרה להענות. די לשם כך אם יש בנימוקי הבקשה אפילו קרטוב של טעם שניתן לעגן בו את ההחלטה להאריך המועד. 

די בכך שהוכח שההודעה על החלטת קה"ת הגיעה לידי התובע גם אם לא נשלחה בדואר רשום, כדי לפתוח במרוץ הזמן להגשת הערעור. 

3546. ע"נ 14869-04-20 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ירושלים, הש' דהאן. פס"ד מיום 2.6.20. פורסם בנבו. 

ערעור שהוגש באחור, בתקופת הקורונה.

ביהמ"ש קבע כי לוח הזמנים שכפה מצב החירום מצדיק התייחסות מתאימה, ואת הפעלת סמכות בית הדין בהארכת מועד כמבוקש.

לאור האמור ולצורך יישום תכלית החקיקה בענייני ערעורי נכים כאמור לעיל, נוכח מצב החירום, וכן נוכח הרציונאל שעמד ביסוד החלטת בית המשפט העליון בעניין אלבר, ראוי כי במקרה זה יעשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 33(א) לחוק הנכים ויאריך את המועד להגשת הערעור.

אחור בהגשת ערעור עקב טעות כשהודעת קצין התגמולים על ההכרה משולבת בהודעה על אחוזי נכות שנקבעו

765. ע"א 01/****  ב"ב  נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה 

המערערת קיבלה הודעה משולבת על הכרה חלקית ואחוזי נכות. ערערה רק לוע"ר עליונה ושם טענה גם כנגד החלקיות.

כשקיבלה ההחלטה ערערה לועדת הערעורים.

הרוב קבע כי נוסח ההודעה מסורבל ולא ברור. גורם לפגיעה בנכה. התוצאה לפיה נפגעות זכויות הנכה בגלל הסירבול בניסוח אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת. אמנם בעבר הפרשנות הייתה שהוועדה מוסמכת להאריך ב 30 יום נוספים ברצף, אך לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולאור הפגיעה בזכויות הנכה, ראוי כיום לאמץ את הפרשנות הגורסת שהארכת המועד ב – 30 יום אינה חייבת להיות ברצף ל – 30 יום הראשונים.

השופטת חופרי וינוגרדוב קובעת כי בנוסף המדינה מושתקת מהעלאת הטענה, הן בשל הנוסח המטעה והן בשל העובדה שבוועדה הרפואית העליונה לא העמידו את המערערת על טעותה. 

2787. ו"ע 08/*** מ"ק נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד 22.3.09. 

למערער נשלח מכתב בו מודיע לו קצין התגמולים כי הכיר בנכות בקרסול בהחמרה במחצית, וכי ועדה רפואית קבעה לו 5% נכות כוללת, מזה 2.5% ע"ח השרות.

ערער על דרגת הנכות לוע"ר עליונה ובהמשך לביהמ"ש מחוזי. שנה אח"כ ביקש לערער לועדת הערעורים על הקביעה בדבר חלקיות ההכרה.

העלה שתי טענות: אחת כי נוסח המכתב מטעה והשניה שכל עוד עמדה נכותו על 5% לא היה טעם בערעור ולא נפגע מההכרה החלקית.  רק כשהועלתה הנכות הכוללת ל – 10% היה מקום לערעור לענין הקשר הסיבתי. הטענות נדחו.  ההודעה ברורה ונחלקת לשני חלקים – קשר סיבתי ודרגת נכות. היה עליו להגיש הערעור במועד ואין אפשרות להארכת מועד. 

2712. ו"ע 08/*** מ"ב  נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד. 14.9.08.  

המערער קיבל הודעה משולבת על החלטת קצין התגמולים בדבר קשר של החמרה ועל החלטת הועדה הרפואית בדבר אחוזי הנכות.

ערער לועדה רפואית עליונה ומשם לביהמ"ש המחוזי, תוך שהוא מעלה טענות לגבי הקף הקשר הסיבתי. הערעור לביהמ"ש המחוזי נמחק לאחר שהוסבר לו כי נושא זה אינו בסמכות ביהמ"ש.

