נכות עקב שירות צבאי – מהי חבלת שירות ?
נכות צה"ל עקב חבלה בשירות – המצב בעבר
בעבר, כל משרת בצה"ל, היה זכאי לקבל הכרה כנכה צה"ל, בגין נכות שנגרמה לו עקב חבלה בשירות. בהתאם לכך, הוכרו כנכי צה"ל אנשי קבע שנפגעו בתאונות העשויות להתרחש גם בחיים האזרחיים – תאונות דרכים, נפילות בבסיס, תאונות עבודה וכו'. בדומה להם, הוכרו גם משרתים בזרועות אחרות של כוחות הביטחון (כגון משטרה, שב"כ, שב"ס), כנכי צה"ל בגין תאונות שאינן נובעות מפעילות מבצעית. לדוגמא: אם טבח בשירות בתי הסוהר נכווה ממים רותחים בעת שהכין מרק לצוות, הוא הוכר כנכה צה"ל.
השפעת תיקון 29 לחוק הנכים על הכרה בנכות עקב חבלה
מצב זה השתנה עם כניסתו לתוקף של תיקון מס’ 29 לחוק הנכים. תיקון זה, שנכנס לתוקף ביום 27.4.17, נועד ליישם את מסקנות "ועדת גורן" לצמצום סוג המקרים שיוכרו כנכי צה"ל. תיקון זה הביא לשינוי מהותי בזכאויות אנשי קבע, סוהרים, שוטרים בהכרתם כנכי צה”ל.
בהתאם לתיקון לחוק לא כל חבלה שארעה בזמן השירות ועקב השירות, תקנה זכות לפי חוק הנכים אלא רק חבלה שהינה "חבלת שירות" כהגדרתה בחוק. (כאשר בגין נכות עקב חבלה שאינה "חבלת שירות" ניתן להגיש תביעה לחוק הביטוח הלאומי במסלול נפגעי עבודה).
מהי "חבלת שירות" לפי חוק הנכים?
בהגדרת "חבלת שירות" בחוק ישנן שלוש חלופות:
- חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית, או
- חבלה באימון לפעילות מבצעית , או
- חבלה באירוע אחר שאופיו מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי.
כאשר המונח "חבלה" מוגדר כך:
"חבלה” הינו נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע…
וכן הפרעות בתר חבלתית (PTSD).
כוונת התיקון הייתה כי, לא כל חבלה שאירעה בתקופת השירות ועקב השירות של משרת הקבע תוכר כנכות לפי חוק הנכים. אולם, למרות הרצון להגדיר בצורה ברורה מה יכלל בגדר החוק ומה לא, נותרו סימני שאלה רבים. ניתן להניח כי לא תתעורר מחלוקת במקרה של חייל שנפגע מאש אוייב בזמן פעילות מלחמתית. אולם מה דינו של חייל שנפגע בתאונה בזמן שנסע בג'יפ לנקודת הכינוס של הלוחמים? או תומך לחימה שנפגע בעת שפרק ציוד שנדרש לצורך המבצע?
על אי הבהירות תעיד העובדה שזמן לא רב לאחר כניסת התיקון לחוק לתוקף, יזם ח"כ עפר שלח, מתומכי התיקון לחוק, הצעה לתיקון נוסף של ההגדרה והרחבתה, בנימוק כי הסתבר שיש מקרים שלא הוכרו כנכללים בחוק, למרות שלא זו היתה הכוונה.
מאז תיקון 29 לחוק הנכים נדרשים ויידרשו בתי המשפט למלא את החסר ולהגדיר את גבולות המונח "חבלת שירות". בעזרת הפסיקה, המתייחסת למקרים ספציפיים ואף מגדירה עקרונות כללים, ניתן יהיה לצקת תוכן להגדרה שבחוק, ולאבחן, מתי החבלה הינה חבלת שירות ומתי אינה כזו. פס"ד כזה, שבו התווה ביהמ"ש כללים עקרונים לאורם יש לבחון כל מקרה ומקרה, ניתן בימים אלו בוועדת הערעורים בחיפה, בראשות כב 'השופט אמיר סלאמה.
פס"ד בע"נ 21321-09-19 פלוני נ' ק"ת
השאלה שעמדה להכרעה בערעור זה הייתה: "האם חבלה שנגרמה למערער באירוע מסוים במסגרת שירות קבע במשמר הגבול, מהווה "חבלת שירות", כפי שהוגדרה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום)?"
