היקף ההנמקה הנדרש מהועדה הרפואית

2930. רע"א 6111/10 פלונית נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש העליון 28.10.10.

"אין חולק, כי הועדה הרפואית כפופה לחובת ההנמקה כיתר רשויות המנהל. מטרת חובת ההנמקה, בהקשר של החלטותיהן של ועדות רפואיות, היא לאפשר לתובע לעמוד על זכותו לדעת כיצד נקבעה ההחלטה, למנוע ממנו את התחושה שההחלטה לגביו התקבלה בשרירות, ולאפשר העמדתה של החלטת הועדה לביקורת".

6. מ"א 1762/94 פלונית נ' היוהמ"ש

מדובר בערעור על החלטה של הועדה הפסיכיאטרית המחוזית. ביהמ"ש קבע כי הועדה הינה מעין גוף שיפוטי ולכך מחוייבת בכללי צדק טבעי. לזכות השמיעה פנים רבות – א. הזכות להופיע לפני הועדה, כולל באמצעות ב"כ. ב. קבלת הזדמנות נאותה להגיב על מידע שהתקבל (וגם על אכן אין חובה מפורשת בתקנות הנכים השונות, או בחוק הנכים, הקובעת שועדה רפואית חייבת לנמק החלטותיה בדומה להוראה מפורשת בעניין זה לגבי הועדה הרפואית הפועלת על פי חוק הביטוח הלאומי (ראה תקנה 24 (ב) בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 (19), לגבי ועדה בדרגה ראשונה, ותקנה 31 (א) לגבי הועדה הרפואית לערעורים – במקביל לועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכים). אולם, נראה לי, שחובת ההנמקה מתחייבת מאליה, ובין היתר, לאור השיקולים הבאים: א. לפחות מאז הוחק סעיף 12 א' המעניק זכות ערעור על החלטה של ועדה רפואית לערעורים, לא יתכן שהחלטה תהיה ללאנימוקים, שאם כך לא ידע בית המשפט של ערעור לכלכל דרכיו, ותימצא מטרת המחוקק בהענקת זכות הערעור – מסוכלת.….

דעתם של מלומדים רבים היא, כי טריבונלים מעין שיפוטים וביחוד אלה אשר עליהן קיימת זכות ערעור, חייבים לנמק הכרעותים ואפילו אין הוראה מפורשת בדברי החקיקה מכוחם הם פועלים (ולמרות שהחובה אינה נמנית על כללי הצדק הטבעי)…

137 דיון נב/01-23 שינדלר נ' המל"ל פד"ע כ"ה עמ' 133

אכן התלבטתי רבות בנושא זה והגעתי למסקנה אם כי בלא היסוס, שמן הראוי להחזיר לועדה בנקודה זו על מנת שתסביר מהו "קשיון נוח", ולאחר שתסביר מהו "קשיון נוח" תסביר, האם במקרה הנוכחי יש לסווג את המגבלה של המערער כ"קשיון נוח". לדעתי במקרים של ספק יש ללכת לטובת המבוטח לעניין החזרה לועדה, בעיקר בנושאים רפואיים שאינם ברורים לבית הדין, וכל המעט שהוא יכול לעשות הוא להסתייע בועדה כדי להבהירם מחד גיסא, ובהתאם להבהרה לקבוע, אם אכן נפלה טעות ביישום סעיף המבחנים או לא.

231 ע"א (חי') 93/*** ג"נ נ' קצין תגמולים

מדובר בועדה לפי תקנה 9 שלא נימקה ההסבר לאי הכרה בקשר סיבתי, וזאת על אף קיום חוו"ד מטעם הנכה. ביהמ"ש קבע כי מדובר בליקוי משפטי והחזיר התיק לועדה בהרכב אחר.

155. ע"אנ 97/*** י"ע נ' קצין תגמולים

בפני הועדה הרפואית מונח תיקו הרפואי המלא של המערער ולא יעלה על הדעת שלא תשתמש בכל החומר הנתון לפניה, כולל בדיקות רפואיות כמו גם תלונותיו של המערער בזמנים שונים, בבואה לקבוע את קביעותיה.

