הרכב הועדה, חוו"ד יועצים חיצונים

1947 רע"א 90/**** קצין תגמולים נ' א"ע פד"י מה' (3 ) 593

(הרכב הועדה) אין לכלול בועדה הרפואית או בועדה אחרת הפועלת על פי חוק הנכים אדם אשר מחווה דעתו תמורת שכר לקצין תגמולים בעניינים הנוגעים לחוק.

הדבר חל גם על מי שאינו רופא והמבצע עבודה בשכר עבור קה"ת. רופא גם אינו צריך לדון בשבתו כועדה בעניינו של מטופל קבוע שלו.

1608. וע' 03/**** ל"ע נ' קצין תגמולים, ועדת ערעורים תל אביב, הרכב רביד

(הרכב הועדה) פסילת חוו"ד שהוגשה מטעם קצין תגמולים בועדת הערעורים, ונערכה ע"י רופא היושב בועדות. צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין חברי ועדה לבין רופאים הנותנים חוו"ד מטעם קצין תגמולים. כפי שלא יעלה על הדעת לפנות לשופט במשפט ע"מ שיתן חוו"ד מטעם אחד הצדדים, כך אין לפנות לחבר ועדה רפואית.

866. ע"א 96/*** א"ק נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת)

(הרכב הועדה) הועדה ביקשה חוו"ד מפרופ' פרס, המשמש רופא יועץ לקה"ת. אין בכך פסול, כי פרופ' פרס אינו חלק מהועדה. (שינוי ראה ב איתי באומן, 2259).

2259 ע"א 99/**** א"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת).

אין מניעה שועדה רפואית תזמין חוו"ד מומחה חיצוני, אולם לא ממומחה שדרכו לחוות דעה לקה"ת.

332 עמ"ח 94/* ל"א נ' ק", הרכב גרמן.

אין מקום לפסילת חוו"ד מיעצת למשיב שנתן רופא שישב בעבר כחבר בועדה רפואית (מצב הפוך מאינגבר).

מעיר כי ההתחככות שבין קה"ת לועדות הרפואיות בתחום המנהלי יוצרת אצל המערערים רושם של זיקה ביניהם. מוטב היה שיעשה ניתוק גמור, לרבות מבחינה מנהלית בין קה"ת והועדות.

1978 ע"נ 89/** ל"מ נ' קצין תגמולים, הרכב גרמן.

(הרכב הועדה) ביטול ההחלטה של ועדה רפואית אליה הופנתה שאלה לפי סע' 28א' משום שיו"ר הועדה שימש באותה תקופה כיועץ ונותן חוו"ד לקה"ת. (מבוסס על הלכת אינגבר .)240

731. ב"ל 99/***** מ"ט נ' המל"ל, ביה"ד האזורי לעבודה ת"א.

(הרכב הועדה) פס"ד בעניין ועדה רפואית של המל"ל הניתן ליישום גם לגבי חוק הנכים. המערער נעזר בחוו"ד אורטופד, אך העלה תלונות מתחום הנוירולוגיה ונסמך על בדיקת EMG . היה ראוי שהועדה תתיעץ גם עם נוירולוג, או תכלול נוירולוג.

588. ע"א 99/**** א"ז נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת)

(הרכב הועדה) אני סבור שכאשר מדובר במחלוקת רפואית בתחום רפואי מצומצם, יש חשיבות לתת בועדה ייצוג מוגבר בתחום הרפואי המסויים, ובנדון זה קשה להשלים כי בועדה הרפואית יהא רק רופא אחד המומחה באותו תחום מסויים אליו שייכת המחלה, ורופא זה, שהוא למעשה הרוח החיה, מטבע הדברים, בועדה, הוא שמחליט כנגד כל הרופאים האחרים שלאורך שנים קבעו שהמערער לוקה באותה מחלה.

לכן, יש לי ספק על דבר נכונותה של ההחלטתה של הועדה העליונה בנושא מחלת הפיברומיאלגיה וראוי, לפחות מחמת הספק, להחזיר את העניין לועדה רפואית עליונה אשר תורכב בהרכב מוגבר ובולט יותר של מומחים בתחומה של אותה מחלה.

