נכות נפשית

1080 ע"א 98/**** מ"כ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

בדו"ח מרכז הערכה נכתב על הפרעות קשות ביצירת קשיים בין אישיים. נתון זה לבדו לא מצדיק קביעת נכות בשעור 50% כי זה רק אחד מהמרכיבים של כושר תפקודי.

1045 ע"א 98/**** ט"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

המבחנים לקביעת נכות לפי חוק הבטל"א, בתחום הנפשי, שונים מאלו הנהוגים לפי חוק הנכים.

254 ע"א 98/**** ג"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

הועדה הרפואית התרשמה בבדיקתה כי התמונה הקלינית לא תואמת לתאורי המצב בתעוד הרפואי. ביקשה לקבל חוו"ד על יסוד הסתכלות. המערער התנגד לאישפוז. זכותו של המערער להתנגד לאישפוז ולא ניתן לכפות עליו בדיקה שאינו רוצה, אך לסרובו יש השלכות. אחת ההשלכות היא שראיות אחדות שמסר אינן מהימנות די הצורך בעיני הועדה ולכן העדיפה את התרשמותה שלה על פני התרשמות אחרים.

2263 ע"א 95/**** ג"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

מתקבל הרושם שהועדה הרפואית הפרידה בין נתוני אישיות לבין נוירוזה פוסטטראומטית, אולם, משהוכרה התמונה הנפשית הכוללת, אין מקום להפרדה זו, מפני שיתכן שהפגיעה הפוסטראומטית הגבירה את ההשפעות של האישיות ההיסטרית לממדים שלא היו קודם הפגיעה. לכן ספק אם יש מקום לכל אותן הבחנות שמשתמעות מפרוטוקול הועדה הרפואית, היינו הסתייגות מכל החומר שהוגש משום שבמערער היו נתוני אישיות קודמים (ובמיוחד שמתחילה הוכרה החמרה בגלל נתוני אישיות, ולאחר מכן הוחלפה ההכרה לגרימה מלאה).

2272 ע"א 95/**** ג"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

הועדה הרפואית הפרידה בין התסמונת הפוסטראומטית לבין ההפרעה האישיותית. יתכן והם צודקים וההפרעה האישיותית לא נוצרה מהלם קרב, אלא שקה"ת שינה את ההכרה מהחמרה לגרימה. סימן הוא שלהפרעת האישיות לא היו קודם סימנים חיצוניים, ואין לעשות היום את האבחנה בין הפרעת האישיות לתסמונת הפוסטראומטית אלא יש לקבוע את דרגת הנכות עבור כל התמונה של ההפרעה הנפשית ואין מקום להפחתה.

2224 ע"א 00/**** ד"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

אין להפחית מהנכות בגין הפרעות ובעיות הסתגלות לפני השירות, כאשר קצין תגמולים הכיר הכרה מלאה.

2770. ע"א 08/**** ???? נ' ק"ת מחוזי ת"א, ש' שוחט 6.1.09

למערער נקבעו 20% נכות. לאחר ערעור לבימ"ש הוחזר התיק לועדה על מנת שתפרש מהי "הסתמנות תת סיפית" ואם אכן יש קווים אישיותיים שאינם קשורים ב– PTSD מה משמעותם על חומרת הנכות המוכרת. הועדה העליונה הותירה שיעור הנכות על כנו והעניין חזר בפני ביהמ"ש. בית המשפט מציין כי הועדה אישרה כי קיום מאפיינים אישיותיים בעייתיים כהפרעה נרציסטית הפכה המערער לפגיע יותר להשפעת הטראומה ולפגוע בתהליך ההחלמה. ביהמ"ש קבע כי אין לבודד המרכיבים האישיותיים ולקבוע שעור נכות בשל ה–PTSD בלבד. ביהמ"ש קבע כי קווים אישיותים הינם בגדר "גולגולת דקה" בלבד. התיק הוחזר לועדה לקביעת שיעור הנכות בהתבסס על הכרה מלאה ומבלי לבודד מאפיינים אישיותיים בעייתיים, גם אם הועדה סבורה כי אלו מהווים סיבה לקביעת שיעור נכות גבוה יותר.

