טענת פסלות הרכב, שינוי הרכב, פסילת ועדה

88. ע"א 04/**** ט"ד נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופטת דותן)

(פסילת ועדה) ב"כ הנכה ביקש לפסול את חבר הועדה ד"ר וסרלאוף בגלל מכתב שכתב שנים קודם לעו"ד פרנקל, שהיה אז היועמ"ש של קצין התגמולים. נפסק: העובדה שבמקרה אחר בו דן הרופא הוא פעל, לדעת ב"כ הנכה, בצורה פסולה, אינו מהווה נימוק לפסילתו בכל המקרים הבאים, בהם מופיע ב"כ הנכה, מה גם שמדובר בארוע שלוש וחצי שנים קודם לכן. בנוסף, אם דעתו של עוה"ד אינה נוחה ממוחחה זה או אחר, אין פרוש הדבר שקיים חשש ממשי למשוא םנים כלפי הנכה. לא יעלה על הדעת שבכל מקרה בו מתגלעים חילוקי דעות בין עו"ד לחבר ועדה הוא יפסל מלדון בעניני לקוחותיו של עוה"ד. עוה"ד יכול להעביר התיק לעו"ד אחר.

2646. ע"א 07/**** ל"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב (ש' שוחט) 23.6.08

לסוגיית משוא פנים יש שני פנים, הראשון חשש לניגוד עניינים והשני חשש למשוא פנים. כאן התבטא חבר ועדה בגנות ההכרה בנכותו של המערער. בית המשפט קבע כי ההתבטאות מיותרת אך לא היה מוכן לפסול את ההרכב בשל ההתבטאות. בית המשפט קבע כי המבחן הינ וקיומה של אפשרות ממשית, כענין אובייקטיבי, למשוא פנים עקב דעה קדומה, עד כדי שנאמר שהשופט גיבש לעצמו עמדה סופית בנושא הדיון באופן ש"המשחק מכור" ואין סיכוי שישנה את עמדתו לאחר שמיעת טיעוני הצדדים.

845. בג"צ 4057/00 ישקר בע"מ נ' ביה"ד לעבודה, פ"די נה (3) 734.

כאשר שופט כבר גיבש את החלטתו במסגרת פסק– דין מקיף ומנומק בתיק שהובא לפניו, הכולל התייחסות לעובדות ולמהימנות עדים, מתעורר ספק ניכר ביכולתו להיכנס, בגלגול נוסף של אותו תיק עצמו, להליך הליבון וההתייעצות ההדית באותה פתיחות מחשבתית הנדרשת לצורך העניין (749ד –ה).

במקרה הנדון נתן המותב המקורי (הקטוע) פסק– דין מלא ומפורט המסתמך על ראיות שהובאו בפני בית המשפט ועל התרשומת בית המשפט מהעדויות שבאו לפניו. במצב דברים זה אין מתקיימות נסיבות כלשהן המנתקות את שני חברי המותב המקורי מהאופן שבו התרשמו מהעדויות והראיות שהיו לפניהם בהליך הקודם והמאפשרות להם לדון מחדש בתיק, כולל השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות במותב, ללא שיהיו מושפעים ממשית מההליך הקודם (749ו – 750א).

לאור האמור, המסקנה המתחייבת היא כי צירוף חברי המותב המקורי למותב הדן מחדש בתיק נוגד את הכלל בדבר היעדר משוא פנים. בנסיבות אלה אין לצרפם למותב זה (750א–ב).

1081. ע"א 98/**** מ"פ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

(פסילת ועדה). איני רואה פגם בכך כי כאשר ישנו הרכב אשר אמור להכריע בסוגיה מסויימת, בין שההרכב הוא משפטי (מורכב ממשפטנים בלבד) ובין שההרכב הוא רפואי (מורכב מרופאים בלבד), כאשר אחד מחברי ההרכב משקיע עבודה רבה ומעמיקה ועורך מחקר בספרות, ומציע גרסה לחוות דעת שהוא מציג לפנל אליו הוא משתייך. במקרה שכזה, שאר חברי הפנל בודקים חוו"ד זו, ומחליטים אם להצטרף אליה או להסתייג. כך הדברים נעשים בבתי משפט, וכך הדברים יכולים להעשות גם בועדות רפואיות.

