סמכות יושב ראש ועדות רפואיות, הממונה על הועדות.

521. ע"א 99/**** כ"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת)

כאמור, קצין התגמולים רשאי שלא להשלים עם פסיקה מסוימת, אולם איני מקבל ואיני מסוגל להבין כיצד הועדה הרפואית, ובמיוחד יושב ראש הועדות הרפואיות והממונה עליהם מתעלם בצורה בוטה מפסיקה של ביהמ"ש, והיושב ראש מודה לועדה בצורה גלויה ומפורשת להתעלם מן הפסיקה ולקבוע דרגות נכות עפ"י תקנה שבימ"ש קבע בעשרות ערעורים שיש בה חריגה מסמכות.

יושב ראש הועדות הרפואיות אינו נציגו של קצין התגמולים וקצין התגמולים אינו עושה דברו ואינו היועץ שלו. יושב ראש הועדה כנראה אינו ער לתפקידו ולמעמדו ואמנם, לא אחת אני מוצא ביטוי בפרוטוקולים של הועדות הרפואיות או במזכרים של הממונה עליהן, כאשר הם מוצאים צורך ביעוץ משפטי ומבקשים להתייעץ או מבקשים נוכחות של "העו"ד שלנו". אותו "עו"ד שלנו" הוא ב"כ קצין התגמולים.

ביטוי שכזה שגוי ולא רק שגוי, אלא הוא ממחיש בעיה על דבר תפיסת הועדה הרפואית והיושב ראש של הועדה הרפואית את מעמדם. ב"כ קצין התגמולים אינו יועץ של הועדה הרפואית, אלא הוא יועץ של קצין התגמולים, וקצין התגמולים הוא מתדיין בפני הועדה הרפואית כפי שהנכה מתדיין בפניה.

הועדה הרפואית והממונה עליה אינם עושי דברו של קצין התגמולים אלא מקיימים דברו של המחוקק, ודברו של המחוקק, כמו גם מעשיהם שלהם, כפופים לביקורת שיפוטית ולא לביקורת קצין התגמולים.

לא יתכן שועדה רפואית עליונה שהיא גוף מעין שיפוטי, והממונה עליה מבחינה מנהלית, יתעלמו מהוראות שיפוטיות בצורה בוטה, יסרבו לפעול על פיה ובכך מגלים למעשה זהות בינם לבין אחד הצדדים שהוא קצין התגמולים.

833. ע"א 00/**** ז"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת)

יושב ראש הועדות לא חרג מסמכותו כשהורה לועדה העליונה לדון רק במה שנדון בועדה המחוזית. סמכות הועדה להפחית נכות שקבעה הועדה רפואית המחוזית גם אם לא נכלל בערעור.

הנחיותיו של ד"ר חרמוש אינן בגדר חריגה מסמכות. הוראות המפורשות לגבי הסמכויות שלאחר מעשה לא שוללות להסדיר עיניינם מבחינה מנהלתית ראויה גם לפני מעשה. זאת ועוד, מטבע הדברים שיושב ראש הועדות יתמצא אולי טוב יותר בהיבטים המשפטיים מאשר חברי הועדות השונות. לכן, השימוש שעשה ד"ר חרמוש כאשר נתן הנחיות לועדה הוא לדעתי בגדר סמכותו הטבועה. ב"כ המערער הפנתה את תשומת הלב לסמכות הועדה להתערב בהחלטות של ועדה רפואית, גם מבלי שנתבקשה לעשות כן, בין שהמערער הוא הנכה ובין שהוא קצין התגמולים (תקנה 4(א) מתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד – 1964).

834. ע"נ 99/*** פ"ש נ' קצין תגמולים, הרכב בן חיים

מאידך הממונה על הועדות הרפואיות (כהגדרתו בסעיף 2 של תקנות ועדה רפואית הנ"ל), רשאי, מעצם סמכותו לפקח על ביצוע התקנות האמורות, לדרוש מן הנכה פרטים ומידע הנוגעים לפגימות ביסוד הנכות הנטענת (כמתבקש מתקנה 3 לתקנות), כמו גם פרטים הצריכים לעניין קביעתה או עדכונה של דרגת הנכות – לרבות אפשרות בדבר החמרתה – (כמתקבש מהוראות סעיפים 10 ו-28א' לחוק הנכים).

יתר על כן, נראה בעיננו כטבעי וברור מאליו, כי על הממונה לדרוש מן הנכה להבהיר, אם ביסוד הפניה לבדיקה חוזרת עומדת טענה בדבר נכות מוסבת. שכן אין צורך להכביר מילים על החיוניות הנודעת לקבלת מידע מוקדם על כוונה להעלות טענה זו, בשל מורכבותה הרפואית והצורך המתבקש לא אחת, לאייש את הרכב הועדה הרפואית במומחה (או מומחים) אשר עוסקים בדיסציפלינות רפואיות שונות ונבדלות הקשורות לאופי הנכות "הראשונית" כמתחייב מאופי הטענה.

855. ע"א 97/**** פ"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת)

היושב ראש החזיר לועדה תוך הסבת תשומת לב לנוסח המבחן בתקנות ולקיומה של בדיקה נוספת שהועדה לא התייחסה אליה. הועדה הפחיתה בעקבות זאת מדרגת הנכות. נקבע: אין חריגה או העדר תקינות. לא היה גם שום צורך להזמין המערער או ב"כ לדיון. זהו דיון פנימי לחלוטין ולא התקבלו בו שום ראיות חדשות.