2849. ע"א 08/**** ל"ע נ' ק"ת מחוזי ת"א, ש' גנות. 10.11.09

הועדה מייחסת חלק מבעיותיו של המערער לבעיה נפשית אחרת שטיבה אינו ידוע. מהתיק הרפואי עולה כי לא ידועה מחלה נפשית אחרת למעט המחלה נשוא הערעור. שכך אם סבורה הועדה כי המערער סובל מנכות נפשית נוספת, שאינה קשורה לאירוע נשוא הערעור, עליה לפרט ולנמק באיזו מחלה מדובר, וכיצד הגיעה למסקנתה באשר לאי קיומו של קשר סיבתי בין אותה מחלה מסתורית ועלומה לבין מצבו הנפשי של המערער. אינני כולה להימנע מהעלאת התרשמותי על הכתב, התרשמות קשה מהתנהלות הועדה ותחושה שהועדה אחזה בקרנות המזבח של קביעותיה ללא הנמקה, ומבלי שההחלטה תתקבל כהגיונית בעיני הקורא, הן המערער, הן ב"כ והן ביהמ"ש. לאור האמור, הנני מחזירה התיק לועדה בהרכב שונה.

2564. ע"ש 06/*** מ"י נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' ברלינר) 14.7.076.

ניצול שואה שנלחם במלחמת השחרור ונפל בשבי. הוכרה נכות PTSD בגרימה. ערער על קביעת נכות וטען כי הועדה הרפואית טעתה בפיצול ובהפרדה בין אותו חלק של הנכות שנגרם בגלל השואה לבין נכותו מפאת השבי במלחמת השחרור. נקבע: למצוקתו הנפשית של המערער כמה מקורות…. אף אם נוסחה החלטת המשיב כהכרה בקשר של גרימה ולא בקשר של החמרה בלבד, לא התכוון בכך המשיב אלא לבוא ולאמר כי הוא מכיר בכל הנכות שנגרמה עקב השבי, ואין הוא מעלה טענה כי יש לזקוף ולהפחית חלק ממנה או חלק מחומרתה לחובת הרקע שמקורו בשואה. הועדה הכירה במלוא הנכות שנגרמה עקב השבי. היא לא זקפה כל חלק מזה לעבר שבשואה. אין להצדיק כי יוטלו על המשיב נזקי הנפש שנגרמו למערער בשואה…"

2489. ע"א 06/**** י"נ נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל 22.1.07

נטען כי הועדה העליונה לא זיכתה את המערערת במלוא הנכות כמתבקש מהחמרת מצבה הנפשי מאחר ויחסה חלק מההתדרדרות במצבה להתדרדרות יחסיה עם בעלה עד כדי גרושין. בעקבות שאלת הבהרה לועדה נקבע עובדתית כי לא כך נעשה, והנכות משקפת את מצבה בכללותו. מלמד שאין להחריג את נסיבות החיים הנובעות מהמצב הנפשי מכלל הנסיבות לפיהן יש לקבוע את שעור הנכות.

2229 ע"א 99/****מ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

נכות נפשית. בפני הועדה דו"ח מרכז הערכה ותעוד נוסף. הועדה העליונה לא קיבלה מסקנות מרכז ההערכה לאור דברים שכתבה הועדה המחוזית לאחר שצפתה בקלטת וידאו של מעקב סמוי. ההחלטה אינה מאוזנת, במיוחד שהועדה עצמה לא צפתה בסרט וגם לא ערכה לנכה בדיקות משל עצמה (היה נרגש מדי ולא נבדק). השופט מביע הסתייגותו ממעקב סמוי.

2254 ע"א 99/**** כ"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

נכות נפשית. כאשר ישנן ראיות מקיפות אשר מפרטות תוצאות של בדיקות פסיכולוגיות נרחבות, נראה שבדיקה קלינית עקב התרשמות של שני הפסיכיאטרים בועדה, בישיבה שמתקיימת במקרה הטוב חצי שעה, אינה התמודדות נאותה עם החומר. במקרה כזה מצופה שהועדה תעזר ביחידת אבחון רב דיסיפלינרית (מרכז הערכה).