אין לומר כאילו שאר חברי הועדה שמשו "חותמת גומי", או לא העזו להתנגד לפרופ' רבאי שהיה יו"ר הועדה (כפי שטוען או ניתן להבין שהמערער טוען), אין שום יסוד לחשוד בהעדר יושר מקצועי מצד חברי הועדה באימוץ חוו"הד של יו"ר הועדה.

נכון שישנם מאמרים בודדים שמאשרים שהיו מקרים שמחלת הטרשת הנפוצה פרצה אצל חולי נפש, אולם לא די בכך כדי לבסס את התביעה על מנת לדרוש הכרה בטרשת הנפוצה שבמקרה הנוכחי פרצה שנים לא מעטות לאחר פריצת מחלת הנפש.

2591. ע"ש 07/*** אב"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך) 12.11.07.

(פסילת ועדה) הערעור התקבל והתיק הוחזר לועדה. אין מקום לשנות הרכב. חברי הועדה רופאים מקצועיים שמקיימים בדיקה רפואית מחודשת לגופו של ענין. חזקה שעבודתם נעשית המומחיות ובמקצועיות, מבלי שיראו עצמם מחויבים להחלטתם הקודמת. דומה לדיני פסלות שופט.

2724. ע"ש 08/*** פ"ה נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך – לטר 8.9.08.

הנכה ביקש להכיר בנכות מוסבת לפי תקנה 9 ונדחה ע"י וע"ר מחוזית ועליונה. הגיש בקשה לעיון מחדש ושוב נדחה ע"י וע"ר מחוזית ועליונה. בערעור לבית המשפט טען כי נפל פגם בכך שבועדה העליונה היו חברים שני רופאים שישבו בועדה העליונה גם בהליך הראשון בו נדחתה הבקשה. טען שההשתתפות בועדה הקודמת שדחתה את התביעה פוסלת אותם מלדון שוב בענינו. הטענה נדחתה. חברי הועדה רופאים מקצועיים שמקיימים בדיקה רפואית מחודשת לגופו של ענין. חזקה שעבודתם נעשית המומחיות ובמקצועיות, מבלי שיראו עצמם מחויבים להחלטתם הקודמת. דומה לדיני פסלות שופט.

2698. ע"ש 07/**** א"ס נ' ק"ת, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך – לטר) 7.10.07.

התיק הוחזר לועדה לדיון חוזר בפעם השניה, הפעם כדי שתתיחס לבדיקת מאפייני טנטון, אליה לא התייחסה בדיוניה הקודמים. המערער ביקש להורות על שינוי ההרכב. הבקשה נדחתה. "בעקרון, לא קיים פגם בקיומו של דיון חוזר לפני אותה וועדה. החזרת הדיון עם הוראות על ידי ערכאה גבוהה יותר תעשה למותב המקורי, זולת אם נבצר הדבר מטעם סביר כלשהו…. הועדה הרפואית העליונה היא ועדה מקצועית שפועלת על פי קריטריונים מקצועיים ואתיים והצורך בהתייחסות לבדיקת איפיוני טנטון שלא התייחסה אליה קודם אין בה כדי ליצור מחויבות קודמת שהועדה כבולה בה. הועדה הינה גוף מעין שיפוטי וניתן ללמוד אנלוגיה מכללי פסילת שופט". (ראה בר"ע בעליון – פס"ד מס' 2698א)

2698א רע"א 07/**** א"ס נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון 16.9.08

ערעורו של המערער, על החלטת ועדה רפואית עליונה, התקבל, וביהמ"ש הורה על החזרת הדיון לענינו לועדה בפעם השלישית. בית המשפט המחוזי לא קיבל, עם זאת, את טענת המערער בדבר הצורך בהחלפת ההרכב, ולכן פנה בבקשת ערעור לביהמ"ש העליון. המערער טען כי אין לגזור גזרה שווה בין המבחנים לענין פסלות שופט לבין פסלות גוף מעין שיפוטי שאינו מורכב משופטים מקצועיים. הבקשה נדחתה. נקבע כי ככלל יש מקום להחלת דיני פסלות שופט גם בערכאות "מעין שיפוטיות". עם זאת מקובלת הטענה כי תיתכנה נסיבות אשר יצדיקו התאמה של דיני הפסלות המהותים לאור מיהות השופט, מיהות ההליך והתפקיד ואופיה של טענת הפסלות הנטענת.

