חייל צה"ל, (או מי שמשרת בכוחות ביטחון נוספים שמעמדם הושווה לזה של חיילים, לצורך הכרה בנכות), שנפגע או חלה תוך ועקב שירותו הצבאי, ונגרמה לו נכות, זכאי לקבל הכרה כנכה צה"ל בגין אותה נכות.
לאחר שלב ההכרה העקרונית בקשר שבין הנכות לשירות, מגיע שלב קביעת דרגת הנכות.
לדרגת הנכות שתקבע יש חשיבות רבה, ולפיה יקבעו זכויותיו השונות של הנפגע – זכויות כספיות, טיפול רפואי והטבות שונות.
לפעמים הבדל של 1% בדרגת נכות משמעו הבדל תהומי בזכויות.
קביעת דרגת הנכות נעשית ע"י ועדה רפואית. הקביעה נעשית לפי תקנות מפורטות, בהן נקבעת דרגת נכות לכל פגימה ופגימה.
בקביעת הנכות נלקחים בחשבון הממצאים בבדיקה הרפואית של הנבדק וההנחיות המשפטיות הנוגעות לאותה נכות, כפי שנקבעו בפסיקה. (לדוגמא: בפגיעה בברך – מתי תקבע הנכות לפי פריט ספציפי הדן בברך ומתי לפי פריט הדן בפגיעה בפרק גדול; מהו "ממצא אובייקטיבי" לצורך פריט 35 (4); כיצד תקבע הנכות בגין מחלה רב מערכתית ועוד).
למידע נוסף על קביעת הנכות לפי חוק הנכים ראה בקביעת נכות לנכי צה"ל הועדות הרפואיות אמורות לפעול כגוף עצמאי, מעין שיפוטי, הקובע את דרגת הנכות באופן אובייקטיבי, בהתאם לממצאים בבדיקת הנפגע, ובהתאמה לתקנות.
רופאי הועדה הרפואית ממונים לתפקידם ע"י שר הביטחון. רק רופא שמונה כדין יכול לכהן כחבר בועדה. המינוי מפורסם ברשומות.
ברוב המקרים, תפקידה היחיד של הועדה הוא לקבוע את דרגת הנכות. עם זאת, קצין התגמולים יכול להסמיך את הועדה ליתן החלטה גם באשר לקשר הסיבתי.(ועדה לפי סעיף 28א לחוק הנכים).
בד"כ נעשה שימוש בסעיף זה כשמדובר בפגיעה בשמיעה.
הדרג הראשון של הועדות הינו ועדה רפואית מחוזית.
ועדה רפואית יכולה להיות מורכבת מרופא אחד או יותר.
בד"כ, כאשר אדם סובל ממספר פגיעות, יעשה מאמץ לכלול בהרכב הועדה רופאים מהתחומים הרלבנטים, כדי שניתן יהיה לקבוע את כל הנכויות במפגש אחד.
אם הדבר אינו מסתייע, יצטרך הנפגע להתייצב בפני יותר מועדה רפואית מחוזית אחת, ע"מ שיקבעו לו כל סעיפי הנכות הנדרשים.
הרכב הועדה צריך לכלול מומחים בתחומים רלבנטיים לנושא הנבדק. כך למשל לא יתכן שהרכב של ועדה בה ישבו פסיכיאטרים ומומחה למחלות ריאה יקבע נכות אורטופדית.
עם זאת, בד"כ די בכך שאחד מחברי הועדה יהיה מומחה בתחום הרלבנטי.
שאלת מומחיות חברי הועדה נדונה בפסיקה. ביהמ"ש קבע למשל, כי בדיון בנושא אורטופדי די בכך שאחד מחברי הועדה יהיה אורטופד מומחה. במקרים אחרים נטען, למשל, כי צריך היה לשבת בועדה רופא בעל התמחות ספציפית כגון אורטופד מומחה לפגיעות כתף, או לפגיעות בכף היד, וטענות אלו נדחו. עם זאת, במקרים מיוחדים, הכירו ביהמ"ש בצורך בהרכב "מוגבר" הכולל יותר ממומחה אחד בתחום הנבדק.
הועדה הרפואית המחוזית שומעת את תלונות הנפגע, עורכת לו בדיקה קלינית והיא רשאית שלא לסכם את החלטתה באותה ישיבה, אלא לבקש שיומצא לה מידע נוסף – למשל להפנות את הנפגע לבדיקה כלשהיא, או לבקש שיוזמן תיק רפואי שלו.
במקרה שאין צורך במידע נוסף, הועדה מסכמת את התיק וקובעת את הנכות במקום.
החלטת הועדה לא נמסרת לנבדק באותו מעמד.
(הנכה מקבל לידיו במועד הועדה רק את העתק חלק הפרוטוקול הכולל את תלונותיו).
החלטת הועדה מועברת לבדיקה וביקורת של הממונה על הועדות הרפואיות, והוא מוסמך להחזיר את התיק לועדה, במקרים מסויימים, לשם השלמות, הבהרות ותיקונים.
רק לאחר אישור ההחלטה, נשלחת לנפגע ההודעה הרשמית על דרגת הנכות שנקבעה לו.
במקרים רבים מתעוררת מחלוקת מהי דרגת הנכות המתאימה לנפגע, ובפני הנכה פתוחה הדרך לערער על החלטת העדה הרפואית לועדה רפואית עליונה.
על החלטת הועדה הרפואית העליונה, ניתן לערער, עפ"י חוק, בשאלה משפטית בלבד, לבית המשפט המחוזי. (דיון בפני דן יחיד).
הנכה זכאי להיות מיוצג ע"י עו"ד בכל אחד משלבי הבדיקה כאמור – ועדה רפואית, ועדה רפואית עליונה וביהמ"ש המחוזי.
יצוג ראוי, ע"י עו"ד מיומן הבקיא בחוק ובתקנות, עשוי לסייע לנפגע במיצוי זכויותיו ובקבלת דרגת הנכות המתאימה.
למידע נוסף בנושא ערעור על החלטת ועדה רפואית ראה בערעור על החלטת ועדה רפואית לפי חוק הנכים לפסיקה