הגיש ערעור על ההחלטה בדבר הקשר הסיבתי לועדת הערעורים וביקש הארכת מועד.

נקבע: החלטת המשיב היתה ברורה לחלוטין והפנתה את המערער להגשת ערעור בנושא הקשר הסיבתי לועדת הערעורים, בתוך 30 יום. על המערער היה להגיש, במקביל לערעורו לועדה הרפואית העליונה, על אחוזי הנכות, גם ערעור לועדת הערעורים לענין הקשר הסיבתי.

לועדה אין סמכות להאריך את המועד להגשת הערעור מעבר למועדים הקבועים בחוק. כאן מבוקשת ארכה של שנתיים וחצי ולפיכך דין הבקשה להדחות. הועדה ציינה כי המערער היה מיוצג בכל השלבים הרלבנטיים.  

3517. ע"נ 26810-10-19 פלוני נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' סלאמה. 16.3.20. פורסם בנבו. 

אחור בהגשת ערעור על החלטת קצין התגמולים. 

המערער הגיש תביעה להגשת זכות בגין מצב ברך ימין.

ביום 29.11.18 שלח המשיב מכתב בו הודיע כי הגיע למסקנה שמצב הברך החמיר חלקית, ע"ח השירות בשעור של מחצית.

עוד נמסר באותו מכתב כי לשם קביעת זכויותיו יוזמן המערער לבדיקה ע"י וע"ר והחלטה סופית בתביעה, עם זכות ערעור, תשלח אליו עם קבלת מסקנות הועדה הרפואית.

ביום 25.3.19 שלח המשיב למערער מכתב בו הודיע לו על אחוזי הנכות שקבעה הועדה ובו צויין כי ההחמרה שע"ח השירות היא בשעור מחצית, וכי ניתן לערער על החלטה זו לועדת הערעורים. אין חולק כי מכתב זה הגיע לידי ב"כ המערער לכל המאוחר. 

המערער טען כי המכתב הראשון, מיום 29.11.18, הובא לידיעת ב"כ רק לאחר שנה, כשנשלח אליו עותק ממנו, והגיש את ערעורו בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

המשיב טען כי מכתב זה אינו החלטה ועל המערער היה להגיש ערעורו בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה – המכתב מיום 25.3.19. הבקשה התקבלה והערעור סולק על הסף מחמת אי הגשתו במועד. 

"סעיף 33(א) לחוק הנכים קובע, כל ערעור מכוח החוק יש להגיש בתוך 30 ימים מהמועד בו נמסרה לישיבה המערער ההחלטה עליה מבקשים לערער.

בסיפא של הסעיף נקבע, כי ועדת ערר רשאית להאריך מועד זה לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושים ימים……

הואיל ואין חולק כי חלפו הרבה יותר משלושים ימים מהמועד בו קיבל המערער לידיו את ההחלטה מיום 25.3.19 ועד מועד הגשת הערעור, התוצאה הבלתי נמנעת היא שהערעור הוגש בחלוף המועד הקבוע בסעיף 33(א) לחוק הנכים.

נציין כי הסמכות להאריך את המועד הקבוע בסעיף 33(א) לחוק הנכים מוגבלת רק לשלושים ימים נוספים (שחלפו אף הם), ואין לוועדה כל סמכות להאריך את המועד מעבר לכך.

הסתמכות המערער על מכתב המשיב מיום 29.11.18 אינה ממין העניין ואינה יכולה לסייע לו.

במכתב זה מצויין, ברחל בתך הקטנה, כי החלטה סופית, לרבות זכות ערעור, תשלח בהמשך, ומכאן ברור שאין המדובר בהחלטת ברת ערעור לפי החוק, זאת להבדיל מההחלטה מיום 25.3.19, בה צויינה מפורשת הזכות להגיש ערעור.