ככל שהדבר נוגע להחזרתו של ענין למותב שהכריע באותו ענין קודם לכן, הלכה היא – כך לגבי בתי משפט – כי אין די בכך שבית משפט דן והכריע בענין מסוים כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו ענין, אם הובא שנית בפנו בעקבות התערבותה של ערכאת ערעור. בפרט נכון הדבר כאשר הושב התיק לערכאה הדיונית ךצורך קבלתה, גבייתה או בחינתה של ראיה נוספת.

כאן נדרשת הועדה לראיות נוספות. הכרעתה היתה מבוססת על קריטריונים מקצועיים להבדיל מהכרעות ערכיות. לא הועלתה טענת פסול אישית כנגד חברי המותב. אין מקום לשינוי ההרכב.

ביהמ"ש מציין שאינו נדרש, במסגרת תיק זה, לשאת הקפים של דיני פסלות שופט והאם נדרשת "אפשרות ממשית" או רק חשש סביר לניגוד ענינים, ומהו המבחן המכריע לחשש שעה שהתיק מוחזר ל"גלגול שלישי" של ההליך.

3605.  ע"ו 11034-09-21 פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' ורבנר. פס"ד מיום 7.4.22, פורסם בנבו.

          המערער פנה מספר פעמים למשיב בבקשה להכרה בפגיעה בשמיעה ובטנטון. הוכר בסופו של דבר ה 1% בגין ירידה בשמיעה התדרים גבוהים ו 1% בגין טנטון לא קבוע. ניהל מס' סבבים של הליכים להעלאת הנכות, שלא הביאו לשינוי. לא נקבעה נכות על פגיעה בתדירויות דיבור. הועדה הרפואית הסבירה כי היא מתבססת בקביעת הנכות השמיעתית על תוצאות בדיקות השמיעה ובדיקות BERA. לענין טנטון הועדה הצביעה על אי התאמות בין דיקות שונות ועל פערים המעידים על אגרבציה שלא מאפשרים קבלת התלונה הסובייקטיבית של טנטון קבוע.

          המערער טען כי על הועדה היה להפנותו לבדיקת מאפייני טנטון. כן טען כי יש לפסול את אחד מחברי הועדה, ד"ר דנינו, שכן זה דן בעבר בענינו של המערער במסגרת ועדה רפואית עליונה קודמת שדחתה טענות דומות שלו. לטענת המערער הוא ביקש את פסילת ד"ר דנינו במועד הדיון, אך בקשתו לא נרשמה, והוא נוכח באי רישום הבקשה רק כשקיבל הפרוטוקול, ואז בחר לערער ולא להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול.

          הערעור נדחה.

          לענין החלטת הועדה נקבע כי אין כאן נקודה משפטית. החלטת הועדה היתה מנומקת וביהמ"ש אינו מתערב בקביעות הרפואיות. ביהמ"ש מפנה לפס"ד שם דנו ביהמ"ש בעדיפות בדיקת ה BERA כבדיקה אובייקטיבית. לענין בדיקת מאפייני טנטון, זו אינה בדיקה אובייקטיבית המאפשרת להסיק קיומו של טנטון תמידי. דרכי הבדיקה של הועדה הינן ענין רפואי שביהמ"ש לא יתערב בו וביהמ"ש אינו קובע לועדה אלו בדיקות נדרשות לה לצורך הגעה למסקנה. ככל שהמערער סבר שבדיקת מאפייני טנטון נדרשת היה יכול לבצעה ולהמציא תוצאותיה לועדה.

