מחלות עיניים

1984. ע"נ 87/*** ס"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' קווארט.

אובייטיס, דלקת העינביה.

190. ע"נ 89/* א"ג נ' קצין תגמולים, הרכב סביר.

הפרדות רשתית – הכרה בגרימה.

3218. ע"נ 21309-06-12 ד"נ נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים ירושלים, הרכב הש' צור. 1.9.14. פורסם בנבו.

הפרדות רשתית. נטען שנגרמה עקב חשיפה לגז מדמיע שבגללה חש המערער צריבה ושפשף את העין באינטנסיביות. הטענה נדחתה. ביהמ"ש העדיף את גישת המומחה מטעם המשיב, פרופ' לוסקי, ששפשוף העין, בהבדל מחבלה, אינו גורם להפרדות רשתית.

990. 99/*** א"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' רביד

פזילה עקב עבודה ממושכת מול מחשב. הוכרה גרימה.

689. ע"נ 97/*** מ"מ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' בן חיים

הכרה בגלאוקומה עקב אחור באבחון.

2711. ו"ע 05/*** ג"ש נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' יעקובוביץ 16.3.08

מחלת עיניים – CNV . נטען שהמערער, שהיה קצר רואי, היה צריך לעבור בדיקות תקופתיות של הרשתית שהיו מאפשרות גילוי מוקדם של המחלה. רשלנות בטיפול ואחור באיבחון. נקבע: מומלץ לסובלים מקוצר ראיה לעבור בדיקות אחת לשנתיים. מטרת הבדיקה אינה לאבחן מחלות רשתית ממין זו בה לקה המערער. מהלך המחלה בצעירים מהיר ואגרסיבי, וקצר בזמן. עובדתית נקבע כי בנסיבות המקרה לא הוכח שלו היה המערער נבדק במועד של שנתיים ימים לאחר הבדיקה האחרונה המתועדת, ניתן היה לאבחן את מחלתו מוקדם יותר ממה שאובחנה.

2740. ו"ע 00/**** א"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ב"ש, הרכב הש' גנן 22.6.08.

תסמונת העין היבשה. המערער שרת בבסיס שזפון בתנאי רוחות ויובש. נקבע עובדתית כי המערער לקה בדלקות חוזרות בעיניו טרם הגיוס. עם זאת נקבעה החמרה מאחר ובמהלך השרות ב"שזפון" חלה החמרה במצב המערער, הוא נזקק לחופשת מחלה והפרופיל שלו הורד, ולמרות זאת לא הוצב לשרת במקום אחר. הועדה קבעה כי עקב המשך השרות שם חלה החמרה.

2746. ו"ע 06/*** א"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' חרסונסקי. 24.9.08.

קרטוקונוס. המערער טען לקשר לשרות ולמחלה בדרכי העיכול בה לקה עקב הרעלת מזון. הערעור נדחה. לא הוכח קשר למחלת המעיים.

2758. ו"ע 06/*** נ"א נ' קצין התגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' שר. 8.12.08.

קרטוקונוס. הועדה קבעה כי המערער סבל מילדות מבעיה של עיוות הקרנית (אסטיגמטיזים). נטיה קונסטיטוציונלית ללקות במחלה. הקרטוקונוס הופיע בשרות. לא ניתן לקבוע חד משמעית שהנטיה למחלות היתה יוצאת מהכח אל הפועל גם אלמלא השרות ולכן אין מקום לקבוע גרימה. עם זאת מקבלים את עמדתו של פרופ' מרין, המומחה מטעם המשיב, בדבר השפעת תנאי השרות – שרות בתנאי שטח תוך חשיפה לתנאי מדבר, חול ואבק.

3064. ע"נ 08/*** ג.ב נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ראשל"צ, הרכב הש' יעקובוביץ, 5.8.12

חסימת וריד מרכזי בעין. נטען שנגרם עקב אימון בתא רום ובטיסה בפועל, ועקב התיבשות (דהידרציה). הערעור נדחה בנימוק שלא הוכח שאכן היתה התייבשות ושהשהות בתנאי טיסה היתה במשך פרק זמן ארוך דיו שיכול היה לגרום נזק. (ערעורים לביהמ"ש המחוזי והעליון נדחו. ע"ו 21514-1-12, רע"א 2520/13).