הועדה הרפואית העירה שהיא זוקפת חלק מההפרעות לנתוני אישיות שהיו למערער קודם תחילת הנכות. הנכות מוכרת בגרימה ולא כהחמרה. משכך אין לתלות בהפרעות הקודמות חלק מהנכות.

1023. ע"א 01/**** נ"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

נכות נפשית. דו"ח של מרכז הערכה המשקף מצב קשה. הועדה הרפואית צריכה לנמק ולהסביר מדוע קבעה נכות נמוכה יותר. מתחייב מהפער בין הדו"ח למסקנותיה.

1679. ע"א 04/**** ס"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל)

נכות נפשית. פער בין קביעת הועדה הרפואית לקביעות רופאים המטפלים בו שנים. בנסיבות אלו אין די בכך שהועדה תקבע שאין היא מקבלת את דעת הרופאים המטפלים. עליה לנמק מדוע נדחית עמדתם. הרופאים המטפלים מציינים נתונים עובדתיים המלמדים על מצבו. הועדה צריכה להתייחס אליהם – האם מקבלת עובדות אלו ומה השלכתן על קביעת הנכות.

2752. ע"א 07/***** י"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל, 16.12.07

קביעת נכות בגין PTSD. הועדה קבעה נכות בשעור 30% לפי הפגימה המלמדת על פגיעה ניכרת. במכתבי הרופאים המטפלים ובוועדת כושר עבודה נקבע שהפגיעה קשה. הדיון הוחזר לועדה בשל חסר בהנמקה. "כפי שנפסק לא אחת, כאשר לפני הועדה מצוים נתונים שלכאורה מצביעים על נכות בשעור גבוה מזה שהועדה קובעת, עליה להתייחס, ולו בקיצור, לאותם נתונים, ולהסביר מדוע אין היא מקבלת אותם, או מדוע על אף קיומם הנכות אינה בדרגה גבוהה יותר. זאת לא נעשה".

בנוסף – ההבדל בין שתי דרגות הנכות הוא בחומרת הסימנים ("ניכרים" מול "קשים") ובדרישה לקשיים בקיום קשרים בין אישיים תקינים" הקיימת רק בנכות בשעור 50%. כאן בתאור הפגימות צוין שמצא ליקוי בקיום קשרים בין אישיים. מחייב התייחסות של הועדה לשאלה האם אין מדובר במצב המתאים למבחן שבפרט משנה ה', המקנה 50%.

1237. ע"ש 02/*** ש"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שוילי)

קביעת נכות נפשית בנפרד ובנוסף לקביעת נכות בגין חבלת ראש.

2323 ע"א 02/**** ס"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

נכות נפשית. נטען שכאבי ראש מהווים נכות נפרדת מנכות בגין PTSD . נקבע כי הועדה הרפואית ערכה בדיקות מקיפות וביססה עליהן את ממצאיה שהתאור של כאבי הראש אינו הולם תסמונת כאבי ראש מוכרת אלא מתאים לתחושה שהיא חלק מה PTSD . PTSD כולל מספר תסמינים ואין נותנים נכות בגין כל תסמין בנפרד.

1377. ע"א 01/**** ש"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן) – ועדה רפואית.

אין פגם בכך שועדה רפואית של המל"ל קבעה 100% וועדה רפואית של משרד הבטחון 70%.

1058. ע"א 99/**** י"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

מצב בו הוכרה נכות לפי סעיף 29 חבלת ראש, ונכויות גופניות נוספות. קיימת תגובה נפשית. אין מניעה לקביעת נכות בגין תגובה נפשית לנכויות שאינן חבלת הראש.

1438. ע"א 03/**** ש"פ נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל)

לאחר קביעת הנכות הנפשית הנכה אושפז. הסתמך על כך בערעורו. במקרים מתאימים, אם כי מקרים כאלה יהיו נדירים יחסית, ניתן להחזיר את הדיון לועדה רפואית, גם לנוכח קיומה של ראיה חדשה שלא הוצגה לועדה ושהושגה לאחר הדיון, ראיה המהווה נתון בעל משקל לכאורי, שיש בו כדי להשפיע על שיקולי הועדה. קל וחומר כשלא מדובר בחוו"ד אלא במציאות עובדתית משתנה, כמו האישפוז, שיכולה להשליך על הערכת דרגת הנכות במועד קבלת החלטת הועדה. אישפוז המערער לתקופות לא קצרות סמוך לאחר הקביעה כי ההגבלה התפקודית היא קלה בלבד, מעלה סימן שאלה ביחס לסבירות ההחלטה.

