הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
2650. ע"א 06/**** ש"ה נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב (ש' שוחט) 3.6.08.
סעיף 35 (4) הינו סעיף סל. סעיפי המשנה מכוונים לשני מבחנים. המבחן האחד – כאבים כרוניים, מתועדים ללא ממצא אורגני וללא הגבלה בתנועות (35(4)א) . המבחן השני – הפרעה בצורה קלה המכוון לשני מבחני משנה: ללא ממצא אובייקטיבי (35(4)ב) ועם ממצא אובייקטיבי. (35(4)ג) . המבחן השני, על שני סעיפי המשנה שלו, דורש קיומה של הפרעה בצורה קלה. מקום וללוקה במחלה או בחבלה בפרק גדול בגוף, אין הפרעה, גם לא בצורה קלה, אין בקיומו של ממצא אובייקטיבי כדי לשבצו תחת פרט 35(4)ב.
2652. ע"א 07/**** א"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שוחט) 5.6.08.
נכות בשורש כף היד. הועדה ציינה כי קיים ממצא אובייקטיבי אך בחרה להשתמש בסעיף 35(4) ב כסעיף מותאם ולא בסעיף הספציפי לשורש כף יד (41) המקנה 10% מאחר ולדעתה סעיף זה מתאר מצב קשה משל המערער. הועדה לא קבעה הנכות לפי פריט 35(4) ג, החל כשקיים ממצא אובייקטיבי בנימוק שהנכות שמקנה זהה לפרט 41 ולכן גבוהה מדי. נקבע – משבחרה הועדה לפנות לסעיף 35(4) ענין לנו בסיווג הפנימי לפי פרט זה. כשאין מחלוקת שיש הפרעה קלה ויש ממצא אובייקטיבי צריכה הועדה להסביר את קביעת הנכות ולהבהיר במפורש שאין בממצא ביטוי קליני המצדיק את שיבוצו תחת פרט ג'.
2250 ע"א 99/**** א"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)
(נכות לפי 35 (4)). ממצא במיפוי עצמות. הועדה קבעה כי הריכוז אינו פתולוגי. לפיכך אין ממצא אורגני פתולוגי לביסוס דרגת נכות מעל פרט 35 (4)1. המומחה מטעם המערערת סבר כי לממצא משמעות של ממצא אורגני פתולוגי אך זו מחלוקת רפואית ולא משפטית.
1130. ע"א 01/**** ס"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת שטופמן)
(נכות לפי 35 (4)). הועדה קבעה כי המערער סובל מכאבים אולם לא התייחסה לממצאים האובייקטיבים כפי שנמצאו בבדיקת מיפוי העצמות.
אין מחלוקת כי בבדיקת מיפוי העצמות מיום 4.9.97 נמצאה "קליטת יתר בשני הקרסוליים באזור הפרק המטטרסו פלנגיאלי הראשון בימין". קליטת היתר שנמצאה הינה אכן מימצא אובייקטיבי הקיים בקרסוליים, ואשר נראה, לפחות לכאורה כי תואם את רכיבי פרט 35(4)ג.
בעניינו, סבורה אני כי הועדה הרפואית לא נתנה משקל סביר לבדיקת מיפוי העצמות שעמדה בפניה. בבדיקה נמצאה כאמור, קליטת יתר בשתי הקרסוליים. בנסיבות אלה, התיק מוחזר לועדה הרפואית העליונה על מנת שתשקול שינוי סעיף הליקוי לפרט 35(4)ג.
1060. ע"א 99/**** פ"ס נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)
(נכות לפי 35 (4)). המערערת התלוננה על כאבים בהליכה ממושכת ועליית מדרגות. במיפוי עצמות ממצא. הועדה קבעה שהבדיקה הקלינית תקינה. הדרישה בפריט 35 (4) היא לממצא אורגני אובייקטיבי, ולאו דווקא פתולוגי. הממצא במיפוי העצמות ממלא תנאי זה. הועדה לא בדקה עליה וירידה במדרגות או הליכה ממושכת אך נראה שהאמינה לתלונות בדבר כאבים. יש לקבוע נכות לפי 35 (4) ג', 10%.