          לענין פסילת חבר הועדה ד"ר דנינו, ציין ביהמ"ש כי חלק הפרוטוקול ובו טענות המערער נמסר לידיו במועד הדיון כך שהיה יכול לבקש התיקון כבר בשלב זה או בסמוך לכך. אין מקום לפסילת חבר הועדה רק משום שישב בעבר בוע"ר עליונה קודמת בענינו של המערער.  

"העובדה כי ד"ר דנינו ישב בעבר בוועדה רפואית עליונה בעניינו של המערער, אין בה כדי להצדיק פסילתו של ד"ר דנינו מלשבת בכל וועדה רפואית עליונה אחרת בעניינו של המערער, במיוחד כאשר המדובר בבקשה לבדיקה מחודשת בטענה של החמרת מצב, כך שעל הוועדות מוטל לבדוק האם אכן יש החמרה במצבו של המערער.

מקרים בהם מוצדק לפסול רופא מלכהן כחבר בוועדה רפואית כוללים מקרים בהם קיימת קרבה משפחתית או היכרות אישית בין הרופא לבין הנבדק, מקרים בהם נתן הרופא חוות- דעת פרטית לנבדק, מקרים בהם הרופא חבר הוועדה הוא הרופא המטפל בנבדק, מקרים בהם חוות-הדעת המוגשת מטעם מי מהצדדים הינה של מנהל המחלקה הישיר האחראי על הרופא, שהינו חבר הוועדה, מקרים בהם קיים קשר כלכלי או עסקי בין הרופא חבר הוועדה לנבדק וכדומה.

באשר להחזרה לוועדה רפואית עליונה בהרכב שונה, נקבעו קריטריונים מנחים ב-רע"א  9606/07 אולג סטרטייבסקי ג' קצין התגמולים-משרד הביטחון (16/9/08) מפי כב' השופט דגצינגר,

השופט דנציגר פסק כי בכלל יש מקום להחלת דיני פסלות שופט גם בהתייחס לערכאות "מעין שיפוטיות" אולם יש לבצע התאמה של דיני הפסלות המהותיים, לאור סוג ההליך ואופי טענת הפסלות".

 

3270. ע"ו 02-14 – ***** י.ש.ו נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א ש' וולצקי. 21.3.15. פורסם בנבו.

(פסילת ועדה) בהרכב הועדה ישב ד"ר גולומב, אורולוג שהיה שותף ליעוצים בענין המערערת בבי"ח תה"ש. המערערת ביקשה שלא ישב בועדה הדנה בענינה ועל הועדה היה להענות לבקשה.

ביהמ"ש הפנה בענין זה לכללי האתיקה של השופטים ולחוק בתי דין מנהליים, ופסק:

"מדובר בוועדה מעין שיפוטית ואם היה אחד מחבריה בקשר כלשהו עם מקרהו של הנכה, הרי שרק בהסכמת האחרון ניתן להכשיר את היותו של אותו מומחה חבר בוועדה.

וועדה רפואית עליונה היא בית דין מנהלי המופיעה בתוספת לחוק בתי הדין מנהליים, התשנ"ב – 1992. סעיף 15 בו קובע מחיל עליו כללים החלים על טריבונלים משפטיים לרבות בכל הנוגע לצורך בהיותו בלתי תלוי ולא נגוע בעניין כלשהו שבא בפני בית הדין שלאותו חבר וועדה יש עניין אישי בו לרבות גוף שהוא משתייך אליו. אין חולק כי ד"ר גולומב עובד בבית חולים שיבא והשתתף כיועץ במסגרת דיון שהתקיים בעניינה של המערערת על סוג הטיפול הראוי להמליץ לה במצבה.

……המערערת לא חשה בנוח מהימצאותו של מי שהיה שותף לייעוץ רפואי שקיבלה בקשר לבעיה האורולוגית ממנה היא סובלת, כחבר הוועדה שדנה בעניינה.

צר לי שד"ר גולומב התעקש על המשך ישיבתו בוועדה במיוחד כאשר היה האורולוג היחיד מבין חבריה….