היושב ראש, ד"ר חרמוש, לא ביצע שום תיקון בעצמו, התיקון לא היה טעות קולמוס אלא טעות ענינית לפי דעתו של ד"ר חרמוש, ולכן החזיר את הענין לועדה לשם השלמה ובצורה הנטראלית ביותר מבלי לנסות להשפיע על הועדה אלא תוך הסבת תשומת לבה לנוסח המבחן ולקיומה של בדיקה נוספת שהועדה לא התייחסה אליה.

896. ע"א (חי') 01/*** ע"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שווילי)

)דיון בהקף התערבות יושב ראש הועדות, והחזרת תיק לועדה.)

עניין ההתערבות של הממונה בהחלטות של ועדות רפואיות נדון בפסקי דין אחדים. אצטט קטעים מדברים שנאמרו (הדברים נאמרו אמנם לענין ועדות רפואיות עליונות, בהקשר תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), התשכ"ד – 1964, אך הדברים יפים גם לענין ועדות רפואיות מדרג ראשון, שכן גם בתקנות הנכים (ועדות רפואיות), התשכ"ו-1965, מצויות הוראות דומות לאלה שבתקנות העוסקות בועדות רפואיות עליונות).

בע"ש 699/01 נאמר: "5. נכון אמנם שאין פגם בכך שיושב ראש ועדות רפואיות ארציות יעיר הערות במקרים מתאימים ליושב ראש ועדה רפואית עליונה, כדי שתבדוק מחדש ענין זה או אחר, אבל הערות כאלה צריך שתהיינה מסוייגות להפניית תשומת לב יושב ראש הור"ע לפגמים נוהליים, או לפגמים שבהתעלמות ממסמך כזה או אחר בטעות וכיוצא באלה. אין זה ראוי שההערות תהיינה בגדר של הצגת עמדה ענינית רפואית מצד יושב ראש ועדות רפואיות ארצי, כפי שנעשה בסיפא של המזכר כמצוטט לעיל. כבר אמרתי דברים ברוח זו בפסקי דין קודמים, ואביא לדוגמא ציטוט אחד מתוך ע..ש. 400/00 כך נאמר שם:

" 8. היושב ראש מוסמך לפנות אל הועדה ולבקש "דיון חוזר לצורך תקון טעות שאינה טעות סופר" (תקנה 7 (ד) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה), התשכ:"ד-1964) . יושם לב, מדובר בדיון חוזר לשם תיקון טעות מהותית בפרופ' הועדה ובדיוניה (להבדיל מטעות טכנית כגון טעות סופר, שבה עוסקות תקנות 7(א) ו-7(ג). ואכן יש טעם בתקנה זו, שכן בועדות הרפואיות יושבים רופאים שמומחיותם ברפואה, אך לא בהכרח בקיאים הם גם בצדדים האחרים, של החוק והתקנות, ועל כן טוב שיש ממונה הבקיא גם בצדדים האחרים, שיכול למנוע מהועדה טעויות, בין לטובת הנכה ובין לחובתו, ולגרום לתיקונן. לאור האמור אין מניעה שהיושב ראש יפנה במזכר אל יושב ראש הועדה או אל הועדה.

9. למרות הסמכות הנתונה ליושב ראש כאמור, חשוב שהיושב ראש והועדה ישוו לנגדם תמיד את העקרון, שהועדה הוא גוף מעין שיפוטי שאין להורות לו כיצד לפסוק. לפיכך, חשוב שהיושב ראש יעלה בזהירות בפני הועדה את הענין הצריך בדיקה ועיון חוזרים, ע"מ שהועדה עצמה תגבש את דעתה שלה בעקבות ההפניה של תשומת לבה. גם הועדה חייבת לדעת זאת ועליה לדעת שאין היא חייבת, כאנוסה עפ"י דבורו של היושב ראש, לשנות מדעתה הקודמת. אכן, מטבע הדברים יכולה להיות לדברי היושב ראש השפעה, לאור מעמדו כממונה ולאור בקיאותו, אך כאמור אסור לועדה לקבל את דבריו, משום שהם דבריו, בבחינת ראה וקדש, אלא עליה לשקול את הדברים ולהחליט עפ"י דעתה ומדעתה".

בע"נ 146/99 (בענינו של הנכה גרומן) נאמר:

"אין לקבל את השגת המערערת אודות הפסול בהתערבות היושב ראש והממונה על הועדות הרפואיות לערעורים, ד"ר חרמוש. כבר נזדמן לשופטים אחרים ולי להביע את דעתנו ולדחות את הטענה שהתקנות המסמיכות יושבי ראש של ועדות רפואיות, או את הממונה כנ"ל, להעיר את הערותיו בטרם תינתן החלטה סופית של הועדה, הן תקנות אולטרא וירס וכן לדחות את הטענה שמדובר שהתערבות פסולה בשיקוליו של גוף מעין שיפוטי (ראה פסק דינו של השופט חיים פורת בע"א 1193/97, ושל השופטת יהודית צור בע"א 4153/97 ושלי בע.נ. 364/98). אכן, כפי שציינתי בע.נ. 364/98 הנ"ל, יש גבולות למידת ההתערבות ולאופיה. בעניננו אינני סבור שההנחיות חרגו מן הגבולות המותרים".