מקום שהועדה הרפואית ואף מומחה מטעם המערער גורסים בצוותא לאותו מימצא דהיינו, כי אין פגיעה בטונים של דבור, לא יתערב בית המשפט. אולם ניסוחו של ממצא הועדה כי לא מצאה "שוני עקרוני" מותירה תחושת אי נחת שהרי אין הועדה מפרטת את ההבדלים ואינה מבארת מדוע לדעתה אינם עקרוניים.

515. ע"א 99/**** פלוני נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

שאלת המערער היא, מדוע התופעות שהועדה הרפואית ציינה לא קשורות לנכות המוכרת, אין לי תשובות לשאלות אלה, אולם מצופה היה שתפורטנה בפרו' הועדה הרפואית העליונה.אין הסבר אפשרי בפרו' על סיבת הירידה בלחץ הסיסטולי הוורידי, ומדוע ירידה שכזאת בשום פנים ואופן לא יכולה להיות מוסברת על רקע איזו מן הפגימות המוכרות.

….עניין זה טעון מעט הסבר … כדי שמי שיקרא את חווה"ד של הועדה הרפואית העליונה יבין וישתכנע בצדקת דבריה, להבדיל מאמירה לקונית אשר כב' הש' ח' כהן באחד מפסקי דינו בענייני נכים לפני שנים רבות כינה כאמירת האורקל מדלפי (השאלה מהמיתולוגיה היוונית על דבר אותו קול מסתורי של האורקל מדלפי אשר מנחית אמירות וכמובן שאינו מסביר אותן).

היקף ההנמקה של הועדות הרפואיות מופיע כנושא לדיון בערעורים רבים בפני בתי משפט, וכמובן שקיימת מחלוקת על היקף ההנמקה הנדרשת כדי לצאת ידי חובת החוק. לטעמי, ההנמקה נדרשת משני טעמים:

א. לצורך הביקורת העצמית של כותב חווה"ד שמא נשמט ממנו משהו לפני שהחליט כפי שהחליט.

ב. לצורך הבנת הנקרא ע"י מי שחווה"ד אמורה לפעול נגדו, על מנת שידע מדוע תביעתו נדחית. לכן, בין שההנמקה הנדרשת היא רחבה או מצומצמת, היא חייבת לפחות לשכנע את הקורא שאין טעות, שלא נשמט שום שיקול, ושאין סיבה לפקפק בנכונות הדברים.

דעת מלומדים היא כי רמת ההנמקה הנדרשת בועדה רפואית עליונה היא עפ"י רמת ההנמקה הנדרשת בחוו"ד מומחה המוגשת לביהמ"ש. כפי שמומחה מבקש לשכנע את ביהמ"ש, כך גם ועדה תהיה מחוסרת טעם ותכלית אם ביהמ"ש לא יוכל להבין את נימוקי הועדה ולא יוכל להשתכנע שהנימוקים אכן מספקים.

66. ע"א 93/**** א"ר נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

ועדה רפואית היא טריבונל מעין שיפוטי החייב לקיים אמות מידה שמתאימות לטריבונל מעין שיפוטי.

על הועדה חלה חובת הנמקה והקף ההנמקה צריך להיות כזה שגם מי שאינו רופא יבין אותו. ההנמקה צריכה להתמודד עם כל הטיעונים שהועלו.

516. ע"א 99/**** א"ז נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

צלקות מרובות באזור אחד. קשה לקבל שריבוי כזה של צלקות לא גורם לכיעור. קביעת הועדה הרפואית נראית פשטנית ובלתי מפורטת. אפילו לא קובעת אם הצלקות מכערות. הספקות רבים מדי כדי לעבור לסדר היום ולומר שהנושא הוא בתחום העובדה ולכן לא ראוי להתערבות. יש הבט משפטי. מחזיר לועדה.

863. ע"א 01/**** י"א נ' קצין תגמולים

היקף ההנמקה שלהועדות הרפואיות מופיע לדיון פעמים רבות בפני בתי המשפט. וכפי שנפסק בע"א 2442/99 מרק נתן נ' קצין תגמולים, מפי כב' סגן הנשיא השופט ח' פורת: "לטעמי, ההנמקה נדרשת משני טעמים: א. לצורך הביקורת העצמית של כותב חווה"ד שמא נשמט ממנו משהו לפני שהחליט כפי שהחליט. ב. לצורך הבנת הנקרא ע"י מי שחווה"ד אמורה לפעול נגדו, על מנת שידע מדוע תביעתו נדחית.