טעם זה לבדו מביאני לקבוע כי יש להשיב את הדיון לוועדה."

נימוק נוסף לפסילה:

הועדה קבעה כי אין קשר בין הבעיה האורולוגית לנכות המוכרת וציינה כי תאפשר למערערת להביא חוו"ד לענין זה. התנהלות הועדה היתה פגומה ומצדיקה ביטול ההחלטה והחזרת הדיון להרכב אחר:

"קביעה זו מלמדת כי הוועדה גמרה בדעתה כי אין קשר סיבתי בין הבעיה האורולוגית לבין הפגיעה בעמוד השדרה המוכרת. רק מן השפה אל החוץ הוסיפה הוועדה, את שהיא מצווה, ואפשרה למערערת להמציא חוות דעת בעניין זה, שהרי כבר גיבשה דעתה ואף הורתה כי הערעור נדחה.

אם ביקשה הוועדה לנהוג בהתאם לדין, היה עליה להימנע מלדון בבעיה האורולוגית עד לאחר המצאת חוות הדעת מטעם המערערת ואזי לקיים דיון לגופן של טענות.

התנהלות זו של הוועדה מחייבת אף היא השבת הדיון לוועדה בהרכב אחר."

1071. ע"א 00/**** ב"פ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

בשתי הישיבות הראשונות כיהנו 4 רפואים: פרופ' סמרה (פנימאי), ד"ר צציק (אורולוג), פרופ' גפל (פנימאי) ופרופ' יוסט (פנימאי). בישיבה השלישית נעדר פרופ' סמרה אשר ישב כפי הנראה בראש שתי הועדות הראשונות.

אני חושש שאין לי שום צורך להיכנס לגופם של דברים משום שהעדר פרופ' סמרה בישיבה האחרונה הוא פגם שיורד לשורשו של עניין. טענת ב"כ המשיב היא, שלמעשה כבר ב-8.6.99 נפלה ההכרעה והיא לא נשתנתה כתוצאה מהדיון ב-14.12.99 . אולם, דווקא בשל כך בולט הפגם משום שההחלטה ב-8.6.99 נעשתה ללא שמיעת ב"כ הצדדים באותה ישיבה, ועצם הצורך שלא לסיים את הדיון בלי שמיעת ב"כ הצדדים היא הנותנת שההכרעה ב-8.6.99 היא פסולה.

לכן אין מנוס מהחזרת הענין לועדה רפואית עליונה ולצערי אף בפני הרכב אחר, משום שההרכב שדן בעניינו של המערער דן בעיינו בצורה פגומה, ועל כן קיים החשש של דעה קדומה שהועדה תתקשה להשתחרר ממנה כדי "להגן" על החלטתה בין מיום 14.12.99 ובין מיום .8.6.99

1059. ע"א 99/**** נ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

החלטת ועדה תוקנה בעקבות מזכר יו"ר הועדות, אך רק שניים מארבעת חברי הועדה חתמו על התיקון. הדבר אינו נאות, אפילו שמדובר בעניין שהוא בתחום התמחותם של שני חברי הועדה שחתמו, ולא של השניים שלא חתמו.

901. ע"א 3712/02 פ"ש 4 ת"א נ' מקוב ואח' פ"די נו (4) 185 בעמ' 191

לא אחת נפסק כי עצם הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים. כך, בהליכי ביניים ובבקשות לסעדים זמניים (ראו ע.א 6447/96 אחים שרבט חברה לבנין בע"מ נ' משרד הבינוי והשיכון ]12[ ).

כך גם מקום שבו מוחזר תיק לדיון בפני שופט לאחר התערבותה של ערכאת הערעור (ראו ע"פ 75/98 עציון נ' מדינת ישראל ]13[). יש להוסיף ולהראות כי מאותה החלטה מוקדמת או מנסיבות אחרות עולה גם חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" (ראו בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב–ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון ]14[, בעמ' 605). על כן הדגש הינו לא רק בהליך הדיוני שבמסגרתו נתגבשה דעה כזו או אחרת (אם בבקשה לסעד זמני בערעור: בהליך קודם באותו עניין וכיוצא בזה), אלא בשאלה המהותית והיא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים לגוף הענין. במובן זה יכולה להיות, בין היתר, חשיבות לשאלה אם נשמעו ראיות אם לאו (ראו ע"א 1016/97 פייקוב נ' פייקוב–תמיר ]15[), ואם נשמעו טיעונים אם לאו. אין לקבוע רשימה סגורה של מקרים ועילות בענין זה. כל מקרה לגופו, כל אירוע ונסיבותיו (ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שווק' ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ]16[).