33447.  ע"ו 18 – 07 – ***** ג"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 2.12.19. לא פורסם.

לאור המאמרים שצורפו ואף נייר העמדה של האיגוד הראומטולוגי דומה שנכון יהיה לעשות חשיבה עמוקה גם אצל חברי הועדות בכל הנוגע לקשר סיבתי אפשרי בין דחק נפשי להתפרצות פיברו' ועל כן נכון יהיה שבאותו דיון ישבו לפחות שני ראומטולוגים.

1142 ע"א 98/**** ב"חצ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת)

(הרכב הועדה) בדיון בנושא אורטופדי, בתיק שחזר מביהמ"ש, כללה הועדה רופא למערכות עיכול, רופא למחלות ריאה פלסטיקאי ואורטופד אחד. ההרכב אינו מספק.

1308. ע"א 02/***** נ"י נ' קצין תגמולים , מחוזי ירושלים (ש' עדיאל)

(הרכב הועדה) ועדה רפואית שדנה בנושא אורטופדי בהרכב של אורטופד נוירולוג וכירורג. ההרכב תקין. הנוירולוג והכירורג בעלי התמחויות קרובות ויש גם ביכולתם להעריך האם קיים קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לכאבי הגב עליהם מתלונן המערער.

אין פסול בכך שאחד מחברי הועדה דן כבר בעבר בענינו של המערער.

טענה נגד ההרכב יש להעלות בפני הועדה עצמה.

2726. ע"א 07/**** מ"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' שבח, 25.7.07

הרכב הועדה. נכות אורטופדית. הועדה הורכבה מאורטופד אחד ושני נוירולוגים. נטען שההרכב אינו מתאים ונדרשים לפחות שני אורטופדים. הטענה נדחתה.

1456. רע"א 02/**** ג"ע ואח' נ' קצין תגמולים, בימ"ש העליון.

(הרכב הועדה) המבקשת ערערה על החלטת הועדה הרפואית העליונה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה. בין היתר טענה בערעורה, כי הרכב הועדה הרפואית העליונה לא היה כדין, באשר הוא כלל רק רופא אחד בעל התמחות באורטופדיה, הוא תחום המומחיות הרלוונטי לפגיעתה.

…..על פי תקנות הועדה הרפואית, ממנה שר הביטחון (להלן – השר) רשימה של רופאים (להלן הרשימה). מתוך הרשימה קובע השר את יושבי ראש הועדה הרפואית. אחד מיושבי הראש ממלא תפקיד של ממונה על ועדות רפואיות, והוא אשר מפקח על ביצוע תקנות הועדה הרפואית (תקנה 2 לתקנות הועדה הרפואית). יושב ראש הועדה הרפואית מוסמך להרכיב לכל בקשה ועדה רפואית, מבין הרופאים ששמותיהם כלולים ברשימה. ועדה רפואית תורכב מרופא אחד או יותר, בהתאם לקביעתו של יושב ראש הועדה הרפואית. כאשר כוללת הבקשה לקביעת דרגת נכות מספר פגימות, תורכב הועדה הרפואית "מומחים אשר ידונו ויחליטו בועדה באותן פגימות" (תקנה 3 לתקנות הועדה הרפואית). במקרים בהם אין אפשרות שהרכב אחד של ועדה רפואית ידון במספר פגימות, רשאי הממונה להורות על קיום מספר הרכבים של ועדות רפואיות לאותה בקשה (שם). סקירת הוראות חוק הנכים והתקנות שהותקנו על פיו (פסקאות 6-5 לעיל) מעלה, כי אין בנמצא הוראה מפורשת המחייבת של כל הרופאים היושבים בועדה העליונה יהיו בעלי מומחיות בתחום הפגימה של הנכה. כל שקובעות התקנות הוא, כי הועדה העליונה תהא מורכבת מ"רופאים מוסמכים", וכי תורכב משלושה רופאים או יותר.

הביטוי "רופא מוסמך" איננו מופיע כלל בפקודות הרופאים. עם זאת, ניתן למוצאו בשלל חוקים אחרים. כך למשל, בסעיף 26 ב' לחוק הנכים נקבע כי לפחות אחד מחבריה של ועדת ערעור יהיה רופא מוסמך.