לכן, בין שההנמקה הנדרשת היא רחבה או מצומצמת, היא חייבת לפחות לשכנע הקורא שאין טעות, שלא נשמט שום שיקול, ושאין סיבה לפקפק בנכונות הדברים".

סבורה אני, כי בעניינו הועדה הרפואית נימקה באופן ראוי את קביעותיה המבוססות על ממצאי הועדה המסכמים והבדיקות ועמדה בחובת ההנמקה.

הועדה הרפואית שהתכנסה ביום 21.7.01 הינה ועדה רפואית עליונה על ועדה רפואית לפי תקנה 9 מיום 11.12.00 מאחר שהמערער החל לסבול מהפרעות במתן שתן ומסיבוך כלייתי. לא היה בסמכות הועדה לדון בעניינן האורטופדי. ולמרות זאת דנה הועדה הרפואית בעניין.

1118. ע"א 98/**** צ"ב נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)

אני סבור כי הועדה קיצרה מדי בדיון אודות הנכות, ולא הסבירה מדוע היא מסתייגת מאותה בדיקת B200, שכאמור, משרד הבטחון עצמו מפנה אליה, היא כנראה אמורה להיות בדיקה אמינה, במיוחד או לפחות נוכח ריבוי דרגות הנכות השונות בגין עמוד השדרה המותני עפ"י המבחנים בפרט 35(2)ג. בא כח קצין התגמולים הסכימה להחזרת הענין לועדה הרפואית העליונה, כדי לחזור ולהתייחס לענין ולהסביר ביתר פירוט את התייחסותה לבדיקת ה–B200 . לצורך זה אני מצרף לתיק הרפואי את מכתבו של פרופ' דקל מ-5.6.97 וצילום המאמר מעיתון הרפואה, כדי שיהיה לנגד עיני הועדה בזמן הדיון החוזר.

2316 ע"א 02/**** ח"ע נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

הקביעה "הכח הגס שמור" – הנמקה מספקת.

.186 רע"א 04/***** ע"א נ' קצין תגמולים, ביהמ"ש העליון

השאלה אם קיים ממצא אובייקטיבי לצורך סיווג הפגימה היא שאלה שברפואה וכך השאלה האם ממצאי בדיקה קלינית או ממצאים הנובעים מבדיקות רנטגן או בדיקות הדמיה הינם ממצאים ממצאים אובייקטיבים לצורך ענין מסוים היא ענין שבמומחיות מקצועית שברפואה. בד"כ לא סוגיה לערעור במחוזי. עם זאת, כאשר ועדה רפואית קובעת דרגת נכות המתבססת על העדר ממצא "אובייקטיבי", עליה לנמק – ולו בקצרה – את הטעם שבגללו קבעה שנעדר ממצא אובייקטיבי בין ממצאיה. זאת במיוחד כשנערכה בדיקה קלינית והוצגו צילומי רנטגן אשר גילו ממצאים כאלו ואחרים. החלטת הועדה צריכה לשקף את המודעות לאפשרויות השונות ואת הליך הבחירה בינהן, תוך התייחסות לממצאים שעלו וניתוח השלכתם על נכות הנטענת. אי קיום חובת הנמקה כאמור מעלה שאלה בעלת גוון משפטי.

918. ע"א (ת"א) 01/**** צמח יוסף נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

ועדה רפואית מחוזית מצאה ממצאים המעידים על נכות, אך שללה קשר לפי תקנה 9. ועדה רפואית עליונה קבעה כי מצב הברך תקין. נקבע: הועדה הרפואית העליונה לא הסבירה כראוי את הממצאים בבדיקתה, לאחר שממצאים משמעותיים נתגלו בבדיקת הועדה המחוזית. על הועדה הרפואית העליונה מוטלת חובת הנמקה והדברים ידועים. לא נראה לי תקין כי הועדה ציינה את ממצאיה באופן סתמי, בלא להתייחס לממצאי הועדה הרפואית מהדרג הראשון, ומשלא עמדה הועדה בחובת ההנמקה, אין מנוס מהחזרת הדיון. הדיון מוחזר לועדה בהרכב שונה.

2209 ע"א 02/**** ח"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

נכות מוסבת. הועדה הרפואית לא התייחסה לסמיכות הזמנים בין הניתוח בגב והופעת התלונות. פוגם בהנמקה. ראוי שתנמק המסקנה לאור סמיכות הזמנים.