2216 ע"א 00/**** ס"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

לאחר שהועדה דנה בענינו של הנכה, הוחזר אליה התיק ביוזמת יו"ר הועדות. המערער לא זומן לדיון החוזר והרכב הועדה היה שונה. הועדה השניה סמכה על הבדיקות בועדה הראשונה וזאת לא יכלה לעשות משום ששנים מחבריה לא נימנו על חברי הועדה הראשונה. מבטל את החלטתה.

2248 ע"א 99/**** פ"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

התקיימו שלוש ישיבות בענינו של המערער, בכל ישיבה הוחלפו חלק מהרופאים. די בכך כדי לפסול את ההכרעה ולחייב דיון חוזר בפני הרכב אחד שלא ישתנה במהלך הדיונים.

2227 ע"א 00/**** ס"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' מודריק)

תיק הוחזר מביהמ"ש המחוזי לדיון חוזר בועדה רפואית עליונה. ההרכב השתנה. אין פסול בכך שכן הועדה בהרכב החדש ערכה בעצמה בדיקות קליניות, ולא הסתמכה על ממצאי הרכב הראשון.

974. ע"א (חי') 02/*** ו"א נ' קצין תגמולים , מחוזי חיפה (ש' יעקבי שווילי)

בדר"כ רצוי שהרכב הועדה לא ישתנה מישיבה לישיבה, אלא אם יש סיבה חשובה. יצויין, וכבר כתבתי על כך בפסקי דין קודמים, שאין זה רצוי שתינתן הוראה חד משמעית שההרכב לא ישתנה מישיבה לישיבה, משום שהוראה כזאת עלולה לפגוע דווקא בנכים. ומדוע? משום שבועדות הרפואיות העליונות יושבים רופאים בכירים, שעיקר עיסוקם בתחומים אחרים, ודרכם גם להעדר מדי פעם מן הארץ, ואם תהיה חובה לזמן את אותם רופאים לכל ישיבה וישיבה עלולה חובה כזאת לגרום לכך שישיבה תדחה לתקופה ארוכה מאד.

אין פסול בשינוי הרכב, כשההרכב החדש ערך בדיקה עצמאית ועליה ביסס החלטתו.

ב"כ המערער משיגה גם על כך שישבו בחלק מהישיבות של הועדה יותר משלשה רופאים, ובכך רואה היא חסרון שפוסל את דיוני הועדה. כתנא דמסייע מביאה ב"כ המערער את פסק דינו של חברי השופט אריאל בתיק ע..א. 78/94. אינני סבור שהעובדה שהרכב הועדה כלל יותר משלשה רופאים צריכה לפסול את הועדה ולבטל את החלטתה. עם כל הכבוד לחברי השופט אריאל, סבורתני שאין לקבל את מסקנתו בפסה"ד הנ"ל, שתוספת רופא בועדה תוצאתה פסילת ההחלטה אוטומטית. סברתו של השופט אריאל, שרופא אחד יכול להשפיע על שני רופאים אחרים יותר משיוכל להשפיע על שלשה רופאים, תיתכן במקרה פלוני, אבל יכולה להיות גם הפוכה במקרה אלמוני, בבחינת "ברוב עצה רוב תבונה", וכן משום שמניין המצביעים יכול ליטות לטובת הנכה, דוקא משום ריבוי הרופאים (ראה גם בג"צ 7505/98 פד נג(153 (1 בעמ/ 161 שם נאמר שעצם העובדה שנקבע בחוק הרכב של שלשה, אינו פוסל ועדה שישבה בהרכב מורחב יותר).

