נכות צה"ל עקב חבלה בשירות – המצב בעבר

בעבר, כל משרת בצה"ל, היה זכאי לקבל הכרה כנכה צה"ל, בגין נכות שנגרמה לו עקב חבלה בשירות. בהתאם לכך, הוכרו כנכי צה"ל אנשי קבע שנפגעו בתאונות העשויות להתרחש גם בחיים האזרחיים – תאונות דרכים, נפילות בבסיס, תאונות עבודה וכו'. בדומה להם, הוכרו גם משרתים בזרועות אחרות של כוחות הביטחון (כגון משטרה, שב"כ, שב"ס), כנכי צה"ל בגין תאונות שאינן נובעות מפעילות מבצעית. לדוגמא:  אם טבח בשירות בתי הסוהר נכווה ממים רותחים בעת שהכין מרק לצוות, הוא הוכר כנכה צה"ל.

השפעת תיקון 29 לחוק הנכים על הכרה בנכות עקב חבלה

מצב זה השתנה עם כניסתו לתוקף של תיקון מס’ 29 לחוק הנכים. תיקון זה, שנכנס לתוקף ביום 27.4.17, נועד ליישם את מסקנות "ועדת גורן" לצמצום סוג המקרים שיוכרו כנכי צה"ל. תיקון זה  הביא לשינוי מהותי בזכאויות אנשי קבע, סוהרים, שוטרים  בהכרתם כנכי צה”ל.

בהתאם לתיקון לחוק לא כל חבלה שארעה בזמן השירות ועקב השירות, תקנה זכות לפי חוק הנכים אלא רק חבלה שהינה "חבלת שירות" כהגדרתה בחוק. (כאשר בגין נכות עקב חבלה שאינה "חבלת שירות" ניתן להגיש תביעה לחוק הביטוח הלאומי במסלול נפגעי עבודה).

מהי "חבלת שירות" לפי חוק הנכים?

בהגדרת "חבלת שירות" בחוק ישנן שלוש חלופות:

• חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית, או
• חבלה באימון לפעילות מבצעית , או
• חבלה באירוע אחר שאופיו מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.

כאשר  המונח "חבלה" מוגדר כך:

"חבלה” הינו  נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע…
וכן הפרעות בתר חבלתית (PTSD).

כוונת התיקון הייתה כי, לא כל חבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות של משרת הקבע תוכר כנכות לפי חוק הנכים.  אולם, למרות הרצון להגדיר בצורה ברורה מה יכלל בגדר החוק ומה לא, נותרו סימני שאלה רבים. ניתן להניח כי לא תתעורר מחלוקת במקרה של  חייל שנפגע מאש אוייב בזמן פעילות מלחמתית. אולם מה דינו של חייל שנפגע בתאונה בזמן שנסע בג'יפ לנקודת הכינוס של הלוחמים? או תומך לחימה שנפגע בעת שפרק ציוד שנדרש לצורך המבצע?

על אי הבהירות תעיד העובדה שזמן לא רב לאחר כניסת התיקון לחוק לתוקף, יזם ח"כ עפר שלח, מתומכי התיקון לחוק, הצעה לתיקון נוסף של ההגדרה והרחבתה, בנימוק כי הסתבר שיש מקרים שלא הוכרו כנכללים בחוק, למרות שלא זו היתה הכוונה.

מאז תיקון 29 לחוק הנכים נדרשים ויידרשו בתי המשפט למלא את החסר ולהגדיר את גבולות המונח "חבלת שירות". בעזרת הפסיקה, המתייחסת למקרים ספציפיים ואף מגדירה עקרונות כללים,  ניתן יהיה לצקת תוכן להגדרה שבחוק, ולאבחן, מתי החבלה הינה חבלת שירות ומתי אינה כזו.

במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה, דנו בתי המשפט בפרשנות המונח חבלת שירות. בין היתר נדונו מקרים בהם ארעה חבלה בדרך חזרה מפעילות מבצעית, או חבלה שאינה יחודית לשירות, אשר התרחשה תוך כדי הפעילות המבצעית.