731. ב"ל 99/***** מ"ט נ' המל"ל

על פי הפסיקה, שעה שהממצאים הרפואיים שמצאה הועדה בנכה שונים מאלה ששימשו כתשתית עובודתית למומחה שהכין חוות דעת, מובן מאליו שאף המסקנות הנובעות מאותם ממצאיםיהיו שונים.די איפוא בקביעת השוני בממצאים כיד לצאת חובת הנמקה "עניינית זמנומקת" לחוות הדעת. (דב"ע נא/99-122 חיים רילזר נ' המוסד, פד"ע כג" 169;דב"ע נד/ 01-22 דן יעקב נ' המוסד פד"ע, כז' 474)

1749. ע"א 04/**** ב"י נ' קצין תגמולים

המערער היה מוכר 20% בגב התחתון, הגיש בקשה להחמרה והועדה הרפואית הפחיתה שעור הנכות לאור קביעה שחלה הטבה. הועדה רפואית העליונה דחתה הערעור. "בהחלטתה פרטה הועדה את ממצאיה ואף ציינה כי הם שונים מאלה של ד"ר אוחנה. להשקפתי הועדה אינה חייבת לערוך השוואה של ממצאים והיא יוצאת ידי חובתה בציון השוני".

1072. ע"א 00/**** א"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).

אשר להנמקה הלא מספקת, לטענת המערער, הרי הפרוטוקול של הועדה הרפואית מפרט את ממצאי הועדה, ואלה שונים במידה מסוימת מאלה שפרט ד"ר ז'יטלני, ומכאן ההנמקה מדוע התוצאה של הועדה שונה מזו של ד"ר ז'יטלני. לאחר שהועדה אכן קבעה ממצאים ואלה שונים מאלה של ד"ר זיטלני, נראה לי שהועדה יצאה ידי חובתה, וכאשר קבעה כי ההגבלה קלה מאד או מזערית הרי זהו ממצא רפואי שאין להתערב בו.

1329. ע"א 02/***** א"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' שטופמן)

סבורה אני כי אמנם נבדקו על ידי הועדה מספר רב של פגימות שנטענו על ידי המערער. ברם, אין בכך כדי להצדיק התייחסות קצרה ביותר, בלתי מוסברת ובלתי מנומקת של הועדה לפגימה מן הפגימות. הועדה התייחסה לפגימה בכף רגל ימין בקיצור נמרץ, וקבעה את דרגת הנכות בלי כל הסבר. מן הראוי, להחזיר את התיק לועדה הרפואית העליונה, על מנת שתבדוק פעם נוספת את הפגימה בכף רגל ימין, ותקבע את הנכות באופן מפורט, מנומק ומדוייק.

1432. ע"א 03/**** ס"א נ' קצין תגמולים

יחד עם זאת סבורה אני כי הועדה לא עמדה בחובת ההנמקה המינמאלית שהיא מחוייבת לה כדין. ]ע"א 1091/00 שטרית נ' קופ"ח מאוחדת (לא פורסם) דב"ע נ"ד / 1-6 נ המל"ל (לא פורסם)[. הועדה לא ראתה להתייחס באופן מפורט לממצאי MRI .כן לא מצאה הועדה להתייחס לתלונותיו של המערער.

1077. ע"א 00/**** מ"ע נ' קצין תגמולים

גם ד"ר בייזר קובע את קיומן של הסחרחורות. ומנגד, הועדה הרפואית העליונה דוחה את הטענה בדבר עצם קיומן של הסחרחורות, דחייה קצרה ולקונית.

אין חולק כי הועדה רשאית לעשות כן, אולם עליה לנמק את החלטותיה, תוך התייחסות לטענות המערער. בענייננו הועדה התעלמה כמעט לחלוטין מחוות דעתו המפורטת של ד"ר בייזר, לא התמודדה עם החלטת הועדה מהדרג הראשון, וקבעה את החלטתה בענין הסחרחורת בלא הנמקה של ממש.

לענין חובת ההנמקה ר', למשל עא 0164/96 אילון ערן נ' קצין התגמולים, דינים מחוזי כ"ו (4) 447 בו צוטט, בהסכמה, ל"ד 2580-0 הניג נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ו' 225).