למרות האמור בסעיף 7 לעיל, ברצוני להפנות את תשומת לב הממונה על הועדות הרפואיות העליונות, שזולת במקרים מיוחדים שבהם יש מקרה של נכה עם ריבוי של סוגי פגימה שונים, מן הראוי להקפיד שהרכב הועדה יכלול שלשה רופאים ולא יותר, ובכך תיחסך הטענה החוזרת ונשנית מטעם נכים, שהרכב הועדה כלל יותר משלשה רופאים.

2692. ע"א 07/***** ד"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל) 26.11.07.

הדיון בועדה העליונה נמשך על פני שתי ישיבות, כשלהרכב הועדה בישיבה השניה נוספו שני רופאים, ורופאה אחרת נגרעה ממנו.

בית המשפט התייחס לכך שהועדה הינה גוף מעין שיפוטי. "אכן אין ליישם באופן דווקני על ההליכים בועדה הרפואית העליונה את כל הנורמות המחייבות בית משפט, אך בהיותה בעלת תפקיד מעין שיפוטי, עליה להקפיד ולהפעיל נורמות בסיסיות שתבטחנה כי ההליך המתנהל בועדה לא יהיה פגום מבחינת טיבה והקפה של זכות הטיעון ויקויים ללא שיעורר חשש מפני משוא פנים, או אפילו אבק של משוא פנים. חילופין בהרכב חברי ועדה רפואית מהווים פגם, שעלול בנסיבות מסוימות להגיע כדי כך שלא יינתן תוקף להחלטת הועדה. נקודת המוצא לדיוננו בסוגייה היא, שהועדה לא סיימה עבודתה בדיון הראשון."

מקרים בהם אפשרי שינוי בהרכב – כאשר נבצר מאחד מחברי הועדה להגיע לישיבה השניה, והנכה נתן הסכמתו לכך.

.109 ע"ש 909/04 ? נ' קצין תגמולים , ש' ברלינר

בהרכב הועדה העליונה ישב רופא הכפוף, בביה"ח, לרופא שישב בועדה המחוזית עליה ערעורו. נקבע כי אין זה רצוי. לא בכל מקרה יצדיק התערבות ביהמ"ש, אבל אם אפשר להמנע מכך יש להמנע.

2366 ע"ש 04/*** ש"ש נ' קצין תגמולים , מחוזי חיפה (ש' יעקבי שוילי)

נטען כי רופא ששימש כועדה רפואית מחוזית אישר לרופא שישב בועדה רפואית עליונה תקציב מקרן מחקרים כרופא גמלאי, ולכן יש לפסול את הור"ע העליונה. נקבע – גם אם הטענה נכונה אין הדבר הופך את הרופא בועדה רפואית העליונה כחשוד שלא יעשה מלאכתו נאמנה וימנע מלחלוק על קביעת הרופא שישב בועדה המחוזית.

16. ע"א 96/*** כ"י נ' קצין תגמולים

יש להרכיב ועדות מתאימות לנכים לפי סוג פגיעתם גם אם הדבר כרוך בקושי זה או אחר.

בהמשך באה ההרצאה כי כל המנגנון הינו עבור הנכה ולטובתו, ולכן יש לתת להם אוזן קשבת ויחס של כבוד.

2546. ע"א 04/ ****ל"י נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א 7.8.06.

במהלך דיון בפני ועדה רפואית עליונה ביקש ב"כ המערער כי הוועדה תפסול עצמה מאחר שחרגה מהמנדט שנתן לה ביהמ"ש ולא הזהירה את המערער מראש כי היא שוקלת אפשרות להפחית את דרגת הנכות. הועדה נענתה לבקשה אך יו"ר הועדות לא קיבל את הפסילה והחזיר את התיק לועדה לסיכום. נקבע: "משהבהירה הועדה כי דעתה מגובשת לא ברור על שום מה דחה יו"ר הועדות הרפואיות את הבקשה להעביר הדיון לועדה בהרכב אחר. גם בהנחה שלא התקיימו בענייננו נסיבות המצדיקות פסילתה של הועדה, משהביעה זו את דעתה שמן הראוי להעביר הדיון לועדה אחרת לא היה מקום להתערבותו של יו"ר הועדות הרפואיות בהחלטתה".