ועוד בע.נ. 364/98 (בענין הנכה עודי) נאמר:

אין זה בלתי סביר שמסקנותיה של ור"ע תהיה לנגד עיניו של אדם שהוסמך עפ"י תקנות הור"ע, הוא יושב ראש הועדות הרפואיות, כדי לודא שלא נפלה טעות חריפה בפעולתה של ור"ע, כגון אם הור"ע תקבע בטעות דרגת נכות לפגימה שלא הוכרה ע"י קצין התגמולים כ"פגימה מוכרת", או כגון שנעלמה בטעות מעיני הועדה אסמכתא רפואית חשובה. מטרת התקנה היא שהאדם המוסמך לכך, יוכל להפנות את תשומת לב הור"ע (בהרכב הקודם או בהרכב החדש) לטעות כזאת. לפיכך אינני סבור שתקנה 5(ה) היא בבחינת אולטרה וירס. כך למשל אם יושב ראש הועדות הרפואיות יחווה את דעתו מה צריכות להיות מסקנותיה של הור"ע, תהיה זו התערבות בלתי נאותה ופסולה. לעומת זאת הפניית תשומת לב של הור"ע לטעויות מהסוג שפרטתי בדוגמאות לעיל, אין בה כדי התערבות בשיקול דעת הור"ע, אלא הפניית הועדה אל החומר הרלבנטי הנכון, כדי שהור"ע תוכל להגיע למסקנה הרפואית הנכונה, הדגשתי את המלה "הור"ע: כיוון ששקול הדעת וההכרעה תמיד הם של הור"ע ולא של היושב ראש".

ובהמשך נאמר:

"11. בענין אחד סבורני שחל שיבוש בנוהל התקין. נראה לי שכאשר פועל היושב ראש על פי תקנה 5(ה) ופעולתו עלולה להביא לשינוי החלטת הור"ע לרעת הנכה, ראוי שהמשיב יעשה שתיים אלף א) ימציא לנכה עותק מהמזכר של היושב ראש, ב) יודיע לנכה למה זה ועל מזה זה הוא מוזמן לור"ע נוספת, כדי שהנכה יוכל להכין עצמו לטעון ולהגיש חומר רפואי נוסף (ראה גם דעתה של השופטת יהודית צור, ע"א (ירושלים) 4153/97, דינים מחוזי, כרך לב(1) 642)".

אין בתקנות העוסקות בועדות רפואיות מדרג ראשון הוראה בדבר סופיות ההחלטה של הועדה, גם לאחר שאושרה ע"י יושב ראש הועדה. לעומת זאת בתקנות הור"ע יש הוראה בדבר סופיות ההחלטה, וזאת כאשר בעקבות הוראה של יושב ראש הועדה התקיים "דיון נוסף" בפני הור"ע (בהרכב המקורי או בהרכב אחר), שאז ההחלטה הופכת סופית (השווה תקנה 6(ב) ו-(ג) לתקנות הראשונות מול תקנה 5 (ו') לתקנות האחרונות הנ"ל). יש גם טעם והגיון ןאבחנה זו שנעשתה בתקנות לגבי שני סוגי הועדות, שכן הור"ע היא ממילא הפורום הרפואי העליון, הגבוה מעל גבוה ואין עוד גבוהים עליו .

898. ע"א (ת"א) 01/**** מ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

יושב ראש הועדות ד"ר חרמוש הפעיל את סמכותו לפי תקנה 4(ה) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) וכתב לועדה מזכר בו ביקש שתתיחס לחוו"ד המומחה מטעם הנכה.

לא היה כל מקום וצורך לשלוח את המזכר לצדדים, וסמכות יושב ראש הועדות הרפואיות, אם הוא סבור כי נושא מסויים אינו בהיר מספיק, לבקש מהועדה הבהרות, בטרם יעשה שימוש בסמכותו לאשר את החלטת הועדה.

949. ע"ש 01/*** פלוני נ' קצין תגמולים מחוזי חיפה (ש' יעקבי שווילי)

יושב ראש הועדות הארצי ביקשה להחזיר התיק לועדה להסבר והנמקה, תוך שהיא מציינת מדוע לדעתה הועדה טועה ומה לדעתה צריך היה לקבוע. נפסק:

נכון אמנם שאין פגם בכך שיושב ראש ועדות רפואיות ארציות יעיר הערות במקרים מתאימים ליושב ראש ועדה רפואית עליונה, כדי שתבדוק מחדש ענין זה או אחר, אבל הערות כאלה צריך שתהיינה מסויגות להפניית תשומת לב יושב ראש הור"ע לפגמים נוהליים, או לפגמים שבהתעלמות ממסמך כזה או אחר בטעות וכיוצא באלה. אין זה ראוי שההערות תהיינה בגדר של הצגת עמדה ענינית רפואית מצד יושב ראש ועדות רפואיות ארצי, כפי שנעשה בסיפא של המזכר כמצוטט לעיל. כבר אמרתי דברים ברוח זו בפסקי דין קודמים, ואביא לדוגמא ציטוט אחד מתוך ע.ש. 400/00.

