מחלת רנו

3294. ע"ו 09-14 – ****** ו"מ נ' קצין התגמולים משרד הביטחון מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 21.4.15
קביעת נכות במחלת רנו. מבחן הנכות אשר מתייחס למחלת רנו בתוספת לתקנות הנכים הינו סעיף 11 (5) למבחנים. אותו סעיף מדבר על מצב שבו מחלת רנו תקפה את הגפיים התחתנות בדרגות חומרה שונות, וכן מתייחס למחלת רנו ללא התייחסות לגפיים התחתונות אלא באופן כללי בדרגות חומרה קשה או קשה מאד. המבחנים אינם עוסקים או מזכירים פגיעה בגפיים העליונות כתוצאה ממחלת רנו. על פי קביעת הועדה סובלת המערערת שבפני ממחלת רנו הן בגפיים התחתונות והן בגפיים העליונות, בצורה קלה. הועדה הרפואית של משרד הביטחון נדרשה להתאים סעיף מתוך מבחני הנכות על פיו תיקבע נכותה של המערערת. ההתאמה נדרשה מאחר ואין סעיף שנדבר על פגיעה בצורה קלה בגפיים העליונות והתחתונות. הועדה ראתה לקבוע את הנכות בהתאם לסעיף מבחן שמדבר רק על הגפיים התחתונות, כאשר הפגיעה היא בצורה קלה, והוסיפה שמדובר בסעיף מותאם. לא בא כל הסבר הכיצד סעיף זה הוא הסעיף המתאים.

3310. ע"ו 15 -12-***** ו"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' רביד. 20.6.16. לא פורסם. 
למערערת מחלת רינו שגרמה לפגיעה מסוימת בארבע הגפיים. הועדה הרפואית של משרד הביטחון קבעה נכות לפי סעיף 11 (5) ב המתייחס לשעור נכות בגין מחלה "בצורה קלה בשתי הרגליים". ביהמ"ש קיבל את הנמקת הועדה לפיה מחלת רינו פוגעת בעיקר בידיים, אך בתקנות היא מצורפת לתקנה הדנה במחלת בירגר, שהיא מחלה שונה אשר פוגעת בעיקר ברגליים. הסעיף הקיים חסר ולקוי מבחינת תאור המחלה ולכן על הועדה הרפואית לשקול את הנכות הכללית הנגרמת ממחלת הרינו והפגיעה התפקודית הנובעת ממנה כמכלול אחד. ביהמ"ש קבע שמדובר בשיקול דעת רפואי שנומק כדבעי, וקרא לתקן את התקנה ולהתאימה למחלת הרינו.