1230. ע"א 01/**** מ"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת שטופמן)
(נכות לפי 35 (4)). הועדה הרפואית העליונה קבעה למערער נכות בשיעור 5% , לפי פרט 35(4) לתקנות בגין מצב ברך שמאל.
המערער התלונן על כאבים וקושי בתפקוד, הועדה עצמה ציינה כי מצאה בבדיקה חריקה קלה בהפעלת הברך ומבחן אפליי נמצא חיוב בספק , לאזור מינסקוס מדיאלי.
לטענת המערער, על יסוד הממצאים האובייקטיביים ובדיקת ההדמיה והממצאים בבדיקה, היה על הועדה לקבוע לו נכות בשיעור 10%. בנסיבות הענין, סבורה אני כי דין הערעור להתקבל.
1025. ע"א 01/*** ז"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת שטופמן)
(נכות לפי 35 (4)). ממצא במיפוי עצמות – ממצא אובייקטיבי.
2264 ע"א 00/**** א"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
(נכות לפי 35 (4)). ב MRI קרע במניסקוס. הועדה קבעה כי עפ"י בדיקתה אין ממצאי נזק למניסקוס, ובארתרוסקופיה לא נמצא נזק כזה. הועדה קבעה כי זו בדיקת עזר העשויה להיות "פאלס פוזיטיב" והדבר הוכח בניתוח. נקבע: השאלה היא במישור הרפואי, דהיינו אם בדיקה מסוימת היא מספקת או אינה מספקת. הועדה נימקה את דבריה מדוע בדיקת ה MRI אינה קונקלוסיבית.
לעניין סעיף 35 (4) ניתן לומר כי קיימים ממצאים אובייקטיביים: קליטה במיפוי עצמות, חולשת שרירים וצורך בפיזיותרפיה.
1279. ע"א 02/**** י"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת שטופמן)
(נכות לפי 35 (4)). הועדה הרפואית קבעה 1% בגין כאבים פטלופמורלים. נקבע כי ממצאים של רגישות בפיקות בזמן הנעתן, הבדל בהקף הגפה הימנית והשמאלית, קריפטציות קלות בזמן כיפוף הברך ותלונות על כאבים תמידיים וחריקות, מצריכים שקילת הפעלת פריט 35 (4) וקביעת 10%. מוחזר לועדה.
1028. ע"א 01/**** ז"ק נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת שטופמן)
(נכות לפי 35 (4)). הועדה הרפואית בדקה את הברך וציינה כי התנועות מלאות וחופשיות. הועדה גם מציינת מספר פעמים כי לא נמצא כל ממצא פתולוגי.
לענין טענת המערער לפיה בשל הכאבים עצמם הוא זכאי לנכות בשיעור 5% קיומם של כאבים, כשלעצמם, אין בהם בהכרח משום השפעה על כושר הפעולה הכללי, במיוחד כך משלא נמצאו בבדיקות אוביקטיביות כל ממצאים.
פרט 35 (4) א הוא המתייחס לשיעור קביעת הנכות כאשר לנכה כאבים מתועדים, באם אין ממצא אורגני או הגבלה בתנועות שיעור הנכות במקרה זה הינו 1%.
1433. ע"ש 03/**** י"זש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן)
(נכות לפי 35 (4)). פריקות כתף מוכחות – לא מתאים לפגימה של הפרעה בצורה קלה בלי ממצא אובייקטיבי. ממצאים אובייקטיבים נוספים – דלדול שרירים, הגבלה קלה ביותר בהרמת הזרוע.
1472. ע"ש 03/*** ר"א נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שוילי).
(נכות לפי 35 (4)). רסיסים ברקמות הרכות באזור הקרסול – ממצא אובייקטיבי.
1473. ע"ש 03/*** ע"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שוילי)
(נכות לפי 35 (4)). ממצאים בצילום רנטגן וקליטה מוגברת במיפוי עצמות מהווים ממצאים לצורך 35 (4). כאבים בזמן תנועות מסוימות מהווים הגבלה על כושר הפעולה.