למרות הסמכות הנתונה ליושב ראש כאמור, חשוב שהיושב ראש והועדה ישוו תמיד את העקרון, שהועדה היא גוף מעין שיפוטי שאין להורות לו כיצד לפסוק. לפיכך חשוב שהיושב ראש יעלה בזהירות בפני הועדה את הענין הצריך בדיקה ועיון חוזרים, ע"מ שהועדה עצמה תגבש את דעתה שלה בעקבות ההפניה של תשומת לבה. גם הועדה חייבת לדעת זאת, ועליה לדעת שאין היא חייבת, כאנוסה עפ"י דבורו של היושב ראש, לשנות מדעתה הקודמת. אכן, מטבע הדברים יכולהלהיות לדברי היושב ראש השפעה, לאור מעמדו כממונה ולאור בקיאותו, אך כאמור אסור לועדה לקבל את דבריו, משום שהם דבריו, בבחינה כזה ראה וקדש, אלא עליה לשקול את הדברים ולהחליט עפ"י דעתה ומדעתה.

בעניננו, אפשר שאימוץ הדברים שבמזכר ככתבם וכלשונם לתוך הפרו' של הועדה. יכול לעורר תמיהה וחשש שמא קיבלה הועדה את דברי היושב ראש בלי לבוחנם לגופם. למרות מראית העין הזאת, ובמיוחד לאור המסקנה של הועדה לענין המבחן הנכון, שנראית לי נכונה. כפי שיוסבר להלן, והואיל ומדובר בענין שהוא משפטי יותר משהוא רפואי (ההיפך מכפי שטוען המשיב, שמדובר בענין רפואי ועל כן אין ביהמ"ש שלערעור רשאי להתערב), סבורני שאין לבטל מחמת מראית עין זו את החלטת הועדה.

לאור האמור נראה לי שמן הראוי במקרה זה להחזיר את הענין לועדה רפואית עליונה לעיון מחדש בכל הנושא של הפגימה המינית, ולאור ההתפתחות שקרתה כמפורט לעיל, נראה לי שנכון להורות שהרכב הועדה יהיה הרכב חדש ושונה מההרכב הקודם. כמו כן נראה לי למוצדק שהמזכר לא יעמוד בפני הועדה החדשה שתיכון אלא יוסתר מפניה.

994. ו"ע 01/**** א"ב נ' קצין תגמולים

בציבור קיים בלבול, אשר יוצר זהות בין קצין התגמולים לבין הועדות הרפואיות – ולא היא. הועדה הרפואית היא גוף מעין שיפוטי אשר קצין התגמולים והנכה מתדיינים בפניה כשווים. החלטותיה הן החלטות מעין שיפוטיות המחייבות את קצין התגמולים ואת הנכה וכל צד יכול לערער עליהן לועדה רפואית עליונה. הועדה הרפואית יכולה לטעות והמנגנון לתיקון הטעות הינו פניה אליה לתיקון על פי תקנה 12 לתקנות הנכים (ועדות רפואיות) התשכ"ו – 1965.

1134. ע"א 02/**** א"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

הועדה קבעה לנכה נכות בגין צלקת ניתוחית בגב. היושב ראש החזיר לועדה והסב את תשומת ליבה שהנכות בגב מוכרת במחצית. הועדה שינתה ההכרה בצלקת למחצית. נקבע: היושב ראש לא חרג מסמכותו. העובדה שהועדה לא זכרה להתייחס לשעור ההחמרה ולחלק הנכות, היא בגדר טעות קולמוס.

אין פגם בפעולת יושב ראש ועדות רפואיות (מדרג ראשון או ור"ע), או של הממונה על הועדות הרפואיות העליונות, המפנה את תשומת הלב של ועדה רפואית לטעות שנפלה כדי שהועדה תשקול את עמדתה שקול נוסף. יחד עם זאת אין זה ראוי שיושב ראש או ממונה יתנו הוראות או הנחיות לועדה רפואית כיצד עליהן לפעול. שיקול הדעת הוא של הועדה הרפואית ולא של היושב ראש או הממונה.

1709. ע"א 04/**** ???? נ' קצין תגמולים

}לאחר שהועדה קבעה שעור נכות הפנה יושב ראש את שימת ליבה לתקנה 10 ג' (2) על כך ששעור הנכות אינו יכול לעלות על קטיעה. הוע' הפחיתה את שעור הנכות. ועדה רפואית עליונה אישרה את ההחלטה ואימצה את המלצת יושב ראש. ביהמ"ש קבע כי התערבות יוה"ר, ללא הזהרת המערער נשאה אופי של פגיעה בכללי הצדק הטבעי, ופגיעה בשיקול הדעת העצמאי של הועדות. ביהמ"ש הורה על החזרת התיק לועדה העליונה עם הוראה להתעלם מהנחיית יוה"ר ועם הנחייה להפעיל שיקול דעת עצמאי.