כי אין אחידות במשמעות הנודעת לתיבה "רופא מוסמך" בדברי החקיקה השונים. לעיתים מהווה היא ביטוי חלופי למונח "רופא מורשה", היינו – הכוונה היא לאדם שהינו בעל רישיון לעסוק ברפואה.

יוצא איפוא, שאף אם נניח כי משמעותו של הביטוי "רופאים מוסמכים" בהקשר שלפנינו הינו רופאים מומחיםן בלבד, אין בכך להוביל לתוצאה הרצויה מבחינת המבקשים. גם אם נדרש שר הבטחון למנות כחברי ועדה עליונה רופאים מומחים בלבד, עדיין אין בכך כדי לחייב כי הרכב הוועדה העליונה בכל מקרה ספציפי יכלול רק רופאים בעלי התמחות בתחום הפגימה של הנכה אשר ענינו נדון בפני הועדה.

הוועדה העליונה הינה טריבונל מקצועי רפואי, אשר תפקידו לקבוע את דקגת נכותם של המוכרים כנכים על ידי קצין התגמולים. נפסק, כי היא ממלאה תפקיד מעין שיפוטי (ראו רע"א 5258/90 קצין התגמולים נ' אינגבר פ"ד מה (3) 593. עוד השוו בג"צ 1082/02 המוסד לביטוח לאומי נ' ביה"ד הארצי לעבודה (לא פורסם) (להלן – פרשת המל"ל), בג"צ 2874/93 כמאל נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד מח(2)673, 682). מאחר שהידע הדרוש לצורך קביעת דרגת נכות הינו רפואי בעיקרו, אך טבעי הוא כי הדין הקובע שחברי הועדה העליונה יהיו רופאים. ניתן להניח, כי לחבר ועדה עליונה שהינו רופא בעל התמחות בתחום הפגימה של הנכה (להלן – חבר מומחה) יתרון על פני חברה ועדה בעלי מומחיות אחרת כלשהי. הידע הרפואי של חבר מומחה בתחום ממוחיותו הינו רלוונטי לפגימתו של הנכה, וממילא יש בו כדי לסייע בקבלת ההחלטה לעניין דרגת הנכות. היתרון המוקנה לחבר ועדה עליונה שהינו חבר מומחה על פני חברי ועדה שאינם כאלה הינו פרמטר חשוב בקביעת הרכבה של ועדה עליונה, אך אין הוא השיקול היחיד אשר יש להביאו בחשבון. כך למשל, נודעת חשיבות למידת בכירותם של חברי הועדה העליונה. ברי, כי לחבר ועדה שהינו בעל נסיון רב ובעל מעמד בכיר ישנו יתרון על פני חבר ועדה שהוא רופא זוטר יחסית.

עיון בתקנה 5(י) לתקנות מעלה כי כל אחד מחברי הועדה העליונה מוסמך "להזמין מומחים לישיבותיה לשמיעת חוות דעת מקצועית". אפשרות זו מתיישבת עם הפרשנות לפיה אין התקנות כוללות חובה כי הועדה העליונה תורכב מחברים מומחים בלבד.

עיון בתקנות הועדה העליונה, ובפרט בתקנה 5ב' לתקנות אלו,מגלה כי מחוקק המשנה בחר לעניק ליושב הראש שיקול דעת רחב לעניין הרכבתן של הועדות העליונות. על פי הסדר הז, הרכבה של הועדה העליונה נקבע על ידי יושב הראש תוך הפעלת שיקול דעת רפואי פרטני, בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. פתרון זה ראוי הוא. הוא מאפשר גמישות מירבית והפניית כל אחד מן הנכים לועדה העליונה המתאימה ביותר שניתן להרכיב בנסיבות העניין. אין מקום, אם כן, לקרוא לתוך התקנות חיוב שאינו מופיע בהן, ולפיו תורכב הועדה העליונה מחברים מומחים בלבד.

