הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
תקציר: ועדה רפואית. תקנה 9 נכות מוסבת. הקשר בים פגיעה ברגל לנכות בגב תחתון.
18.8 נכות מוסבת – האם אפשר לטעון לנכות מוסבת מרגל אחת לרגל שניה. נכות מוסבת מרגל לגב. הקשר בין קיצור רגל או פגיעה ברגל אחת לנכות ברגל שניה. הקשר בין נכות ברגל לנכות בגב תחתון
נכות מוסבת – נכות מוכרת ברגל, קיצור רגל, שגורמת לנכות בגב
- ע"א 02/**** פ"צ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)
הועדה הרפואית, בהתייחסה לידע רפואי עכשווי קבעה כי אין קשר בין כאבי גב תחתון ומחלת דיסק מותני לבין אי שיוויון באורך הרגליים.
קביעה זו של הועדה הרפואית, המבוססת, כאמור, על ידע רפואי וספרות רפואית, היא קביעה רפואית מובהקת, אשר אינני סבורה כי ניתן להתערב בה.
משכאמור, קביעה זו של הועדה היא קביעה רפואית מובהקת, המעוגנת בבדיקות ובממצאי הועדה, כמו גם בספרות הרפואית המוכרת, אינני רואה להתערב בה.
317 ע"א 99/**** מ"י נ' קצין תגמולים , מחוזי ת"א (ש' פורת).
ועדה רפואית קבעה נכות לפי תקנה 9 בגין גב, לאדם שסבל משבר בירך וקיצור רגל, אך קבעה כי ההכרה היא רק במחצית והיתר מיוחס לגיל. נקבע: על הועדה לפסוק לפי המבחנים המשפטיים לעניין נכות מוסבת וקשר סיבתי. הנימוק הסטטיסטי של הגיל אניו מספיק. צריך להצביע על מקור מוגדר ומוכח לגבי אותו אדם, שהביא לנכות ביחד עם הנכות המוכרת. במקרה דנן רק סברה סטטיסטית ועל כן יש לשנות להכרה מלאה.
ע"א 00/**** ש"א נ' קצין תגמולים , מחוזי ת"א (ש' פורת)
המערער החל סובל מהבעיות בעמוד השדרה כאשר היה כבן 35 , ובגיל שכזה אין שום סבירות ואפילו נתונים סטטיסטיים לא מאמתים שינויים המאמתים התערבות ניתוחית.
ד"ר לין בחוות דעתו מסביר בצורה רחבה ביותר את המנגנון הביומכני הנוצר כתוצאה מהליכה מעוותת עקב קיצור רגל, ואין שום הסבר נגדי להסברים אלו.
העולה מן המקובץ הוא, כי יש מקום להתערב בנכויות המוסבות לעמוד השדרה המותני, לתחום הנוירולוגי, לתחום אין האונות ולתחום האורולוגי, ויש מקום לקבוע דרגות נכות מלאות ללא הפחתה של מחצית משום שלא מדובר בהחמרה אלא בגרימה שלמה ומלאה.
הערעור מתקבל באופן חלקי ודרגות הנכות בגין עמוד השדרה, התחום הנוירולוגי, אין האונות והתחום האורולוגי תהיינה בשלמות ולצמיתות.
277 ע"א 98/*** ה"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
הנכה מוכר על ברך וביקש הכרה בנכות מוסבת בגב. הועדה הרפואית פסקה כי כאבי גב תחתון הם תופעה רווחת. נפסק כי קשה לקבל שאנשים רבים סובלים מכאבי גב בגיל כה צעיר (פחות משלושים) וכי לא די בנתונים סטטיסטיים אלא יש לבדוק את מקרהו של הנכה לגופו.
נכות לא נקבעת עפ"י נתונים סטטיסטיים אלא עפ"י נתונים קונקרטיים לגבי אותו אדם. השאלה היא האם המגבלות הנמצאות אצלו היו מתרחשות באותו זמן ובאותה חומרה אלמלא הנכות המוכרת.
ע"א 07/**** ע"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב (ש' שוחט) 5.6.08.
המערער סובל מקיצור רגל. ביקש להכיר בנכות מוסבת בגב ונדחה בנימוק כי הקיצור קטן מדי כדי לקבוע כזה קשר.