1723. ע"א 04/**** מ"י נ' קצין תגמולים

עיון בשני הפרוטקולים ובמזכרו של הממונה, אכן מעלה את החשש להתערבות שאינה במקומה, שתוצאתה שינוי בלתי מנומק של החלטה, והחלטה חדשה, הנראית על פניה כאימוץ השקפת הממונה על הועדות הרפואיות ללא דיון. התנהלות זו של הועדה, ובעיקר של הממונה, לוקה הן במישור הדיוני והן לגופו של עניין. לנוכח הערותיו של הממונה, שהיה בהן כדי לשנות את החלטתה הקודמת של הועדה, היה על הממונה או על הועדה להדויע למערער על קיומו של דיון חוזר בעניינו, על מנת שיוכל להתייחס להשגות הממונה ביחס להחלטה. אולם את עיקר החומרה רואה אני בהתערבות הבוטה, שמשמעותה מתן הוראה מפורשת לועדה הרפואית, שהינה גוף מעין שיפוטי, החייבת להפעיל שיקול דעת עצמאי תוך שמירה על כללי הדיון והצדק הטבעי. המומנה על הועדות הרפואיות פעלה על פי הוראותיו לא היה חבר בועדה, לא נכח בבדיקתו של המערער, ולמרות האמור לעיל הורה לועדה הרפואית לשנות את החלטתה, והיא. אין מדובר בתיקון טכני או בהפניה לטעות סופר או טעות ביישום הוראת התקנות, אלא במתן הוראה ביחס לשיעור הנכות אותו יש לקבוע. לאור האמור לעיל, החלטתי לקבל את הערעור, ולהחזיר הדיון לועדה רפואית בהרכב שונה, אשר תשוב ותבדוק את המערער ותקבע את שיעור נכותו.על מנת למנוע המשך ההשפעה הבלתי הוגנת על החלטת חברי הועדה, יש להוציא מהתיק את מזכרו של הממונה על הועדות הרפואיות ואת החלטתה "המתוקנת" של הועדה מיום 7.3.04.

1059. ע"א 99/**** נ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת)

למעשה הועדה הרפואית העליונה אישרה 10%, אולם שינתה את החלטתה והוכנסו תיקונים בפרו' לאור הערה של ד"ר חרמוש שהוא יושב ראש וממונה ארצי על הועדות, אולם על התיקון חתמו רק שניים מתוך ארבעה חברי הועדה.

ברור שהתיקון כשהוא חתום ע"י שני רופאים בלבד אינו תיקון נאות, ואפילו השניים שחתמו הם המומחים למחלות אף אוזן גרון, והשניים האחרים מומחים במחלות אחרות, ולא מתמצאים במחלות אף אוזן גרון.

שקלתי בדעתי האם לתקן את הטעות ולהחזיר את ההחלטה הקודמת על כנה, או שמא להחזיר את התיק כדי שהועדה עצמה תבצע את התיקון.

לאחר שיקולים הגעתי למסקנה כי אין צורך להחזיר את התיק וזאת משום שהועדה העליונה למעשה אישרה קיום טינטון קבוע, וראיה לכך הפרוטוקול לפני שתוקן. הטעות היא בהנחיית ד"ר חרמוש אשר חשב כי עילת הטינטון היא משנת 1980-81 וזוהי טעות בעליל אשר בולטת כבר מקריאת קביעת המערער, מבדיקת מהות היחידות שבהן שרת, ומן המסמכים הרפואיים הרבים שהוגשו לתיק ואשר בולט בהם כי תחילת הטינטון או תחילת החשיפה לרעש וסופה הוא לא 1980-81.

מאחר וכאמור המערער הותיר רושם אמין על הועדה, איני רואה סיבה להחזיר את העניין לועדה אלא לסמוך על החלטתה הראשונה ולבטל את התיקון שנעשה שלא כדין, הן מבחינה פורמלית והן לגופו של עניין.

1237. ע"ש 02/*** ש"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שוילי)

יושב ראש הועדות הארציות החזירה תיק עם מזכר לועדה רפואית עליונה. אין פגם בפעולת יושב ראש או ממונה על ועדות המפנה את תשומת הלב של הועדה לטעות שנפלה כדי שהועדה תשקול את עמדתה שקול נוסף. יחד עם זה אין זה ראוי שהיושב ראש או הממונה יתנו הנחיות או הוראות לועדה כיצד עליה לפעול. שקול הדעת הוא של הועדה הרפואית ולא של היושב ראש או הממונה. כאן ניתנה הנחיה, פסולה, ובנוסף, הדבר נעשה בניגוד להוראות פס"ד. אם היושב ראש סבור שפסה"ד מוטעה עדיין חייב לפעול לפיו. יכול לפעול לשינויו עפ"י הדרכים הקבועות בחוק.

2546. ע"א 04/ ****ל"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א 7.8.06.

במהלך דיון בפני ועדה רפואית עליונה ביקש ב"כ המערער כי הוועדה תפסול עצמה מאחר שחרגה מהמנדט שנתן לה ביהמ"ש ולא הזהירה את המערער מראש כי היא שוקלת אפשרות להפחית את דרגת הנכות. הועדה נענתה לבקשה אך יושב ראש הועדות לא קיבל את הפסילה והחזיר את התיק לועדה לסיכום. נקבע: "משהבהירה הועדה כי דעתה מגובשת לא ברור על שום מה דחה יושב ראש הועדות הרפואיות את הבקשה להעביר הדיון לועדה בהרכב אחר. גם בהנחה שלא התקיימו בענייננו נסיבות המצדיקות פסילתה של הועדה, משהביעה זו את דעתה שמן הראוי להעביר הדיון לועדה אחרת לא היה מקום להתערבותו של יושב ראש הועדות הרפואיות בהחלטתה".