1474. ע"ש 03/*** מ"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' יעקבי שוילי)
(נכות לפי 35 (4)). ממצא "אורגני" יכול להיות ממצא בבדיקת הדמיה, ולאו דווקא בבדיקה הקלינית. (נקבע בפס"ד לענין פריט 37 (2).
1521 ע"א 03/**** כ"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים
(נכות לפי 35 (4)). נכות בברכיים. למערערת ציסטות בברכיים ורסיסים. נקבע כי מאחר ובבדיקה הקלינית לא נמצאה כל הגבלה בתנועה או הפרעה אחרת, הרי שלא מתקיים התנאי של "הפרעה בצורה קלה" ויש לקבוע 1% בלבד. קיומו של ממצא אורגני לא מקפיץ אוטומטית את דרגת הנכות ל 10% לפי 35 (4) (ג), אם אין הפרעה שנגרמת בגינו. אין משמעות לקיומו של "ממצא אורגני" ככזה, כאשר הועדה לא איתרה, בבדיקה שערכה, זיקה בין קיומו לבין הפרעה כלשהי, בהיעדר הגבלה או הפרעה. עמד על כך כב' סגן הנשיא, השופט חיים פורת, בע"א (מחוזי – ת"א) 1293/00 אדלר נ' קצין התגמולים תקדין מחוזי 2000 (3) 30402.
נראה, כי הכוונה בפסוק "ללא ממצא אורגני" שבסעיף 35 (4) (א) לתוספת, היא, שלא נמצא ממצא אורגני שיש בו כדי לגרום להפרעה כלשהי. על פי טיעונו של עו"ד פרלמן, כפשוטו, גם הצלקות יכולות להיחשב ל"ממצא אורגני", אך מובן הוא שהכוונה שתינתן משמעות רק לממצא אורגני שיש לו השלכה על המצב הרפואי. במקרה דנן עולה מהבדיקה הקלינית שנערכה, כי למרות הממצאים האורגניים אין כל הפרעה או הגבלה ובמצב כזה ניתן לומר שאין למעשה "ממצא אורגני" שיש לו משמעות, ודי בכך כדי להסביר את קביעת הנכות לפי המבחן שבסעיף 35 (4) (א) תוספת.
1523. ע"א 04/**** ה"צ נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים
(נכות לפי 35 (4)). "ממצא אורגני" במובנו הנכון, ככל שהדבר נוגע למבחן שבסעיף הנ"ל, אינו אלא ממצא אורגני שיש לו משמעות לקביעת הנכות. כפי שנפסק לא אחת, הקובע הוא הממצא אליו הגיעה הועדה בעקבות הבדיקה הקלינית. הפירוש בו דוגלת באת כח המערער אינו סביר על פניו, שכן הוא קושר לקיומו של הממצא האורגני, ככזה, קיומה של נכות באופן אוטומטי, במקום בו לא נמצאה כל הפרעה.
בניגוד לטענת המערער, לא נמצאה בבדיקה הגבלה בתנועות הצוואר, וכאב בקצה טווח התנועה אינו שיקול להגבלה בתנועה, לפיכך אין מקום לקבוע שהמבחן הנ"ל אינו ישים לעניינו של המערער כאשר הוא מחייב ממצא לפיו אין הגבלה בתנועות.
1572. ע"א 03/**** ב"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן)
(נכות לפי 35 (4)). באשר לממצאי בדיקות ההדמיה (CT ו – MRI ) היה מדובר בממצאים קלים שלא נמצא להם ביטוי קליני. לא ניתן לראות בבדיקות הדמיה שלא נמצא להן ביטוי קליני כלשהו ממצא אורגני (נפסק לענים פריט 37 (2) (א) – עמו"ש צווארי כאבים כרוניים מתועדים ללא ממצא אורגני וללא הגבלת תנועות).
1633. ע"א 04/**** ג"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן)
(נכות לפי 35 (4)). נקבעה נכות של 5% בכתף לפי פריט 35 (4) ב'. הפרעה קלה בלי ממצא אובייקטיבי. בבדיקת אולטראסאונד רואים נזק לגיד. זהו ממצא אובייקטיבי. ביהמ"ש קבע בעצמו 10% לפי 35 (4) ג', מבלי להחזיר לועדה.