הנה כי כן, המכתב מיום 29.11.18 אינו מכיל החלטה ברת ערעור, וההסתמכות על המועד בו התקבל מכתב זה אינה ממין העניין".

3526. ע"נ 13787-12-19 פלוני נ' מדינת ישראל. השלום בירושלים, בפני השופט אמיר דהאן  16.3.2020. פורסם בנבו.

איחור בהגשת ערעור. הערעור על החלטת קצין התגמולים הוגש באחור של  10 חודשים. להודעת הערעור צורפה בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

במסמך ששלח קצין התגמולים הופיעו בכותרת שתי בקשות שונות להכרה שהגיש המערער בתאריכים שונים בגין שלוש עילות נכות שונות.

ב"כ המערער טען שתי טענות: האחת קשורה במצבו הבריאותי של ב"כ המערער שחלה בסמוך לקבלת החלטת קצין התגמולים והוא שב לעבודתו רק לקראת סוף אותה שנה וכי המערער עצמו כלל לא היה מודע לאי הגשת הערעור במועד. והשניה קשורה לבהירות ההחלטה.

נטען כי המכתב מטעה וכי במסמך אחד מסר קצין התגמולים את תוצאות עיונו בשתי בקשות שונות שהגיש המבקש בעניין שלושה אירועים שונים ושלוש נכויות שונות כמופיע בכותרת.

מן המסמך עולה כי שתי פגימות החליט קצין התגמולים לדחות ופגימה שלישית החליט להוסיף ולברר ולשלוח החלטה סופית בעתיד. ב"כ המערער סבר שייתכן שיש טעם להמתין לתשובת קצין התגמולים ובמידת הצורך לערער על כל ההחלטות בעניינו יחד. 

המשיב טען כי הערעור הוגש באחור וכי לועדה אין סמכות להאריך את המועד להגשתו, מעבר לקבוע בחוק. 

הועדה דחתה את הטענה בענין המצב הבריאותי, אך קיבלה את הטענה לגבי אי בהירות ההחלטה. נקבע:

סוגיית המועד להגשת ערעור מוסדרת בסעיף 33(א) לחוק הנכים. יש להגיש הערעור בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה ולועדת הערעור סמכות להאריך המועד לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 יום.

לקצין התגמולים ואף לועדת הערעורים אין סמכות להארכת המועד מעבר לכך. ביהמ"ש עמד על כך כי לא ניתן לבסס סמכות  לועדה להארכת המועד מכח חיקוקים אחרים:

"ועדת הערעור שהוקמה מכוח סעיף 26 לחוק הנכים מהווה בית־דין מינהלי כהגדרתו בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992. ככזו אין היא נהנית מהסמכות הכללית להארכת מועדים הקבועה בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984, אשר מקנה לבית־המשפט או לרשם סמכות להאריך מועד אף אם נקבע בחיקוק…..

חוק בתי דין מינהליים ניסה ליצור אחידות בסדרי הדין בהליכי הערר מכוחו, וקבע בסעיף 22 לוח זמנים המתיר הגשת ערר בתוך 45 ימים, ומקנה לראש בית־הדין או ליושב־ ראש המותב את הסמכות להאריך מועד זה, ללא הגבלה. עם זאת, לא בוטל סעיף 33(א) לחוק הנכים ולא עוד אלא שחוק בתי דין מנהליים עצמו נתן להוראת סעיף 33 זו עדיפות על חוק בתי דין מנהליים כאשר נקבעו בו כללי התחולה שלו בסעיף 4 …. במצב כגון דא, של חוק מוקדם ספציפי לעומת חוק מאוחר כללי בעל תחולה מוגבלת, תהיה ידו של החוק המוקדם על העליונה (Lex specialis derogat generali), וכך נפסק להלכה (וראו ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221, 266 (1995))".

לעניין בהירות נוסח ההחלטה נמצא כי יש בנוסח זה כדי להטעות בדבר סופיותה והיקפה של ההחלטה. ראוי כי קצין התגמולים ייתן החלטה נפרדת במסמך נפרד על כל בקשה להכרת זכות נכה ויפרידו לפי אירועים או נכויות.

