יתר לחץ דם

1244. ע"א 105/79 קצין תגמולים נ' שי לוי (פ"די לד (1) 518).

יתר לחץ דם ומתח נפשי. הוכרה החמרה. איש אינו מטיל ספק בכך שהמאמץ והמתח שבשירותו הממושך תרמו תרומתם להתפתחות מחלותיו ולהחשת התפרצותן: אבל גם המומחה הרפואי שלו אינו מדבר אלא על השפעת גורמים אלה על התפתחות המחלות. לפיכך, ולאור התקופה הארוכה מאוד של שירות המשיב, המסקנה הסבירה מן החומר המונח לפנינו תהא שאמנם חלה החמרה אך לא היתה גרימה של מחלותיו עקב שירותו. בהתחשב בעובדה שאחרי התפרצות מחלותיו בתקופת השירות המשיך המשיב למלא חובותיו הצבאיות, ובמקום לטפל במיחושיו ולהקל על סבלו עבר על מידותיו והיטה שכמו לעבודת הצבא, דעתי היא שיש להכיר בהחמרת נכותו בשיעור גבוה מאוד. אני מציע לקבל את הערעור, לבטל החלטתה של ועדת הערעורים, ולקבוע כי מחלת הכיב ומחלת יתר לחץ הדם של המשיב הוחמרו עקב שירותו בשיעור 80%.

1897 ע"נ 87/** ג' נ' קצין תגמולים, הרכב חרסונסקי (חיפה).

יתר לחץ דם ראשוני. תנאי שרות.

1898 ע"א 89/*** קצין תגמולים נ' ש"ס , הרכב בזק (מחוזי י–ם).

יתר לחץ דם ראשוני ותנאי דחק.

1899 ע"א 85/*** ר"מ נ' קצין תגמולים, הרכב קציר (מחוזי חיפה).

יתר לחץ דם ראשוני ותנאי דחק.

1900 ע"נ 88/*** ו"י נ' קצין תגמולים, הרכב גרשון (חיפה).

יתר לחץ דם ראשוני ותנאי דחק.

2102 ע"א 87/*** פ' נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א.

אישור קיום אסכולה לפיה יש קשר בין מתח נפשי ויתר לחץ דם.

283 ע"א 88/*** קצין תגמולים נ' ש', מחוזי ירושלים.

אישור קיום אסכולה לפיה יש קשר בין מתח נפשי ויתר לחץ דם.

1902 ע"נ 82/*** ש' נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' קווארט.

1859. ע"נ 84/*** ס"ח נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' קווארט

אימוץ גישת הפאנל של פרופ' פרנקל.

1887 ע"נ 87/*** ה' נ' קצין תגמולים, הרכב חרסונסקי.

העדפת חווה"ד השוללת קשר בין מתח נפשי ויתר לחץ דם.

1953 ע"נ 84/*** ה' נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' צ'רנובילסקי.

העדפת חוו"ד פרופ' פרנקל השוללת קשר בין מתח נפשי ויתר לחץ דם.

1960 עמ"ח 87/* כ"ש נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' צ'רנובילסקי. 5.92.

בפני הוועדה חוו"ד סותרות על הקשר בין מתח כרוני ויתר לחץ דם. הוועדה מינתה פוסק ואימצה דעתו לפיה בהסתמך על ספרות עדכנית אין קשר כזה.

1965 ע"נ 89/*** ח"צ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.

לא עלה בידי המערער להוכיח קיומה של אסכולה רפואית הסבורה שמתח, דחק ולחץ נפשי יש בהם כדי לגרום או להחמיר יתר לחץ דם ראשוני.

1970 ע"נ 89/** י"י נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.

2004 ע"נ 83/** ד"ג נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' קווארט.

העדפת חווה"ד מטעם המשיב המחוזקות בפאנל, בדבר העדר קשר בין לחצים ומתחים ויתר לחץ דם. לא הוכח קיום אסכולות בנושא. (פסה"ד מיוני .)1992

1974 ע"נ 91/*** א"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.