אין ספק כי חייבת להיות קורולציה כלשהי בין חוות דעת המומחה מטעם המערער לבין נימוקי הועדה. הועדה לא היתה רשאית לדחות את הערעור המערער בנושא הסחרחורות דחיה קצרה ולקונית. (ר' לענין זה ע.א. (י–ם) 4215/97 שניזיק חיים נ' הועדה הרפואית העליונה, דינים מחוזי, כרך ל"ב(1) עמ' 28).

3551.   ע"ו 49699-02-20 פלוני נ' מדינת ישראל, מחוזי חיפה, ש' ורבנר. 5.5.20. פורסם בנבו.

הקף חובת ההנמקה

טענה לטנטון קבוע. בבדיקות השמיעה פערים בין בדיקות שונות וחוסר עקביות. המומחה מטעם המערער לא נדרש לפערים, ןלא הסביר על אלו בדיקות ניתן להסתמך ומדוע. "בנסיבות אלה, לאור הפערים בבדיקות השונות, פערים שלא ניתן להם הסבר בחוות דעת ד"ר אורון, ואין כל הסבר מניח את הדעת בחוות הדעת של ד"ר אורון אלו בדיקות לדעתו מהשנים האחרונות הינן אמינות ועולות בקנה אחד זו עם זו ועם ממצאי בדיקת ה-BERA, במצורף לכרטיס הרפואי, מביאים למסקנה כי הנמקת הועדה הרפואית העליונה, אשר בחרה שלא ליתן אמון בטענות המערער בדבר קיום טנטון קבוע, הינה הנמקה המצויה בתחום שיקול הדעת הרפואי, ועולה בקנה אחד עם בדיקות השמיעה השונות, ואין מקום כי בית המשפט יתערב בה". ב- רע"א 7056/14 פלוני נ' ק"ת (30.11.14), נפסק מפי כב' השופטת דפנה ברק ארז כי: "היקפה של חובת ההנמקה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה, מאופיים של המסמכים המוגשים במסגרתו. ככלל יש לשאוף לחובת הנמקה רחבה, שלא רק תבהיר את ההחלטה אלא תתרום לשקיפותה ותתרום לתחושתו הטובה של הנוגע בדבר".  "צריכה להיות קורלציה בין מידת ההנמקה בחוות הדעת מטעם הנכה לבין מידת ההנמקה של הוועדה, ובענייננו, מידת ההנמקה של הוועדה עולה בקנה אחד עם מידת ההנמקה בחוות דעת ד"ר אורון, שאינה מפורטת יותר, ואינה מתמודדת עם הבעיות השונות עליהן הצביע ד"ר ולדנר, ועליהן הצביעה הוועדה הרפואית המחוזית".

"כמו כן נפסק כי דרכי הבדיקה הראויות על מנת להגיע למסקנה הרפואית הינן עניין רפואי מקצועי שביהמ"ש אינו מתערב בו, ועיין בניין לזה ב- רע"א 1508/04 אפריאט נ' ק"ת".  

1218. ע"א 01/**** א"י נ' קצין תגמולים

מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה אין לבדוק את החלטת הועדה בפרמטרים מדוקדקים של ניסוח, ויש לבחון רק האם החלטת הועדה ברורה ומנומקת דיה.

אינני סבורה כי החלטת הועדה, נשוא הערעור, עומדת בחובת ההנמקה המוטלת על הועדה, ויתרה מזו, נראה כי ההחלטה מנוסחת באי בהירות המקשה על הבנת הרציונל שעמד ביסוד החלטת הועדה.

נראה לי, כי הועדה בחוות דעתה המנוסחת באופן בלתי ברור, לא עמדה בחוות ההנמקה, כאמור, ולא הסבירה כלל ועיקר מדוע לא קיים קשר סיבתי בין מצב הברכיים לעמוד השדרה המותני.

1083. ע"א 00/**** מ"ק נ' קצין תגמולים

מצופה כי כאשר תיק מוחזר לועדה הרפואית נוכח אי שביעות רצון מדיון קודם, הרי ההנמקות והפירוט שהועדה תיתן יהיו נרחבים יותר ובצורה המובנת יותר גם למי שאיננו רופא. שאם לא כן, יש ליקוי בהנמקה, וליקוי שכזה מצדיק התערבות של בית המשפט משום שיש בו ליקוי משפטי.