1698. ע"א 04/***** ס"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן)
(נכות לפי 35 (4)). ועדה רפואית קבעה 5% נכות לפי 35 (4) ב'. נטען כי לאור ממצא ב MRI בדבר קרע ברצועה, מתמלאת הדרישה לממצא אובייקטיבי, והיה צריך לקבוע 10%. נפסק כי הבדיקה הקלינית היתה תקינה לחלוטין ולא נמצאה כל פחיתת כושר. לכאורה יכלו לקבוע שאין נכות או 1% לפי 35 (4) א'. קבעו 5% אפילו שלא נמצאה הפרעה קלה. בהעדר ממצא בבדיקה הקלינית וודאי שלא ניתן לקבוע הנכות לפי פריט 35 (4) ג' בו נדרש ממצא קליני.
88. ע"א 04/**** ט"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן)
(נכות לפי 35 (4)). קרע רצועה שתוקן בניתוח. הבדיקה הקלינית תקינה לחלוטין. נטען שהמצאות ווי החיבור, המוגדמת בצילום, היא ממצא אובייקטיבי. הטענה נדחתה. הנכות היא בגין הפרעה קלה ללא ממצא אובייקטיבי.
186 רע"א 04/***** ע"א נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון
(נכות לפי 35 (4)). קביעת נכות לפי פריט 35 (4). השאלה אם קיים ממצא אובייקטיבי לצורך סיווג הפגימה היא שאלה שברפואה וכך השאלה האם ממצאי בדיקה קלינית או ממצאים הנובעים מבדיקות רנטגן או בדיקות הדמיה הינם ממצאים ממצאים אובייקטיבים לצורך ענין מסוים היא ענין שבמומחיות מקצועית שברפואה. בד"כ לא סוגיה לערעור במחוזי. עם זאת, כאשר ועדה רפואית קובעת דרגת נכות המתבססת על העדר ממצא "אובייקטיבי", עליה לנמק – ולו בקצרה – את הטעם שבגללו קבעה שנעדר ממצא אובייקטיבי בין ממצאיה. זאת במיוחד כשנערכה בדיקה קלינית והוצגו צילומי רנטגן אשר גילו ממצאים כאלו ואחרים. החלטת הועדה צריכה לשקף את המודעות לאפשרויות השונות ואת הליך הבחירה בינהן, תוך התייחסות לממצאים שעלו וניתוח השלכתם על נכות הנטענת. אי קיום חובת הנמקה כאמור מעלה שאלה בעלת גוון משפטי.
2929. ע"ו 08-10 ***** ש' נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר 31.10.10.
המערערת מוכרת על נכות בברכיים. מדי פעם סובלת מהתנפחות הברכיים ותפליט. הועדה קבעה נכות בשעור 5% בגין הגבלה על כושר הפעולה ללא ממצא אובייקטיבי. נטען שהנפיחות והתפליט הינם ממצאים אובייקטיביים. הערעור נדחה בנימוק שאין כאן שאלה משפטית. "קיימת הסכמה החוזרת כחוט השנים לאורך פסיקת בית משפט עליון כי ענין סיווגו של ממצא אובייקטיבי, אם קיים אם לאו לצורך קביעת דרגת הנכות, הינו שאלה שברפואה ששיקול הדעת בה שמור לוועדה הרפואית ואין בית המשפט המחוזי רשאי לדון בה כשאלה שברפואה".
617. ע"א 00/**** ג"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
(נכות לפי 35 (4)). המערער התלונן על כאבים בביצוע פעולות מסוימות. על הועדה להתיחס לתלונותיו ולנקוט עמדה האם הן נכונות או לפחות סבירות. אם הן נכונות, מדוע לא לראות בהן בגדר "הפרעה בצורה קלה" על כושר הפעולה?
כדי להקדים תשובה לטענה רווחת בועדות הרפואיות שהן אינן מסוגלות לקבוע ממצאים על יסוד תלונות בלבד בהעדר ממצאים רפואיים – הרי תת המבחנים א' ו-ב' בפרט 35(4) מתייחסים במפורש למצבים של העדר ממצא אורגני והעדר ממצא אוביקטיבי. לכן אין מנוס מלהתייחס גם לתלונות שאין בצידן ממצאים אורגניים או אוביקטיבים.