2674. ע"ש 07/*** מ"ח נ' צין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך – לטר) 30.12.07

המערער ביקש לפסול הרכב משום שאחד מחברי ההרכב דן בעבר בענינו במסגרת הרכב שנפסל. נקבע כי העובדה שהרופא ישב במותב שדן בענינו של המערער בעבר, אינה פוסלת אותו. בנוסף, המערער ידע מי הם חברי המותב עם פתיחת הדיון בועדה הרפואית העליונה. למרות זאת לא העלה כל טענה כנגד השתתפות אותו רופא במותב, ולכן לא ינתן לו להעלות טענותיו כעת.

2678. ע"ש 08/*** י"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (הש' למלשטריך – לטר) 29.4.08

דיון בנכות בגין כאבי ראש, עקב חומר ניגודי שהוזרק בעבר. בועדה נוירולוג אחד. המערער טען שהועדה היתה צריכה לכלול נוירולוג בעל התמחות מיוחדת של פענוח בדיקות. הטענה נדחתה. המערער לא הצביע על נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע הענין אינו בתחום התמחות הנוירולוג או מדוע יש לסטות מהכלל לגבי הרכבה של הועדה הרפואית. זאת ועוד – המערער בעל נסיון רב בהופעה בפני ועדות. אם חשב שיש פגם בנוכחות נוירולוג אחד בלבד, או בתחום ההתמחות הספציפי של הנוירולוג, היה עליו להודיע על כך מבעוד מועד.

2756. ע"ש 07/*** ק"ע נ' קצין התגמולים, מחוזי חיפה (ש' למלשטריך לטר) 19.9.07.

המערער ביקש לפסול את הרכב הועדה העליונה שדן בענינו משום שאחד מחבריו השתתף בדיוני וע"ר עליונה קודמת שבדקה אותו תשע שנים קודם לכן. הטענה נדחתה. מדובר בגוף מעין שיפוטי. המבחן כמו במקרה של פסלות שופט – חשש ממשי למשוא פנים. כאן חלפו 9 שנים מהדיון הקודם. הועדה לא רואה עצמה כבולה לקביעותיה הקודמות שכן בפרק זמן זה יכול לחול שינוי בנכות. הרופא לא יושב כערכאת ערעור על קביעתו הקודמת אלא עורך דיון במצב החדש.

בנוסף, הטענה לא הועלתה מיד אלא רק אחרי קבלת ההודעה על החלטת הועדה.

2970. רע"א 10/**** א"א נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש העליון 5.4.11

ביהמ"ש המחוזי החזיר את ענינו של המערער לועדה רפואית לקבלת הבהרה. הועדה הרפואית נשארה בעמדתה, והוגש ערעור שני לביהמ"ש המחוזי שנדחה. בבקשה לרשות ערעור על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי נטען כי היה מקום להחליף את ההרכב של הועדה הרפואית שכן הועדה כבר "ננעלה" על הקביעה שלא חלה החמרה. הטענה נדחתה. המערער לא העלה את הבקשה להחלפת הרכב אלא לאחר שהתקיים הדיון החוזר בועדה והועדה נתנה את ההבהרה שהתבקשה. צד אינו יכול לשמור לעצמו את טענת הפסלות עד לאחר שלב ההכרעה. זאת ועוד – קבלת הטענה משמעה שהמומחה הרפואי יהיה רשאי לבדוק את הנבדק פעם אחת בלבד. דווקא יש יתרון בכך שהגורם המקצועי ימשיך בעשיית המלאכה. הנסיון המשפטי אף מלמד, כי לא פעם ולא פעמיים המומחה מגיע למסקנה אחרת בכפוף לשאלת ההבהרה של בית המשפט. למעשה זוהי מטרת שאלת ההבהרה. אף אם הגורם הרפואי נותר בעמדתו, מנגנון שאלת ההבהרה הוא כלי לבחון את עמדתו."