הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.
310 ע"א 98/**** ש"פ נ' קצין תגמולים
כאמור המערער הגיש תצהיר לועדה שבו פירט את ההשפעה על הפעילות הכללית וזו מפורטת כדלקמן:
כאבים בקדמת הברך, הכאבים מתגברים בהליכה מרובה לאחר כ-15 דקות ולאחר עמידה ממושכת, יש קושי בכיפוף הברך ולעבור ממצב של ישיבה ממושכת למצב של עמידה, יש קושי לצאת מהרכב, קושי לעלות ולרדת במדרגות, קושי בפעילויות אחרות שהמערער ביצע בעבר, בעיקר פעילות ספורטיבית, ואין יכולת לכרוע ברך.
הועדה לא קבעה כי המערער מתחזה וכי התצהיר שלו כוזב ושקרי, לא ראיתי בפרוטוקול שום יסוד לייחס למערער תכונות שליליות שכאלה, משכך אין סיבה שלא להאמין לו והרי המחשה פיסית שהיא תוצאה לכאבים שהועדה הכירה בקיומם.
729. ע"א 97/**** ש"ע ואח' נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת)
לועדה רפואית, בהבדל מקצין תגמולים, אין סמכות של ועדת חקירה.
סמכות הועדה לקבל ראיות – מצומצמת. אין סמכות להזמין ראיות או עדים, למעט מומחים רפואים. לכן אין לועדה סמכות לקבל דו"חות חקירה סמויות של חוקרים, צילומים או סרטי וידאו שהוכנו ע"י החוקרים. לכאורה גם חוסר סמכות לקבל דו"חות כאלו שבוצעו בהזמנת קה"ת. חקירות מעקבים והסרטות בהסתר, גם אם הן חומר כשר אשר קצין תגמולים יוזם את קבלתם לצרכיו שלו, במסגרת סמכויותיו, אינם ראיה קבילה בפני הועדה הרפואית.
המחוזי ת"א (ש' פורת)חוזר בו מהלכות שקבע בעבר בענין יהושע טל ובענין רונן מושקוביץ.
1716. ע"א 04/**** א"י נ' קצין תגמולים 1716, מחוזי ת"א (ש' דותן)
למרות מעמדן של הועדות הרפואיות כטריבונלים מעין שיפוטיים, אין הן מנועות מלבקש השלמת נתונים עובדתיים, והן רשאיות לבקש כי יובאו בפניהן ראיות הכוללות מסמכים רפואיים נוספים, בדיקות עזר ובדיקות קליניות של הנכה. אין לפסול על הסף כל בקשה של הועדה לבצע מעקב סמוי. עם זאת יש לבחון את קבילותה ומשקלה של הראיה בכל מקרה עפ"י נסיבותיו.
2283 ע"א 96/*** ז"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
הועדה הרפואית אמנם גוף מעין משפטי, אך ספק אם הייתה כוונה שתנהל חקירות עדים.
1263. ע"א 98/**** א"נ נ' קצין תגמולים
האם מותר לועדה הרפואית העליונה ליזום בעצמה ההבאת ראיות ?
כך הדבר כאשר מדובר בבית משפט. לכאורה, אותו עקרון צריך לחול על כל הרכב מעין – שיפוטי, המחויב בנטראליות ובאי התערבות בעמדות הצדדים הדנים בפניו. אלא שועדה רפואית, לטענת המשיב, חריגה היא לכלל זה וחייבת, מעצם טיבה – לפעול גם באופן אינקווזיטורי, הכולל את בדיקת הנכה וגם, כלשון המשיב, "הצגת שאלות לנכה, בקשת מסמכים והבהרת הצורך בבדיקות נוספות – ובכלל זה מעקבים סמויים". אם לא כן טוען המשיב, "תהפוך הועדה עצמה ל'נכה' ועקב כך יגדל הסיכון לטעות בהחלטותיה".