1503 ע"ש 04/*** פ"נ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שוילי)

נכות נפשית. המערער טען כי משהוכר ע"י הועדה רפואית קיום של הפרעה בקשרים בין אישיים, נכנסת הפגימה הנפשית לתחומו של סעיף משנה ה' של מבחן 33 ועל כן הוא זכאי ל 50% נכות. נפסק כי אכן הליקוי בקשרים הבין אישיים נזכר בסעיף משנה ה' ואינו נזכר בסעיף משנה ד' אולם אין זאת אומרת שמשקיים ליקוי בקשרים הבין אישיים יש להעניק לנכה אוטומטית את אחוזי הנכות שבסעיף משנה ה'. אחוזי הנכות מוענקים בעבור צבר של ליקויים ולא עבור ליקוי בודד אחד. לועדה רפואית שק"ד להערכת חלקו של הליקוי במכלול ההפרעות הנפשיות ולקביעת דרגת הנכות.

2631. רע"א 07/**** פלוני נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש עליון 11.10.07.

קביעת נכות נפשית ע"י ועדה רפואית. אין פגם בהתייחסות הועדה להופעתו החיצונית המסודרת של המערער כראיה למצבו הנפשי.

2664. ע"ש 07/*** ר"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך – לטר) 14.10.07.

נכה טען לנכות נפשית – תגובה לנכות הגופנית המוכרת. הועדה קבעה כי אין נכות נפשית חריגה לפגיעות המוכרות וכי יש בעיה נפשית שאינה קשורה לנכות המוכרת. ביהמ"ש קבע שיש להחזיר הדיון לועדה בגלל המסר הלא ברור – האם יש למערער נכות נפשית או לא. אם יש נכות נפשית שאינה קשורה לפגיעה צריך לפרט מהי אותה נכות ומה הנימוקים לכך שאינה קשורה לפגיעה.

3229. ע"ו 09/**** א"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' גנות. 8.4.10.

קביעת נכויות נפשיות נפרדות בגין PTSD ובגין תגובה נפשית לנכות גופנית. "בענין אשר בפניי, הוברר כי המערער סובל בתחום הנפשי משתי לקויות: האחת – תגובה נפשית חריגה לנכות. השניה – PTSD. נוכח האמור, הוא זכאי לקביעת נכות נפרדת בגין כל אחת מהלקויות האמורות. מעבר לצורך יצויין, כי זכותה המלאה של הועדה לקבוע כי הנכויות בגין שתי הלקויות הנפרדות הן חופפות, אלא שאם זה המצב חובה עליה לקבוע זאת במפורש ולנמק החלטתה….".

.2799 ע"א 1427/08 ח"י נ' ק"ת מחוזי ת"א, ש' שוחט 25.6.09

ירידה בקיום קשרים חברתיים ואי הקמת משפחה.

