ועדת הערעורים – שיקולים בהעדפת חוו"ד

. ע"ו 36790-05-16 פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, 23.11.17. פורסם בנבו. 

הפרעה דו קוטבית שנטען כי פרצה עקב ארועי דחק בטירונות ובקורס. 

המערער טען בערעורו כנגד אישפוזו הכפוי בתקופת השירות הצבאי. טען שהאישפוז היה שגוי והחמיר את מצבו. המומחה מטעם המשיב, ד"ר שם דוד, היה הרופא שחתם על טופס ההמלצה לאישפוז הכפוי. ועדת הערעורים לא ראתה בכך פסול. עמדת ביהמ"ש המחוזי היתה שונה. "העובדה שהמומחה מטעם המשיב, ד"ר שם דוד, הוא זה שהמליץ לפסיכיאטר המחוזי על אישפוזו הכפוי של המערער, ראויה היתה להלקח בחשבון על ידי הועדה הנכבדה, בהערכת משקלה… עובדה זו… די היה בה כדי להציב את המומחה בפני ניגוד ענינים אפשרי, והיה עליו להמנע ממתן חוות דעתו. טבעי הדבר כי מי שנתן את ההמלצה לאישפוזו הכפוי, ינסה להרחיק את השפעתו של גורם זה על פרוץ המחלה או על ההחמרה, בין אם הדבר נכון ובין אם לאו. כן טבעי הדבר כי מי שנתן המלצה זו יבקש להצדיק אותה ולהמעיט בערכה ובהשפעתה. גם אם הדבר לא חייב את פסילתה המוחלטת של חוות הדעת, ראוי היה כי ילקח בחשבון בהערכת משקלה". 

1843. ע"נ  100/89 נ.ק. נ' ק"ת, ועדת הערעורים בת"א הרכב הש' גרמן. פס"ד מיום 20.5.92, לא פורסם. 

נטל הראיה מוטל על המערער. כאשר עומדת חוות דעת רפואית נחרצת של ד"ר גילון אל מול חוות דעת רפואית בלתי פוזיטיבית של פרופ' פינרו המנוסחת על דרך השלילה, כאשר שמא מרובה על הברי, אין לנו אלא להעדיף את חוות הדעת החד משמעית של ד"ר גילון. 

1844. ע"נ  466/90 פ.ר.  נ' ק"ת ועדת הערעורים בת"א הרכב הש' גרמן. פס"ד מיום 29.6.92, לא פורסם. 

נטל הראיה על המערער. משנמנע המומחה מטעם המערער לקבוע עמדה באשר לקשר הסיבתי היה הערעור נדחה ואפילו לא הגיש המשיב חוו"ד. 

1974. ע"נ  190/91 א.א. נ' ק"ת, ועדת הערעורים בת"א הרכב הש' גרמן. פס"ד מיום 22.11.92, לא פורסם.

מתן משקל לחוו"ד הנסמכת על מחקרים ספיציפיים שנעשו בארץ ומתאימים לעם בישראל ולתנאי הארץ על פני מחקרים כלליים שההשלכה והדמיון בינם לבין המקרה הנדון רחוקות ביותר. 

2061. ע"נ  308/91 ש.ר. נ' ק"ת, ועדת הערעורים בת"א הרכב הש' גרמן. פס"ד מיום 22.5.94, לא פורסם. 

המומחה מטעם ק"ת העלה מס' נימוקים חדשים בחווה"ד השניה. ב"כ המערער לא ביקש לאפשר למומחה מטעמו להגיב על טיעון זה או לחקור את המומחה מטעם המשיב. משנותרו הנימוקים ללא מענה הועדפה חווה"ד מטעם המשיב. 

2128. ע"נ  198/94 ד.ב.נ' ק"ת, ועדת הערעורים בת"א הרכב הש' גלדשטיין. פס"ד מיום 15.2.98, לא פורסם. 

העדפת חוו"ד הנסמכת על צילומי רנטגן על פני חוו"ד של רופא שלא עיין בצילומים. 

2167. עמ"ח 2/94 ש. נ' ק"ת, ועדת הערעורים בחיפה הרכב הש' הבר. פס"ד מיום 5.4.2000, לא פורסם.  

העדפת חוו"ד שניתנו בחיי המנוח וע"י רופאים שבדקו אותו על פני חוו"ד שהוכנה רק על סמך מסמכים, לצורך ההליך.  

חוק המשפחות הוא חוק סוציאלי שתכליתו הענקת פיצוי למשפחה שפקדה אותה טרגדיה ויש לנהוג בהתאם לתכלית זו. 

2094. ע"נ.181/91 מ.ג. נ' ק"ת, ועדת הערעורים בת"א הרכב הש' גרמן. פס"ד מיום 22.2.95, לא פורסם. 

המומחים הרפואיים חלוקים בשאלה האם היה במאמצים הגופניים להחמיר את הנכות. איש מהם אינו תומך את דעתו בספרות רפואית. מבחינת חווה"ד המצב מאוזן ובמקרה כזה יד המערער על התחתונה. 