בית המשפט קיבל את הערעור והחזיר התיק לועדה. ההנמקה אינה מספקת. מן הראוי שהועדה אשר סברה שאין קשר תפנה לאיזה שהיא אבחנה מבדלת שיש בה כדי להסביר את הבעיות המתוארות על ידי המערער שלא כתוצאה מהקיצור, אם היא סוברת שאין קשר בין השנים.
ע"א 02/**** מ"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן) – ועדה רפואית.
המערער טען לנכות מוסבת בגב עקב פגיעה בקרסול שגרמה לצליעה. הנכות בגב הוכרה במחצית.
הועדה היתה רשאית לקבוע כי הנכות בגב נובעת גם ממבנה הגוף ועודף משקל, שאיננו קשור לפגיעה המוכרת, ואין מקום להתערבות.
ע"א 02/**** ע"צ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)
המערער טוען, כנגד עמדת הועדה הרפואית המבוססת, לטענתו, על נתון סטטיסיטי בדבר הקשר שבין גורם הגיל לשינויים הניווניים. אצל המערער, כך לטענתו, השינויים הניווניים אינם תוצאת גילו, אלא תוצאת צליעתו הניכרת מאז פציעתו.
מקובל עלי כי קביעה גורפת לפיה אין לקבוע אפשרות לקיומם של שינויים ניווניים הנובעים מנכות מוכרת, בשל גורם הגיל בלבד, איננה יכולה להתקבל, כפי שנקבעה בפסיקה.
יחד עם זאת, אין המצב כך בעניינו. קביעת הועדה מתייחסת ספציפית למערער, לפגיעותיו ולאפשרות הקשר בין הנכות המוכרת לשינויים הניווניים.
בבדיקותיה מצאה הועדה כי לא נמצא קשר בין הנכות המוכרת לבין השינויים הניווניים, ומשכך דחתה את תביעת המערער לקביעת נכות מוסבת בברך ובגב.
ע"ו 13 -02 – ***** ד"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 26.6.13.
למערער נכות מוכרת בגפה אחת ונכות מוסבת בגפה השניה. ביקש הכרה בגב תחתון כנכות מוסבת. המומחה מטעמו קשר בין הנכות המוכרת לנכות בגב.
הועדה הרפואית קבעה כי אין קשר. התיק הוחזר ע"י היו"ר להשלמת בדיקות והנמקה וההחלטה נשארה בעינה.
ביהמ"ש המחוזי הורה על החזרת התיק לדיון בפני וע"ר עליונה בהרכב אחר. הועדה לא התמודדה עם ההסבר של המומחה מטעם המערער. לאור חומרת הפגיעה בגפה השמאלית, שאליה מצטרפת הנכות בגפה הימנית, הנמקת הועדה אינה מספקת.
גם לאחר ההתכנסות השניה הועדה לא נימקה כראוי את קביעתה כי מידת דלדול השרירים איננה גורמת כאבי גב. מצדיק החזרה לדיון בהרכב אחר.
נכות מוסבת – נכות ברגל אחת שגורמת לנכות ברגל השניה
- ע"ו 10-13- **** ס"א נ' קצין התגמולים משרד הביטחון, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר. 27.11.13, פורסם בנבו.
המערער מוכר על שברים בעצמות שוק ימין עם חיבור גרוע וקיצור רגל ימין ב 1 ס"מ. ביקש שתקבע לו בנוסף נכות ברך ימין בגלל שינויים ניוונים בסחוס ונזק למניסקוס וכן נכות מוסבת בברך שמאל בעקבות שנים ארוכות של צליעה והליכה בתבנית לא טבעית.
הוע"ר העליונה דחתה את שתי הבקשות.
לגבי הנכות המוסבת הנטענת בברך שמאל, ביהמ"ש לא מצא לנכון להתערב. קביעת קשר סיבתי בין פגימה מוכרת לפגימה אחרת נמצאת בשיקול דעת מקצועי של חברי הועדה.
הרוצה להוכיח קשר סיבתי צריך לבסס עמדתו על אסכולה רפואית מוכרת. הנטל המוטל על המבקש להוכיח קשר הוא כנטל אזרחי מעבר למאזן הסתברויות, דהיינו מעבר לנטל של 50%.
כאן הועדה לא קיבלה את הטענה שהוכחה אסוכלה. התייחסה למאמרים הרפואיים שעליהם הסתמך הנכה. אין מקום להתערב.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