חבלה בדרך מהפעילות המבצעית לבסיס – לא תוכר

בע"ו 54306-11-20 פלוני נ' קצין התגמולים, (מחוזי ירושלים, פס"ד מיום 13.4.21. פורסם בנבו), דן ביהמ"ש במקרה של שוטר שנחבל מנפילה מאופניים חשמליים, שעה שהיה בדרכו חזרה לבסיס מפעילות מבצעית. השוטר טען כי המשמרת מסתיימת רק עם החזרה לבסיס והחזרת האופניים (המשטרתיות) וכי המונח "פעילות מבצעית" שבהגדרת "חבלת שירות" כולל את הדרך אל הפעילות ובחזרה ממנה. לכן הוא זכאי להכרה ב"חבלת שירות".

ביהמ"ש עמד על הרציונל שמאחורי ההכרה בחבלת שירות, ועל ההיסטוריה החקיקתית של הסעיף. הכרה בפגיעה במהלך פעילות מבצעית מתיישבת היטב עם הרציונל הנטוע במחויבות הערכית והמוסרית של המדינה כלפי מי שפעל ולחם עבורה. רציונל זה הולך ונחלש ככל שהפעילות מתרחקת מהגרעין הקשה של הפעילות המבצעית עצמה. בחירתו של המחוקק הייתה לייחד את האירועים המזכים לאלה שהתרחשו במהלך הפעילות המבצעית או באימון לפעילות מבצעית. "נסיעות שגרתיות בתפקיד" שהן ככלל נסיעות ברכב אזרחי או דומה לו, בדרך למקום בו תתחיל הפעילות המבצעית או בדרך חזרה ממנה לאחר סיומה, לא ניתן לראות בהן חלק מהפעילות עצמה. אין הן בגדר פעילות מבצעית אלא בגדר אירוע שאינו מיוחד לחיי הצבא ןאינו מצדיק את ההטבות הייחודיות הניתנות מכוח  החוק. המערער יכול לפנות לביטוח לאומי בשביל לקבל הכרה בחבלתו. בביטוח לאומי יוכל המערער לקבל את אותן גמלאות וההטבות שהן מנת חלקו של כל עובד במשק שנחבל במהלך עבודתו.

במסגרת הדיון התייחס ביהמ"ש גם לחלופות שענינן חבלה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית וציין כי במקרה כזה החבלה תחשב כחבלת שירות אף אם החבלה עצמה ארעה כתוצאה מפעולה שיתכן שאינה ייחודית ומיוחדת לשירות הביטחוני. כך, חייל שימעד במהלך פעילות מבצעית כתוצאה מהיתקלות במהמורה יזכה להכרה על אף שניתן להיתקל במהמורה גם בהליכה בחיים האזרחיים, ובדומה יזכה שוטר להכרה אם נפגע בנסיבות דומות במהלך סיור רגלי כשוטר סיור.

חבלה במהלך פעילות מבצעית כתוצאה מפעולה שאינה יחודית לשירות – תוכר

בפס"ד בע"נ 21321-09-19 פלוני נ' ק"ת (פס"ד של ועדת הערעורים בחיפה מיום 10.1.21) השאלה שעמדה להכרעה בערעור זה הייתה: "האם חבלה שנגרמה למערער באירוע מסוים במסגרת שירות קבע במשמר הגבול, מהווה "חבלת שירות", כפי שהוגדרה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום)?"

המערער הוצב בכוח שנועד לתמוך בכוח נוסף שיצא לבצע מעצר מבוקש. הכוח אליו היה שייך המערער הגיע לנקודת התמקמות לקראת ביצוע פעולת המעצר. המערער יצא מכלי הרכב הממוגן ע"מ לבדוק ציוד ובעת יציאתו נחבל בראשו ממסגרת דלת הרכב.

בפסק דינו קבע ביהמ"ש והדגיש כי בהתאם להגדרת המונח חבלת שירות בחוק, די בכך שהחבלה התרחשה במהלך הפעילות המבצעית, ואין הכרח שהחבלה נגרמה עקב הפעילות המבצעית. וכך קבע בית המשפט:

"נקודה נוספת שראוי לשים אליה לב היא שהגדרת חבלת שירות יוצאת מנקודת הנחה, לפיה עצם  החבלה במהלך פעילות מבצעית, יוצרת זיקה מהותית לשירות הצבאי/בטחוני.