מתח ודחק כגורמים ליתר לחץ דם. הפאנל של רביד מול הפאנל של פרופ' פרנקל. ההכרעה עובדתית אך נאמר – "לבנו נוטה לקבל את עמדתם של מומחי המשיב". יש ליתן משקל נאות למחקרים על טייסי ח"א וניצולי שואה המתאימים לעם בישראל ולתנאי הארץ ותושביה. אפילו קיבלנו מציאותה של אסכולה כללית שיש לתנאים סביבתיים השפעה על יתר לחץ דם הרי שלאור המחקר בטייסי חיל האויר היינו מעדיפים את תוצאות המחקר בטייסי חיל האוויר והמסקנה העולה ממנו על השקפתה של אסכולה כללית, שאין לה כל מאומה עם תנאי השרות בצה"ל.

מתח הקשור בשגרת התפקיד לא יוכר כגורם או מחמיר את מחלת היתר לחץ דם שהיא מחלה עצמונית.

1975 ע"נ 88/** ס"י נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' צ'רנובילסקי.

העדפת חוו"ד פרופ' זוהר על זו של פרופ' רביד. מחלת יתר לחץ דם היא מחלה שאינה נגרמת ע"י מתח ודחק נפשי לפי מדע הרפואה כפי שהוא כיום.

1999 ע"נ 87/*** י"ר נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' ינון .

נטען ליתר לחץ דם ראשוני בעקבות פציעה. הערעור נדחה. משתמעת קבלת חווה"ד העקרונית של פרנקל, זוהר, תמרי.

2014 ע"א 92/*** ב' נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים.

יתר לחץ דם שפרץ בסמוך לשרשרת ארועים קשים היוצרים לחץ נפשי. נקבע כי הוכח קיומה של אסכולה הגורסת כי לחץ נפשי עלול להאיץ פריצת המחלה.

הדעה שהובאה בפני הועדה אינה דעת יחיד. נסמכת על מאמרים.

2043 ע"נ 86/*** ב' נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' קווארט.

לוועדה הוגשו חוו"ד של פרופ' פרנקל ופרופ' רביד וכן הפאנלים העקרונים של כ"א מהמומחים. בהעדר חקירה קבעה הוועדה כי אינה יכולה להכריע בשאלות מעמד כ"א מהפאנלים כאסכולה מבוססת. ההכרעה נעשתה ע"ס חווה"ד הספציפיות למערער הועדפה חווה"ד מטעם המשיב.

580. ע"א 93/*** קה"ת נ' ר"ל , הרכב בזק (מחוזי ירושלים).

יתר לחץ דם ומתח נפשי. הדעה המקובלת והזרם הראשי במדע הרפואה אינם מכירים במצבי מועקה כגורמים למחלת יתר לחץ דם והחולקים על הזרם הראשי עדיין אינם מהווים זרם של ממש שביהמ"ש יוכל לקבלו כאסכולה רפואית רצינית המבוססת על מחקרים אמפירים תקפים המוכיחים כי מצבי מועקה יכולים לגרום למחלת יתר לחץ דם.

49. ע"נ 83/*** בש נ' קצין תגמולים, הרכב הומינר. 1.7.93

יתר לחץ דם ומתח נפשי. ניתוח מקיף של חווה"ד מטעם המערער (כולל הפאנל של פרופ' רביד) ומטעם המשיב (הפאנל של פרופ' פרנקל). נקבע – אין בעולם הרפואי אסכולה מוכרת ומקובלת ובעלת משקל התומכת בקשר סיבתי כלשהו בין גורמי דחק נפשי או גופני לבין היווצרות מחלת יתר לחץ דם ראשוני, האצת מהלכה או החמרתה. דחק נפשי גורם אמנם לעיתים לעליית לחץ דם אך היא זמנית אולם אינו גורם לירת לחץ דם מתמשך.

גורמים חיצוניים מעטים, מסוגלים להשפיע על המחלה או החרפתה והם בין היתר: השמנה, שימוש יתר במלח בישול ובאלכוהול.

הספרות הרפואית העכדנית אשר דנה במחלת יתר לחץ דם ראשוני. אינה מזכירה כלל כי לדחק יש מקום כלשהו בגרימת המחלה. האצתה או החמרתה.