3631.     ע"ו (ת"א) 06-19  – ******      פלונית נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א, פס"ד מיום 9.11.20, פורסם בנבו.

הכרה בקשר בין פגיעה בעיניים  (חולשה במנגנון המיקוד) לבין שירות כתצפיתנית שהיה כרוך בעבודה מול מסכים במשך שעות ארוכות.

"מומחה המשיב לעיניים כתב בחוות דעתו מיום 5.4.2016 כך: "…נמצאה חולשה קלה של השריר המדיאלי הישר בשתי העיניים, הגורם ל – exophoria קלה ולחולשת המיקוד. חולשה זו אינה נגרמת בשום פנים ואופן עקב עבודה מול מסך טלביזיה. מדובר בפגם שהוא ככל הנראה מולד. קיימת  exophoria מובנית שיצאה מן הכוח אל הפועל. במצב זה מאמץ עיני ממושך עלול לגרום לתלונות של עייפות כפי ש(המערערת) אכן התלוננה." עוד כתב בהמשך: "נטייה לחולשה של מנגנון המיקוד מתפתחת במהלך החיים בעיקר אצל אנשים עם exophoria מולד, ולכן העובדה שהתרחשה במהלך השירות אינה חריגה והיתה מתפתחת בכל מצב או תנאי מחיה אחרים כמו שימוש במחשב, טלפון סלולרי או צפייה בטלביזיה." (ההדגשה הוספה – ע' ר').

ראשית, נראה שהאמור בחוות דעת מומחה המשיב לעיניים אינו מתיישב. מחד הוא קובע שהחולשה אינה נגרמת בשום אופן עקב עבודה מול הטלוויזיה ומאידך בהמשך כותב במפורש כי הפגימה "הייתה מתפתחת בכל מצב או תנאי מחייה אחרים כמו … צפייה בטלביזיה". מכאן שצפייה במסכים אכן יכולה "להביא לידי ביטוי" "להוציא מן הכוח אל הפועל" את הפגם המולד שקינן בעיניה של המערערת ולא בא לידי ביטוי קודם לשירות והובא לידי ביטוי ומפריע לה מאז השירות המאומץ כתצפיתנית. לפיכך, ניתן לראות בדבריו של מומחה המשיב עצמו תמיכה בחוות דעת המערערת לעיניים בדבר קשר בין ישיבה מאומצת וממושכת מול מסכים לבין הפגם שנתגלה.

שנית, ישיבה מול מסכים של תצפיתנית אינה דומה מבחינת הריכוז והפעלת העיניים לישיבה נינוחה לצפייה בתוכנית טלוויזיה ואפילו לא לישיבה מול מסך מחשב בעבודה רגילה. נראה שמומחה המשיב לעניין זה התמקד בצפייה בטלוויזיה, משל עבודת התצפיתנית היא צפייה בטלוויזיה ולא דק בתנאי העבודה של תצפיתנית. ולא היא.

שלישית, הביטוי בו נקט מומחה המשיב לעיניים "הוצאה מן הכוח אל הפועל" של בעיה מולדת במהלך השירות הצבאי, כמוה כגרימה והדברים ידועים וברורים בהלכות בית המשפט בוודאי ככל שהדבר נוגע למי ששירת שירות קצר [ראו (דנ״א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ״ד נו(5) 732 (2002)), ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' אברהם רוט, פד"י מה(5) 203, רע"א 4949/18 פלוני נ' משרד הבטחון – קצין התגמולים [פורסם בנבו] (12.05.2020)].

רביעית, נראה כי שני המומחים מסכימים למעשה שאם יש נטייה לחולשה בעיניים כפי שהיה למערערת, הרי שצפייה ממושכת במסכים יכולה להוציא את הפגימה שהתגלתה בעיני המערערת מן הכוח אל הפועל".