נכה אשר סבור כי ייחודיות עניינו מחייבת ועדה עליונה בהרכב מסוים מבחינת תחום ההתמחות של חבריה, רשאי להגיש בקשה מתאימה ליושב הראש. כמו כן, נכה המבקש להשיג על הרכב הועדה העליונה הדנה בעניינו רשאי להעלות את טענותיו בערכאת הערעור. זאת, בהנחה שבמקרה הקונקרטי אכן מדובר בשאלה משפטית (סעיף 12 א(א) לחוק הנכים). עם זאת, ברוב המכריע של המקרים די יהיה כך שאחד מחברי הועדה העליונה הינו חבר מומחה.

יש להדגיש עם זאת, כי הדרישה בדבר הכללת חבר מומחה אחד בהרכב ועדה עליונה מציבה רף מינמום בלבד. אין בה כדי לפטור את יושב הראש מהתחשבות בנתונים הספציפיים של כל מקרה ומקרה, מתוך מטרה לכלול בהרכבן של הועדות העלינות יותר מחבר מומחה אחד, או למצער חברים נוספים בעלי מומחיות קרובה לתחום הפגימה, והכול בכפוף לאילוצים השונים אשר הזכרנו את חלקם.

הגשת חוות דעת רפואית של מומחה בתחום מסויים לועדה העליונה אין בה, כשלעצמה, כדי לחייב כי הרכב יכלול יותר מחבר מומחה אחד. המבקשת לא הצביעה על התקיימותן של נסיבות ייחודיות אשר מצדיקות סטייה מן הכלל לפיו די בהכללתו של חבר מומחה אחד. משכך, יש לקבוע כי אין כל פגם בהרכב הועדה העליונה אשר דן בעניינה. השאלה בה נדרשנו להכריע היא האם מוטלת חובה כללית שועדה עליונה, הדנה בדרגת הנכות, תהא מורכבת מחברים מומחים בלבד. מסקנתנו היא, כי אין בהסדר החוקי דהיום דרישה מעין זו. אף שנראה כי הדרישה האמורה הינה בבחינת הרצוי, הרי שיקולים מעשיים מכריעים את הכף לכיוון המצוי.

2748. ע"ש 08/*** ח"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר 22.9.08.

הרכב הועדה. המערער סובל מפגיעה אורטופדית ונוירולוגית בכף היד. בועדה היו שני מומחים בכירורגיה אורטופדית. נטען כי נפל פגם בהרכב בכך שלא היה חבר ועדה מומחה בתחום כירורגית כף היד. הטענה נדחתה. באיזון הכולל ניתן להסתפק במומחיות בתחום הכירורגיה האורטופדית.

3055. ע"ו 11- 10-***** ד"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר. 26.2.12

הרכב הועדה. פגיעה בכתף. נטען שנפל פגם בכך שלא היה בין חברי הוועדה אורטופד מומחה לכתף. הטענה נדחתה. בועדה היה רופא מומחה בכירורגיה אורטופדית. פקודת הרופאים ותקנות הרופאים לא מכירות בתחום שענינו פגיעת כתף כתחום על בתוך התחום של הכירורגיה האורטופדית.

3486.  ע"ו  13- 05- ***** נ"ב נ' קצין התגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך. 8.7.13. פורסם בנבו.

          הרכב הועדה. המערער נפגע בידו הימנית. נטען כי על בין חברי הועדה היה צריך להיות מומחה לכירורגיה של היד. הטענה נדחתה.

עוד אציין, כי עולה שלא קיימת חובה לנוכחות של מומחה בתחום הכירורגיה של כף היד במסגרת הרכב הרופאים בועדה הרפואית העליונה. מחוקק המשנה בחר להעניק ליושב ראש הועדות שיקול דעת רחב לעניין הרכבתן. יושב ראש הועדות מפעיל שיקול דעת רפואי פרטני בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה. שיקול הדעת שניתן ליו"ר מאפשר גמישות לכונן הרכבי ועדות לפי הצורך בהתחשב באיזונים השונים. ראו ההלכה שנקבעה ברע"א 2907/02 גוטסדינר נ' קצין התגמולים) (30.12.03) [פורסם בנבו] כב' הנשיא גרוניס:

"ברוב המכריע של המקרים די יהיה בכך שאחד מחברי הוועדה העליונה הינו חבר מומחה….דברינו לעיל מתייחסים אך ורק לחובה לכלול בהרכב ועדה עליונה רופא אחד בעל מומחיות הזהה לתחום הפגימה".