לסיכום: אנו קובעים שלא עלה בידי המערער להוכיח שקיימת אסכולה רפואית הסבורה שמתח, דחק ולחץ נפשי יש בהם כדי לגרום או להחמיר את מחלת יתר לחץ דם ראשוני.

2057 ע"נ 89/*** ב"נ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן .

מתח נפשי ויתר לחץ דם. המומחה מטעם המערער מסיק על דרך השלילה. נוקט במונחים זהירים ומודה שלא הוכח קשר בין מתח נפשי ויתר לחץ דם. המערער לא עומד בנטל ההוכחה.

בפסה"ד מתייחס גרמן למהדורות השונות של "הרסט".

2081 ע"נ 92/*** ע"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.

יתר לחץ דם ומתח נפשי. דחיה. (התיחסות לספרו של בראונוולד).

581. ע"נ 91/*** ש"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.

יתר לחץ דם ומתח נפשי. דחיה.

.2103 ע"נ 92/** ד' נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' גרמן.

יתר לחץ דם ושרות ממושך.דחיה. (הערה מעניינת באשר לפרשנות פרופ' זוהר לאמור בספרו של הריסון).

163. ע"נ (ב"ש) 91/*** ס"ל נ' קצין תגמולים, הרכב גנן.

הכרה בהחמרה של יתר לחץ דם עקב מתח נפשי כללי (לא ארוע חריג) ובכך שקיימת אסכולה בדבר הקשר בין מתח נפשי ליתר לחץ דם (מטעם קצין תגמולים היה ד"ר תמרי).

1344. ע"א 99/**** ד"ד נ' קצין תגמולים

ביחד עם זאת, קבעה הועדה בצדק כי אפשר יהיה להתחשב באסכולה בתנאי שהוכח תחילה קשר סיבתי עד כדי דרגת הסתברות שהשירות גרם או החמיר את המחלה. בעניין אחרון זה, חובת ההוכחה היא על המערער, והוא לא הצליח להרימה. אדרבא. מתוך נתונים אובייקטיבים אשר היו בפני קצין התגמולים והועדה, עולה חד משמעי אפשרות של קשר סיבתי למחלת יתר לחץ דם שהמערער לקה בה מגורמים תורשתיים. ומהתנהגותו ומצורת חייו של המערער (עישון כבד, משקל יתר).

יצויין כי אין חולק על כך שעיקרו של השירות הצבאי של המערער, לא היה קרבי, ובמהותו הוא דומה לביצוע תפקידים אזרחיים מנהליים: המערער לא דיווח בהזדמנות הראשונה בפני גורמים רפואיים על "ארוע הטראומטי" בקשר ל"פרוג", אלא העלה פרשה זו רק לאחר שנים רבות, במסגרת תביעותיו הרחבות מסוגים שונים להכרה בנכותו, שעל חלקם ויתר.

161. ע"נ 91/** א"א נ' קצין תגמולים, הרכב גנן.

יתר לחץ דם ומתח מ=נפשי. פס"ד מיוני .1998הכרה בהחמרת יתר לחץ דם על רקע מתח נפשי.

2153 ע"נ 83/*** פ"מ נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' קווארט.

אין שתי אסכולות בקשר למתח נפשי ויתר לחץ דם. אין קשר.

553. ע"נ 99/*** א"א נ' קצין תגמולים, הרכב כהן

יתר לחץ דם ומתח נפשי. הכרה בהחמרת יתר לחץ דם בגלל מתח נפשי. הכרה מחמת הספק ומתוך גישה מקלה.

לאחר ששקלנו את טענות ב"כ הצדדים, ולא בלי היסוסים, אנו מחליטים לקבל את הערר, במובן זה שאנו קובעים, כי מחלתו של העורר החמירה עקב שירותו, ולהלן נביא את נימוקינו.

בתצהירו מסר העורר, כי "במהלך שירותי התגלו חיכוכים קשים ביני לבין מפקדי", והוסיף כי "חיכוכים אלו גרמו לי מתחים עצומים, לחץ יום יומי קשה מנשוא".

ברם, יש לזכור כי העורר הגיע ליחידה בתאריך 23.12.96, והמחלה אובחנה שלושה שבועות לאחר מכן, בתאריך 16.1.87.