הועדה קובעת כי הסימנים השליליים הללו (כולל הירידה בקיום קשרים חברתיים ואי הקמת משפחה) הם חלק בלתי נפרד ממחלתו הנפשית. בוודאי! אין מחלוקת על כך. עם זאת, היה על הועדה לציין את רמת הירידה ביכולתו החברתית. 33(ה), אליו מכוון המערער, שם דגש על הסימפטום החברתי האמור כסימפטום המתווסף על אלה שמפורטים בסעיף 33 (ד), ואם מדובר בהפרעה קשה בהיבט החברתי האמור הגורמת, בצירוף כל הפרמטרים האחרים, להגבלה קשה של כושר התפקוד, הרי שאז יש להעניק נכות של 50% לפי הפרט האמור. לא ברור מהחלטת הועדה אם הסימפטום החברתי האמור, שנמצא על ידה כקיים המערער, הוא ברמה כזו או לא, שיש בו או שאין בו כדי לשבץ את המערער בפרט (ה) או שמא הסימנים אינם קשים למרות קיומם ושהפגיעה בכושר התפקוד אינה קשה, שאז ישאר המערער משובץ בס"ק. רוצה לומר, אין די בקביעת הועדה כי הסימפטום החברתי ממנו סובל המערער, ואין על כך מחלוקת, ושבא לידי ביטוי בחוסר יכולתו לממש את אחת מזכויות היסוד העומדות בפני אדם להקים משפחה, הוא חלק בלתי נפרד ממחלתו הנפשית. הועדה חייבת היתה לקבוע אם אותו חלק יש בו או אין בו כדי לשנות את השיבוץ של פגימת המערער ולהעניק לו אחוזי נכות גבוהים יותר. אשר על כן, יחזור עניינו של המערער לבדיקה מחודשת תוך התייחסות לשאלות אותן פירטתי בפסק דיני.

2894. ע"ו 09/**** ז"נ נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב, ש' גנות, 4.2.10

ערעור על קביעת דרגת נכות בגיןPTSD . ביהמ"ש החליט להורות על החזרת התיק לדיון נוסף לשם הפניית המערער למרכז הערכה.

בקביעת נכות נפשית יש חשיבות להתרשמות הבודק. קיימת חשיבות רבה שיופעל כלי הערכתי אבחוני נוסף על מנת לוודא שקביעת הנכות מדויקת.

השופטת מדגישה כי מדובר אמנם בטענות במישור הרפואי אולם "הנני בדעה כי יש לי סמכות מלאה להתערב באם הנני סבורה כי הועדה לא ערכה את כל הבדיקות המתבקשות ע"מ להגיע למסקנה מושכלת ונכונה באשר לגובה נכותו של המערער, כפי שנעשה בענין שבפני".

3180.  ע"ו 13 – 07 – ***** מ"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי, 26.3.14

שתיית אלכוהול כ"סעד עצמי". יש לשוב ולשקול את העובדה שהמערער נקט "סעד עצמי" על דרך שתייה כתחליף לכדורי שינה כבר מקדמת דנא, ואין לבוא עיתו חשבון בענין זה. זאת בעיקר על הרקע של התפתחות המחקר הרפואי בנושא הלומי קרב שלאורך שנים הצליחו להמשיך ולתפקד בחברה גם במחיר שתיה או תחליפים אחרים שמצאו לעצמם כדי להוסיף ולתפקד, חרף תסמינים מסוימים שבאו לידי ביטוי כבר בסמוך לפגיעות, תסמינים שהחריפו עם חלוף השנים עד כדי חוסר יכולת להוסיף ולתפקד במתכונת זו.

3192.  ע"ו 11-12 – ***** בנ"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי, 3.4.13, פורסם בנבו.

המערער הוכר בשל  PTSD בהכרה חלקית. ערער לועדת ערעורים אשר קיבלת הערעור וקבעה קשר של גרימה. הועדה הרפואית קבעה נכות בשעור 30%.  הועדה הרפואית העליונה הותירה הנכות על כנה וקבעה כי קיימת הסתמכות נוספת מעבר ל PTSD. ביהמ"ש קיבל הערעור תוך המנעות מקביעה לפיה חרגה הועדה מסמכותה, בפרט לנוכח קיום פס"ד של ועדת הערעורים. ביהמ"ש קבע כי קביעה באשר להסתמנות נוספת צריכה להתבסס על "אדנים עובדתיים ומוצקים". ביהמ"ש לא מצא בתעוד כל ארוע טראומטי נוסף היכול להסביר מצב נפשי שאינו קשור בשירות. עוד לא היה מוכן ביהמ"ש לקבל הקביעה של הועדה כי המתיחות בין המערער לאשתו אינה קשורה לנכות המוכרת וכנ"ל לגבי האלימות המתוארת ע"י אשתו.

3193.  ע"ו 12-09 – **** ח"א נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר, 17.1.10.