לעניין דרישת המערער כי בועדה יישב מומחה מתחום "מקצוע על" – המכונה בעגה היומית "תת התמחות" – הרי שלשון תקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה)  תשכ"ד – 1964 דורשת כי הועדה תהיה מורכבת מ"רופאים מוסמכים" (תקנה 1(ב)) מבלי לפרט האם מדובר בדרישה למומחיות במקצוע ראשי או  מומחיות ב"מקצוע על". הביטוי "רופא מוסמך" איננו מופיע כלל בפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז 1976 או בתקנות שהותקנו מכוחה. מכאן, שאין הוראה חוקית המחייבת את הנדרש על ידי המערער כאן, מה גם, שבהרכב הועדה ישב ד"ר מאושר כרופא אורטופד.

"היתרון המוקנה לחבר ועדה עליונה שהינו חבר מומחה עלפני חברי ועדה שאינם כאלה, הינו פרמטר חשוב בקביעת הרכבה של ועדה עליונה, אך אין הוא השיקול היחיד שיש להביאו בחשבון" (מתוך רע"א  2907/02 גוטסדינר). השיקולים הנוספים המוזכרים שם על ידי כב' הנשיא גרוניס הינם בכירות חבר הועדה, שיעור הקומה של הרופא, ריבוי התיקים הנידונים, תדירות ההתכנסויות של הועדות הרפואיות ודרישות נוקשות מדי שעלולות ליצור קשיים בכינוס הועדות. מלאכת האיזון בין השיקולים השונים איננה פשוטה ובצד השיקולים המקצועיים קיימים גם שיקולים מעשיים. לעניין הכללת מומחה מתחום "מקצוע על" קובע כב' הנשיא גרוניס שם:

"נדגיש כבר עתה כי דברינו לעיל מתייחסים אך ורק לחובה לכלול בהרכב ועדה עליונה רופא אחד בעל מומחיות הזהה לתחום הפגימה. אין אנו נדרשים להכריע בסוגיית החובה לכלול בהרכב האמור חבר ועדה שהפגימה הנדונה היא בתחום מומחיותו כ "מקצוע על" ועל כן נוכל להשאירה בצריך עיון (לעניין זהה השווה פרשת יהודה [10]). במאמר מוסגר נציין כי ייתכן שיהיה נכון להותיר אף עניין זה לשיקול דעתו הפרטני של יושב הראש".

עוד אציין, כי במעמד הדיון של הועדה הרפואית העליונה לא נטענה כל טענה מצד המערער לגבי הרכבה וזו נטענה רק בדיעבד לאחר קבלת תשובת הועדה".

3058. ע"ו 12-02- ***** ר"ו נ' קציןתגמולים, מחוזי חיפה ש' למלשטריך לטר. 2.4.12

טענה כנגד הרכב הועדה. המערער טען שלא ניתן להסתפק בהרכב של מומחה אא"ג ופנימאי אלא נדרש מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה. הטענה נדחתה. בין נימוקי הדחיה ציין ביהמ"ש את העובדה שהמערער עצמו הסתמך על חוו"ד של מומחה פנימאי וכן העובדה שהמערער העלה את הטענה רק לאחר שהועדה נתנה החלטתה, למרות שהיו לו הזדמנויות רבות לטעון לענין זה טרם מתן ההחלטה.

2331 ע"א 03/**** י"בע נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופטת דותן).

(הרכב הועדה) פציעת ירי. ניתנה נכות על צלקות. טענה בדבר פגיעה עצבית הקשורה לפציעה נדחתה. בהרכב לא ישב נוירולוג. מצדיק החזרה לדיון בהרכב מתאים.