סמיכות התאריכים היא המלמדת לכאורה על כך שהמחלה אינה קשורה לחיכוכים שהיו לעורר עם מפקדיו, אלא התפתחה בלא קשר לתנאי שירותו ביחידה בה הוצב ברמת הגולן.

יחד עם זאת, נראה הדבר, שהחיכוכים שהעורר נחשף להם יכלו להחמיר את השפעות המחלה ואף העובדה שהוצב במהלך חודש פברואר 1997 לשרת כחייל בודד במוצב "אביטל" ולא יכול היה לבצע את המעקב עליו הורו הרופאים, וחוסר ההתאמה בין התפקיד שהוטל עליו למצבו הרפואי שחייב מעקב ובדיקות שוטפות, גרמו להחמרת מחלתו.

גורמי מחלת יתר לחץ הדם הראשוני טרם נתבררו, כפי שלמעשה קובע פרופ' ברוק, המומחה מטעם העורר, אך מאחר ומצווים אנו לנקוט בגישה המקלה עם העורר, ולאור ממצאי נציב קבילות החיילים, מהם עולה שהעורר הוצב לשרת במקום שלא תאם את מצבו הרפואי, אנו סבורים שיש לאפשר לעורר ליהנות מהספק, ולפיכך אנו קובעים, שמחלתו של העורר החמירה עקב שירותו.

בבואנו ליתו דעתינו על שיעור ההחמרה, אנו קובעים, כי שיעור ההחמרה הוא מחצית משיעור הנכות שנגרמה לעורר עקב המחלה.

550. ע"נ 98/*** אב"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גנון.

יתר לחץ דם ומתח. התביעה נדחתה.

בשאלה זו ותוך דיון באותן חוות דעת, עסקנו גם אנחנו לאחרונה בע"נ 262/95 זילברמן שמואל נגד קצין התגמולים (לא פורסם) ולאחר ניתוח חוות הדעת העקרוניות והמחקרים שהוצגו ע"י כל צד, באנו למסקנה שלא הוכח שקיימת אסכולה רפואית כנטען ע"י פנל המומחים של פרופ' ברוק ופרופ' רביד. נחזור בקצרה על תמצית הדברים, אולם גם כאן אנו מפנים לפסה"ד הנ"ל, בו נידון העניין בהרחבה. "מאמרים היו ויהיו. ריבוי מאמרים וריבוי דעות עדיין אינו יוצר אסכולה רפואית, בוודאי שלא מבחינת המעמד או מבחינת המסויימות הנדרשת עפ"י פסק הדין של קלינג' הנ"ל. צריך להראות כי האסכולה הנטענת לא רק קיימת, אלא גם מהם פרטי האסכולה, מהם תנאי הלחץ והדחק הנפשיים הנדרשים על פי אותה אסכולה כדי להקים את הקשר הסיבתי, מה היקף הלחץ הנדרש, מה עוצמתו, מה מידתו וכל כיוצא באלה עניינים מהותם הנדרשים כדי לקבוע שהאסכולה בה מדובר, היא אכן אסכולה ברורה ושניתן ליישם אותה. לסיכום, אכן מרבית המומחים מסכימים כי תנאים של מתח נפשי ודחק יכולים לגרום לעילה זמנית של לחץ הדם, אולם אין בכך כדי לקבוע שתנאי הלחץ מביאים להופעת מחלה של יתר לחץ דם קבוע. שני דברים אלה שונים בתכלית השינוי. גם לגבי הדחק עצמו, לא ברור איזו מידה של דחק נדרש.

ב"כ העורר לא הרחיב ולא העמיק בסיכומיו לעניין זה והצביע רק על שורה של פסקי דין בהם הוכר קשר סיבתי. אין בכך די ואין בעצם קיומם של פסקי דין כאלה, מבלי שנידונה ונותחה הסיטואציה שעמדה לדיון, כדי להועיל. בכך לא עסק כלל ב"כ העורר. כך או כך, העורר דנן לא עמד בתנאי מתח ודחק מיוחדים או קשים במיוחד שיכולים להוות גורם יוצא דופן ובכל מקרה, אין בהופעת מחלת יתר לחץ דם אצלו קשר עם המתח שהיה שרוי בו. חוות הדעת של ד"ר כהן מטעם המשיב והספרות שצוטטה על ידו, משכנעת יותר זו של פרופ' ברוק ואנו מעדיפים אותה. הערעור גם לעניין יתר לחץ דם דינו להידחות, ואנו דוחים אותו בזה".