ודוקו. לשון ההגדרה מתייחסת ל- "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית", כאשר הדגש כאן, מבחינה לשונית, הוא על הדרישה ולפיה החבלה תיגרם במהלך הפעילות, מבלי להוסיף לכך דרישה של "עקב" הפעילות המבצעית.

רוצים לומר, מבחינה לשונית ההגדרה הסתפקה בכך שהחבלה תיגרם במהלך פעילות מבצעית, מתוך הנחה שדי בכך כדי להקנות לחבלה את אותה זיקה מהותית לשירות הצבאי, הנחוצה לצורך ההכרה בה כחבלת שירות".

במקרה זה, הפעולה של יציאה מרכב ממוגן, אותה עשה המערער בעת פגיעתו – התרחשה במהלך אחד משלבי הפעילות המבצעית, ולפיכך התרחשה במהלך "פעילות מבצעית" כמשמעה בהגדרת "חבלת שירות". בית המשפט מציין כי  פעילות מבצעית, מעצם טבעה, יכולה לכלול מספר שלבי פעולה, המגיעים לשיא באירוע המהווה את "גרעין" הפעולה (במקרה זה פעולת מעצר המבוקש), ושגם שלבים הנמצאים מחוץ לאותו "גרעין", ואשר מהווים חלק בלתי נפרד מהפעלות המבצעית, נכנסים לגדר פעילות מבצעית לצורך הגדרת "חבלת שירות".

הפעולה של הגעת הכוח לנקודת ההתמקמות לצורך תמיכה בכוח הסמוי, קרובה דיה לגרעין הפעולה, והעובדה שהמערער נפגע עוד טרם התרחש "גרעין" הפעולה המבצעית (מעצר המבוקש) אינה מנתקת את הקשר המהותי בין הפעילות בה עסק המערער לבין פעולת המעצר.

בית במשפט מדגיש כי, תפקיד "גיבוי" במהלך פעילות מבצעית הינו חלק מהפעילות המבצעית. גם אם יצא אל הפועל וגם אם לא. במקרה זה, העובדה שטרם הגיע העת לפעולת החילוץ לשמה הוצב הכוח עליו נמנה המערער, אינה מובילה למסקנה שהמערער לא נפגע במהלך פעילות מבצעית.

בנוסף ,בית המשפט קבע כי מקרה זה עונה גם על החלופה לפיה זו "חבלה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו הם ייחודיים לשירות הצבאי", וכי לא ניתן לנתק את פעולת הגיבוי מהמכלול, והמכלול הוא שהמערער התמקם לקראת פעולה מבצעית מובהקת, כאשר לאחר שהוא עצר את הרכב, נפנה לצאת מהרכב הממוגן לשם בדיקת הציוד, ונפגע ממסגרת הדלת של הרכב. לפיכך  להכיר באירוע זה כ"חבלת שירות. גם לפי החלופה של "ארוע יחודי לשירות הצבאי".

ניתן לראות שבעוד שמשהב"ט בחן את האירוע במשקפיים צרים מאוד (חבלה ממסגרת דלת הרכב עשויה להתרחש גם בנסיבות אזרחיות לחלוטין ובפני עצמה אין בה שום "מבצעיות" או יחודיות לשירות הצבאי) ביהמ"ש העדיף את המבט הכולל, ונתן משקל לנסיבות ולהקשר הכולל שבו התרחשה החבלה.

גם בע"נ 25307-12-20 פלוני נ' קצין תגמולים, (ועדת ערעורים עפולה, הרכב הש' שדמי) דן ביהמ"ש בחבלה "שגרתית" שהתרחשה בזמן פעילות מבצעית. ביהמ"ש קבע כי אם החבלה מתרחשת בזמן "פעילות מבצעית" היא תחשב חבלת שירות גם אם החבלה עצמה אינה בנסיבות יחודיות לשירות.