552. ע"א 99/**** כ"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
(נכות לפי 35 (4)). המבחן בפרט 35]4[ב בשיעור 5% מתייחס להפרעה כאשר אין ממצא אוביקטיבי, בעוד שלו נמצא ממצא אובייקטיבי, דרגת הנכות אמורה היתה להיקבע בשעור 10% בין לפי פרט 35]4[ג ]שהוא פרט חדש[, ובין ע"פ פרט 35]1[ב ]שהוא פרט ישן[.
בנידונינו, לא מובן לי מדוע סבורה הועדה שאין ממצא אוביקטיבי, כאשר המערער נפגע בקרסול, עבר ניתוח, לניתוח ישנם סימנים עד היום המתבטאים הן בצלקות, הן בנזקי תחושה והן בהגבלות תנועה.
לכן, שגויה לכאורה החלטת הועדה הרפואית העליונה וראוי להחזיר את הדיון לשם השלמה.
1746. ע"א 05/**** א"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל)
באמרת אגב מציין ביהמ"ש מפי כב' הש' זילברטל כי: "הדבר דומה למצב בו נמצא ממצא אובייקטיבי, כאשר במבחן הרלבנטי מצוייה הבחנה בין בין מצב של קיום ממצא כזה לבין מצב של העדר ממצא אובייקטיבי. אם למרות קיומו של ממצא אובייקטיבי נבחר המבחן המתייחס להעדר ממצא (למשל כאשר לממצא אין השלכות על מצב הנכה והוא לא בא לידי ביטוי בבדיקה הקלינית), קיימת חובה מיוחדת, להסביר מדוע כך נעשה (ראו: ע"א (מחוזי י-ם) 5706/04 שגיא נ' קצין תגמולים דינים מחוזי, לה (1) 418)".
2384. ע"א 06/****ג"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן).
מצב בו מצאה הוועדה ממצאים אובייקטיבים (הפרש בהקף הירך או השוק), אך לא נמצאה הפרעה בתפקוד. הועדה הרפואית בחרה בסעיף מותאם 35 (4) ב. ]שדן במצב הפוך – הפרעה קלה ללא ממצא אובייקטיבי[. קביעה רפואית שאין עילה להתערב בה
2671. ע"ש 07/**** ק"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (הש' למלשטריך – לטר) 16.12.07.
נכות בקרסול. הועדה קבעה 5% לפי פריט 35 (4) ב – הפרעה בלי ממצא אובייקטיבי. בתעוד הרפואי בדיקת CT עם ממצא, ומיפוי עצמות בו הודגמה קליטה מוגברת במקום. ממצאים אלו נחזים להיות ממצאים אובייקטיבים. הוחזר לועדה ע"מ שתנמק ההחלטה.
2693. ע"ש 07/**** ש"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך – לטר) 2.12.07.
"כלל הוא כי גם אם קיים ממצא אורגני כזה או אחר, לא נשללת האפשרות לעשות שימוש בסעיף המציין 'ללא ממצא אורגני' וזאת כאשר אותו ממצא אינו גורם להפרעה כלשהי. כוונת הסעיף היא שתנתן משמעות רק לממצא אורגני שיש לו השלכה על המצב הרפואי."
2749. ע"א 08/**** ש"כ נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל 16.9.08.
למערער נקבעה נכות בגובה 1% לפי פריט 35 (4) א בגין פגיעה בכתף. נטען שקיים ממצא אורגני שהודגם בבדיקת אולטראסאונד ולכן היה צריך לקבוע 10% לפי פריט 35 (4) ג. הטענה נדחתה. "בתי המשפט חזרו ופסקו, כי מקום שבו לא נמצאה כל מגבלה בבדיקה הקלינית, אך קיים ממצא בבדיקת הדמיה, ניתן לקבוע הנכות עפ"י מבחן הכולל בתוכו תנאי של העדר ממצא אורגני, שכן לממצא זה לא היתה נפקות בפועל". בית המשפט אימץ את האמור בפס"ד זיגלמן ןלפיו בדיקה קלינית עדיפה על ממצא הדמייתי.