הועדה הרפואית העליונה סברה כי למערער רכיבים נפשיים נוספים שאינם קשורים לנכות המוכרת. מאחר ועמדת הועדה הובאה לידיעת המערער רק עם קבלת ההחלטה יתכן ויש מקום לפרוס בפני המערער את הנימוקים אשר הביאו את הועדה הרפואית להחלטתה. התיק הוחזר לועדה ע"מ שתבהיר ותנמק את הדרוש הבהרה.

3357.  ע"ו 16 -13-***** מ"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 5.10.16. לא פורסם.

החזרת תיק להרכב אחר. נכות נפשית והפרעת אישיות. בתשובת הועדה הפעם כאשר היא מעלה טיעון חדש זה עולה הרושם, כי הועדה מבקשת בכל מחיר לעמוד על עמדתה. מקום שהועדה מעלה טענה, כי חלקו של המצב הנפשי בו מצוי המערער נובע מסיבה נפשית אחרת או מהפרעת אישיות או מחלה אחרת, היא צריכה לבסס זאת באופן ברור ולא להסתפק בהעלאת השערה שכל ביסוסה נובע מכך שלעת הזו היא קוראת את הדו"ח הפסיכו דיאגנוסטי ככזה שאינו קושר אחד לאחד בין התסמינים לבין PTSD. המערער מוכר מזה זמן רב בגין אירועים מלפני שנים רבות ובשום מקום גם לא במסמכים הרפואיים שהוצגו הפני הועדה לא עלתה טענה להפרעת אישיות נוספת. מכאן, שאותה אמירה נאמרה ללא ביסוס שניתן להבין אותו ומכאן שהיא אינה עומדת במבחן הסבירות. גם אם בפסק דיני הקודם הפניתי את הועדה לכך שהיתה התעלמות מצידה מאמירות מסוימות בדו"ח, הרי שלא היתה צפייה שהועדה תקבע את עמדתה רק על סמך אותו דו"ח ולא תערוך דיון מעמיק נוסף במכלול הנתונים שהובאו בפניה, בטרם תקבע עמדתה.

בנסיבות שנוצרו ונוכח אי ההתאמה בתפיסת הועדה את הדו"ח, שלא לומר למעלה מכך, אני סבורה כי יש מקום להשיב את הדיון לועדה בהרכב אחר, שכן אני מתקשה שלא לקבל את עמדת המערער שתחושתו היא שהועדה ננעלה בדעתה. לא ראיתי כל פסול משפטי בעצם העובדה שנציג משפחה שחי עם המערער ומבקש להניח בפני הועדה ממצאים עשה זאת מבלי לשתף את המערער, בעיקר כאשר מדובר בנכות נפשית על כל המשתמע ממנה. על פניו נראה שלא היתה כל בעיה לקבל את תגובת המערער לאותם נתונים שהוצגו בעת בדיקת הועדה את המערער. גם בכך יש משום חיזוק לתחושת המערער. אשר על כן, יושב הדיון לועדה כאשר יו"ר הועדות הרפואיות יעביר את הדיון לועדה בהרכב אחר. הועדה בהרכבה האחר לא תקבל לעיונה את פרוטוקוליי הועדה הנוכחית וכן לא תקבל לעיונה את פסק דיני הקודם מיום 16.9.15 ולא את פסק דיני הנוכחי. המערער יוזמן לועדה על מנת שהועדה בהרכבה החדש תוכל לבחון אותו, ולשמוע את מכלול טיעוניו ולסכם עמדתה באשר לשיעור נכותו בגין ה-PTSD בהתייחס לכל המידע שיונח בפניה.

נכות נפשית ופגיעה בתפקוד מיני

2249 ע"א 99/**** ב"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

הלם קרב ופגיעה בתפקוד מיני. נקבע כי הפגיעה בתפקוד המיני אינה פגיעה עצמאית ובלתי הפיכה ובלתי תלויה, באופן שמצדיק קביעת פגימה נפרדת. כלולה בנכות הנפשית. אם היה מוכח שהפגיעה הפכה עצמאית ובלתי הפיכה, למשל בגלל טיפול תרופתי, אפשר היה לתת דרגת נכות נפרדת.