549. ע"נ 95/*** ז"ש נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גנון.

יתר לחץ דם ומתח. התביעה נדחתה.

725. ע"א 00/**** קצין תגמולים נ' י"א , מחוזי ת"א

הוועדה קבעה החמרת יתר לחץ דם על רקע מתח נפשי. נקבע כי בהעדר אסכולה בדבר הקשר בין מתח נפשי ליתר לחץ דם, עדיין פתוחה הדרך בפני המערער, להוכיח שבמקרה הקונקרטי שלו הקשר קיים. במקרה כזה נטל ההוכחה הרובץ עליו כבד יותר. צריך להראות ארועי מתח קשים וחריגים בסמיכות זמנים לפרוץ המחלה. נקבע שלא הוכח קשר. אושר בעליון.

751. ע"נ 99/*** ק"ג נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' גנון

נדחתה טענה בדבר אסכולה המכירה בקשר בין מתח נפשי ליתר לחץ דם.

1203. ע"נ 01/** ר' נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' בר זיו.

יתר לחץ דם עקב מחלה כלייתית. נקבעה החמרה בגלל טיפול לקוי בשירות.

העורר סומך טענותיו על חוות דעתו של פרופ' ברוק מתאריך 13.6.01.

אין לי ספק שמשך השירות תוך כדי ערכים של לחץ דם גבוהים החמירו את מצבו ואפשר את התבססות המחלה והמשכה. תנאי השירות היו גדושים בפעילות פיזית ודחק נפשי ניכר – תנאים מעודדים השתוללות של מחלה כמו יתר לחץ דם.

בהעדר התייחסות, כאמור, ולאור הסכמת ד"ר מרקוזון לעובדות אי הטיפול הנכון בעורר מאז גילוי מחלתו (כאשר אין חולק כי העורר גוייס לצה"ל עם פרופיל 97 ושוחרר לאחר גילוי וטיפול המחלת יתר לחץ דם ממנה הוא סובל עם פרופיל 21) – מימלא דין הערר להתקבל באופן שיש לקבוע כי מחלת יתר לחץ דם הוחמרה עקב השירות.

אין חולק כי כאבי הראש של העורר נובעים ממחלת יתר לחץ דם ממנה הוא סובל חוות דעתו של ד"ר שוורץ מתאריך 30.1.01.

לאור קביעתנו כי מחלת יתר לחץ הדם הוחמרה עקב תנאי השירות מימלא יש לקבוע כי גם כאבי הראש הוחמרו בהתאם.

1535. ע"נ 02/*** כרמי איתי נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' טובי פרידמן

יתר לחץ דם וארוע חריג. נקבע שלא קיימת אסכולה המבססת קשר סיבתי. (הוועדה גם הטילה ספק בחריגות הארוע וכן היו רישומים על תופעות של יתר לחץ דם טרם הארוע).

1681. ע"נ 00/*** ג"ד נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' וגנר

יתר לחץ דם ומתח נפשי. נקבע כי לא הוכח קיומה של אסכולה הקובעת קשר.

37. ע"נ 00/*** ל"ד נ' קצין תגמולים

התביעה נדחית בהתבסס על הפסיקה שקבעה כי אין אסכולה בנושא יתר לחץ דם.

1645 ע"נ 99/*** ב"ק נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' וגנר

ל"ד ומתח נפשי. נקבע כי לא הוכח קיומה של אסכולה הקובעת קשר. הועדה סוקרת הפסיקה ביחס ליתר לחץ דם וקובעת כי היא מסכימה עם מומחה קצין תגמולים שאין אסכולה מערבית רצינית הקושרת בין דחק אמוציונלי או עבודה בתנאי לחץ מתמשך ליתר לחץ דם. הועדה ביססה הכרעה על קביעה עובדתית לפיה המערער לא הוכיח דחק נפשי חריג.

