פסקי דין בענין תביעה לפי חוק הנכים וערעור על החלטות

האם חוק הנכים חל על שוחרים, מועמדים לגיוס המשתתפים במבחני מיון וגיבושים ועוד. הפסיקה בפרק זה מתייחסת למצב המשפטי לפני כניסתו לתוקף של תיקון 29 לחוק הנכים 27.4.17). יש לשים לב לשינוי שחל, בעקבות התיקון לחוק, במעמדו של משתתף במבחני מיון ליחידת התנדבות, ושל משתתף בהכשרה קדם צבאית.

נכות עקב טיפול רפואי בזמן השירות (במסגרת הצה"לית או במסגרת אזרחית בהפניית הצבא), אחור במתן הטיפול הרפואי ואחור באיבחון. האם ניתן לזכות בהכרה לפי חוק הנכים ומה התנאים לכך?

תביעה נגד משרד הביטחון שנדחתה. כיצד ניתן לערוך דיון מחודש בתביעה. מהי ראיה חדשה והאם גם משרד הביטחון יכול להעזר בראיה חדשה כדי לשנות החלטה קודמת. גישת הפסיקה.

תביעה למשרד הביטחון יכולה להדחות בגלל התנהגות רעה וחמורה של הנפגע. מהי התנהגות רעה וחמורה ומה השלכתה על התביעה. הפסיקה המובאת בפרק זה רלבנטית למקרים עליהם חל חוק הנכים בנוסח שטרם כניסת תיקון 29 לחוק הנכים לתוקף (27.4.17).יש לשים לב לשינויים בהגדרות לאחר התיקון לחוק.

תביעה נגד משרד הביטחון שנדחתה. מהו המועד להגשת הערעור, איזו ארכה אפשר לקבל במקרה של אחור בהגשת הערעור.

תביעה נגד משרד הביטחון בגין פגיעה שלא בעת השירות. פגיעה בדרך לבסיס או ממנו. פגיעה בחופשה. גישת הפסיקה.
חשוב – לאור תיקון 29 לחוק הנכים, פגיעות של אנשי קבע יוכרו רק אם הן בגדר "חבלת שירות". בכל הנוגע למשרתי קבע, הפסיקה המובאת להלן, לגבי פגיעה בדרך אל הבסיס וממנו רלבנטית למקרים עליהם חל החוק טרם התיקון

חבלה רשומה כאמצעי להתגבר על חלוף תקופת ההתיישנות. מהי חבלה רשומה ומהם הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לקיומה

תביעה נגד משרד הביטחון. בחוק הנכים הסדר התיישנות ספציפי לפיו תקופת ההתישנות הינה שלוש שנים מיום השחרור מהשירות. מה דינה של תביעה שהוגשה לאחר חלוף מועד ההתיישנות? מקרים מיוחדים. גישת הפסיקה.

תביעה למשרד הביטחון בגלל מחלות עור, פסוריאזיס, דרמטיטיס, סבוריאה ועוד. השפעת מתח נפשי, חשיפה לדלקים, שמנים וחומרים כימיים. גישת הפסיקה.

תביעה למשרד הביטחון בגלל מחלת סכרת סוג 1. השפעת מתח נפשי מתמשך, השפעת ארוע חריג. גישת הפסיקה