740. ע"א 98/**** ו"א, מחוזי ת"א (ש' פורת)

הועדה הרפואית העליונה מילאה אחר הוראות שביהמ"ש העליון הורה, התייחסה לכל מסמך ומסמך, הסבירה אותו אליו ולא התעלמה מאף אחד. אולם, בסופה של הישיבה הסבירה הועדה את הקשיים האובקטיבים שלה, ואלו דבריה:

"אנו איננו באים לטעון כי המערער מעלה טענות שוא אלא אנו טוענים כי מדובר בתלונות סוביקטיביות אשר ניתנות לפירושים שונים. בבואנו לדון .

3. אני מעריך, ומעריך מאוד, את כנותה ופתיחתה של הועדה בגלותה את הקשיים הניצבים בפניה כאשר היא חייבת לקבוע דרגת נכות ואמורה לעמוד בביקורת שיפוטית, משמע חייבת לקחת בחשבון גם הבטים משפטיים למרות שהועדה עצמה מאוישת ע"י רופאים בלבד.

אין לי שום ספק שמלאכת של ועדה רפואית הנתונה לביקורת שיפוטית אינה קלה.

לכן כתבתי לא אחת בעבר כי יש לשקול מינוי יועץ משפטי לועדות הרפואיות (להבדיל מיועץ משפטי של אגף השיקום, או קצין התלמוגים , אשר אינו בגדר בלתי תלוי בקצין התלמוגים ובאגף השיקום ולכן ספק אם יכול לשמש כיועץ משפטי לועדה). יועץ משפטי שכזה יוכל ליעץ לועדה במיצוי מכותיה נוכח בעיות הנוגעות לרפואה ומשפט,ולא לרפואה בלבד.

תשובתי היא, כי דרך העבודה של הועדה והיתיחסותה למסמכים השונים אכן מספקת לחלוטין, אולם המסקנה מבחינה משפטית חייבת להיות שונה.

2692. ע"א 07/***** ד"א נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים (ש' זילברטל) 26.11.07.

הועדה סברה שהמערער סובל מבעיה רפואית מסוימת, שאינה קשורה לנכות המוכרת. המערער הציג בדיקות ומכתבי רופאים ששללו זאת. הועדה לא קיבלה עמדתו. נקבע: לצורך עמידה בחובת ההנמקה, לא די בכך שהועדה תציין שלדעתה סובל המערער מבעיה אחת ולא מאחרת. הועדה צריכה לנמק החלטתה כך שהקורא ידע מהו הנימוק העיקרי שביסודה. "במיוחד כך הפ פני הדברים כשלועדה הוצגו דעות של מומחים אחרים. אם דעות אלה אינן מקובלות… יש להבהיר מדוע. האם מפני שהרופאים המטפלים שגו בניתוח תוצאות הבדיקות? האם מפני שבבדיקה הקלינית שנערכה על ידי חברי הועדה נמצאו ממצאים אחרים? האם מפני שלועדה הוצגו עובדות שבכוחן לסתור את מסקנות הרופאים מטעם המערער?"

2762. ע"א 06/***** ח"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' גנות, 24.10.07.

המערער ביקש שיוכר קשר סיבתי בין מחלת הטורט לבין נכותו המוכרת. הועדה אימצה באופן חלקי המלצת המומחה מטעמו וקבעה קשר של החמרה בשעור שליש, אולם לא הוצאה הודעה על ההחלטה, והועדה התכנסה לדיון נוסף בעקבות הנחיות יו"ר הועדות הרפואיות. או אז, באורח פלא השתנו מסקנותיה והיא הגיעה למסקנה כי אין קשר סיבתי.

העובדה כי ועדה בהרכב זהה מחליטה החלטה מסוימת ולאחר מכן הופכת אותה בעקבות הנחיות מאת יו"ר הועדות מותירה רושם גרוע ביותר של שינוי מסקנות הועדה שלא על בסיס מסקנות רפואיות אלא בסיס הנחיות של יו"ר הועדה ומדובר בהתנהלות בלתי ראויה בעליל.