אין לכנות בשם החלטה מנהלית ברורה מסמך שבו ערבב קצין התגמולים שלוש החלטות מהן שתיים סופיות והשלישית אינה סופית בדונו בשלושה עניינים נפרדים שמקורם בשתי בקשות .

התוצאה המהותית היא כי אין לראות בהחלטת קצין התגמולים החלטה סופית המקימה זכות ערעור.

המועד להגשת ערעור על פי סעיף 33 ימנה החל מיום מתן החלטת קצין התגמולים בכל בקשותיו של המערער אשר פורטו בכותרת ההחלטה שבערעור, או עם מתן החלטה נפרדת במסמך נפרד בגין  כל בקשה בנפרד. הערעור – מוקדם והוא יימחק. ניתן יהיה להגיש את הערעור מחדש לאחר מתן החלטה סופית נפרדת וברורה.

3546. ע"נ 14869-04-20 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ירושלים, הש' דהאן. פס"ד מיום 2.6.20. פורסם בנבו. 

ערעור שהוגש באחור, בתקופת הקורונה.

תחילה דן ביהמ"ש בשאלה האם הארכת המועד להגשת ערעור לפי חוק הנכים בתקופת הקורונה אפשרית במגבלות סעיף 33 לחוק הנכים בלבד, או שניתן ליתן ארכה מעבר לכך, לפי סעיף 22 לחוק בתי דין מנהליים.

ההחלטה הומצאה למערער ביום 23/02/20, מכאן שהמועד להגשת הערעור לפי סעיף 33(א) לחוק הנכים הינו 30 ימים כלומר 24/03/20.

הודעת הערעור נושאת את התאריך 26/03/20, והתקבלה במזכירות בית המשפט ביום 16/04/20, ולכאורה עולה כי הערעור אכן הוגש באיחור. 

"חוק בתי דין מנהליים ניסה ליצור אחידות בסדרי הדין בהליכי הערר מכוחו וקבע בסעיף 22 לוח זמנים המתיר הגשת ערר בתוך 45 ימים, ומקנה לראש בית הדין או ליושב ראש המותב את הסמכות להאריך מועד זה, ללא הגבלה. עם זאת, לא בוטל סעיף 33 (א) לחוק הנכים ולא עוד אלא שחוק בתי דין מנהליים עצמו נתן להוראת סעיף 33 זו עדיפות על חוק בתי דין מנהליים….. במצב כגון דא של חוק מוקדם ספציפי לעומת חוק מאוחר כללי בעל תחולה מוגבלת, תהיה ידו של החוק המוקדם על העליונה". 

"לא נותר אלא להצטער על כך שלא השלים המחוקק את המלאכה והשווה, למצער, את סמכויות ועדות הערעורים לסמכויות שאר בתי־הדין המנהליים בהקשר של הארכת המועד להגשת ערעור.

ראוי כי המחוקק יתן דעתו להוראה זו, אשר האיזון הגלום בה בא לעולם לפני ששים שנה ואולי כבר אבד עליו כלח ונמר ריחו. עד אשר ישלים המחוקק את המלאכה, נותר המועד להגשת הערעור כאמור בסעיף 33(א) לחוק הנכים. ..".

במקרה דנן ההארכה שהתבקשה נמצאת בגדר סמכות הועדה לפי סעיף 33 (א).

(שלושים יום מתום 30 הימים הראשונים). ביהמ"ש ציין כי הוא נענה לבקשת ההארכה, בנימוק שבמצב הדברים בתקופת הקורונה המשק כולו הושפע. למעלה מהדרוש מציין ביהמ"ש כי תקנות ביהמ"ש בענין הארכת מועדים, עקב ימי הקורונה, אינן חלות על ערעורים על החלטות קצין התגמולים. 

"מצב החירום השורר במדינה בחודשים האחרונים, כמו גם החקיקה וההוראות שפורסמו לצורך התמודדות עם נגיף קורונה, השפיעו על המשק באופן משמעותי.