2583. ע"א 1656/05 ק.ד.  נ' ק"ת, מחוזי תל אביב פס"ד מיום 27.8.06. פורסם בנבו. 

המומחה מטעם המערער התנסח בלשון זהירה לגבי הקשר הסיבתי. ביהמ"ש קבע כי אמנם אין ליתן משקל מכריע ללשון הזהירה, אולם מעיון בחוות הדעת עולה כי אין בה ביסוס של המסקנה. המומחה מטעם המערער לא הסביר, ולו בתמצית, את מנגנוני הפגיעה בעמו"ש המתני ולא הביא סימוכין לדעתו. בהעדר ח"נ של המומחים בפני הועדה עמדה רק חוו"ד לקנית כך שבצדק נדחה הערעור.  

2895. ע"נ 403/03 מ.א. ז"ל נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים חיפה, הרכב הש' שר 8.4.08.   פורסם בנבו. 

בפסק הדין מובא הכלל לפיו אין סוטים מחוות דעת של מומחה מטעם ביהמ"ש בהעדר טעות בולטת. הועדה מצטטת ומאזכרת פס"ד העוסקים במעמדו של מומחה מטעם ביהמ"ש.  

3320. ב"ל (נצ') 1077-09 צ.א. נ' המוסד לביטוח לאומי, ביה"ד האזורי לעבודה, 7.9.11. פורסם בנבו. 

פס"ד של ביה"ד לעבודה. כבאי לקה בסרטן שלפוחית השתן. ביה"ד מינה מומחה אחד שקבע כי המחלה קשורה לעישון ולא לחשיפה לחומרים בעבודתו. לאחר שהסתבר כי המומחה חבר בועדות רפואיות של הביטוח הלאומי, מונה מומחה אחר, שקבע כי קיים קשר הן לעישון והן לחשיפה לחומרים מסרטנים (אמינים ארומטיים) הנפלטים בעת שריפה, ואליהם נחשף התובע בעבודתו ככבאי. 

ביה"ד התייחס למצב בו עומדות לפניו שתי חוו"ד של מומחים שמונו ע"י ביה"ד והמלצותיהם סותרות זו את זו. "בהתאם להלכה הפסוקה, כשיש בפני בית הדין שתי חוות דעת של מומחה מטעמו, ראוי להעדיף את זו התומכת בעמדתו של המבוטח. כך נפסק, בין השאר, בעב"ל 141/97 המוסד לביטוח לאומי נ' פורת…."

(המוסד לביטוח לאומי הגיש בקשת רשות ערעור על פסה"ד, שנדחתה: בר"ע 34402-10-10). 

3469. ע"ו 45284-01-12 פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, 4.4.13. פורסם בנבו

העדפת חוו"ד של רופאי מרכז רפואי שטיפלו במערער על פני חווה"ד של ד"ר בקר, פסיכיאטר מומחה מטעם קה"ת. ביהמ"ש העביר ביקורת על המומחה מטעם קצין התגמולים וציין כי ניכר בחווה"ד שערך כי זו "חוו"ד מטעם". בדיקתו את המערער היתה שטחית וקצרה והוא לא ניסה לרדת לעומק הדברים ולברר את העובדות לאשורן: "וכי מה מנע מד"ר בקר לברר עם המערער, תוך גילוי הקשבה וסבלנות, היכן שירת, באיזה תפקיד ומה בדיוק חווה? על פני הדברים נראה, כי בדיקתו את המערער נעשתה כלאחר יד. כאמור לעיל, עובר למתן חוות דעתו השנייה, וחרף העובדה שמרכז הכובד הוסט באותו שלב להיבטים הקליניים, נמנע ד"ר בקר לנסות להשלים את החסר באמצעות בדיקה נוספת של המערער והסביר את הימנעותו בכך שלא ראה מקום ליתן למערער  "מקצה שיפורים"". ד"ר בקר לא קיים את חובת הרופא לחקור ולברר את העובדות לאמיתן ע"מ להגיע לאיבחון נכון. 

במקרה דנן יש להעדיף את מסקנות הרופאים שטיפלו במערער לאורך זמן. 

"פסק דינה של ועדת הערעורים, אשר אימץ את חוות דעתו השנייה של ד"ר בקר על כרעיה וקרביה, מתעלם לחלוטין מהפגמים שנפלו בה. פסק הדין אינו מייחס משקל כלשהו לכך שחוות הדעת של ד"ר בקר נערכו לצורך הדיון המשפטי, בעוד שמסמך מרכז פריד נערך לצורך טיפול רפואי במערער. פסק הדין אינו בוחן כלל את אופן עריכתם של חוות דעת ד"ר בקר, מזה, ושל מסמך מרכז פריד, מזה. הדעת נותנת, כי ממצאים ואבחנות שנעשו לצורך טיפול רפואי יהיו עדיפים, ככלל, על פני חוות דעת שנערכה לצורך התדיינות משפטית. בנסיבות המקרה שלפנינו, כפי שפורטו לעיל, אין כדי להקים חריג לכלל זה. "