2672. ע"ש 07/*** חכ"מ נ' ק"ת, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך לטר) 7.10.07

הערעור לועדה רפואית עליונה הוגש באחור ולכן לא טופל. נטען שההגשה באחור בשל מלחמת לבנון השניה ובשל הצורך לטפל במקביל גם בנכות נוספת מתחום אחר. הטענה נדחתה. שני הנימוקים שהועלו אינם נימוקים מוצדקים להשתהות. "דחיית הערעור על ידי הממונה על הוודעה הרפואית העליונה מטעמים של אי עמידה בלוח הזמנים אשר קצב החוק הינה החלטה מנהלית. בית משפט זה לא יתערב בהחלטה מנהלית אשר בסדרי דין, כל זמן שההחלטה היא בתחום הסבירות. בית משפט זה איננו בא להחליף את שיקול דעתו של הממונה על הועדה הרפואית העליונה, אשר הוענק לו עפ"י דין".

אושר בעליון – (2672א) רע"א 07/**** פלוני נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון 10.2.08.

2762. ע"א 06/**** ח"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' גנות, 24.10.07.

המערער ביקש שיוכר קשר סיבתי בין מחלת הטורט לבין נכותו המוכרת. הועדה אימצה באופן חלקי המלצת המומחה מטעמו וקבעה קשר של החמרה בשעור שליש, אולם לא הוצאה הודעה על ההחלטה, והועדה התכנסה לדיון נוסף בעקבות הנחיות יו"ר הועדות הרפואיות. או אז, באורח פלא השתנו מסקנותיה והיא הגיעה למסקנה כי אין קשר סיבתי.

העובדה כי ועדה בהרכב זהה מחליטה החלטה מסוימת ולאחר מכן הופכת אותה בעקבות הנחיות מאת יו"ר הועדות מותירה רושם גרוע ביותר של שינוי מסקנות הועדה שלא על בסיס מסקנות רפואיות אלא בסיס הנחיות של יו"ר הועדה ומדובר בהתנהלות בלתי ראויה בעליל.

התערבות של יו"ר הועדות הינה התערבות הנעשית בסמכות עפ"י דין אלא מאי? יו"ר הועדות רשאי להפנות לועדות שאלות בסוגיות הדורשות הבהרה לדעתו, אולם בשום פנים ואופן אין הוא יכול לגרום לשינוי החלטת הועדה ולו ברמיזה.

2830. ע"א 09/**** א"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' גנות 22.11.09

לאחר 4 ישיבות הודיע המערער על מחיקת הערעור. לאחר מחיקת הערעור החליט יו"ר הועדות כי החלטת הועדה אינה תואמת את המציאות והחליט לבטל המחיקה ולהחיות הדיון. המערער זומן לדיון אך בפועל התקיימה ישיבה נוספת שלא בנוכחותו ושעור הנכות הופחת. ביהמ"ש קיבל את הערעור. למשיב היו שתי ברירות. הראשונה להגיש בקשה לועדה לביטול החלטתה (המאשרת מחיקת הערעור) או לערער לביהמ"ש המחוזי על ההחלטה למחוק הערעור. הדרך בה פעל המשיב פסולה ואין מנוס מהמסקנה כי יו"ר הועדות חרג מסמכותו כאשר החליט לקים דיון בערעור אשר אינו קיים עוד. ביהמ"ש ביטל את הישיבה האחרונה ושעור הנכות הושב על כנו.

2974. ע"ו -09-10 ***** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' שפירא, 12.1.11

נכות בגין פרכוסים הנקבעת לפי תדירות ההתקפים. בעבר נבדק הנכה מפעם לפעם ע"י ועדה רפואית ונקבעה נכות זמנית. בועדה האחרונה, נשוא הערעור, דיווח כבעבר על התקפים, ללא תעוד על התרחשותם. התבקש לבצע בדיקת EEG וידאו. המערער פנה לרוני אהרוני האחראי על הועדות, בטענה כי אין מקום לדרישה וכי מדובר בבדיקה מיותרת שלא נותנת אינדיקציה על ההתקפים. נפגש עמו ועם יו"ר הועדות הרפואיות העליונות אשר הורה לועדה לסכם התיק ללא הבדיקה. הועדה סיכמה וקבעה כי בהעדר תעוד על ההתקפים ולאור הבדיקות התקינות יש מקום להפחית הנכות שנקבעה בעבר בגין פרכוסים. בית המשפט דן בשאלה האם מוסמך היה יו"ר הועדות להתערב ולהורות לועדה לסכם התיק ללא הבדיקה. נקבע כי הדבר בתחום סמכותו.

באשר לקביעת הנכות, קבע ביהמ"ש כי הועדה פרטה ונימקה את החלטתה. עולה מהחלטתה כי הטילה ספק אם אכן הדיווחים של המערער על תדירות ההתקפים משקפים את המציאות. העובדה שבמשך שנים קיבלו את גרסתו אינה מהוה תקדים שהדבר לא יכול או לא אמור להבחן פעם נוספת. אין מקום להתערב בהחלטה.

עם זאת, על אף שביהמ"ש קבע שההליך היה תקין ושאין מקום להתערב בהחלטה, הוא הורה על החזרת התיק לועדה בהרכב אחר: "מכאן, למעשה, היו דברים אלה מביאים לדחיית הערעור. אולם יחד עם זאת נותרתי עם תחושה שההתערבות של מר אהרוני וכן המזכר המפורט של יו"ר הועדות ד"ר אלישוב, וכן ההתכנסות הנוספת של הועדה באותו הרכב, יצרה איזשהו מצב שהועדה העליונה חיפשה ומצאה דרך לחזור על החלטתה הקודמת. נראה בעיני, כי למען קיום, הלכה למעשה, של רעיון מראית פני הצדק, היה מקום שהדיון יהיה לפני הרכב אחר של הועדה…".