2839. ע"ו 08/**** כ"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' גנות 24.11.09
נכות בברכיים. הועדה קבעה 5% נכות לפי פריט 35 (4) ב הדן בהפרעה קלה בלי ממצא אובייקטיבי. נטען כי ממצא שאובחן בבדיקת מיפוי עצמות מהווה ממצא אובייקטיבי. ביהמ"ש קיבל את הטענה.
"הנני בדעה כי ממצא פוזיטיבי המצוי בממצאי הדמיה, אינו יכול להיות אלא ממצא אובייקטיבי. מדובר בממצא אשר אינו בשליטת הנבדק, והוא מופיע משום שקיימת בעיה רפואית כלשהי שליעיתים ניתן לראות אותם רק בממצא הדמייתי. למשל באם נקבע בצילומי רנטגן או בבדיקת הדמיה אחרת, כי אדם סובל משבר, הרי שלשיטתי השבר הנצפה בבדיקות ההדמיה הינו ממצא אובייקטיבי ולא ניתן להגיע למסקנה אחרת.
שאלה אחרת היא מה השפעתו התפקודית של הממצא האובייקטיבי, ושאלה זו נגזרת מבדיקת כלל ממצאי בדיקותיו של הנכה, לרבות בדיקה קלינית. משכך יתכן בהחלט להגיע למסקנה כי על אף קיומו של ממצא אובייקטיבי לא סובל הנכה מנכות או שנכותו קלה, וזאת על סמך ממצאי בדיקות נוספות ו/או על סמך ממצאי בדיקתו הקלינית. ודוק: הקביעה שהממצא האובייקטיבי אינו משפיע על תפקודו של הנכה או שהוא משפיע בדרך כזו או אחרת, על פי קביעת רופאי הועדה הינה קביעה שבסמכות רופאי הועדה, ובית המשפט לא יתערב בה. אולם העובדה שבבדיקה הדמייתית קיים ממצא הינה עובדה אובייקטיבית חד משמעית וחד ערכית, ואם התקנות מקנות נכות שונה בשל עצם
2521. ע"א 06/**** ל"ל נ 'קצין תגמולים
הועדה מצאה בבדיקה סימן מגירה חיובי בברך ימין. נרשמה מפי המערער תלונה על כאבי ברכיים בעת כריעה. לא הובהר בהחלטת הועדה מדוע אין בממצאים כדי ללמד על קיומה של "הפרעה קלה".
2864. ע"א 04/**** י"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל, 7.2.05
הועדה קבעה למערער נכות לפי פריט 35 (4) ב (הפרעה בצורה קלה בלי ממצא אובייקטיבי), בגין מצב אחרי OCD בקרסול. המערער טען שצריך היה לקבוע הנכות לפי פריט 35 (4) ג לאור קיומו של ממצא אובייקטיבי (נזק בכיפת הטלוס, ממצא של OCD בקרסול). ביהמ"ש קיבל את עמדתו העקרונית של המשיב כי אין למצות את ההבדל בין המבחנים בקיומו או בהעדרו של "סתם" ממצא אובייקטיבי כלשהו, גם אם לא נמצא לו ביטוי קליני. מאידך אם לממצא האובייקטיבי יש ביטוי קליני הרי שגם אם ההפרעה עדיין מוגדרת קלה, יש הגיון לסווגה בדרגת חומרה גבוהה יותר, המקנה אחוזי מכות גבוהים יותר.
2887. ע"ו 09 – ****** מ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב, ש' גנות, 26.7.10.
נכות לפי סעיף 35 (4). ע"מ להקנות נכות עפ"י הסעיף יש צורך בקיומה של הפרעה בצורה קלה ובקיומו של ממצא אובייקטיבי. ודוק: הסעיף אינו דורש שהממצא האובייקטיבי הוא זה שיגרום להפרעה קלה, בינונית או אחרת. קיימת מחלוקת מהו ממצא אובייקטיבי. הנני בדעה כי קיומו של ממצא בבדיקת הדמיה הינו הממצא האובייקטיבי ביותר שניתן להעלות על הדעת, שכן מדובר בממצא קיים אשר אין לנכה כל השפעה על יצירתו. כאן אובחן קיומו של ממצא אובייקטיבי בבדיקת CT ומשכך זכאי המערער לקביעת נכות עפ"י סעיף 35 (4) ג'.
