סכרת

3135. ע"ו 12 – 04 – ***** ג"י נ' ק"ת מחוזי ת"א, ש' וולצקי 20.2.13

קביעת נכות בגין סיבוכי סכרת. עסקינן בסעיף 4 (6) ג' שדורש קיומה של פרוטאינורה קבועה או הוכחה היסטולוגית לנרופתיה סוכרתית. כאן לא נדרשת מידת התסמין וחומרתו אלא עצם קיומו. יתרה מכך, אף לא נדרש שלאותו תסמין יהיה ביטוי סימפטומטי הנראה לעין.

לעומת זאת, בסעיף 4 (6) מדובר במספר סיבוכים שהופיעו בעקבות מחלת הסוכרת כאשר מתקין התקנות מציין במפורש שהסיבוכים מצויים ללא כל קשר לצורך בטיפול, כפי שעולה מכותרת הסעיף. במסגרת זו מופיעים גם סיבוכים שצריכה להיות להם הסתמנות סימפטומטית וגם כאלה שדי בעצם קיומם, כמו למשל הוכחה היסטולוגיה לנפרופתיה סוכרתית או מחלה של כלי הדם. לטעמי מקום שניתן להבחין במחלה של כלי הדם שבאה בעקבות הסוכרת, ולא משנה מה עוצמתה, זכאי הנכה להכות בהתאם לאותו סעיף. הוא הדין בכל הנוגע לסעיף 4 (6) ג' הדן בפרוטאינוריה קבועה. עצם העובדה שהנכה סובל מפרוטאינוריה ולא משנה מה חומרתה, הוא זכאי לנכות בהתאם לאותו סעיף שכן הוא סובל מאותו סיבוך תולדת הסוכרת. מכאן שאם ללא כיסוי תרופתי סובל המערער מסיבוך של פרוטאינוריה כי אז על פניו הוא זכאי לנכות בהתאם לסעיף 4 (6) ג' למבחני הנכות. הוועדה לא בחנה את השאלה שמעלה ד"ר קורזיץ בחוות הדעת מטעמו של המערער והיא האם ללא טיפול תרופתי ב–acf או –arb (דוגמאת אוסקר) יוותר המערער באותו המצב כפי שהוא מצוי תוך שימוש בתרופות, היינו האם במצב דברים זה לא הייתה נצפית התקדמות אף של נפרופתיה סוכרתית? משכך ראיתי להשיב הדיון לוועדה על מנת שזו תשוב ותתכנס ותבחן לאור הפרשנות שניתנה לסעיף 4 (6) ג' למבחני הנכות את נכותו של המערער ותתייחס לדיון שמעלה ד"ר קורזיץ על השפעת השימוש בחוסמי קולטני אנגיוטנסין 2 על מצב המערער.

3179 ע"ע 27272-05-10 מ"י נ' מ"א, ביה"ד הארצי לעבודה, 29.1.12. פורסם בנבו.

דיון בביה"ד הארצי לעבודה בשאלת פרשנות הסעיף הדן בקביעת נכות בגין סכרת. נקבע כי במקרה של סכרת עם סיבוך יש לקבוע נכות בשעור 65%, ללא קשר לחומרת הסיבוך. רק אם שעור הנכות בגין הסיבוך הינו 30% ומעלה תקבע בגינו נכות נפרדת.