3368 ע"א 07/**** ס"י נ' קצין התגמולים, מחוזי תל אביב, ש' שבח.18.07. פורסם בנבו.

הנכה נפגע בשירות ועבר כריתת כליה. נקבעה לו נכות בשעור 30% בגין מ.א כריתת כליה, כשתפקוד הכליה השניה תקין. ברבות הימנים נפגע תפקוד הכליה השניה, שלא עקב הנכות המוכרת. ביקשלהעלות הנכות ולקבוע אותה לפי הסעיף הדן במצב אחרי כריתת כליה עם פגיעה תפקוד הכליה השניה. היועמ"ש לועדות הנחה את הועדה שלא לשנות את דרגת הנכות בגלל ההחמרה שחלה במצב הכליה הלא מוכרת. הועדה הרפואית העליונה החליטה להעלות את הנכות, אך התיק הוחזר לדיון נוסף ע"י היו"ר, וההחלטה שונתה כך שהנכות המקורית הושארה על כנה.

ביהמ"ש דן בסמכות הממונה או היו"ר להחזיר הדיון לועדה, וכן בדרך שבה יש לקבוע נכות במקרה בו חל שינוי לרעה בתפקוד הכליה הלא מוכרת.

לענין החזרת הדיון נקבע:

"על-פי תקנה 7(ד) לתקנות, מוסמך אמנם הממונה על הועדה הרפואית העליונה לבקש מהועדה דיון חוזר לצורך תיקון טעות שאיננה טעות סופר, אולם מההקשר הכללי יש ללמוד כי הכוונה היא לטעות שאיננה משנה באופן מהותי את החלטת הועדה, כמו, למשל, התייחסות לטענה שהועלתה על-ידי מערער ולא באה לידי ביטוי בדיון הועדה, פרשנות מוטעית לבדיקה רפואית כלשהי, התייחסות לפגימה נוספת וכו'.

באותה רוח מצמצמת ובפרשנות אחידה לתקנה 7(ד) לעיל, יש לפרש אף את סמכות יו"ר הועדה המוקנית לו על-פי תקנה 5 לתקנות, בכל הנוגע להחזרת התיק לדיון נוסף.

מגוון הסיבות בגינן מוסמך יו"ר הוועדה להורות על דיון חוזר אינו בלתי מוגבל.

רוח החוק, כשזו חוברת לתכלית בגינה איפשרו התקנות דיון חוזר, מחייבת את המסקנה לפיה לא תינתן הוראה על דיון חוזר במקרים בהם תוצאת הוועדה איננה נושאת חן בעיני הגורמים המוסמכים או נוגדת להשקפתם, אולי אף משליכה בהיקפים כספיים גדולים על מקרים אחרים.

ההוראה תינתן, למשל, במקרה בו מתברר כי הוועדה לא עמדה בחובת ההנמקה, כי שגתה ביישום סעיף או פרט כזה או אחר וכו'.

במקרה דנן הפכה הועדה השנייה את הקערה על פיה בכל הנוגע להחלטת הועדה הראשונה, איינה אותה וביטלה לגופו של עניין החלטה מהותית, בדחותה את ערעורו של המערער שקודם לכן התקבל.

לא יעלה על הדעת כי כאשר החלטת ועדה רפואית עליונה לא תואמת את השקפתו העקרונית ו/או המשפטית של קצין התגמולים ו/או של יועצו המשפטי, יעשה שימוש עקיף בסמכות יו"ר הועדה לדיון חוזר, על מנת לבטל את ההחלטה.

הדרך היחידה לבטול החלטה שכזו עוברת דרך בית המשפט.

משכך, הגעתי למסקנה, כי התכנסותה של הועדה השנייה מכוח ההנחיות שקיבלה מטעם יו"ר הועדה הרפואית והיועץ המשפטי, בהן נרמז לה באופן שאיננו מותיר מקום לפרשנות כי הדרך בה נקטה איננה תואמת את הבנתם, וכי עליה לבטל את הכרתה בהשפעת השתלת הכליה הימנית על פגימת כריתת הכליה השמאלית – משוללת סמכות ומשכך דין החלטתה להתבטל. "

3419.  ע"נ  15- 10 – ***** א.ב נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' מזרחי. 26.4.18. פורסם בנבו.

תביעת המערער בגין PTSD נדחתה בהסתמך על חוו"ד של ד"ר חיים שם דוד, שקבע כי המערער אינו סובל מ PTSD. במסגרת הערעור מינתה ועדת הערעורים את פרופ' קוטלר כמומחה מטעמה. פרופ' קוטלר קבע כי המערער סובל מ PTSD עקב השירות הצבאי וכן מבעיה נפשית נוספת שאינה קשורה לשירות. על יסוד חווה"ד הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יוכר המערער ב PTSD. המערער ביקש כי ועדת הערעורים תורה על הוצאת חווה"ד של ד"ר חיים שם דוד מהתיק הרפואי, כך שחווה"ד לא תהיה בפני הועדה הרפואית שתבדוק אותו ותקבע את נכותו. הבקשה נדחתה. ועדת הערעורים קבעה כי הנושא אינו בסמכותה והתייחסה לסמכות יו"ר הועדות הרפואיות.

