השאלה אם להשתחרר אם לאו, בעקרון, אינה נתונה לשיקול דעתך. לפי חוק
שירות ביטחון צה"ל רשאי וחייב לשחרר אותך אם במצבך הבריאותי אינך כשיר
לשירות צבאי. לעיתים ניתן לשאת ולתת על המועד המדוייק של השחרור אך לא
על עצם השחרור.
עפ"י החוק, משרד הביטחון מחויב במתן טיפול רפואי לחייל משוחרר, כל עוד
תביעתו להכרה כנכה צה"ל נמצאת בברור. תנאי לכך הוא הגשת תביעה להכרת
זכות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום). בשל הרצון שלא לעכב את השחרור מצד
אחד, והרצון שלא לשחרר חייל הזקוק לטיפול רפואי, בטרם הוסדר נושא זה, מצד
שני, מופעל לעיתים לחץ על החייל, למלא את טופס התביעה ללא דיחוי.
צוות ר"מ 2 יפעל לשחרר אותך מהשירות הצבאי, לאחר שהמשך הטיפול רפואי
במחלתך / פציעתך הועבר למשרד הביטחון. לשם כך יציגו בפניך טופס למילוי
פרטי נסיבות המחלה / פציעה. עליך לדעת כי זה אינו טופס "לקבלת טיפול
רפואי" או לקבלת "הכרה זמנית". זהו טופס התביעה נגד משרד הביטחון, ומילויו
משמעו הגשת התביעה עצמה. הגרסה העובדתית שתעלה בטופס ובתצהיר
הנלווה אליו תחייב אותך בהמשך. אמנם, הגשת התביעה פותחת בפניך את הדרך
לקבלת הטיפול הרפואי, אך עליך לשים לב לכך שהטופס הוא התביעה עצמה. אל
תהפוך את סדר החשיבויות ואל תמעט ממשמעות האמור בטופס התביעה.
הועדות לקביעת פרופיל רפואי צבאי הינם חלק מהמערך הצבאי. הפרופיל
הרפואי משקף את מידת התאמתך הבריאותית לשירות צבאי. למשרד הביטחון
אין יד ורגל בהליך זה ומשמעותו לתביעתך, בניגוד למה שנהוג לחשוב, מוגבלת
למדי. משרד הביטחון, אם יכיר בתביעתך, יזמן אותך לועדה רפואית, עפ"י חוק
הנכים, לקביעת שעור נכותך. זו ועדה הנערכת באגף השיקום או במרפאות חוץ
בבי"ח, וחברי הועדה הם רופאים אזרחיים. ועדה זו אינה קובעת "פרופיל" אלא
אחוזי נכות לפי כללים הקבועים בחוק ובתקנות מיוחדות.
עד לאחרונה, האפשרות לתביעה בנזיקין כמעט ולא היתה קיימת. כיום, לאור
תיקון 29 לחוק הנכים, שנכנס לתוקף ביום 27.4.17, נפתחה הדרך לאפשרות
להגיש תביעה אזרחית לפי דיני הנזיקין, במקרים מסויימים. יש לבדוק את
הנסיבות המדוייקות של כל מקרה ומקרה ע"מ לדעת האם הוא מתאים להליך
בנזיקין.
התביעה מוגשת על גבי טופס שנופק ע"י משרד הביטחון והשתרש מכח הנוהג.
זה אינו טופס סטאטוטורי והחוק אינו קובע הדרך בה תוגש התביעה. תביעה זו
הינה אזרחית במהותה וההקשר היחיד לצבא הינו הדרישה, לפי חוק, כי פציעתך
או פרוץ מחלתך, אירעו בזמן ועקב השירות.
העניין נתון לשיקול דעתך. אין מניעה להגיש תביעה נגד משרד הביטחון גם
במהלך השירות. מנסיוננו אין מקום לחשש שהגשת התביעה תגרור התנכלות או
יחס שלילי מצד מפקדיך. בדרך כלל היחס הינו של הבנה. עם זאת, כשירותך
הבריאותית לתפקיד עשויה להבדק ואם אינך מתאים לתפקידך, יתכן ותוזמן
לועדה לבחינת כשירותך להמשך השירות בכלל.