1639. ע"נ 01/*** מ"י נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' וגנר

יתר לחץ דם ומתח נפשי. נקבע כי לא הוכח קיומה של אסכולה הקובעת קשר. הערעור נדחה על נסיבות המקרה הקונקרטיות, בהן נתגלו ערכי ל"ד גבוהים כבר בהיות המערער מלש"ב. כן המחלה פרצה לאחר שוך הלחץ עליו הצהיר המערער.

1634. ע"נ 98/*** מ"א נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים ת"א, הרכב הש' בן חיים

יתר לחץ דם ומתח נפשי. הכרה בהחמרה. המערער שרת כסוהר. במהלך שרותו נחשף לגילויים קשים של אלימות, התפרצויות זעם של אסירים וכן התנכלויות ואיומים על חייו ובני משפחתו.

עם זאת הסתברות לפיה אירועים חוזרים של מתח אקוטי גם בסביבת עבודה של לחץ כרוני הנגזרת מתנאי שרות של סוהר במתקני כליאה קשים – יכולה להביא להחמרה מסויימת בתסמיני המחלה תמיכה מסויימת במסקנה זו מצוייה בספרות הרפואית העדכנית שצוטטה בחוו"ד של פרופ' רוזנטל. הדברים אמורים בעיקר בקובץ המאמרים של SCHNALL וחבריו משנת 1998 שפורסמה בכתבי עת רפואיים בעלי מוניטין מקצועי גבוה. על משקלה של עמדה זו כבסיס לקביעת קשר סיבתי מוגבל (החמרה) עמדנו בע"נ 400/97

גרנות נ' קצין תגמולים ]לא פורסם[. הוכרה החמרה בשעור רבע מהנכות. (13.6.04).

3047. ע"נ 92/** מנ"ב נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' טובי פרידמן 25.4.06

סוהר בשב"ס. שאלת הקשר בין מתח נפשי ליתר לחץ דם. הערעור התקבל והועדה העדיפה את ועדת המומחים בראשות פרופ' תלמה רוזנטל שקבעה כי קיים קשר בין סטרס למחלת יתר לחץ דם. הועדה קבעה כי ועדה זו הינה אובייקטיבית וחסרת אינטרסים. חלק מהקביעה של ועדת המומחים הנ"ל הינה כי עבודת הסוהר כרוכה בסטרס.

618. ע"נ 92/** חב"א נ' קצין תגמולים

יתר לחץ דם ומתח נפשי. הכרה בהחמרה. "המערער שירת במשטרה במשך תקופה רצופה של 18 שנים. בתקופה זו היו אירועים מן הסוערים והגדולים, שאי פעם היו בנגב. המערער, אישית, פיקד עליהם. בין היתר, היו אירועים, שבהם חייו של המערער עמדו בסכנת חיים ממש, ואירועים אלה הם אשר גרמו להתפרצותן של התופעות שבעקבותיהן לקה במחות הנ"ל.

בראש ובראשונה, מבחינה עובדתית, עלינו לזכור, כי ב"כ המשיב מקבל, כעובדה, שהמערער עבד בתנאי לחץ.

העובדה, כי במספר בפסקי דין שונים בערעורים שונים, שניתנו, ע"י בתי משפט בישראל, נקבע, כי אין קשר בין מתח נפשי ללחץ דם, אין בהם כדי לתמוך בטענת המשיב, לגבי כל מקרה ומקרה.

אנו לא מתעלמים מהעובדה, שבמקרה הנדון בפנינו, שלא הובאה בפנינו כל הוכחה קונקרטית, של אירוע שגרם להופעת הסכרת, וקשה לנו לקבוע את מועד התרחשות מצב לחץ קשה אצל המערער.

בע"נ 106/91 יוסף סופר נ' קצין התגמולים, בפסק דינו שניתן על ידנו ביום 21.6.95 (בהרכב שונה), דנו בפגימה הקשורה במחלת יתר לחץ דם. הגענו שם לכלל מסקנה, שיש ליתן משקל גם לדעת המיעוט בין מומחים הרפואיים בנושא זה ולהכיר, בהשפעה מסויימת, של קיומו של מאמץ נפשי על התפתחות מחלת יתר לחץ דם. החלטנו שם להכיר במערער כמי ש"נכותו" "הוחמרה" עקב השרות.