2678. ע"ש 08/*** י"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (הש' למלשטריך – לטר) 29.4.08

דיון בנכות בגין כאבי ראש, עקב חומר ניגודי שהוזרק בעבר. בועדה נוירולוג אחד. המערער טען שהועדה היתה צריכה לכלול נוירולוג בעל התמחות מיוחדת של פענוח בדיקות. הטענה נדחתה. המערער לא הצביע על נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע הענין אינו בתחום התמחות הנוירולוג או מדוע יש לסטות מהכלל לגבי הרכבה של הועדה הרפואית. זאת ועוד – המערער בעל נסיון רב בהופעה בפני ועדות. אם חשב שיש פגם בנוכחות נוירולוג אחד בלבד, או בתחום ההתמחות הספציפי של הנוירולוג, היה עליו להודיע על כך מבעוד מועד.

1048. ע"א 98/**** ט"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (השופט פורת)

(הרכב הועדה) לגבי הלסת נקבעה דרגת נכות לפי פרט 73 (2)א בשעור 10%. טענת המערער היא, כי בועדה הרפואית היו שני אורטופדים, נוירולוג ופלסטיקאי. כשמדובר בפעילות הפה והלסתות, ראוי לדעת ב"כ המערער שימונה מומחה שמומחיותו מחלות הפה (לא רק רופא שיניים אלא גם מי שמומחה בלסתות ושאר מחלות הפה.

אני חושב שהטענה היא נכונה ולכן מבלי להתייחס לנכונות דרגת הנכות, ראוי היה שעל חברי הועדה ימנה מומחה אשר מומחיותו בלסתות ובפעולת הפה.

1111. ע"א 98/*** א"ג נ' קצין תגמולים

(הרכב הועדה) מדובר בתחום ספציפי מאד, היינו עניני אלרגיה, ולעניות דעתי לא היה בועדה הרפואית יצוג מספיק לדיספלינה זו (שני קלינאים, מומחה למחלות ריאה ומומחה לאף אוזן גרון).

גם אם בין צוות הרופאים בועדות הרפואיות לא נמנה מומחה לעניני אלרגיות ראוי להזמין חוו"ד ממומחה שכזה, בעל נסיון קליני נוסף לידע התאורטי, ולא להסתפק בסריקה של "מדליין" אשר איני יודע אם מי שערך אותה אכן יודע לסרוק כהלכה, מומחה בתחום, ונוסף על הכל יתכן שקיים מידע קליני מנסיון פרקטי שלא בא לידי ביטוי ב"מדליין".

לכן, ספק אם סריקה ב"מדליין" יכולה להיות של חווה"ד מומחה בתחום האלרגיות.

2853. ע"א 09/**** ר"כ נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל. 11.11.09.

בדיון בנכות בגין מחלת הפיברומיאלגיה נכון יהיה לכלול בהרכב הועדה ראומטולוג.

ככלל, ככל שתחום ההתמחות הראשי כללי ורחב יותר (כדוגמת רפואה פנימית) יהיו יותר מקרים שבהם תדרש נוכחותו של מומחה בתחום משנה ספציפי.

.1032 ע"א 01/**** ת"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

באשר לטענה הנוספת, לפיה לא צויינו בדו"ח הועדה תחומי ההתמחות של חברי הועדה – אכן, בטענה זו יש ממש לפחות במובן זה שמן הראוי לציין – את תחומי ההתמחות בצד שמותיהם של חברי הועדה. יחד עם זאת, אין באי ציון תחומי ההתמחות, משום פגם בלתי ניתן לתיקון, כזה המאין את החלטת הועדה.

בנסיבות הענין, נראה לי, כי ב"כ המשיב ריפא את הפגם שנפל בדו"ח הועדה, זאת על ידי ציון תחומי מומחיותם של חברי הועדה, ולא היתה מוטלת עליו כל חובה למסור פרטים נוספים אודות רופאי הועדה, כגון תפקידם, נסיונם וכיו"ב.

2959. ע"ו -01-10**** ש"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי 6.4.11

בתיק נדונה טענה לנכות מוסבת בשל סכרת. הועדה ביקשה לעבור על ספרות מקצועית ולקיים דיון נוסף. בית המשפט קיבל את טענת המערער באשר להרכב הועדה. נקבע כי במקרה כזה היה על הועדה לדאוג כי בהרכב ישבו רוב של מומחי סכרת וכי אין די במומחה סכרת יחיד, כאשר ליתרת הרופאים בהרכב אין מומחיות ספציפית כדי לבחון את הספרות ולגבש עמדה עצמאית. לצורך מנהל תקין ראוי שישבו באותה ועדה מספר מומחים לסכרת.