המערער הוצב בכוח שנועד לתמוך בכוח נוסף שיצא לבצע מעצר מבוקש. הכוח אליו היה שייך המערער הגיע לנקודת התמקמות לקראת ביצוע פעולת המעצר. המערער יצא מכלי הרכב הממוגן ע"מ לבדוק ציוד ובעת יציאתו נחבל בראשו ממסגרת דלת הרכב.
חבלה בפעילות מבצעית – לא חייבת להיות עקב פעילות מבצעית
בפסק דינו קבע ביהמ"ש והדגיש כי בהתאם להגדרת המונח חבלת שירות בחוק, די בכך שהחבלה התרחשה במהלך הפעילות המבצעית, ואין הכרח שהחבלה נגרמה עקב הפעילות המבצעית. וכך קבע בית המשפט:
"נקודה נוספת שראוי לשים אליה לב היא שהגדרת חבלת שירות יוצאת מנקודת הנחה, לפיה עצם החבלה במהלך פעילות מבצעית, יוצרת זיקה מהותית לשירות הצבאי/בטחוני.
ודוקו. לשון ההגדרה מתייחסת ל- "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית", כאשר הדגש כאן, מבחינה לשונית, הוא על הדרישה ולפיה החבלה תיגרם במהלך הפעילות, מבלי להוסיף לכך דרישה של "עקב" הפעילות המבצעית.
רוצים לומר, מבחינה לשונית ההגדרה הסתפקה בכך שהחבלה תיגרם במהלך פעילות מבצעית, מתוך הנחה שדי בכך כדי להקנות לחבלה את אותה זיקה מהותית לשירות הצבאי, הנחוצה לצורך ההכרה בה כחבלת שירות".
במקרה זה, הפעולה של יציאה מרכב ממוגן, אותה עשה המערער בעת פגיעתו – התרחשה במהלך אחד משלבי הפעילות המבצעית, ולפיכך התרחשה במהלך "פעילות מבצעית" כמשמעה בהגדרת "חבלת שירות". בית המשפט מציין כי פעילות מבצעית, מעצם טבעה, יכולה לכלול מספר שלבי פעולה, המגיעים לשיא באירוע המהווה את "גרעין" הפעולה (במקרה זה פעולת מעצר המבוקש), ושגם שלבים הנמצאים מחוץ לאותו "גרעין", ואשר מהווים חלק בלתי נפרד מהפעלות המבצעית, נכנסים לגדר פעילות מבצעית לצורך הגדרת "חבלת שירות".
הפעולה של הגעת הכוח לנקודת ההתמקמות לצורך תמיכה בכוח הסמוי, קרובה דיה לגרעין הפעולה, והעובדה שהמערער נפגע עוד טרם התרחש "גרעין" הפעולה המבצעית (מעצר המבוקש) אינה מנתקת את הקשר המהותי בין הפעילות בה עסק המערער לבין פעולת המעצר.
בית במשפט מדגיש כי, תפקיד "גיבוי" במהלך פעילות מבצעית הינו חלק מהפעילות המבצעית. גם אם יצא אל הפועל וגם אם לא. במקרה זה, העובדה שטרם הגיע העת לפעולת החילוץ לשמה הוצב הכוח עליו נמנה המערער, אינה מובילה למסקנה שהמערער לא נפגע במהלך פעילות מבצעית.
אירוע ייחודי לשירות הצבאי
בנוסף ,בית המשפט קבע כי מקרה זה עונה גם על החלופה לפיה זו "חבלה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו הם ייחודיים לשירות הצבאי", וכי לא ניתן לנתק את פעולת הגיבוי מהמכלול, והמכלול הוא שהמערער התמקם לקראת פעולה מבצעית מובהקת, כאשר לאחר שהוא עצר את הרכב, נפנה לצאת מהרכב הממוגן לשם בדיקת הציוד, ונפגע ממסגרת הדלת של הרכב. לפיכך להכיר באירוע זה כ"חבלת שירות. גם לפי החלופה של "ארוע יחודי לשירות הצבאי".
ניתן לראות שבעוד שמשהב"ט בחן את האירוע במשקפיים צרים מאוד (חבלה ממסגרת דלת הרכב עשויה להתרחש גם בנסיבות אזרחיות לחלוטין ובפני עצמה אין בה שום "מבצעיות" או יחודיות לשירות הצבאי) ביהמ"ש העדיף את המבט הכולל, ונתן משקל לנסיבות ולהקשר הכולל שבו התרחשה החבלה.
חוק הנכים, (תגמולים ושיקום) – תשי"ט 1959, נועד, מאז חקיקתו, לתת מענה למקרים בהם משרת בצה"ל (ובהמשך גם בגופי ביטחון אחרים כגון שב"ס או משטרה), נפגע תוך ועקב שירותו הצבאי, ונגרמה לו נכות.
