קביעת הנכות על ידי בית המשפט

1633. ע"א 04/**** ג"א אבי נ' קצין תגמולים, מחוזי ת"א (שופטת דותן)

(נכות לפי 35 (4)). נקבעה נכות של 5% בכתף לפי פריט 35 (4) ב'. הפרעה קלה בלי ממצא אובייקטיבי. בבדיקת אולטראסאונד רואים נזק לגיד. זהו ממצא אובייקטיבי. ביהמ"ש קבע בעצמו 10% לפי 35 (4) ג', מבלי להחזיר לועדה.

392 ע"אנ 99/*** ז"מ נ' קצין תגמולים

(קביעת שעור הנכות ע"י ביהמ"ש). הועדה קבעה 1% נכות בג"ת אך תארה מגבלה מזערית בכל מישורי התנועה. בביה"מש קבע בעצמו 5% נכות, לפי תאור המגבלה בפרוטוקול הועדה

2522. ע"א 06/**** נ"ש נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב (ש' שבח) 30.7.07.

הועדה העליונה מצאה מגבלת יישור של 15 מעלות. שעור הנכות שנקבע למערער היה 20%. הועדה ציינה כי אילו פרקה הנכות לגורמיה היה המערער מקבל 10% נכות בשל חוסר היציבות ועוד 10% בשל המגבלה בישור. בית המשפט קיבל את עמדת המערער לפיה חוסר ישור של 15 מעלות מקנה לפי התקנות נכות בשעור 20%. בית המשפט קבע כי החזרת התיק לועדה אינה מחויבת המציאות כאשר המסקנות הרפואיות אינן שנויות במחלוקת ועסקנן רק בבחרית סעיף.

2662. ע"א 07/**** ד"י נ' קצין תגמולים, מחוזי תל אביב (ש' שוחט) 19.5.08.

הועדה קבעה למערער נכות בשעור 5% תוך שהיא מציינת כי מדובר בשבר בגוף החוליה עם תזוזה ניכרת. לפי הסעיף המתאר מצב זה בתקנות שעור הנכות המתאים הוא 10%. בית המשפט לא קיבל הטענה כי הטעות היא בתאור וקבע הנכות בעצמו כ – 10%.

3003. ע"ו 07-10-***** ס' נ' קצין התגמולים, ביהמ"ש מחוזי חיפה, הש' למלשטריך לטר. 12.12.10

הועדה קבעה למערער נכות בשעור 5% בגין הברך, לפי פריט 4(35)ב. תוך כדי התדיינות חוזרת לאורך השנים ציינה הועדה כי אכן יש ממצא אובייקטיבי בברך אך ההפרעה הינה מזערית ולא קלה. פעם אחרת צוין כי מדובר בנכות מותאמת. ביהמ"ש קיבל את הערעור וציין כי יש קביעה בדבר הפרעה קלה (חלק מהגדרת הנכות לפי פריט 35 (4) ב), ויש קביעה בענין קיום ממצא אובייקטיבי ולכן ביהמ"ש יכול לקבוע את הנכות בעצמולפי פריט 35 (4) ג' המקנה 10%.

3124. ע"ו 12 -12 – ***** א"צ נ' ק"ת , מחוזי ת"א, ש' וולצקי 24.4.13.

התיק חזר מביהמ"ש לועדה העליונה מספר פעמים. השאלה עליה היתה הועדה מחוייבת להשיב, מכח החלטה קודמת של ביהמ"ש המחוזי, היתה עניין לפרשנות התקנות. המערער מוכר בשל כריתת כליה בשעור נכות של 30%. סובל מיצור אבנים בכליה השניה ומטופל מדי פעם בחדר מיון בשל כך. עפ"י התקנות אם יש הפרעה בפעולת הכליה השנייה שעור הנכות הינו 60%, גם בהעדר קשר סיבתי בין ההפרעה בכליה הנותרת לנכות המוכרת או לתנאי השירות. הועדה הרפואית העליונה קבעה כי אין מדובר במצב של הפרעה בפעילות הכליה הנותרת, כי אצל המערער תפקודי הכליה הנותרת תקינים, ולכן אינו זכאי ל-60%. ביהמ"ש קיבל הערעור וראה בייצור האבנים "הפרעה בפעולת הכליה", לנוכח העובדה כי סעיף 9(22) קובע שעור נכות בשל אבן בכיליה "ללא הפרעה בתפקוד הכליה", מכך הסיק ביהמ"ש כי הפרעה ב"פעולת" הכליה הינו מושג רחב יותר מ"תפקודי הכליה". ביהמ"ש קבע בנסיבות העניין את שעור הנכות בעצמו, בשעור 60%.

3145. ע"ו 02-13 – ****** ב"נ נ' קצין התגמולים, מחוזי ירושלים, ש' מוסק, 9.7.13.

נכות זמנית. למערער נקבעה 20% נכות זמנית בגין פגימה בעמו"ש. הנימוק לקביעת הנכות הזמנית היה ציפיית הועדה שמצבו של המערער ישתפר לאחר שיעבור ניתוח. המערער הודיע לועדה באופן חד משמעי שאין בכוונתו לעבור ניתוח. ביהמ"ש קבע כי מאחר והאפשרות של הניתוח בעתיד נשללה, על הועדה היה לקבוע נכות צמיתה.

כן קבע ביהמ"ש כי מאחר והוועדה קבעה את דרגת הנכות, והתערבות ביהמ"ש היא בפן המשפטי בלבד, ולא בפן הרפואי של קביעת הנכות, הרי שהמקרה נופל בגדר המקרים בהם יכול ביהמ"ש לקבוע בעצמו את הנכות ואין צורך בהחזרת התיק לועדה. הערעור התקבל ונקבעה נכות בשעור 20% לצמיתות.