מצב זה אף הביא את שר המשפטים להחיל את תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991, ולהאריך מועדים שנקבעו לעשיית מעשה או ביצוע פעולה שנקבעה בחיקוק או על-ידי בית משפט.

הוראת תקנות סדרי דין במצב חירום מיוחד חלות על בית המשפט העליון, על בתי המשפט  המחוזיים ועל בתי משפט השלום, אך אינן חלות על בתי־ דין מנהליים".

ביהמ"ש קבע כי לוח הזמנים שכפה מצב החירום מצדיק התייחסות מתאימה, ואת הפעלת סמכות בית הדין בהארכת מועד כמבוקש.

לאור האמור ולצורך יישום תכלית החקיקה בענייני ערעורי נכים כאמור לעיל, נוכח מצב החירום, וכן נוכח הרציונאל שעמד ביסוד החלטת בית המשפט העליון בעניין אלבר, ראוי כי במקרה זה יעשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 33(א) לחוק הנכים ויאריך את המועד להגשת הערעור.

המועד להעלאת טענת האחור ע"י קצין התגמולים

2811. רע"א 09/***** קצין התגמולים נ' ש"ב, מחוזי חיפה 9.9.09. 

ערעור על החלטת קצין התגמולים הוגש באחור של  5 חודשים.  בהחלטה הדיונית המקדמית נקבע כי טענות סף יש להעלות בבקשה מקדמית.

קצין התגמולים העלה את טענת האחור בכתב התשובה. ועדת הערעורים דחתה את בקשת קצין התגמולים למחיקה על הסף בנימוק שקצין תגמולים נתפס כמי שויתר על הטענה משנמנע להעלות את טענת האחור כטענה מיידית בבקשה נפרדת.

ערעורו של קצין התגמולים לביהמ"ש המחוזי התקבל. נדחתה טענת המשיב כאילו עצם הגשת כתב תשובה, הכולל טענה בדבר אחור, כמוה כדיון לגופו של ענין ויש לראותה כויתור על טענת הסף. 

ערעור על החלטה ישנה שניתנה בעל פה

3201. ע"א 08/*** ח"י נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה. 25.7.10. פורסם בנבו. 

המערער ביקש לקבל תגמול נצרך.
נדחה בטענה שאינו זכאי לתגמול בהיותו בגיל מעל 50. ההודעה נמסרה לו בע"פ.

כעבור מס' שנים, בעקבות פס"ד של ביהמ"ש העליון שקבע כי זכאות לתגמול זה יכולה להיות גם מעל גיל 50, פנה שוב בבקשה לקבלת התגמול.

בקשתו נדחתה בנימוק שההחלטה הקודמת הינה החלטה חלוטה. ערער על כך לביהמ"ש. ערער בטענה כי ההחלטה הראשונה אינה חלוטה שכן לא ניתנה בכתב, ולא הודע לו על זכות ערעור. כן נטען כי גם אם מדובר בהחלטה חלוטה, הרי שניתן לפתוח הנושא לדיון מחודש לאור ההלכה המשפטית החדשה.

קצין התגמולים טען כי הלכה משפטית חדשה אינה בגדר "ראיה חדשה" לענין סעיף 35.

ביהמ"ש, בדעת רוב, מפי כב' הש' שטרמר, קבע כי ההחלטה הראשונה כן הפכה להיות חלוטה, וזאת משום שהוכח שהמערער ידע עליה ולא ערער עליה לאחר שנדע לו על תוכנה והוא אף פעל על פיה.

"מובן שאף ראוי הוא כי קצין התגמולים יודיע גם על זכות הערעור וגם על המועד להגשתו, אולם, כאשר הודע לנכה, אמנם בדרך שונה, על ההחלטה, תרופתו היא בהגשת ערעור עליה, בטענה כי בשל חוסר ידיעתו על הינתנה או על המועד להגשת הערעור יש להאריך לו את המועד להגשת הערעור.