"זאת ועוד זאת: הוועדות הרפואיות הקובעות את גובה נכותו של החייל הינן בעלות מעמד של גוף מעין שיפוטי. החייל וקצין תגמולים עומדים לפניה כשווים. וועדות אלה אינן פועלות מטעם קצין תגמולים או על פי הנחיותיו אלא כפופות לדין המינהלי, מפעילות שיקול דעת ושומרות על כללי הצדק הטבעי, לרבות מתן זכות טיעון לצדדים. לדעתנו הסמכות להורות לוועדה הרפואית להתעלם מחוות הדעת של ד"ר שם דוד נתונה לעומד בראש הוועדות האמורות, הוא הממונה או ליו"ר הועדה הרפואית עצמה. ה"ממונה" על הוועדות מפקח על ביצוע תקנות הנכים (ועדות רפואיות) התשכ"ו-1965, ולדעתנו הסמכות להורות לוועדה להתעלם מחוות דעת הסותרת את הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין- נתונה לו. סמכות זו נתונה, לדעתנו, גם ליו"ר הוועדה הרפואית עצמה, ולו מתוקף תקנה 8 המסמיכה אותו לזמן מומחים לשם מתן חוות דעת מקצועית. בענייננו, כבר ניתנו חוות דעת שאחת מהן הוסכמה על הצדדים ומכאן כי סמכותו של היו"ר להורות שהאחרת לא תעמוד לפני הוועדה. על החלטתו ניתן לערער לטריבונל המתאים."

 

3614.  ע"ו 26445-03-21 פלוני נ' קצין התגמולים, מחוזי חיפה, ש' ורבנר. פס"ד מיום 22.12.21, פורסם בנבו.

          החזרת התיק להרכב אחר, יו"ר הועדה

          ענינו של המערער הוחזר בפס"ד קודם לועדה רפואית בהרכב אחר. המערער טען שהיה צריך להחליף גם את יו"ר הועדה וכן טען כנגד השתתפותו בועדה של אורטופד שדן בענינו במסגרת וע"ר בעבר (לא הועדה שבוטלה).

          הטענות נדחו.

          לענין יו"ר הועדות נקבע:

"בפסק-הדין שניתן בהליך קודם הורה בית-המשפט על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית העליונה בהרכב אחר, ואכן הוחלפו כל הרופאים חברי הוועדה, אולם יו"ר הוועדה הרפואית העליונה אשר היה חתום, הן על ההחלטות של הוועדות הרפואיות העליונות הקודמות, והן על ההחלטה של הוועדה הרפואית העליונה בהרכבה החדש, שעליה הוגש הערעור שלפניי, הינו פרופ' משה רווח.

          בהתאם לתקנה 1(ג) לתקנות הנכים (וועדה רפואית עליונה) תשכ"ד-1964, אחד מיושבי הראש של וועדה רפואית עליונה אמור למלא תפקיד של ממונה על וועדה רפואית עליונה ולפקח על ביצוע התקנות, ויו"ר הוועדה ממונה מבין חברי הוועדה המורכבת מרופאים מוסמכים.

          יו"ר הוועדה הוא אשר אמור לכנס את ישיבותיה, ולשבת בראשה, ובהעדרו יושב בראש הוועדה חבר וועדה שנקבע לכך על-ידי ראש הוועדה.

          ראש הוועדה הרפואית אף קובע את הרכב חברי הוועדה, וכאשר בראש הוועדה יושב חבר שאינו יו"ר הוועדה, יש להעביר כל החלטה של הוועדה לעיונו של יו"ר הוועדה, והוא זה הרשאי לאשר את החלטת הוועדה, או להחזיר לוועדה לדיון נוסף בצירוף הערותיו, או להעביר את הערעור לדיון בהרכב אחר.

          משאלה הן סמכויותיו של יו"ר הוועדה, כמפורט בסעיף 5(ה) לתקנות הנכים (וועדה רפואית עליונה), לא ניתן לומר כי יו"ר הוועדה, שהינו למעשה גורם מפקח ואף מוסמך להעביר להרכב אחר, הינו חלק מחברי הוועדה, וכי כאשר מורים על החלפת הרכב הוועדה, יש להחליף את את יו"ר הוועדה, שהינו הגורם המנהלי המפקח.

          יתר על-כן, יש לציין כי במרבית המקרים יו"ר הוועדה הרפואית העליונה אינו חלק מהוועדה הבודקת את הנכה, אלא הוא הגורם המנתב את התיק לוועדה בהרכב כזה או אחר, והוא הגורם המאשר את קביעתה, ולא נטענה על-ידי המערער הטענה כי פרופ' רווח היה נוכח בעת בדיקתו על-ידי הוועדה ב-22/7/20, וגם טענות המערער, כפי שהן באו לידי ביטוי בפרוטוקול הוועדה, אינן מתייחסות לפרופ' רווח, וכל שנטען על-ידי המערער הינו כי ד"ר חורש, שהיה אחד מחברי הוועדה הרפואית העליונה בהרכבה החדש, ישב בעבר, לפני כ-32 שנה, באחת מהוועדות בעניינו של המערער.

          לא נטענה על-ידי המערער או בא-כוחו, בעת הדיון בוועדה, טענה כל שהיא באשר לפרופ' רווח, ולא נטען לפני הוועדה כי החלטת בית-המשפט על וועדה בהרכב אחר כוללת גם החלפת יו"ר הוועדה הרפואית העליונה, ומן הסתם פרופ' רווח גם לא נוכח בכל דיון של כל וועדה רפואית עליונה בעניינו של כל נכה.