בנושא זה מקובלת עלי דעתו של המשיב. תקנה 5(י) לתקנות ועדה רפואית עליונה, שהיא התקנה היחידה העוסקת בסמכויותיה של הועדה הרפואית העליונה, מסמיכה כל אחד מחברי הועדה הרפואית העליונה להזמין מומחים לישיבותיה לשמיעת חוות דעת מקוצועיות. בדברים אלה ניתן למצוא חיזוק מסוים לטענתו של המשיב, כי בניגוד להרכב שיפוטי או מעין שיפוטי אחר, כאשר מדובר בועדה רפואית המורכבת מרופאים, שלהם הידע המקצועי הנחוץ כדי להורות על הבדיקות הנדרשות כדי להכריע במחלוקות שלפניה, ראוי כי יינתן לה גם החופש ליזום בדיקות ובחינות שונות על מנת לברר את מצבו האמיתי של הנכה – או במילים אחרות – יינתן לה החופש ליזום המצאת ראיות. כל זאת, כמובן, כל עוד הדבר נעשה בניטרליות, לשם בירור האמת, ואיש מחברי הועדה הרפואית העליונה לא "ירד לזירת ההתגוששות, ואפילו רק במחשבותיו ובהרהוריו יקח חלק בעניינו של אחד הצדדים" (כדברי כב' השופט עציוני (בעניין אחר) בע"א 716/76 "מען" נ' וינברג פ"ד לא(2) 485, 488).
אמנם ברור, כי מוטב שהצדדים, קצין התגמולים מצד אחד והנכה מצד שני, ידאגו בעצמם להבאת ראיות מספיקות שיונחו בפני הועדה הרפואית העליונה, ושתפקיד הועדה יתמצה בהתרשמות מראיות אלה ובמתן החלטה. אולם כאשר הדבר לא נעשה, והועדה סבורה שאין בפניה נתונים די הצורך על מנת להכריע בעניין שלפניה, אין מניעה, לדעתי, שהועדה תורה על הצגת ראיות נוספות מיוזמתה, בכלל זה הזמנת חקירה.
לאור כך אני סבור, כי לא נפל פגם בהליך שלפני הועדה הרפואית העליונה, רק בשל כך שהועדה יזמה חקירה על מנת לברר את מצבו של המערער.
האם רשאית הועדה הרפואית העליונה ליזום חקירה ללא ידיעתו של המערער ? לאור המסקנה דלעיל כי מותר לועדה הרפואית העליונה ליזום הבראת ראיות, עולה השאלה, האם בכלל ראיות אלה, יכול שתבוא גם חקירה סמויה בעניינו של הנכה.
לפיכך במקרים רבים, ובייחוד כאשר עולה חשד שמא הנתונים שבפניה אינם תואמים את המציאות מתעורר הצורך שהועדה תתרשם ממצבו ותפקודו של הנכה באופן בלתי אמצעי. אחד הכלים היותר יעלים לצורך זה הוא ביצוע חקירה ומעקב סמויים.
אולם, כאשר קצין התגמולים לא מביא נתונים מספיקים בפני הועדה הרפואית, באופן המותיר סימני שאלה ומקשה על הועדה להכריע בשאלות הרפואיות שלפניה, או אז, אני סבור, שראוי לאפשר לועדה נגישות לחומר ראיות נוסף.
בכלל זה, יש לאפשר לועדה להסתייע, בבחינת רע הכרחי, גם באמצעי זה של חקירה סמויה, שבאופן טבעי מתבצעת מאחורי גבו של הנחקר. כל זאת, כמובן, בתנאי שלאחר שהושגה הראיה ובטרם תוצג בפני הועדה, תינתן הזדמנות לנכה לטעון טענותיו לבגי מהימנות הראיה או תוכנה.
האם רשאית ועדה רפואית עליונה לבקש מקצין התגמולים לבצע החקירה הסמויה ?
עד כאן, הייתי מוכן לקבל את עמדתו של המשיב. מנקודה זו ואילך אני סבור שיש להעדיף את עמדתו של המערער. לדעתי, אין זה ראוי שגוף מעין שיפוטי יפנה לאחד הצדדים המתדיינים לפניו, ללא ידיעתו של הצד האחר, ויבקש מאותו צד להשיג ראיה שנועדה לפגוע בצד האחר.