התנאי הבסיסי להכרה בנפגע, היה שהנכות, בגין חבלה או מחלה, נגרמה תוך ועקב השירות או הוחמרה תוך ועקב השירות.
עם השנים, החלו להשמע קולות, הקוראים לצמצום ההכרה, לפי חוק הנכים, ובמיוחד לצמצום ההכרה באנשי הקבע. נטען כי בחלק מהמקרים הוכרו נפגעים כנכי צה"ל, בעקבות פגיעות שאינן שונות מפגיעות העשויות להתרחש במסגרת אזרחית, לעובד שאינו נמנה על כוחות הביטחון (לדוגמא – פציעה בתאונה בנסיעה מנהלתית, פציעה עקב נפילה במדרגות בבנין משרדים וכו'). חיזוק משמעותי קיבלה מגמה זו בהמלצות ועדת גורן, שלאחריה הועלו הצעות שונות לתיקון חוק הנכים ולצמצום תחולתו. חלפו מספר שנים, ובסופו של דבר השינוי אכן נעשה, במסגרת תיקון 29 לחוק הנכים. מדובר בתיקון מהותי לחוק, המשנה אותו מן היסוד, במיוחד בכל האמור לזכויות אנשי הקבע (והמוקבלים אליהם כגון שוטרים, סוהרים וכו'). התיקון נכנס לתוקף ביום 29.4.17, וכאמור, מדובר במהפכה של ממש.
בעקבות כניסת התיקון לתוקף, חל שינוי גם בזכויות חיילים שנפגעו בחופשה, ובזכויות בני משפחה של חיילים שנפטרו. להלן יסקרו השינויים העיקריים הרלבנטיים לתביעות משרתי הקבע.
השינוי העיקרי והמהותי הינו בצמצום תחולת החוק, על מקרי פציעה ומחלה של אנשי הקבע, כך שהחוק יחול רק במקרים שהוגדרו כ"חבלת שירות" או "מחלת שירות"
הגדרת המונח "נכות" בחוק שונתה, ולמעשה קיימות היום שתי הגדרות – האחת למקרה שמדובר בנפגע בשירות חובה, והשניה למקרה שמדובר בנפגע בשירות קבע:
"נכות" – איבוד הכושר לפועל פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:
(1) חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;
(2) מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו;
החוק מגדיר מהן "מחלת שירות ו"חבלת שירות":
"מחלת שירות" – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:
(1) מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה;
(2) הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טפול רפואי בתנאי שדה;
(3) פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש או באמצעי לחימה;
(4) מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור;
"חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;
כפי שניתן לראות, ההגדרה של מחלת שירות הינה מצומצמת ביותר, ונכון להיום כוללת מקרים ספציפיים של מחלות. בהתאם לחוק, על שר הביטחון היה לפרסם צו ובו רשימה של מחלות נוספות, שיוגדרו כמחלת שירות, אך דבר זה לא נעשה עד היום.
מחלות רבות, שעד היום הוכרו, בנסיבות מתאימות, כקשורות לשירות, כגון פסוריאזיס ומחלות עור, אסטמה, סכרת, מחלות ראומטולוגיות, אפילפסיה ועוד, אינן נכללות בהגדרת "מחלת שירות" ולפיכך איש קבע לא יוכל לתבוע בגינן הכרה לפי חוק הנכים.
המונח "חבלת שירות" נוקט אף הוא על דרך הצמצום אולם היקפו המדוייק יתברר ויתעצב בעתיד, לכשבתי המשפט ידרשו לפרשנותו. כמובן שמקרה של פציעה בזמן פעילות מלחמתית הוא מקרה מובהק של "חבלת שירות", בעוד שנפילה במדרגות בנין משרדים בקריה, בדרך לארוחת הצהריים, נראה יותר כמקרה שאינו חבלת שירות, אך בין שני הקצוות קיים ספקטרום רחב של מקרים, שסיווגם אינו פשוט. (לדוגמא, פציעה מנפילת מדף בזמן שהחייל נמצא עם יחידתו בשטח, באימון למבצע).
כאמור, בפני אנשי הקבע נסגרה הדלת להגשת תביעה לפי חוק הנכים. מה יעשה כעת איש קבע שנפצע או חלה בשירות? התיקון לחוק פותח בפני אנשי הקבע שתי דלתות אחרות, שעד כה היו סגורות בפניהם – האפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי, והאפשרות להגיש תביעה אזרחית, לפי דיני הנזיקין.