2971. ע"ו 12-10- **** ד' ד' נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטריך לטר, 6.2.11

הועדה הרפואית דנה בשאלת הקשר בין נכות נפשית מוכרת לסכרת סוג 2. נטען שנפל פגם בהרכב כי בין חבריה לא היו מומחי סכרת. הטענה נדחתה. עפ"י תקנות הרופאים לא מוכרת מומחיות בסכרת. המומחיות המוכרת היא רפואה פנימית. בהרכב הועדה ישבו שני מומחים פנימיים. די בכך כדי למלא את דרישות החוק והתקנות. אין הכרח שכל חברי הועדה יהיו בעלי מומחיות בתחום הפגימה של הנכה.

876. ע"א (חי') 94/** ס"ס נ' קצין תגמולים .

(הרכב הועדה) על פי תקנה 5(5) יושב ראש בישיבת הועדה ושני חברים יהיו "מנין חוקי" ולפי תקנה 5(ג) יתקבלו ההכרעות ברוב דעות הנוכחים בישיבה ובאין רוב כזה תכריע דעת יושב ראש הועדה.

השאלה שהתעוררה בתיק זה היא האם יש לקבל את הערעור בשל כך שישבו בהרכב 4 רופאים, במקום שלושה, כדעת ב"כ המערער או האם יש להשאיר את ההחלטה על כנה על אף ההרכב של ארבעה מומחים. הועדה היא, לכל הדעות, גוף מעין שיפוטי וערעור עליה לבית משפט זה, היא בשאלה משפטית.

משמדובר בועדה מסוג זה, אף על פי שאין מדובר בגוף משפטי ממש, אלא בגוף "מעין שיפוטי" יש להקפיד על הוראות הדין, במקרה שלנו על הוראות תקנות הועדה. הדיבור "יושב ראש בישיבת הועדה ושני חברים יהיו מניין חוקי", מספיק ברור כדי לפסוק כי מדובר בהרכב של שלשה בלבד כמניין חוקי, לאותה ערכאת ערעור שהיא הועדה הרפואית העליונה, בדומה להרכב של ערכאה שיפוטית אשר מונה, בדרך כלל, 3 חברים.

2767. ע"א 06/**** א"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל, 16.7.06

נטען כי הרכב הועדה, היה הרכב פסול מאחר והיה בו מספר זוגי של חברי ועדה (4 פסיכיאטרים). הטענה נדחתה. אין פסול בהרכב זוגי. הרחבת ההרכב מעל המינימום הנדרש (שלושה רופאים) והוספת מומחים שכולם מתחום הנכות הנדונה, ראוי דווקא לשבח.

את הטענה בדבר פגם בהרכב צריך היה להעלות מיד בעת הדיון ולא להמתין עד לאחר ההודעה על ההחלטה.

3113. ע"ו 12- 04 – ***** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 4.3.13

המערער מוכר בגין נכות נפשית PTSD כתוצאה מתאונה. ביקש הכרה במחלת סכרת סוג 2 כנכות מוסבת, בנימוק שנובעת ממצבו הנפשי. הועדה הרפואית העליונה קבעה שאין קשר, אך ביהמ"ש ביטל ההחלטה והחזיר התיק לדיון חוזר תוך הנחיה לצרף מומחה סכרת נוסף להרכב, ולבחון את ההיסטוריה הרפואית של המערער טרם פרוץ המחלה. בדיון החוזר לא ישב מומחה סכרת נוסף ונטען כי לא נמצא מומחה כזה. במקום צרוף מומחה כחבר לועדה, פנתה הועדה למומחה סכרת כמומחה חיצוני, וחווה"ד שערך הובאה לעיון הועדה שחזרה על ההחלטה בדבר העדר קשר. המערער ערער בשנית לביהמ"ש והערעור והתקבל.