בעשותה כן, מצטיירת הועדה כאילו היא משתפת פעולה עם אותו צד אליו פנתה, במטרה לסייע לו להוכיח את עמדתו, תוך שהיא סומכת את ידידה מראש על הראיה – ממצאי החקירה – שתושג, ע"פ הנחיותיה, ע"י אותו צד, על אף שהם "חד צדדיים". בעשותה כן נראית הועדה כנוקטת עמדה חד צדדית בדיון שלפניה.
בנסיבות אלה, אני סבור שפנייתה של הועדה הרפואית העליונה לקצין התגמולים כדי שזה יבצע חקירה סמויה, פגעה במראית פני הצדק ובתקינותו של ההליך כולו.
2236 ע"א 99/**** ג"מ נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (ש' פורת).
טענה שאוטם שריר הלב נגרם כנכות מוסבת מנכות נפשית. ארוע התרגזות בלשכת אגף השיקום. נטען שהועדה הרפואית לא ירדה מספיק לחקר העובדות. נקבע: הועדה הרפואית לא מוסמכת לבצע חקירות, כמו קצין תגמולים. האפשרות לברר עובדות שאינן רפואיות מוגבלת. הבדיקה נעשית בעיקר ע"י בדיקת מסמכים ותיקים רפואיים.
1601. ע"א 04/**** נ"ח נ' קצין תגמולים, מחוזי ירושלים
הועדה הרפואית העליונה מקיימת הליך שהוא בגדר "שמיעה מחדש", כשהועדה הרפואית בוחנת בעצמה את הראיות, מקבלת ראיות חדשות ובודקת את הנכה, ותפקידה אינו מצטמצם לערעור במובן הצר של מונח זה, דהיינו – לבחינה אם נפלו טעויות במסקנת הועדה הרפואית המחוזית. במצב זה, גם אם נפל פגם בהליך המקורי, הרי שהוא בא על תיקונו בגדר הערעור לפני הועדה הרפואית העליונה.
2702. ע"ש 06/*** א"א נ' קצין תגמולים, מחוזי חיפה (ש' ברלינר) 31.10.06.
לאחר בדיקת המערער התעורר אצל הועדה חשד כי גרם לעצמו נזק עצמי מכוון. ביקשה שיערך מעקב סמוי. ביהמ"ש קבע כי במקרה כזה, בו מתעורר ספק בלב הועדה באשר לעובדות, וניתן להתיר הספק ע"י מעקב סמוי, אין פסול בהזמנת המעקב. כללי הצדק הטבעי נשמרו בכך שאופשר לב"כ המערער לצםות בסרטי המעקב ולהגיב על הנצפה בהם.
3607. ע"ו
21- 10 – *****
ר.ג נ' קצין התגמולים, מחוזי
ת"א, ש' וולצקי. פס"ד מיום 9.2.22. לא פורסם.
המערער
ביקש להסתמך על מקרה שלטענתו דומה לשלו ושבו נקבעה נכות של 60%. הציג לועדה
פרוטוקול מתיק אחר שבו קבעה הוועדה שם נכות בשיעור 60%.
נפסק שעל הועדה להתייחס
לטיעון זה.
"לפני הוועדה הוצג
מקרה אחר שבו קבעה הוועדה שם נכות בשיעור 60%, הגם שהמערער שם הצליח ללמוד תכנות
לאחר השירות הצבאי והוא אף עובד 8 שעות ביום ואינו נדרש למלווה. מבחינה חברתית
עולה מתוך אותו מקרה ששם הבדידות החברתית משמעותית יותר מאשר במקרה שבפני.
כאשר
הוועדה התבקשה לבחון את קביעתה ביחס לאותה מקרה, הכוונה הייתה להביא לאחידות
בקביעות הוועדה הרפואיות. ברור שאין מדובר באותו מקרה, אך יש לשאוף לקביעות דומות
ברמות תפקוד דומות.
אשר
על כן, מתבקשת הוועדה לשוב ולשקול מהי הנכות שיש להתאים למערער בשים לב גם לקביעה
של ועדה אחרת שראתה לקבוע נכות גבוהה בהרבה".
הערה: המספר המופיע מימין לפרטי פסה"ד, מציין את מספרו השוטף במאגר פסקי הדין, במשרד עו"ד צדקוני – סיון ואינו חלק מפסה"ד.