אם הינך בשירות קבע, יתכן ולאור תיקון 29 לחוק הנכים, הינך מנוע מהלגיש
תביעה לאגף השיקום, ועליך להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. תביעה זו יש
להגיש סמוך למועד החבלה או גילוי המחלה. בנוסף, יתכן ופתוחה בפניך דרך
להגשת תביעה נוספת, לפי דיני הנזיקין, ואז עליך להגישה בתוך תקופת
ההתיישנות הקבועה בחוק.
זו שאלה קשה וראוי להתייעץ בה עם עו"ד הבקיא הן בתביעות נגד משרד
הביטחון והן בתביעות מול חברות ביטוח לפי חוק לנפגעי תאונות דרכים. נאמר
רק כי אופי התביעות שונה בתכלית. מחברת הביטוח תוכל לתבוע פיצוי כספי.
ממשרד הביטחון התביעה, בעקרון, אינה כספית אלא למכלול זכויות (נציין כי גם
במשרד הביטחון אם נקבע לך שעור נכות קבוע שנע בין 10% ל-19% תקבל
מענק כספי). אם לא נגרמה לך נכות כלל, תוכל לתבוע מחברת הביטוח פיצוי על
ה"כאב וסבל" שנגרמו לך.
במשרד הביטחון, עצם קיומה של נכות הוא תנאי להכרה. ההכרה כנכה צה"ל
הינה בסיס לקשר ארוך טווח בינך לאגף השיקום. כך, אם נכותך תחמיר בחלוף
הזמן או כתוצאה ממנה, או מהטיפול הרפואי בגינה, תגרמנה לך נכויות נוספות,
תהא רשאי להגיש בקשות להכרה במצבך החדש. לעומת זאת, ברגע שגבית פיצוי
מחברת הביטוח נסתיימה מחויבותה כלפיך. כל החמרה עתידית הינה "על
חשבונך".
אינך רשאי לגבות פיצויים גם מחברת הביטוח וגם לקבל זכויות מאגף השיקום
ועליך לבחור בין המסלולים. הינך רשאי לנהל הליכים בשני המסלולים ולבחור
בינהם בשלב סופי, אך יתכן ולחלק מהקביעות במסלול אחד תהיה השלכה על
המסלול השני. היה וגבית פיצויים מחברת הביטוח הדבר נחשב כ"בחירה
בזכויות" ודרכך לקבלת זכויות כנכה צה"ל נחסמת.
בעקבות תיקון 29 לחוק הנכים, שנכנס לתוקף ביום 27.4.17, יהיו מקרים בהם
לא ניתן כלל להגיש תביעה לפי חוק הנכים, ויש להגיש תביעה למוסד לביטוח
לאומי, במסלול של נפגע עבודה. במקרה כזה אין מניעה להגיש, בנוסף, גם
תביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את השימוש ברכב.
לא. הליך התביעה נגד משרד הביטחון הינו חלק מזכויותיהם של אנשי כוחות
הביטחון לסוגיהם. הליך התביעה ומתן העדות מתקבל בהבנה. אנו לא נתקלנו
בכל מקרה בו התנכל גורם צבאי כלשהו לתובע ו/או לעדים מטעמו.
לפי חוק רשאי רק עו"ד לתת ייעוץ משפטי. אנשי ר"מ 2 או קצינת נפגעים אינם
נותנים ייעוץ משפטי, אלא ייעוץ אדמיניסטרטיבי בלבד ותיווך בינך לבין משרד
הביטחון. ראוי שגורמים אלו ימנעו מלייעץ באשר לתוכן התביעה. כבר נתקלנו
מקרים שייעוץ, שחייל טען שקיבל, פגע בסיכויי הזכיה בתביעה.
התביעה להכרת זכות אינה תביעת פיצויים כספית אלא למכלול זכויות והטבות.
אם נקבע לך שעור נכות קבוע שנע בין 10% ל-19% תקבל מענק כספי חד פעמי,
ששיעורו נקבע בהתאם לדרגת הנכות. אולם, אם נכותך תחמיר בחלוף הזמן או
כתוצאה ממנה או מהטיפול הרפואי בגינה תגרמנה לך נכויות נוספות, עדיין תהא
רשאי להגיש בקשות להכרה בהחמרת מצבך. אם נקבעה לך נכות מעל 19%
משרד הביטחון ישלם לך תגמול חודשי, יסייע בשיקומך, ויתן לך טיפול רפואי
בגין נכותך המוכרת.