2945. ע"א 1394/09 מ' נ' ק"ת מחוזי ת"א, ש' גנות, גנות 22.11.09
קיימת מחלוקת האם ממצא אורגני מוכח בממצאי הדמיה הינו ממצא אובייקטיבי אם לאו, ואף בית המשפט העליון התייחס בעבר לשאלה האם ממצא הינו אובייקטיבי אם לאו.
הנני בדעה כי ממצאי בדיקה קלינית ניתן לכנות כממצא אובייטקיבי, ומשכך ייתכן מצבים בהם למשל רופא מטעם המערער קובע את קיומם, שעה שרופאי הועדה אינם מוצאים אותם בבדיקתם. קרי: לא קיים ממצא קבוע אשר ניתן לאבחון על ידי כל רופא שבודק את החולה, משכך אין מדובר בממצא אובייטקיבי.
שונה הדבר כאשר מדובר בממצא אשר קיומו מוכח באמצעי הדמייה כלשהם, ובמקרה שלנו במיפוי עצמות. במקרה כזה הנני בדעה כי לא יכולה להיות שאלה בדבר "האובייקטיבות" של הממצא הברור אשר נצפה בבדיקות הדמייה. הנני סבורה כי במקרה כזה יכולה הוועדה להתייחס לסימנים האובייקטיבים הקיימים או לא קיימים כתוצאה מקיומו של אותו ממצא שלגבי קיומו אין ספק, אך אין היא יכולה לבטל את עצם קיומו של הממצא אשר נצפה בבירור בממצאי הדמייה.
במקרה כזה לא יתכן לקבוע כי מדובר בכאבים כרוניים מתועדים "ללא ממצא אורגני". שאם לא כן, מה ערכן של בדיקות ההדמיה ותוצאותיהן? ודוק: יש הבדל בין ממצא אשר קיומו הוכח בבירור באמצעות אמצעי הדמייה, לבין השפעתו של הממצא על תפקודו של הנכה. תוצאת השפעת הממצא יכולה להימדד בכלים אובייקטיבים, להבדיל מעצם קיומו של הממצא עצמו.
2979. ע"ו 11 – 02 ***** א נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב, ש' וינבאום וולצקי. 1.12.11
דיון בשאלה מהו ממצא אובייקטיבי לצורך קביעת נכות לפי תקנה 35 (4).
לטעמי פרשנות נכונה של המונח משמעה ממצא שחורג מן האנטומיה האנושית הנורמאלית ואשר ניתן למדוד אותו באופן אובייקטיבי. כלומר, קיומו של ממצא חריג שעולה מתוך בדיקות שלאדם עצמו אין יכולת להשפיע עליו. כך למשל מקום שאדם סובל מפריצת דיסק בחוליה בעמוד השדרה, הרי שבדיקות CT במועדים סמוכים ילמדו על ממצא דומה ולאדם עצמו אין דרך להשפיע על הימצאותו של הממצא באותה הדמיה. הוא הדין בבדיקות דם, מקום שלאדם נמדדו ערכים דומים שחרגו מהנורמה בפרק זמן מסוים – עניין לנו בממצא אובייקטיבי.
משהונחה בפני הוועדה אסמכתא לקיומו של ממצא אובייקטיבי עליה להידרש לאותו ממצא ולקבוע האם אכן הממצא חורג מן הנורמה. עניין זה הוא עניין רפואי טהור שבסמכות הוועדה. מכאן, שכאשר מוגשות לוועדה בדיקות הדמיה או בדיקות אחרות דוגמת ארטרוסקופיה וכיוצב', עליה לבדוק אם אכן מדובר בממצא שהוא חורג מגדר הנורמה ואם כן, ליתן דעתה האם אותו ממצא הוא שגורם להפרעה שממנה סובל המערער. מקום שיש בממצא האובייקטיבי כדי להסביר את הגבלת התנועה ו/או אותה הפרעה הרי שעל הוועדה לקבוע את הנכות בהתחשב בהימצאותם של שני אלה.