בנידוננו, שוב יודגש, המערער כלל לא הגיש ערעור על ההחלטה הראשונה וקל וחומר לא בקשה להאריך לו את המועד להגשתו."

1982. רע"א. 91/**** ס"ג  נ' קצין תגמולים, בימ"ש עליון. 

אחור בהגשת ערעור. טענה שהחלטת קה"ת לא נמסרה למערער. 

חידוש ערעור בהבדל מהגשת ערעור חדש

3547. ע"נ 16256-08-19 פלוני נ' קצין התגמולים ועדת ערעורים ירושלים, הש' דהאן, פס"ד מיום 8.1.20. פורסם בנבו.

ועדת ערעורים מחקה ערעור, בשל אי הגשת חוו"ד לאורך זמן. בהחלטת המחיקה נקבע כי המערער יוכל להגיש הערעור מחדש, עם חוות דעת.
בהחלטה לא נקבעה מגבלת זמן על ההגשה מחדש. 

בחלוף כמעט שנה מההחלטה, המערער הגיש את כתב הערעור בהליך זה וצירף חוות דעת של אורתופד מומחה, בתגובה לכתב הערעור הגיש קצין התגמולים בקשה למחיקה על הסף.

נטען כי הטענה שבהעדר קציבת זמן בהחלטה, המערער יכול להגיש הערעור בכל מועד שיבחר, מופרכת.  

ביהמ"ש קבע כי סעיף 33 (א) חוק הנכים, והגבלת המועדים שבו, על הגשת הערעור, אינם חלים במקרה דנן. 

"סעיף 33 (א) לחוק הנכים קובע מועדים קשיחים להארכת מועד להגשת ערעור מהיום שבו הגיעה אליו ההודעה על החלטת קצין התגמולים.

אלא שבמקרה זה סעיף 33 אינו חל על כלל על המערער – שכן הוא עמד במועדים והגיש את ערעורו הראשון במועד. משנמחק ערעורו של מערער באופן המאפשר הגשת הערעור מחדש – מעמדו הדיוני של המערער מסור לידי הוועדה אשר מחקה את הערעור והיא אשר מתנה תנאים להגשה מחדש, מאפשרת שמירת מסמכים עדויות וראיות או שאינה מאפשרת אותם ובכלל זה גם קובעת את תקופת ההתיישנות המתאימה להגשת ערעור מחודש" 

הוועדה רשאית לפעול משיקולים של צדק ויעילות בהתאם לחוקים החלים עליה.

"שיקולים גמישים של צדק ויעילות קבועים בסעיף 20 לחוק בתי דין מנהליים המסמיך בית דין מנהלי לקבוע את סדרי הדין שלו מקום שלא נקבעו בחיקוק בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק ובסעיף 28 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) שם נקבע כי וועדת ערעור לא תהיה קשורה בדקדוקי דיון אלא תפעל בדרך הנראית לה כמועילה ביותר לבירור השאלות העומדות לדיון".

הועדה הצביעה על מקורות חקיקתיים משלימים:

"תקנות סדר הדין האזרחי וחוק ההתיישנות אינם חלים על הוועדה אך הוועדה נוהגת לפנות אליהם לשם התרת חסרים דיוניים בדרך של היקש. והנה בחוק ההתיישנות נקבע הסדר מיוחד בעניין תובענה שנמחקה הסדר זה מאריך את תקופת ההתיישנות להגשת תובענה שנמחקה – לשנה לפחות מיום שנמחקה": 

נוסף בית המשפט אף הציע כללים בסוגיה זו והם:

1. קציבת המועד על ידי הוועדה: מקום בו נמחק הליך על ידי הוועדה מוסמכת הוועדה לבדה לקבוע את התנאים להגשתו מחדש לרבות מועדים, שמירת מסמכים וראיות וכל הוראה אחרת הניתנת משיקולי יעילות וצדק.
2. לחלופין – עד שנה: מקום בו לא קבעה הוועדה תקופה מרבית להגשת ערעור חדש באותה עילה רשאי המערער להגישו מחדש ובלבד שמועד הגשתו לא יעלה על שנה מיום פסה"ד למחיקה.
3. עילות מחיקה: בידי הוועדה למחוק ערעור שהוגש מחדש בעילות של טורדנות קנטרנות חוסר עילה ואלה יבחנו במבחן גמיש ומשולב של יעילות וצדק.