אנשי משרד הביטחון המופקדים על טיפול בתביעתך חייבים לוודא כי נסיבות
הפציעה או המחלה נשוא תביעתך אכן קשורים בשירות וכי הנתונים שמסרת
נכונים ומלאים. בין השאר תערך בדיקה של עברך הרפואי על מנת לוודא כי
נכותך או ניצניה לא הופיעו טרם שירותך הצבאי, או טרם האירוע אליו אתה
מייחס את הופעת נכותך. בתביעות בגין נכות נפשית תעשה פנייה גם לבתי
הספר בהם למדת. כל זה לוקח זמן, ועליך להתאזר בסבלנות ואורך רוח.
באפשרותך לסייע לזרוז הבדיקה ע"י העברת מלוא הפרטים הנדרשים, מראש.
התביעה למשרד הביטחון צריכה לספק לך רשת הגנה, אך אם ביכולתך לעבוד,
כדאי שתעשה כן, ללא שיקול של השפעת עובדה זו על שעור הנכות שיקבע לך.
במקרים מסוימים, (כגון בתביעה בגין נכות נפשית), לעצם יכולתך לעבוד עשויה
להיות השפעה על שעור הנכות. מאידך, סביר שאם הינך כשיר לעבודה ונמנע
מכך במכוון, יתנו רופאי הוועדה דעתם לנושא זה. השתלבותך בעבודה, גם אם
נעשתה בכוחות עצמך וללא עזרה, עשויה להביא להגדרתך כ"נכה משוקם".
באם אינך יכול לעבוד עקב הפגיעה ו/או הצורך בטיפול הרפואי יתכן והינך זכאי,
ל"תגמול טיפול רפואי" (תט"ר) . תגמול זה ישולם עד לקביעת שעור נכותך, או עד
שתהיה כשיר לעבודה. היה ותביעתך תדחה, או שתקבע לך דרגת נכות נמוכה מ
20%, יהיה משרד הביטחון רשאי לתבוע חזרה את הכספים ששולמו לך
במסגרת זו.
לפי חוק אתה זכאי ל"תגמול טיפול רפואי"(תט"ר) במידה ואינך יכול לעבוד עקב
הפגיעה ו/או הצורך בטיפול הרפואי בגינה. תגמול זה ישולם עד לקביעת שעור
נכותך. היה ותביעתך תדחה יהיה רשאי משרד הביטחון לתבוע חזרה את
הכספים ששולמו לך במסגרת זו.
התביעה נגד משרד הביטחון ממצה את זכויותיך. התביעה אינה לפיצויים אלא
לתגמולים. יש בכך חסרון למי שפגיעתו קלה או חלפה ויתרון למי שפגיעתו
קשה. הזכויות להן תהיה זכאי נגזרות לפי גובה הנכות שתקבע לך ע"י הועדות
הרפואיות של משרד הביטחון. אין לך עילת תביעה "נזיקית" לא כלפי "הצבא"
ואף לא כלפי מפקדיך. אין באמור כדי לשלול את זכותך להגיש קבילה לנציב
קבילות חיילים. באם גוף אזרחי מעורב בגרימת הנכות, יתכנו מקרים בהם ניתן
להגיש, בנוסף, תביעת נזיקין אזרחית, אך לא בהכרח יהיה לתביעה זו ערך כספי
המצדיק את ההליך.
לפי החוק רשאי להגיש תביעה נגד משרד הביטחון רק מי שמוגדר "חייל משוחרר". חייל משוחרר הינו כל חייל ששוחרר משירות חובה ואפילו
חייל הנמצא עד 3 חודשים טרם מועד שחרורו מהשירות. גם אם מועד שחרורך הצפוי הינו בעוד יותר משלושה חודשים, רצוי ומומלץ כי תכין
מראש את כל הדרוש לתביעה – תעוד רפואי, שמות העדים וכו'. אנשי קבע, אנשי שב"ס, משטרה ואנשי שירות הביטחון רשאים להגיש תביעה
בכל עת ואינם חייבים להמתין לפרישתם מהשירות.
בדיקה