1524. ע"ש 03/*** ג"צ נ' קצין תגמולים, ש' יעקבי שוילי

הפרעה בתפקוד מיני הנובעת מהמצב הנפשי. הנכות כלולה בנכות הנפשית לפי פריט 33.

1665. ע"א 04/**** מ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן)

נכה מוכר ב PTSD טוען להפרעה בתפקוד מיני. תחילה נקבעו 30% נפשי ו – 10% תפקוד מיני. לאחר מכן נקבע כי הבעיה בתפקוד המיני כלולה בנכות הנפשית. נקבע: במישור העקרוני מקובלת ההשקפה כי בהגדרת הפרעה נפשית עם סימנים אובייקטיבים ניכרים ניתן לכלול מספר סימפטומים, שניתן לכלול כל אחד מהם בנפרד בסעיף שונה. ברם, הכללת מספר סימפטומים תחת קורת גג אחת אינה יכולה להתבטא בהפחתה הכוללת של אחוזי הנכות וזאת מן הטעם שכל סעיף המתייחס לפגימה מבטא פגיעה תפקודית שונה. ולכן יש לחשב את ההפרעה התפקודית הכוללת בהתייחס למכלול התופעות. לא יתכן שההפרעות נפשיות שהוערכו ב 30% לפני הכללת בעית האינאונות, ישארו באותו שעור, כשבעיה זו שהוערכה ב 10% הוכללה בתוכן. חזרה על קביעה זו גם בפסה"ד ב ()2379 ע"א 2110/05 מליחי אילן נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' דותן).

2321. ע"ש 07/*** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך – לטר) 12.11.07.

המערער מוכר בנכות נפשית. ביקש הכרה גם בפגיעה בתפקוד מיני. בבדיקת שינה נמצא כי אין בעיה פיזית. הועדה קבעה כי הבעיות בתפקוד המיני הינן תולדה של העדר חשק מיני, שהוא ממרכיבי הדכאון. לפיכך סברה הועדה כי ההפרעות בתפקוד המיני הינן חלק מהתלונה הפסיכיאטרית הכללית והיא נכללת באחוזי הנכות הנפשית שנפסקו למערער. ביהמ"ש לא מצא שיש מקום להתערב בהחלטה. . ביהמ"ש קבע כי קיום יחסי מין הינו פן צר של מכלול היחסים הבינאישיים לענין סעיף 33 ה'. . בר"ע לעיון נדחה – רע"א 54/08 פלוני נ' קצין תגמולים, (מס' 2321א).

3441.  רע"א 18 – **** פלוני נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש העליון, 31.12.18. פורסם בנבו.

למערער נקבעה נכות בגין PTSD. שנתיים אח"כ ביקש קביעת נכות בגין אינאונות על רקע נפשי ונדחה. פרט 24 (11) בתקנות הדן באינאונות על רקע נפשי מפנה לענין דרגות הנכות לפרט 24 (8) הדן באינאונות על רקע אורגני. עמדת הועדה הרפואית היתה שבעית האינאונות כלולה בנכות הנפשית, וכי אין סימנים אובייקטיבים לקיום הבעיה, כנדרש בפרט 24 (8). במענה לשאלות שהופנו לוע"ר עליונה ענתה הועדה כי אינאונות אינה חלק מהקריטריונים האבחנתיים של פוסט טראומה וכי לשיטתה אין להבחין, מבחינת דרגת הנכות, בין מי שסובל מ PTSD ללא פגיעה בתפקוד המיני, למי שסובל מ PTSD וגם מפגיעה בתפקוד מיני על רקע נפשי.

ביהמ"ש, מפי השופטת דפנה ברק – ארז, דחה את עמדת הועדה הרפואית.