התערבות של יו"ר הועדות הינה התערבות הנעשית בסמכות עפ"י דין אלא מאי? יו"ר הועדות רשאי להפנות לועדות שאלות בסוגיות הדורשות הבהרה לדעתו, אולם בשום פנים ואופן אין הוא יכול לגרום לשינוי החלטת הועדה ולו ברמיזה.

משהפכה הועדה בהרכב זהה את מסקנתה רשאי המערער לקבל הנמקה רצינית ומשכנעת באשר לסיבת השינוי.

2831. ע"א 09/**** א"ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' גדנות 22.11.09

המערער טען כי היה על הועדה לפרט, במסגרת חובת ההנמקה, מדוע בחרה דווקא בסעיף 16 (1) א' לתקנות ולא בסעיף 16 (1) ב',. הערעור נדחה. ביהמ"ש קבע כי קיימת חובה לציין מדוע נבחרה דרגה זו או אחרת, אולם, לא כאשר המבחן לדרגת הנכות הבאה מתייחס למצב רפואי שונה לחלוטין וחמור בהרבה. אגב אורחא צוין כי כשמדובר בתקנות המתייחסות להפרעה קלה או בהפרעה שיש לה השפעה על תפקודו של המערער, שם חובה על הועדה להסביר מדוע בחרה בסעיף ספציפי. במקרה הנדון כאן מספיק הסבר הועדה כח מצבו של המערער תואם את ס"ק א'.

2849. ע"א 08/**** ל"ע נ' ק"ת מחוזי ת"א, ש' גנות. 10.11.09

הועדה מייחסת חלק מבעיותיו של המערער לבעיה נפשית אחרת שטיבה אינו ידוע. מהתיק הרפואי עולה כי לא ידועה מחלה נפשית אחרת למעט המחלה נשוא הערעור. שכך אם סבורה הועדה כי המערער סובל מנכות נפשית נוספת, שאינה קשורה לאירוע נשוא הערעור, עליה לפרט ולנמק באיזו מחלה מדובר, וכיצד הגיעה למסקנתה באשר לאי קיומו של קשר סיבתי בין אותה מחלה מסתורית ועלומה לבין מצבו הנפשי של המערער. אינני כולה להימנע מהעלאת התרשמותי על הכתב, התרשמות קשה מהתנהלות הועדה ותחושה שהועדה אחזה בקרנות המזבח של קביעותיה ללא הנמקה, ומבלי שההחלטה תתקבל כהגיונית בעיני הקורא, הן המערער, הן ב"כ והן ביהמ"ש. לאור האמור, הנני מחזירה התיק לועדה בהרכב שונה.

2850. ע"ו *****-09-09 ד"א נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה, ש' למלשטרייך 27.11.09

במצב דברים זה מצופה מהועדה שתסביר ותנמק מדוע במקרה של המערער התרשמה שהמגבלה היא רק ברמה "ניכרת" ולא ברמה "קשה" וכן מדוע היא סבורה שאין סימנים אוביקטיבים