3068. ע"ו 02-12- **** דב"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי 5.9.12.
מתוך פרוטוקול הדיון עולה כי בבדיקת CT ישנו ממצא של שבר תלישה ב ATFL מימין. על פניו מדובר בממצא אובייקטיבי כפי שהוגדר בפסיקה. מורה על החזרת הדיון לועדה על מנת שזו תשוב ותבחן את ממצאי בדיקות ההדמיה וככל שאכן קיים ממצא דוגמת הממצא ב ATFL תתייחס אליו הועדה ותסביער האם ממצא זה מסביר את ההפרעה הקלה שנמצאה בבדיקתה הקלינית ואם כן תקבע את נכותו של המערער בהתאם לאמור בסעיף 35 (4) למבחנים.
3167. ע"ו 13 – 03 – **** דב"א נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א (ש' וולצקי), 26.12.13, לא פורסם.
ממצא אובייקטיבי לענין פריט 35 (4): מקום שבבדיקות ההדמיה נמצא ממצא של תלישה ATFL לא ניתן לומר שאין ממצא אוביקטיבי.
מאחר והועדה מצאה ממצאים קליניים מסוימים כבר בבדיקתה ביום 12.12.11 שבגינן מצאה שישנה השפעה קלה על כושר הפעולה בהתאם לסעיף 35 (4) ב' למבחנים והמחלוקת נוגעת אך ורק להימצאותו של ממצא אובייקטיבי שהוא זה שעשוי להשפיע על שינוי שעור הנכות, איני רואה צורך בבדיקתו החוזרת של המערער על ידי הועדה. יחד עם זאת לאור העובדה שהועדה ראתה כי בדיקת הסי.טי נעשתה בסמוך ליום החבלה, הרי שככל שהועדה תסבור שהיא נדרשת לבדיקות עדכניות, תהא רשאית להפנות את המערער לבדיקות עדכניות.
בהשוואת הקרסול המוכר לקרסול השני הועדה התעלמה מן הטענה שאף בקרסול השני יש למערער ממצאים תולדת אירוע חבלתי קודם שאמנם לא קשור לשירות, אך אינו מאפשר השוואה כאילו מדובר בקרסול תקין, שכן גם בקרסול זה קיימת פגיעה. מכאן שלא ברור כיצד ניתן להשוות למשל הימצאותם של חריקות בשני הקרסוליים כבר השוואה למצב תקין. יתכן שהחריקה בקרסול השמאלי נובעת מאותה פגיעה שאין עניינה מעניינו של קצין התגמולים.
3045. ע"ו 10-11 -***** ב"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב, ש' וולצקי 12.3.12
הועדה קבעה כי ממצאים אובייקטיביים לצורך תקנה 35 (4) הם ממצאים בבדיקה קלינית, בדיקה גופנית ולא בבדיקות העזר. המערער טען שבענינו ישנם ממצאים אובייקטיבים שבאו לידי ביטוי בארטרוסקופיה, ב MRI ובבדיקת אולטראסאונד. הטענה התקבלה. "עפ"י הפסיקה, ממצא אובייקטיבי הוא ממצא שבו אין לנכה אפשרות להשפיע על הממצא. יתכנו ממצאים אובייקטיבים גם בבדיקות קליניות אך עיקרם של אותם ממצאים הוא דווקא בבדיקות הדמיה וובדיקות אחרות שלנכה אין כל יכולת להשפיע עליהם". נקבע כי בדיקות ההדמיה, בדיקת האולטראסאונד וממצאי הארטרוסקופיה הם ממצאים העונים על ההגדרה ממצא אובייקטיבי.
3015. ע"ש 07/**** ר' נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר 11.1.10.
פציעת רסיסים, המהווים ממצא אורגני. הועדה קבעה 1% חרף קיום הממצא האורגני. ביהמ"ש קיבל את עמדת הועדה וקבע כי מדובר במצב ביניים, ולפי תקנה 11 יש לקבוע את שעור הנכות הנמוך, קרי 1%.
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