לענין הרכב הועדה ואי מילוי הוראת ביהמ"ש בדבר צרוף מומחה סכרת נוסף – במצב דברים שבו בעיר מסוימת אין מומחה נוסף באותו תחום, יש לכנס ועדה מיוחדת, אף אם מדובר בזימונו של מומחה מעיר אחרת.

הפגמים בפעולת הועדה וכן אופן התנסחותה רשאים היו להעלות אצל המערער את התחושה לפיה דעתה של הועדה היתה נעולה והיא לא היתה נכונה לסטות ממנה. לפיכך הורה ביהמ"ש על החזרת הדיון לועדה בהרכב אחר, ועל כך שועדה זו לא תחשף לפרוטוקול האחרון וההתכתבות בין היו"ר וההועדה בסבב הדיונים השני.

3409.  ע"ו 17- 09- **** ט"ט נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי, 14.2.18. לא פורסם.

"לפני סיום ראיתי להאיר ליו"ר הוועדות הרפואיות, כי ברגיל נדרשים כל חברי הוועדה ללמוד את עניינו של המערער שבפניהם ואין להם לסמוך על למידה של אחד מהם שאם כך הדבר, מדוע נדרשת וועדה של שלושה? היעלה על הדעת שאחד מחברי הרכב ערעורים בבית משפט יסמוך על למידה של אחר?!. ייתכן שטוב יהיה לרענן את הנהלים."

3556.  ע"ו 1184-05-19 ר"מ נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א, ש' וינבאום וולצקי. 8.7.20. לא פורסם.

          נטען שבהרכב הועדה הרפואית היה צריך להכלל מומחה לכאב. התיק הוחזר לועדה בהסכמה, תוך שנפסק:

          "גם בתיק זה אני שבה ומפנה את יו"ר הועדות הרפואיות והמשיב למצוא פתרון לענין המומחיות בכאב ויתכן שככל שאין מומחים בתחום זה שהם חברי ועדות, נכון להפנות לקבלת חוות דעת, דבר שהוא בסמכות הועדה". 

3561.  ב"ל 69158-03-17 א"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, ביה"ד האזור לעבודה ת"א, הש' זלמנוביץ גיסין. פס"ד מיום 20.1.18. פורסם בנבו.

          ערעור על ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, בתחום פגיעה בעבודה. נטען כי על הועדה היה לכלול בהרכבה מומחה כאב, מאחר והמערער הסתמך על חוו"ד מומחה מתחום זה. הטענה התקבלה. .

"בנוסף, מקובלת עליי הטענה, כי במקרה זה, מקום בו הוצגה חוות דעת של מומחית בתחום רפואת כאב, היה על הוועדה לערוך התייעצות עם מומחה בתחום רפואת כאב, ונדרש להורות לה לעשות כן. אכן, הוועדה ערכה התייעצות עם מומחית בתחום רפואת שיקום אלא שמדובר בתחום התמחות שונה. כאמור, המערער הציג לוועדה חוות דעת של ד"ר לייבזון,  מומחית ברפואת כאב, אשר  המליצה להעניק נכות בגין תסמונת כאב נוירופתי. המלצה זו צריכה להיבחן על ידי מומחה בתחום ההתמחות המתאים". 

3565.  ע"ו 15962-03-15 פלוני נ' קצין התגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. פס"ד מיום 24.9.15, לא פורסם.

המערער טען לנכות בגין תסמונת כאב. נטען שהרכב הועדה צריך לכלול מומחה כאב. ביהמ"ש קבע על החזרת התיק לדיון נוסף בפני וע"ר. באשר למינוי חבר ועדה מומחה לכאב נפסק:

"יו"ר הוועדות הרפואיות ישקול האם לא נכון לנסות להרכיב וועדה שיושב בה מומחה לכאב ככל שמומחה כאמור מצוי בין רופאי הוועדות הרפואיות העליוניות. ככל ראוי היה שהמשיב יפעל לצרף לשורותיו מומחים בתחום זה, שכן נושא זה עולה בשנים האחרונות לעיתים די קרובות ונכון יהיה שמומחה בתחום זה יוכל לתת מענה מקצועי ומוקפד יותר כאשר סוגיית כאב עולה".