לעניינו אכן לא נמצאה הצדקה לשיהוי של כמעט ארבע שנים שבסופה הוגשה חוות דעת אורטופדית על נסיבות גרימתה של מחלה ראומטית.

המערער נמנע  להגיש חוות דעת על אף הארכות חוזרות ונשנות. ולולא נמצא פתרון דיוני יעיל יכול להיות שהבקשה היתה מתקבלת והערעור היה מסולק על הסף.

הוועדה מצאה כי התרופה למחדלים הפוגעים ביעילות הוועדה יכולה להיות פחות קיצונית ממה שהתבקש על ידי קצין התגמולים ועדיין רשאי קצין התגמולים לבקש מן הוועדה פסיקת הוצאות מתאימה כפי שהובהר בפסק הדין למחיקת ההליך הקודם. 

האם תקופת הפגרה מאריכה את המועד להגשת הערעור על החלטת קצין התגמולים

.2657 ע"נ 06/*** א"ס  נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה (הרכב הש' חרסונסקי) .4.11.07  

אחור בהגשת ערעור. עפ"י סעיף 33א המועד להגשת הערעור הינו 30 יום מהמועד שבו הגיעה לעורר ההחלטה, ומועד זה לא ניתן להארכה מעבר ל – 60 ימים.  

לענין הפגרה – ימי הפגרה באים במנין הימים בכל הנוגע להליכים המתנהלים בפני ועדות ערר. ועדת ערר אינה נמנית עם הערכאות הנקובות בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות) התשמ"ג ,1983 ולכן הוראות התקנות אינן חלות על ההליכים בפניהן.  

3546. ע"נ 14869-04-20 פלוני נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ירושלים, הש' דהאן. פס"ד מיום 2.6.20. פורסם בנבו. 

ערעור שהוגש באחור, בתקופת הקורונה.

למעלה מהדרוש מציין ביהמ"ש כי תקנות ביהמ"ש בענין הארכת מועדים, עקב ימי הקורונה, אינן חלות על ערעורים על החלטות קצין התגמולים. 

"מצב החירום השורר במדינה בחודשים האחרונים, כמו גם החקיקה וההוראות שפורסמו לצורך התמודדות עם נגיף קורונה, השפיעו על המשק באופן משמעותי. מצב זה אף הביא את שר המשפטים להחיל את תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א–1991, ולהאריך מועדים שנקבעו לעשיית מעשה או ביצוע פעולה שנקבעה בחיקוק או על-ידי בית משפט.

הוראת תקנות סדרי דין במצב חירום מיוחד חלות על בית המשפט העליון, על בתי המשפט  המחוזיים ועל בתי משפט השלום, אך אינן חלות על בתי־ דין מנהליים".

ביהמ"ש קבע כי לוח הזמנים שכפה מצב החירום מצדיק התייחסות מתאימה, ואת הפעלת סמכות בית הדין בהארכת מועד כמבוקש. לאור האמור ולצורך יישום תכלית החקיקה בענייני ערעורי נכים כאמור לעיל, נוכח מצב החירום, וכן נוכח הרציונאל שעמד ביסוד החלטת בית המשפט העליון בעניין אלבר, ראוי כי במקרה זה יעשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 33(א) לחוק הנכים ויאריך את המועד להגשת הערעור.

בקשה של המדינה להארכת מועד להגשת ערעור

2197. ע"א 01/**** הרשות המסמכת נ' א"ר ואח', מחוזי ת"א  

המדינה ביקשה הארכת מועד להגשת ערעור בהליך לפי חוק נרדפי הנאצים. נקבע כי דין המדינה ככל מתדיין. אינה אזרח קטן וחלש שנקלע למצוקה. 

הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.