"אני סבורה שהפרשנות שלה טוען המערער היא הפרשנות הלשונית הטבעית של התקנות. לשונו המפורשת של פרט 24(11) מפנה ל"חומרות המקבילות" באין-אונות אורגנית, ולא לכלל התנאים החלים עליה. משכך, פרשנותו של המשיב, הטוען כי ההפניה האמורה לסעיף קטן (8) מחילה לתוך סעיף קטן (11), זה הנדון לפנינו, גם את הרישא שלו, קרי את ההיזקקות ל"סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים להפרעה בזקפה", אינה עולה בקנה אחד עם הלשון שבה נקט מחוקק המשנה כאשר הציב את המילה "חומרות" כמפתח הקושר בין הסעיפים השונים. בחירה זו מסגרה את הקשר בין הסעיפים כנוגע אך להבחנה בין דרגות החומרה של אין-האונות מהיבט השפעתן על היכולת לקיים יחסי מין – ולא להיבטים נוספים. במילים אחרות, היעדרה של הדרישה לסימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים בפרט 24(11) מלמדת כי מחוקק המשנה לא התכוון לקלוט, ובלאו-הכי לא קלט באופן גורף את פרט 24(8) ובהתאם לכך לא ביקש להגדירם כתנאי להכרה באין-אונות על רקע נפשי.

פרשנות זו מתיישבת גם עם השכל הישר. עמדת המשיב הגורסת כי פרט 24(11) קלט לתוכו את פרט 24(8) באופן מלא כך שנדרשים גם סימנים פיזיים לצורך הכרה באין-אונות על בסיס נפשי לוקה בקושי. היא חותרת תחת עצם ההיגיון הטמון בהכרה באין-אונות על רקע נפשי כפגימה נפרדת באופן מפורש בתוספת לתקנות, דבר הנלמד גם מהסיפא של פרט 24(11) הקובעת אחוזי נכות שונים בגין אין-אונות שרקעה נפשי.

בנוסף, המשיב לא הצליח לשכנע כי זהו אחד מן המקרים שבהם יש מקום לחרוג מן הפרשנות הלשונית מאחר שזו מובילה לתוצאה בלתי סבירה. כאמור, המשיב טוען כי בלא דרישה לסימנים פיזיים אין בידי הוועדות הרפואיות כלים מעשיים לבחינת קיומה של אין-אונות על רקע נפשי. איני מפחיתה מחשיבותו של קושי זה. ברי כי במקרים רבים קביעת ממצאים על סמך בדיקה פיזיולוגית היא קלה יותר. עם זאת, אין זה אומר שבדיקה המבוססת על סימנים סובייקטיביים היא לא אפשרית. לאמיתו של דבר, המשיב התקשה להסביר במה שונה המקרה האמור מנכויות נפשיות אחרות הנעדרות סימנים פיזיים כך שהאבחון שלהן מתבסס במידה רבה על הדיווח הסובייקטיבי של החולים, ובמידת הצורך על חוות דעת פסיכיאטרית. 

לבסוף, וזאת אך כשיקול נוסף, דומה שיפה לעניין זה הגישה המצדדת בפרשנות "ברוחב-לב ולא ביד קמוצה" לחוקי הנכים (כפי שציין המשנה לנשיא (בדימוס) מ' חשין בדנ"א 5343/00‏ קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732, 742 (2002), גם אם בהקשר אחר)."

"הצדדים אינם חולקים על כך שבמועד שבו הכיר המשיב בפוסט-טראומה שממנה סובל המערער וקבע לו בשל כך אחוזי נכות, לא עמדו בפניו תלונות שעניינן הפרעות של המערער בתפקוד המיני. המערער הלין על כך לראשונה רק שנתיים מאוחר יותר. בתשובתה של הוועדה הרפואית העליונה לשאלת בית המשפט המחוזי מיום 3.9.2017 צוין כך:

"קריטריונים אבחנתיים של PTSD ע"פ הספרות המקובלת המקצועית אינם כוללים תיאור של פגיעה בתפקוד המיני, הערכה אובייקטיבית של כל הסימפטומים הנפשיים [ה]קשורים ל-PTSD מהם המערער סובל נעשתה במהלך הבדיקה הפסיכיאטרית של הוועדה".

נוכח דברים אלה, ובהתחשב בכך שפרט 34א לתוספת לתקנות העוסק כאמור בפוסט-טראומה אינו כולל התייחסות לאין-אונות, דומה שלעמדת הוועדה הרפואית העליונה כי סבלו של המערער מאין-אונות נכלל באחוזי הנכות שנקבעו לו, לא היה על מה לסמוך".