קשים בקיום קשרים בין אישיים. בתיק מסמכים רבים מטעם הרופא המטפל של המערער, ד"ר סגל, שמטפל בו מטעם אגף השיקום, מכתבו של ד"ר קולר, מומחה לרפואה תעסוקתית מטעם משרד הבטחון, וכן מסמכים רבים נוספים לרבות חוות דעת של ד"ר לני ומכתבו של ד"ר הירש. מה אומרים לנו למעשה חברי הועדה בהתכנסותם החוזרת? קבענו מה שקבענו כי כך התרשמנו בבדיקה. זהו אולי נימוק מספק ביןרופאים לבין עמם, אך זוהי איננה הנמקה, כפי שנדרשת במובן המשפטי שלה. ההנמקה צריכה לפרט ולהסביר מדוע סבורה הועדה כי הכושר התפקודי מוגלב רק באופן ניכר ולא קשה, ואין סימנים קשים בקשרים בין אישיים. וראו מספר עקרונות חשובים בקשה לנושא ההנמקה. ההנמקה צריכה לשקף את המועדות לאפשרויות שונות ואת הליך הבחירה ביניהן – רע"א 10629/04 עמיקם אזולאי נ. קצין התגמולים – "החלטת הועדה צריכה לשקף את המודעות לאפשרויות השונות ואת הליך הבחירה ביניהן, תוך התייחסות לממצאים שעלו וניתוח השלכם על הנכות הנטענת. אי קיום חובת ההנמקה כאמור, המוטלת על הועדה, מעלה שאלה בעלת גוון משפטי, המכשירה את הבאתו של העניין בפני בית המשפט. תיקונו של עניין זה הוא בדרך החזרת הסוגיה לוועדה על מנת שתיתן החלטה מנומקת בעניין המבקש. על הנכה להבין את ההחלטה ואת טעמיה – ראו לעניין זה רע"א 7919/06 כפיר חגאי נ' קצין התגמולים (אתר נבו): ראוי שהועדה הרפואית הדנה בעניין תסביר בהחלטתה את הטעמים שבגינם החליטה היא לקבוע את דרגת נכותו של המבקש כפי שקבעה. נימוק שכזה יאפשר לנכה להבין את החלטת הועדה ואת הטעמים שעמדו ביסודה… ויאפשר להעביר את ההחלטה בשבת הביקורת השיפוטית". ההנמקה צריכה לשכנע שאין טעות, לא נשמט שיקול ואין סיבה לפקפק בנכונות הקביעה – באופן שיאפשר בקורת שיפוטית ע"א (מחוזי ת"א) 2442/99 פלוני נ. קצין התגמולים. היבטים חוץ דיספלינריים – ידוע ומקובל כי כל מקצוע מפתח את הש'רגון המקצועי שלו ואת אמות המידה שלו לבדיקה וקביעה. במקרה כאן, יש לגשר בין הדיספילינה של עולם הרפואה לבין ההיבטים מחוץ לה, כמו העולם המשפטי, או כולם היום יום של נכה נפגע. לפיכך, הנימוק חייב לכוון גם להבנה של אלו שאינם שייכים לעולם הרפואה. קל וחומר– כל אלו נכונים, קל וחומר, כאשר מוחזר תיק לועדה רפואית עליונה מבית המשפט המחוזי עם הנחיה ברורה לנמק, כי אז ברור שנדרשת באופן מפורט הנמקה ברורה, נרחבת שיש בה פרטים ומובנת גם למי שאיננו רופא שנכח בבדיקה, או למי שאיננו רופא במקצועו. חובה מוגברת – לתפישתי במקרים של פגיעות נפש, חובת ההנמקה אף מורחבת. מדובר במעין מצב מופשט שלא תמיד יש לו חזות, אין לו כימות פיזי נקודתי, שלא כמו בראיה, בשמיעה, בטווחי תנועות, קשה להשוות נתוני בדיקה מדודים. יש מקום לכן לפרט. לפיכך, מוחזר בזאת התיק לועדה רפואית עליונה על מנת שתנמק קביעתה, באשר היא.

2862. ע"ו ******-10 ר"כ נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים, ש' זילברטל 20.6.10.

הנמקת הועדה אכן קצרה ולאקונית ואין עמה התייחסות פרטנית לתוכנו של כל מסמך (מעבר לציון עובדת העיון בו), אך אין לומר על ההנמקה שהיא לקויה עד כי הדבר מצדיק את התערבותו של ביהמ"ש.

3288. ע"ו 02-13 – ***** א"ר ג נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א, ש' וולצקי. 3.7.13. פורסם בנבו.

דו"ח מעקב

בקביעת הנכות הסתמכה הועדה הרפואית, בין היתר על דו"ח מעקב. ביהמ"ש הצביע על הפער בין התרשמות הועדה מהמעקב לבין התרשמות המומחה מטעם המערער וקבע כי במקרה זה יעיין ביהמ"ש בעצמו בדו"ח:

"אמנם ברגיל אין זה מתפקידו של בית המשפט, ביושבו כערכאת ערעור על וועדה רפואית עליונה, להיכנס בעובי הקורה של המסמכים שהונחו בפני הוועדה. אלא שבחינה של דו"ח מעקב אינה דווקא בתחום המקצועיות של חברי הוועדה. מכל מקום בתיק שבפניי מדובר על מקרה יוצא דופן כפי שפורט לעיל. מטעמים אלו ולאור הפער שבין המסקנות של המומחה פרופ' שפירא לעומת מסקנות הוועדה מהדו"ח, ראיתי לעיין בדו"ח עצמו." מסקנת ביהמ"ש היתה כי המעקב דווקא מלמד על אמינות דברי המערער בכל הנוגע להמנעותו מהמצאות בתנאי חום.