שעה שאנו מעדיפים את הדעה, כפי שהובעה ע"י פרופ' חנוך בר און, בדבר "קשר סיבתי" של החמרה בין מחלותיו של המערער לבין תנאי שירותו, הרי זו קביעה עובדתית מובהקת בשאלה רפואית שמתפקידנו לחרוץ בה.

גם במקרה דנן, מבלי להכריע באותן שאלות עקרוניות, שהועמדו כאן להצעה – לאלה בודאי יבואו שעתן ויומן – מסקנתינו היא, איפוא, כי יש להכיר במערער כ"נכה", לפי חוק הנכים, בגין שתי הפגימות הקשורות ב"מחלת יתר לחץ דם ו-"סכרת" כפגימות ש"הוחמרו", עקב השירות ובזמן השירות של המערער במשטרה.

2421. ע"א 05/**** ד"ל נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה 8.6.06

ביהמ"ש המחוזי אישר את פסק דינה של ועדת הערעורים ששללה קשר בין מחלת יתר לחץ דם לארוע דחק בשירות. לא הוכחה אסכולה. קיימת פסיקה קודמת העולה בקנה אחד עם קביעה זו.

2467. ע"נ 01/*** ק"ר נ' קצין תגמולים ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' חרסונסקי 23.1.07

המערער נחבל בראשו במהלך תאונת דרכים. התביעה הראשונה נסובה סביב פגיעות מיידיות כמו צוואר שמיעה וטיניטון. בהמשך הוסיף המערער תביעה נוספת על סכרת ויתר לחץ דם. המערער בתצהיר העיד כי היה שרוי במתח וחרדה לאחר התאונה. הועדה קבעה כי טרם התאונה לא סבל המערער מיתר לחץ דם וכי קיים קשר סיבתי בין מצבי החרדה הממושכים להפרעות הקשות בלחץ הדם המתוארות במסמכים.

1385. ע"נ 96/*** מ"י נ' קצין תגמולים

לא עלה בידי המערער לשכנע אותנו ברמת הודאות הנדרשת בערעורי נכים כי מחלת יתר לחץ דם בה הוא לוקה נגרמה או פרצה עקב תנאי השרות ומכאן שלא הוכח קשר של גרימה לתנאי השרות הצבאי.מן המקובץ עולה כי לא הונחה בפנינו תשתית הולמת כדי קביעת מימצא מחייב בדבר קיומה של אסכולה רפואית כלשהיא בסוגיית הקשר בין גורמי דחק ותחלואת יתר לחץ דם.

1449. ע"נ 98/ *** נ"א נ' קצין תגמולים

מאידך, אנו מקבלים את טענות ב"כ המשיב בכל הנוגע להתוויית גבולותיו של המונח "אסכולה רפואית" כפי שלובנו בפרשת קליג' (רע"א 2027/94 פד"י נ (1) 529), ולעובדה כי פרופ' ברוק בעצמו – הן בחוו"ד והן במהלך עדותו – מסכים כי העמדה הרפואית הדוגלת בקיום קשר סיבתי בין נסיבות של לחץ נפשי למחלת יתר לחץ דם קבועה אינה מגובשת ויציבה, והתנבאותו באשר לביסוסה של עמדה זו בעתיד אין בה, כמובן, כדי לבסס קיומה של אסכולה רפואית בהווה.

כמו כן, מקובלת עלינו עמדתה של ב"כ המשיב ולפיה לעניין הבשלתה של עמדה רפואית למעמד של אסכולה יש לאבחן בין התייחסות לתיזה בדבר קשר בין יתר לחץ דם ומתח נפשי, אשר יכולה להימצא במאמרים ואף בספרות רפואית, ובין קיום הוכחות מדעיות (…) לקיומו של קשר כזה, שרק במקרה האחרון מונח הבסיס לקיומה של אסכולה רפואית.

התלבטנו רבות בשאלה האם חומר הראיות והדוקטרינה המשפטית מאפשרת לזכות את המערער בשיעור החמרה, ולו מינימלי, וזאת על יסוד קביעתו של פרופ' ברוק לפיה התמדת אירועי המתח בשירותו של המערער ביססה אצלו ערכים גבוהים של יתר לחץ דם.